לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי         אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ברוכים הבאים לפורום פוליטיקה ואקטואליה, נא לשמור על שפה נאותה חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חדשות ואקטואליה > פוליטיקה ואקטואליה
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #9  
ישן 24-04-2006, 17:18
  tamar borsook tamar borsook אינו מחובר  
חסום
 
חבר מתאריך: 23.04.06
הודעות: 117
שלח הודעה דרך MSN אל tamar borsook
זה תלוי
בתגובה להודעה מספר 8 שנכתבה על ידי EtEoR שמתחילה ב "אני די אוהב אותו..."

התקשורתנים


קשה להאמין שרק לפני כמה שבועות התווכחנו בלהט כזה על שלי יחימוביץ' ועריקתה מהתקשורת אל הפוליטיקה. הכיסוי של הפרשה היה רגשני ולעתים צהוב, עד שהכותבים בקושי התפנו לנתח את החשיבות הפוליטית שלה. במאזן העל בתוך קשת הדעות בזירה הפוליטית הישראלית, יחימוביץ' נטשה את השמאל העקבי, ועברה למרכז המתון שבו יש גם כמה שביבים של חשיבה שבמציאות הישראלית הם נחשבים ל"שמאל". לכן האפקט של חבירתה לעמיר פרץ הוא כפול: יחימוביץ' החלישה במידה ידועה את השמאל הרדיקלי, אבל עצרה בערך באותה מידה את הסחף של האינטיליגנציה בתקשורת למרכז הלאומני, כלומר, ל"קדימה".
לא היה שום טעם למתוח עליה ביקורת. הצעד שלה היה כן, והמבקרים מן הזווית האתית היו ממש מגוחכים. ממה נפשכם; צבא שלם של פרשנים פוליטיים וצבאיים הקדישו את כישרונם ואת יכולתם כדי להגן על הממסד הביטחוניסטי ועל שופכי-הדם והמושחתים ששלטו בנו בשנים האחרונות. מכבסות המלים עבדו שעות נוספות כדי שהנוסחה האורווליאנית של המרכז הלאומני תהיה דומיננטית לחלוטין בשיח התקשורתי. רצח ממלכתי בלא משפט הפך ל"סיכול ממוקד"; מפגינים למען אדמתם ולמען ילדיהם הפכו ל"פורעים"; גדר האפרטהייד הפכה ל"חומת מגן", המתנחלים בני העוולה הפכו ל"מתיישבים" ופעולות ההתנגדות כלפי זוללי השטחים הוצגו כתאוות רצח פשוטה. כל התועמלנים האלה, כולל הפרשן אמנון אברמוביץ' שדרש מאיתנו להתייחס לראש הממשלה המושחת והמורשע שלנו כאל "אתרוג", נחשבים לאנשי מקצוע מכובדים, ודווקא יחימוביץ', שהחליטה להגשים בפוליטיקה את הצהרות הכוונות שלה ברדיו ובטלוויזיה, פגעה כביכול במוניטין של התקשורת. אז כדאי לזכור שהמוניטין האלה קיימים רק בדמיונם של הפרשנים המכובדים, ושכל ישראלי מודע מזהה היטב את הכוונות הנסתרות שלהם. אין לי שום מניע אישי להגן על יחימוביץ' (שככל הזכור לי לא פגשתי מעולם פנים אל פנים) והייתי מעדיף ללוות כאן באהדה את עריקתם (שלא תתרחש כנראה) של יואל מרקוס או של נחום ברנע ממחנה המרכז הלאומני אל פרץ. אבל אני מעריך רק פרשנים שיש להם השקפת עולם, ומבטל כאלה שמתיימרים לשקף נקודת מבט אובייקטיבית שלא היתה ולא נבראה. נדב העצני משקף ב"מעריב" את נקודת המבט של המתנחלים המטורפים ביותר, וזה נראה לי סביר ולגיטימי. אני מעדיף אותו עשרות מונים על עמיתו מאותו עיתון, בן-דרור ימיני העושה מעשה זמרי ודורש שכר כפינחס ושנקודת מבטו על בני אדם היא עדתית בלי שמץ של ביקורת חברתית אמיתית, שלא לדבר על דבקותו בגרסה הצבועה והמתחנחנת ביותר של האידיאולוגיה הציונית.
חשוב מאוד לבסס בפרשנות הפוליטית שיטה יותר אנליטית, שמנסה לחזות את מגמת פניהם של הפוליטיקאים לא בהתאם להשתייכותם המפלגתית אלא לפי נטיות רעיוניות, תדמית עצמית ואינטרסים אישיים ומעמדיים. לכן נהניתי מאוד מרשימתו של עורך "מעריב", אמנון דנקנר, ביום שני השבוע. דנקנר השתחרר מהזעם הקדוש של עריקתו של שאול מופז מהליכוד, והסביר שהאיש הגיע למקומו הטבעי. הוא לא נקט במונח השגור בטור הזה, "המרכז הלאומני", אבל בהחלט התכוון לזה במפורש. גם הביקורת על דרך התנהלותו של מופז, לעומת עצם ההחלטה הטבעית שלו לעבור ל"קדימה", היתה במקומה. "מעריב" תחת דנקנר הפך לעיתון די חשוך, לפחות בעיני, אבל במאמר הזה תפס הניתוח הפוליטי את מקומו של הפופוליזם הלאומני במסווה של "ציונות".

זה נכון שמופז היזנה את הפוליטיקה אחרי שהטיף לנאמנות ללא-פשרות לליכוד וערק בתוך כמה ימים, אבל ההחלטה השגויה האמיתית שלו היתה להישאר בליכוד מלכתחילה. כפי שהוא עצמו ציין, יש בליכוד ימין קיצוני שהוא לא מזדהה עימו, בעיקר מאז פרשת גוש קטיף. עם זאת, הוא היה ונשאר קלגס אטום ולא-סימפטי, שהרקורד שלו בשטחים יכול להביא למעצרו בכל מדינה תרבותית בעוון פשעי מלחמה. אלא שאנשים כאלה מציפים ממש את מסדרונות מטה "קדימה", ושם הם מתחככים במר שמעון פרס שמלבין פשעי מלחמה בעצם נוכחותו ליד אריאל שרון, אבל מנהל טורנירים עקרים של כדורגל יהודי-ערבי, שאין להם משמעות פוליטית כלשהי.

בעבר חילקתי כמה פעמים (לפני בחירות כלליות לכנסת) את הזירה הפוליטית לכמה קטגוריות אנליטיות, כדי לשקף את חילוקי הדעות האמיתיים, מעבר למסגרות המפלגתיות. מי שקרא את הדברים בקפידה, היה יכול לחזות את לידת "קדימה" ואת החבירה בין שרון לפרס. כיום בוטל הצורך בחלוקה כזאת, כיוון שהמפלגות עצמן התלכדו סביב מצע רעיוני או נטייה פוליטית תוך זניחה המונית של המסגרות הישנות. כיום אני מציע חלוקה דומה גם לתקשורת, כדי להבין את המגמות העיקריות המדריכות את הפרשנים הבכירים וגם את עורכי החדשות, שהם מיומנים מאוד בהגנבת המסר שלהם בין השורות. אני מציע לחלק את התקשורת הפוליטית והביטחונית לשש קטגוריות מובהקות:

1. ימין קיצוני. מיעוט אידיאולוגי בתקשורת החילונית והאלקטרונית החשובה. תומכים מובהקים של ההתנחלויות, מתנגדי ההתנתקות, רבים מהם דתיים כמו ישראל הראל או נדב שרגאי, אבל יש גם חילונים כמו נדב העצני או אמנון לורד. רובם כותבים בתוקפנות רבה נגד יריבים פוליטיים, ורק הראל טובל את לשונו בשמן זית-זך אבל אין להטיל ספק בקיצוניותו הבסיסית. רוב הכותבים הם אנשים ישרים ושלמים עם עצמם, אבל לדעתי הם לוקים בעמדה לא-מוסרית כלפי לא יהודים בכלל, וערבים בפרט. חלקם מבינים שלא יצליחו למנוע את הקמתה של מדינה פלסטינית ולוחמים עתה להגיע למזעור נזקים מנקודת ראותם של המתנחלים. האיבה שלהם לשמאל האמיתי היא כיום מתגמדת לעומת השנאה השוצפת כלפי "הבוגדים" שחברו לשרון ופירקו התנחלויות ברצועת עזה ובצפון הגדה.

2. ליכודניקים, אסכולה מתפוררת בתקשורת, וכוללת בעיקר את מעריצי ביבי נתניהו ממניעים תאצ'ריסטיים או לאומניים-חילוניים (כמו אייל מגד). הדמורליזציה באסכולה הזאת היא מוחלטת, אחרי שאפילו אורי דן נטש אותה לטובת אהבתו הטהורה לשרון. טהרני הימין עייפו מהליכוד, הפרגמטיסטים תומכים בשרון, ולכן מצבו של הליכוד בתקשורת גרוע מזה של מפלגות הימין הקיצוני. אם נתניהו ינצח בבחירות הפנימיות למנהיגות הליכוד ייתכן שכמה כתבים כלכליים יתמכו בו ממניעים מעמדיים כדי לעצור את הרפורמות הסוציאל-דמוקרטיות של עמיר פרץ. העיתונאים האלה בדרך כלל התלבטו בין שרון לבין פרס, אבל הדילמה לכאורה נעלמה ואיננה. כולם נחתו באותה מפלגה בן-גוריוניסטית עם נופך רביזיוניסטי קל.

3. המרכז הלאומני, האסכולה המובילה בתקשורת שפעם קראו לה בטעות "שמאלנית". מדובר בפרשנים ועורכים שיש להם השקפת עולם רכושנית וציונית תקיפה, עם זיקה ברורה למיליטריזם ולהלבנת פשעי הצבא. כל הפרשנים הצבאיים שייכים לקטגוריה הזאת וגם רוב הפרשנים המדיניים והפוליטיים. יש בהם גם מעריצים מובהקים של שרון (כמו איילה חסון ואורי דן) או חכמולוגים שחושבים להשתמש בשועל הזקן כדי לקדם את האג'נדה "היונית" שלהם, כמו אמנון אברמוביץ'. גם אנשים נאורים בעיני עצמם כמו נחום ברנע או דן מרגלית שייכים לה מבלי שיודו בכך אפילו לעצמם. לא כל אנשי הקטגוריה הזאת יתמכו במפלגת "קדימה" למרות שהיא מייצגת את השקפתם המדינית והחברתית, בשל התדמית העצמית שלהם כלוחמים בשחיתות. מרגלית למשל, הוא תומך מובהק של אהוד ברק, שנשאר יתום כיוון שלא נמצא לו מקום ב"קדימה" שאליה הוא שייך אורגנית מכל בחינה אפשרית. לדעתי, חלק מהלוחמים בשחיתות יסתמו את האף ויצביעו בעד שרון. אחרים ילכו על אופציה כמו שינוי, שגם היא מרכיב במרכז הלאומני.

4. ליברלים, עיתונאים כמו עוזי בנזימן או עקיבא אלדר, שיש להם השקפה ציונית מתונה ויונית, אבל האינטרס המעמדי שלהם איננו בדיוק שמאלני. זוהי אסכולה גדולה יחסית, ורוב חבריה יתמכו במפלגת העבודה או במרצ. האכזבה האיומה שלהם מפרס תעצים את איבתם ל"קדימה". גם באסכולה הזו יש עיתונאים רבים שעניין השחיתות והמלחמה למען שלטון החוק מהווים גורם מרכזי בהחלטתם במי לתמוך.

5. שמאל חברתי. עיתונאים ופרשנים שיש להם זיקה מובהקת לנושא העדתי והכלכלי-חברתי. רובם אינם תומכים במהפכה מבנית או בסוציאליזם, אבל שואפים לרפורמות מרחיקות לכת וליתר שוויון בחברה הישראלית. זה כולל גם פרשנים וכתבים בנושאים חברתיים כמו חינוך, שיכון ובריאות ואולי גם פרשן כלכלי "מתקדם" כמו עודד שחר. כל העיתונאים האלה, וגם אחרים שתמכו עד כה בשמאל המתון (מרצ) או בעקבי (חד"ש), יצטרפו במהלך מערכת הבחירות לקולות התומכים במפלגת העבודה ובמנהיגה עמיר פרץ. גם פרשנים לעת מצוא כמו זאב שטרנהל וחבריו יתמכו בפרץ בעיקר מעל דפי "הארץ" ו"ידיעות אחרונות". יחימוביץ' חשה, כמובן, שהיא שייכת לאסכולה הזאת.

6. שמאל עקבי (יהודי-ערבי), בעיקר תומכי חד"ש המעטים בתקשורת העברית בישראל וגם כמה אנשי מרצ יותר רדיקלים. פרשנים, פובליציסטים ועיתונאים מהאסכולה הזאת היו שמחים מאוד להצביע לפי השיטה הישנה: פרץ לראשות הממשלה וחד"ש לכנסת. בהעדר אופציה כזאת הם מעדיפים להצביע לפי העקרונות שלהם, ומקווים שחד"ש תתמוך מבחוץ בפרץ. הסיסמה שלהם לחד"ש היא: "יותר פרץ מפרץ". הקטגוריה הזאת איבדה הרבה אנשים לפרץ, והיא פועלת למען הישרדותו הפוליטית של השמאל העקבי.
חיים ברעם

פורסם ב"כל העיר".
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #11  
ישן 24-04-2006, 18:54
צלמית המשתמש של ori
  ori ori אינו מחובר  
אדמין לשעבר
 
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
לפי תחומים:
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי EtEoR שמתחילה ב "מיהו הפרשן הפוליטי המועדף עליכם ?..."

פרשנים פוליטיים/מדיניים: בתחום הפוליטי אין פרשנים טובים בארץ. יש שניים סבירים (דרוקר ובעז
שפירא). השאר הם זוועה ברמות שונות - איילה חסון ובן כספית הם תופעה מופלאה של דוברים לא
אינטליגנטיים של אט"ד (כספית החליט הרבה אדונים בימי חייו כ"פרשן" וכ"עיתונאי", דבר ראוי לציון...);
אמנון אברמוביץ' הוא פארודיה על ההגדרה של המילה "פרשן", שכן דבריו הם תמיד משאלות לב, בכסות
עיתונאית, והעובדה שהוא זה שבחר להשתין מהמקפצה עם הביטוי "אתרוג", גם היא אינה מזכה אותו...
דו מרגלית אינו בדיוק פרשן, והוא ידיד נפש של הנדל"ניסט, אבל באופן יחסי הוא הגון מאוד.

פרשנים צבאיים: בהכללה רובם דוברים של צה"ל ללא עומק משל עצמם. בולט לרעה יואב לימור, ואחריו
רוני דניאל. אמיר בר-שלום היה עיתונאי ספורט גרוע, ואין שום שיפור אצלו ככתב צבאי. שונה מהאחרים
היא כרמלה מנשה שאמנם מזוהה עם אג'נדות פוליטיות שאין להם שום מקום בדיווח עיתונאי, אבל לפחות
מיצבה עצמה כמוסד קבילות יעיל וחשוב בכל הנוגע לפניות חיילים במצוקה.

פרשנים כלכליים: עודד שחר וגדעון עשת (ידיעות) הם הפרשנים הכלכליים הראויים היחידים בישראל.
השאר הם עבדי ההון-שלטון. בולטים לרעה: סבר פלוצקר ונחמיה שטרסלר.

פרשנים לענייני המזה"ת: האמת היא שהתחום הזה הוא כ"כ מסובך ל"פרשנות" שלא הוגן לשפוט
אנשים שצריכים לנתח סוגייה שמצריכה סימפוזיון, בחמש דקות ניתוח טלוויזיוני. בולטים לטובה באופן
יחסי מבחינת העמקה-בחמש-דקות, הם יורם בינור, אבי יששכרוב (קול ישראל), אהוד יערי, ועודד
גרנות. צבי יחזקאלי הוא הכי מעניין מבין כולם, אבל נטייתו להפוך פיקנטריה סתמית (כמו דיון צעקני
באל-ג'זירה) למעין כותרת חד-משמעית המבשרת שינוי דראמטי בעולם המסלמי, היא לא רצינית...
הגרוע מבין העיתונאים העוסקים בערבים, הוא שלומי אלדר מערוץ 10. יש לגביו סוגייה קשה האם הוא
בעד פת"ח או חמא"ס...

עיתונאים חוקרים: תחום חצי-מת בישראל, שיש אולי עיתונאי וחצי שמחזיק אותו בחיים. עומד מעל
כולם בפער עצום יואב יצחק, האיש שלחם בענקים, וכעת לוחם את הקרב האמיץ מכולם, נגד אט"ד,
המגובה ב"חבורת שלטון החוק", בתקשורת האלקטרונית והכתובה ובאנשי ההון. מעט מאחוריו עומד
ברוך קרא, שהיה ניסיון נפשע ונתעב להפיל עליו את השבץ השני של שרון, ע"י אותם אנשין שידעו
ששרון חולה ובכ"ז הוציאוהו מביה"ח, פחות מ48 שעות אחר השבץ הראשון.

מגישים/שדרים: תחום שבו אין מקום לעיתונות אמיתית, אלא רק לפובליציסטיקה ברמה נמוכה (כאשר
בחלק מהמקרים, ניכר שמדובר בסה"כ בראשים מדברים המדקלים משפטי טלפרומטר של עורכים
מונעים פוליטית, נחשו לאיזה צד...). גרועים במיוחד: גדי סוקניק, יונית לוי, גאולה אבן, חיים יבין, יעל
דן, איילה חסון (כן, גם פה היא גרועה...), גבי גזית, בן כספית (כן, גם הוא חובש שני כובעי
אנטי-עיתונאי...), רפי רשף ואהרן ברנע (שבשעתו היה פרשן לא רע בכלל לענייני ערבים...). פחות
גרועים: רזי ברקאי, יעקב אילון ומיקי חיימוביץ'.


כהכללה ערוץ 10 עומד בערך 50 דרגות מעל שאר התקשורת, מבחינה עיתונאית, וגם הוא אינו
מזהיר...
ערוץ 10 נהנה מעיתונאים (בלי מרכאות) כמו דן מרגלית, רביב דרוקר, ברוך קרא, ינון מגל ואחרים,
ומגישיו גם הם אינם בושה וכלימה למקצוע של אדוארד מורו...
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #14  
ישן 24-04-2006, 21:14
צלמית המשתמש של ori
  ori ori אינו מחובר  
אדמין לשעבר
 
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
וואלה, אני מבין שראית את הסרט...P:
בתגובה להודעה מספר 13 שנכתבה על ידי emile_a שמתחילה ב "אדוארד מורו... מעניין היכן..."

מורו עסק בעוד דבר או שניים מלבד לחימה מוצדקת במקארתיזם (שבגירסא הנוכחית שלו, בדמות בג"ץ
ודומיו, אתה כ"כ תומך - כולל בשליחם ב"עיתונות", אמנון אברמוביץ'...). הוא גם דיווח מלונדון המופצצת,
עסק בחשיפות אנטי-שלטוניות, וכיו"ב.
אתה, בניגוד אליי, לא מעורר סימני שאלה איפה תעמוד במקרה של מקארתיזם, שכן אנחנו עומדים מול סיטואציה כזו היום, ואתה עומד כחומה בצורה בעדו, ופשוט מכחיש שהוא קיים (אתה מודע לפוליטיות של
התקשורת ומערכת המשפט, אבל הם "משלנו", ועל כן תגבה אותם - ועוד תכנה מי שתומך בחופש
הביטוי למחות נגדם כ"אנטי דמוקרט"...)...
אברמוביץ' לא רק מסתתר כעתונאי, אלא גם מדווח כעיתונאי, השיב לעתירה של בג"ץ כשהיה בערוץ 1 ודיווח באותו אופן, בתור עיתונאי - ומפרסם את שטויותיו בכנסים תקשורתיים ובבאטון "העין השביעית",
על תקן של עיתונאי. זה שאתה בעדו, לא משנה את איך שהוא מציג עצמו...
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #15  
ישן 24-04-2006, 23:31
  emile_a emile_a אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 12.02.06
הודעות: 734
בתגובה להודעה מספר 14 שנכתבה על ידי ori שמתחילה ב "וואלה, אני מבין שראית את הסרט...P:"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ori
מורו עסק בעוד דבר או שניים מלבד לחימה מוצדקת במקארתיזם (שבגירסא הנוכחית שלו, בדמות בג"ץ
ודומיו, אתה כ"כ תומך - כולל בשליחם ב"עיתונות", אמנון אברמוביץ'...). הוא גם דיווח מלונדון המופצצת,
עסק בחשיפות אנטי-שלטוניות, וכיו"ב.
אתה, בניגוד אליי, לא מעורר סימני שאלה איפה תעמוד במקרה של מקארתיזם, שכן אנחנו עומדים מול סיטואציה כזו היום, ואתה עומד כחומה בצורה בעדו, ופשוט מכחיש שהוא קיים (אתה מודע לפוליטיות של
התקשורת ומערכת המשפט, אבל הם "משלנו", ועל כן תגבה אותם - ועוד תכנה מי שתומך בחופש
הביטוי למחות נגדם כ"אנטי דמוקרט"...)...
אברמוביץ' לא רק מסתתר כעתונאי, אלא גם מדווח כעיתונאי, השיב לעתירה של בג"ץ כשהיה בערוץ 1 ודיווח באותו אופן, בתור עיתונאי - ומפרסם את שטויותיו בכנסים תקשורתיים ובבאטון "העין השביעית",
על תקן של עיתונאי. זה שאתה בעדו, לא משנה את איך שהוא מציג עצמו...

תודה על המידע בעניין מורו, אכן ראיתי את הסרט, וכמובן שקראתי עליו גם ולכן ידעתי את המידע כבר לפני כן, אבל אין כמו עקיצה נחמדה להרמת המורל..
אם תעשה חיפוש בהודעות שלי, תראה שדווקא תמכתי לרוב בטענותיך כלפי העיתונות ולכן דבריך הינן דמוגוגיה זולה.
את אמנון אני אוהב, ואני חושב שבכך שהוא לא מסתיר את עמדותיו הפוליטיות הוא מאפשר לכולם לדעת היכן הוא עומד ובכך לקחת את דבריו "בערבון מוגבל", בדיוק כפי שאני עושה כשאני קורא את "מקור ראשון" וכו'.
פרט לכך- לא תמצא ממני תמיכה בהתנהלות העיתונות או העיתונאים בזמן הבחירות או ההתנתקות להיפך, כאמור די הסכמתי עם טענותיכם בעניין, ולכן דבריך שאני "חומה בצורה" הינן על גבול השקר.
בעניין בג"צ אכן יש לנו מחלוקת , אני רואה בהם אנשי מקצוע, ואתה רואה בהם חלק מקונספיצריה, וזו בהחלט זכותך, אבל זה ממש ענין של מקארתיזם לא מבחינתי ולא מבחינתך, יותר עניין של השקפת עולם.
אמיל.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #16  
ישן 25-04-2006, 01:25
צלמית המשתמש של ori
  ori ori אינו מחובר  
אדמין לשעבר
 
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
א-ת-ה הוא שרואה בבג"ץ סוג של קונספירציה...
בתגובה להודעה מספר 15 שנכתבה על ידי emile_a שמתחילה ב "[QUOTE=ori]מורו עסק בעוד דבר..."

בכך שאתה טוען, שיש בדל של ענייניות בפסיקותיו בעניינים פוליטיים/מדיניים, כאשר עובדתית כל עותר
ימני יודע שעתירתו תדחה, והאלה היא רק מה יהיו הנימוקים לדחייה (אם יהיו...), בעוד שעותר מהשמאל
יזכה בעתירה/צו ע"ת (מה מביניהם שיבקש...). כל טענה אחרת לגבי בג"ץ, היא קונספירציה אפלולית
המנסה לרמז שבג"ץ מועל המחוייבותו הפוליטית למען "מחנה השלום כוחו אדיר"...

אני לא עקצתי סתם, אלא הגבתי בעקיצה עדינה, לרמיזתך הלא-נכונה-עובדתית, שאני הייתי מסוגל
לתמוך במקאטרתיזם באיזושהי קונסטלציה, בעוד שבפועל, מבין שנינו, אתה הוא שתומך ברדיפה
השלטונית של קבוצה שאין לה אחיזה בו (כשכמו המקארתיסטים של אז, אתה מייחס ליריביך הפוליטיים "סיכון הדמוקרטיה"...). בכל מקרה, אין לך ממה להעלב, שכן באמת שלא הייתה כוונת
עלבון, אלא סתם עקיצונת ברוח טובה...

אברמוביץ' אכן לא מסתיר את דיעותיו, אלא שאותו אמנוןם גם היה זה שקרא לעיתונאים למעול
בשליחותם העיתונאית (נאום האתרוג המפורסם...), ואותו אברמוביץ' מנסה לתת כסות עיתונאית לטור
הפוליטי הלא-מרשים שלו. הוא נשכר לתפקיד של פרשן, ובפועל הוא ממלא תפקיד של פובליציסט,
מבלי שהוא מצהיר על כך בשום מקום, ומבלי שמעסיקיו ינהגו ביושר ויאזנו אותו עם "עיתונאי" מקביל
מהמחנה השני...

לגבי הסכמתך עם חוסר האיזון של התקשורת, אני מקבל את דבריך, ובהחלט יש בינינו הסכמה
לגביהם. ראויה להערכתך נכונותך להכיר בכך.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #17  
ישן 25-04-2006, 01:57
  emile_a emile_a אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 12.02.06
הודעות: 734
בתגובה להודעה מספר 16 שנכתבה על ידי ori שמתחילה ב "א-ת-ה הוא שרואה בבג"ץ סוג של קונספירציה..."

וודאי שלא נעלבתי.
לגבי אמנון- אני מקבל את הביקורת שלך לגבי מעסיקו, אבל לא ממש לגביו, שוב- מרגע שהוא שם את הקלפים שלו על השולחן והצהיר על דעותיו אז זה בסדר גמור מבחינתי ואני מבין שמבחינתך לא אז נסיים בכך.
בעניין בג"צ- אני לא מאלה שטוענים שמדובר בקודש ואין לבוא בביקורת. אפשר להיכנס בהם כמה שרוצים. ואני אלך צעד יותר מזה ואציין (לטובת הדיון, אני לא ממש מסכים עם זה) שרובם שמאלנים.
אם נשים בצד את ה "מחקר" המגמתי שהתייחס בעיקר לזמן שלוקח להם לענות על עתירות, ובוחנים את החלטותיהם (דבר שעשיתי), קשה לי לראות שהם מגנים על משהו פרט לתפישתם (שמנותקת מתפישת השלטון) של החוק ושל הדמוקרטיה בארץ.
אני מקבל ביקורת לגבי צורת בחירת השופטים (גם אם אני לא לגמרי מסכים איתה) אבל אני חושב שהסיבה העיקרית שיש לך טענות וחילוקי דעות עם בג"צ הינה השוני שבה אתם רואים את ההגדרה של מדינה יהודית- דמוקרטית. זהו ההבדל וזהו הכעס, אין שום קשר להון ולא לשלטון.
בענין הממשלה, אולמרט וכו'- זהו עסק אחר לגמרי ואני רואה צדק בחלק מטענותיך, אבל בעניין בג"צ- על פי רוב, מדובר שוב בהבדל של גישות ופילוסופיה, ולא בעניני שחיתות וקונספירציה.
אין לי שום קשר להון ולא לשלטון, וללא אגנדה פוליטית (שקשורה לכסאות או לקידום וכו') כאשר קראתי את פסיקות בג"צ, הסכמתי עם רבות. גם כאשר לא הסכמתי (מן הצד השמאלי, הרס בתים, סיכול ממוקד שהם בוחרים לא לדון בו וכו') לרגע לא חשבתי שמדובר שאגנדה כלשהי אלא בהבנתם ההוגנת של החוקים ושל תפקידם, וזאת למרות שממש לא הסכמתי עם ההחלטות.
אמיל.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #18  
ישן 25-04-2006, 02:19
צלמית המשתמש של ori
  ori ori אינו מחובר  
אדמין לשעבר
 
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
הבעייה שלי עם בג"ץ היא שמדובר בגוף מונוליטי שמנציח עצמו בניגוד לכל מערכת מקבילה במערב
בתגובה להודעה מספר 17 שנכתבה על ידי emile_a שמתחילה ב "וודאי שלא נעלבתי. לגבי אמנון-..."

שיטת מינוי שופטי העליון היא בור ענק של תככים אפלים וחוסר שקיפות. יש שם 9 חברים, שמראש
שלושה מהם הם מ-ת-ו-ך ביה"מ העליון, ונוצר איזשהו נוהג רקוב במיוחד, שהם תמיד סוגרים מראש
על הצבעה אחידה, כך שמי שהם בעדו, מראש כמעט מובטח שייכנס, ומי שהם נגדו - כמעט מראש
מובטח שלא ייכנס. מיהם שאר חברי הוועדה? שני נציגי ממשלה (שאחד מהם, שר המשפטים התורן,
נוטה לרוב להרכין ראשו בהכנעה מול "שלטון החוק", דהיינו, תומך במועמדם של שופטי העליון, פן תתנפל
עליו התקשורת ותערוף ראשו בעוון "התנגדות לשלטון לחוק"...), שני נציגי כנסת (שאחד מהם חייב
להיות משמאל, ועל כן הצבעתו בעד מועמד שופטי העליון, מובטחת גם היא), ושני נציגי לשכת עורכי
הדין. בקיצור, יש להם חמישה קולות מתוך תשעה נגד כל מועמד שאינן רוצים, וחמישה בעד כל מועמד
שהם כן רוצים. הדיונים הם נטולי פרוטוקול, סגורים לתקשורת, ואין בעצם שום הנמקה מדוע הועדף
מועמד זה על פני מועמד אחר...
המחקר לגבי בג"ץ אינו הבשורה הגדולה. נטייתם הפוליטית האולטרה-שמאלית של שופטי העליון, היא
לא בדיוק בשורה חדשה. אני בשעתו נתתי שפע דוגמאות על פסיקות סותרות לגבי עתירות זהות,
שהמשותף לכולן: הימניות נדחו והשמאליות/ערביות (לעתים עתרו מהשמאל ולעתים עתרו ערבים)
נתקבלו.
בעייתי עם בג"ץ אינה תפיסתו את הדמוקרטיה בארץ, אלא התנגדותו של בג"ץ לדמוקרטיה בארץ...
בג"ץ באקט חצי דתי נטל לידיו את כל עשרה הקבין של הנאורות, וקבע שהדמוקרטיה תהיה אך ורק
צורת ההשקפה החברתית/כלכלית/מדינית שלו (ושל המילייה שממנו באו כמעט כל שופטיו), ומי
שחושב אחרת, הוא סכנה...
שיהיה ברור, בג"ץ מחזיק בנקודות השקפה שהן זהות עד זהות לאלה שאימץ אולמרט כשהבין
שהדרך לא לשלם על שחיתות, כוללת את אימוצן. עם זאת, בתחום החברתי-כלכלי, הייתה בבג"ץ
תפיסה נרחבת למדי של פרו-הון-שלטון עוד מימים-ימימה, כבר כשנתקבל ערעורו של אלי הורוביץ על
הרשעתו על העלמת מס, כבר כשמונה לעליון שופט שמתנגד לאינטגרציה בבתיה"ס (השופט גרוניס),
כבר כשנתברר שאנשי העליון עצמם הם בחלקם קרובי משפחה של אצולת הממון (בין השאר הורביץ
עצמו היה קשור בקשר נישואין לשופט בדימוס), וכן הלאה וכן הלאה.

כאשר בג"ץ בוחר בצדק לא להתערב בשיקולי ביטחון - זה החריג. בפועל, בג"ץ מ-כ-ת-י-ב מדיניות
בטחונית, ללא כל הבנה של הסיטואציה בשטח, תוך הכפפתה ל"איזונים" בין סבל האוכלוסייה
הפלסטינית לבין צרכי הבטחון הישראליים. במצב כזה אי אפשר בכלל להתחיל להתייחס אליו כאל
גוף שאינו שמאל קיצוני. אתה, כתומך חד"ש, ודאי שתמוקם שמאלה לו, אבל זה לא הופך אותו למרכז
עפ"י שום הגדרה, כשם שאם מרזל יסתכל עליי, ויגיד ש"אורי נמצא במרכז", זה לא יהפוך אותי באמת
לאיש מרכז, אלא לאדם שהוא הרבה פחות ימני מברוך מרזל...
בג"ץ הוא גוף פוליטי באופן מוחלט. אין פלא שהשמאל מגבה אותו והימין עויין אותו. בג"ץ אינו "מעל
לויכוח הציבורי", אלא חלק ממשי מאוד בתוכו. בג"ץ הוא חלק מהשמאל ממש כשם שחוג הפרופוסורים
לחוסן מדיני וכלכלי, הוא חלק מהימין. ההבדל היחיד הוא שבחוג יש זוכה פרס נובל ובבג"ץ אין...
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #19  
ישן 25-04-2006, 02:43
  emile_a emile_a אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 12.02.06
הודעות: 734
בתגובה להודעה מספר 18 שנכתבה על ידי ori שמתחילה ב "הבעייה שלי עם בג"ץ היא שמדובר בגוף מונוליטי שמנציח עצמו בניגוד לכל מערכת מקבילה במערב"

לא מסכים כמעט עם כלום, אבל מודה (ואני מקוה שתאמין לי) שכבר אין לי כוח לכתוב ולא שאין לי מה לכתוב.
רק דבר אחד, במשך שנים רבות, השמאל לא גיבה את בג"צ- ורק בשנים האחרונות החל רוב הימין להתנגד לבג"צ (לא מתכוון אישית אליך אלא לרוב).
יש משהו שקשה להתעלם ממנו (והוא לא מוכיח חד משמעית כלום אבל מרמז על משהו..) ברחוב הישראלי הממוצע אתה לא שומע על בג"צ, רק בקרב ימנים הרד-קור (או אתרי אינטרנט ימניים).
אתה יכול להגיד הרבה על בג"צ כשמאלנים, אבל ל90 אחוז מהישראלים זה בכלל לא נושא מדאיג או על הפרק. חינוך, ביטחון, רווחה, כלכלה- על הכל תשמע מחדרי ההי טק והמסעדות של תל אביב, ועד החקלאי בצפון או הסטודנט בבאר שבע. עניני בג"צ לא מענין ולא תשמע.חוסר האמון שלך לא ממש משכנע בינתיים את העם.
אמיל.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #20  
ישן 25-04-2006, 09:50
צלמית המשתמש של ori
  ori ori אינו מחובר  
אדמין לשעבר
 
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
זכותך לא להסכים, אינה מורידה במאומה את העובדתיות במה שכתבתי...
בתגובה להודעה מספר 19 שנכתבה על ידי emile_a שמתחילה ב "לא מסכים כמעט עם כלום, אבל..."

במשך שנים רבות, השמאל לא גיבה את בג"ץ והימין לא התנגד לו, שכן בג"ץ היה מבצר של איזון ואי-תלות.
מאז מינויו של ברק לתפקיד הנשיא, נגמר סיפור ה"ללא משוא פנים", וכעת יש "ללא משוא ימין"...
לא יודע איזה סקרים יש לך המבשרים על האהדה העצומה לבג"ץ, או על אי האכפתיות, אבל אפילו לו צדקת,
הרי שזה לא מלמד מאומה לגבי נכונות הדברים - וכתומך מפלגה ש99.9 אחוז מהציבור היהודי כאן מתנגד לה בכל תוקף, מי כמוך צריך לדעת שלא אמור לשנות לך מה חושב "רוב הציבור"...
אחרי שכתבתי כל זאת, אני מודיע לך שרוב-רובו של הציבור הימני בארץ (הרבה מעל עשרה אחוזים), לא
חסיד גדול של בג"ץ, וחש עויינות רבה לגוף זה, שנגזרת מעויינותו של בג"ץ למחנה הימין. זה ש-א-ת-ה קבעת
מה מעניין את הציבור, אולי מלמד על הסביבה בה אתה חי. אני שומע במקומות שבהם אני מסתובב, זמירות
אחרות לגמרי (והאמת היא שהפוליטיקאים המייצגים את הציבור ימני, מוכיחים את דבריי בבהתבטאויות רבות מאוד בנושא...).
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #21  
ישן 25-04-2006, 19:25
  Sam Weller Sam Weller אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.01.05
הודעות: 5,875
לגבי אברמוביץ'
בתגובה להודעה מספר 17 שנכתבה על ידי emile_a שמתחילה ב "וודאי שלא נעלבתי. לגבי אמנון-..."

אתה צודק שלפובליציסט שמופיע כפובליציסט יש זכות להביע כל דעה במסגרת השיח הלגיטימי. אברמוביץ' נושא את כובע העיתונאי/פרשן ולא הפובליציסט. הוא מופיע במשבצת הזאת ולכן יש גם פטור מלהביא פובליציסט אחר לשם האיזון (ואיזון נדרש פה משום שמדובר בערוץ ממלכתי ולא פרטי). מעבר לזאת, אברמוביץ' קרא באופן גורף לחבריו העתונאים לזנוח את כללי האתיקה העיתונאית הרופפים ממילא בישראל, ולתמוך תמיכה גלויה ובוטה במועמד מסויים - במתן העדפה, בהעלמת עין, במיסוך ובריכוך. יש לך היושר האינטלקטואלי להודות שהתקשורת מוטה פוליטית, האם אתה לא רואה בקריאה ההיא של אברמוביץ' צוהר ל"נפשו" המקצועית שמטיל דופי בכל עבודתו?
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #26  
ישן 24-04-2006, 23:17
צלמית המשתמש של ori
  ori ori אינו מחובר  
אדמין לשעבר
 
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
לא ברור אם אני צריך להיעלב או להיות מוחמא. בכל אופן, אני העומד מאחורי הכתוב...
בתגובה להודעה מספר 23 שנכתבה על ידי tamar borsook שמתחילה ב "אורי מאפוא הכתבה הזאת"

תמר, דיעותיו הפוליטיות של עיתונאי זה או אחר אינן מעניינות אותי, כל זמן שאדע שאינן משפיעות על
אופן דיווחו. מבחינה זו, שלי יחימוביץ', שפרסמה את דיעותיה הפוליטיות בכל תקופתה בקול ישראל
ובערוץ 2, היא עיתונאית אמינה בהרבה מבן כספית ואיילה חסון, שלא מדווחים לנו למי הם מצביעים, אלא
מאפשרים לנו להבין זאת לבד פשוט ע"י צפייה בנטייתם הכרונית לא לתת למי שאינו מאט"ד, לפתוח את
פיו...
הפרשנות בישראל אכן אינה עצמאית, אבל היא לא בשרות הממסד, שכן גם הממסד אינו "בשרות
עצמו", אלא כולם רתומים לעגלת ההון-שלטון, שכיום מחזיקה ברסן השלטון סופסוף גם באופן פורמאלי,
באמצעות מפלגת הקרטון שהם הקימו...
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #29  
ישן 25-04-2006, 23:34
צלמית המשתמש של looklook
  משתמש זכר looklook looklook אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 29,140
הנה האנשים שאני אוהב ולא אוהב בעיתונות בישראל .
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי EtEoR שמתחילה ב "מיהו הפרשן הפוליטי המועדף עליכם ?..."

פרשנים פוליטיים - הכי בלתי נסבלת איילה חסון. אחריה בן כספית שלפחות משתדל מדי פעם לחזור בו מדבריו ולהתנצל כשהוא מרגיש שהגזים בתמיכתו הפוליטית הגלויה באיל הנדל"ן.
בינוני - עופר שלח והייתי נותן לו את ההגדרה בינוני גם בפרשנותו הבטחונית , הוא משוכנע שהוא צודק. לפעמים הוא כותב דברי טעם - לפעמים דבריו חסרי הגיון לחלוטין.
רביב דרוקר ושפירא שניהם טובים מאוד על אף ההבדל העצום בין הסגנון הציני-משעשע של דרוקר, לסגנון המעמיק והארכאי מעט של בועז שפירא. שניהם מספקים את הסחורה.

מנחים - גרועים - כמעט כל מי שמגיש בערוץ 1 , אני מוסיף להם את רפי רשף שהוא פשוט בלתי נסבל בכל פרמטר אפשרי .
בינוניים - דן מרגלית - מבחינתי אכזבה גדולה. נדמה כי הוא חש את פער בין הדמות האמיתית של חבריו הפוליטיקאים המגעילים (לפיד) או המושחתים (אולמרט) ובין המציאות , אך במקום להוקיע אותם הוא עסוק בשכנוע עצמי שהנ"ל הם אנשים משכמם ומעלה. עצוב.
מעולים - ירון לונדון ומוטי קירשנבאום. ירון לונדון בתור מנחה הוא פשוט מעולה. ידען , מעמיק, מנהל שיחות תרבותיות עם כולם ולא רק עם אלה שמסכימים איתו - פשוט תענוג. גם קירשנבאום נדבק ממנו מדי פעם. אני חושב שלונדון הוא קרש ההצלה שלו. יוציאם מן הכלל הם רגעים בתוכנית שבהם מאבד קירשנבאום את הרסן ומתחיל לצעוק על מרואיינים. אני חייב להזכיר גם את עמנואל הלפרין. מנחה טוב של תוכנית אמור ללמד אותנו מה דעתו של המרואיין בכל נושא אפשרי, לא להמנע משאלות קשות ובכל זאת לעשות את זה באופן תרבותי. ולא לנאום בעצמו. אני רוצה לציין לחיוב את אבי רצון , ראיתי כמה תוכניות שלו והוא היה מצוין.

פרשנים לענייני העולם הערבי והמזרח התיכון . אהוד יערי פשוט מעולה. גרנות חוזר ואומר את המובן מאיליו - אותי הוא פשוט משמעמם. שפתו של צבי יחזקאלי קולחת. אבל הוא רודף סנסציות אותן הוא מציג על ידי עיוות המציאות שאותה הוא מפרש. כל חמש דקות שבהן החמאס לא מציג את רעיונותיו על רצח שיטתי של יהודים גורמים לו להאמין במזרח התיכון החדש. הוא מתאים להיות פרשן בארץ נהדרת.


פובליציסטים - אראל סגל מעולה וגם אורי אורבך ויעקב (ג'קי) לוי. מהשמאל שליו לא רע - אבל חוטא בלא מעט דמגוגיה. הפובליציסט הכי גרוע , זה מיכאל מידיעות - פשוט בלתי נסבל! .
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 18:26

הדף נוצר ב 0.32 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2020 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר