שלום לכולם.
יש לי בן דוד קטן, שביום הולדתו הבאה הוא יהיה בן 4.
אז חשבתי כמתנה להכין לו כזה ספר בסגנון "הכבש השישה עשר".
יהיו בספר כמה שירים וכמה סיפורים לילדים.

הנה השיר הראשון שנכתב לספר (שעל שמו נקרא הספר). תגידו לי מה דעתכם ואיך אפשר להוסיף או להוריד דברים בכדי לשפרו.

סיפורים לפני השינה

שיר סיפור או אגדה
כל אלה בסיפורים לפני השינה
כל לילה לפני שאני כמעט ונרדם
אמא נכנסת לחדר, פותחת עוד ספר
ולי מקריאה סיפור ואגדה.

אתמול היא סיפרה לי על גמד שרכב
על נשר עשוי מזהב
אל השמיים ונחת על כוכב
ואולי היום היא תספר
איך ילד שגר בתוך אבטיח
לחברה שלו הבטיח
חתיכה מהבית.

אבל אמא
תגידי לי רק דבר אחד
למה באמצע הסיפור שהשעה עוד לא מאוחרת
פתאום כשאני שוכב את לידי נרדמת?

אשמח לכמה שיותר תגובות והצעות, גם רעיונות להורדת בית שלם כי הוא לא מספיק טוב יתקבלו בברכה.

שלום !

זה מזכיר את הסגנון של הילד הזה הוא אני ...

זה נחמד.
והשקעה מאוד מיוחדת לתת לילד.
אבל אולי אם תכתוב עוד מהסגנון תוכל לגבש לעצמך דיעה על כך. תראה איך זה זורם לך ...
ואני אשמח לקרוא עוד.

בהצלחה !!!

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

יש עוד כמה דברים מוכנים, וגם אם זה לא קל מותר לכם להגיב טיפה רק לומר לי עם הכיוון והמילים בסדר.

הנה עוד שני שירים וסיפור קצר.

מר שעון

לפעמים אני מסתכל על מר שעון ומתפעל
איך הוא אף פעם לא מתעייף ולא מתעצל
תמיד מראה לכולם את השעה
בכל שנייה ביממה
תיק תק תיק תק
הוא עובד ועובד
אף פעם אינו פוסק

מתי יש לו זמן ללכת לישון?
סתם לשבת ולראות טלוויזיה בסלון?

מר שעון דואג לכולם ולכל
ואף פעם אינו חדל לפעול
אבל אני בטוח שיבוא היום
וגם מר שעון יעצור הכול, וילך לישון





הליצן העצוב

לפני כמה ימים הלכתי עם המשפחה לקרקס.
בקרקס כולם שמחים עליזים ועושים שטויות, אבל כשנכנסנו ראיתי שבפינה יושב לו ליצן עצוב.
וחשבתי, איך ליצן יכול להיות עצוב?
תמיד הליצן הוא שמח ומבדח, את כולם הוא מצחיק ולפעמים מציק, עושה סלטות האוויר ומקפיץ כדורים, לפעמים אני חושב שחיי הליצן כלל לא קשים.
אז אם כל הליצנים מצחיקים ומוזרים, איך זה יכול להיות שיש ליצן אחד שעצוב ויושב בצד בלי אף אחד?
יכול להיות שאחרי הכול גם לליצנים שכל היום שמחים ואת כולם מצחיקים, בסוף היום מותר להם להיות גם קצת עצובים.




ביום הזיכרון

אתמול היה יום הזיכרון
ובטקס, אמא עמדה ובכתה
ואני, לא הבנתי מה קרה

יום אחרי זה חגגו בעיר את יום העצמאות
ובמקום לחגוג, דודה שלי עמדה ובכתה
ואני, לא הבנתי מה קרה

חלפה שנה, והגיע יום הזיכרון לשואה ולגבורה
ובטקס, סבתא עמדה ובכתה
ואני, שוב, לא הבנתי מה קרה

תחילה רציתי לומר שדעתי כדעת אסניה: הרעיון שלך מדהים ומיוחד מאוד!

הייתי רוצה להביע את דעתי על השירים שלך. הרעיונות שלך אדירים!
אתה מנסה שזה יתחרז, אבל חריזה לא הכרחית. מה שיותר חשוב לפי דעתי זה לשמור על אורך שווה של משפטים, על קצב זהה של מילים. זה הדבר הראשון שילדים מתרכזים בו. הם פחות מתרכזים בתוכן.
השיר על יום הזיכרון היה מצוין.
אהבתי מאוד את מר שעון, ואני אדגים עליו:
שני המשפטים הראשונים גם מתחרזים, והם בעלי אותו אורך כשאומרים אותם, אותו קצב.

לגבי המשפטים:
"מתי יש לו זמן ללכת לישון?
סתם לשבת ולראות טלוויזיה בסלון?"

כדי לשמור על קצב ואורך קבוע הייתי מתקנת את המשפט השני כך:

מתי יש לו זמן ללכת לישון?
מתי סתם לראות טלוויזיה בסלון?

או:

מתי יש לו זמן ללכת לישון?
מתי לראות טלוויזיה בסלון?


לגבי הליצן העצוב - התחלת יפה. אתה מנסה לכתוב כמו שילד חושב. אבל המשפטים ארוכים מידי לפי דעתי. לילד בן 4 אין אותו כושר ריכוז שיש למבוגר בכל מה שנוגע לשמיעת משפטים ולסיבוכיות שלהם. הייתי מעדיפה שתשמור על תמציתיות, משפטים קצרים. אתה יכול לקחת את כל המשפטים שכתבת ופשוט לפרק אותם לכמה וכמה משפטים, אולי עם מילות קישור.
למשל:
"אז אם כל הליצנים מצחיקים ומוזרים, איך זה יכול להיות שיש ליצן אחד שעצוב ויושב בצד בלי אף אחד?
יכול להיות שאחרי הכול גם לליצנים שכל היום שמחים ואת כולם מצחיקים, בסוף היום מותר להם להיות גם קצת עצובים."

לפרק למשל כך:
כל הליצנים מצחיקים ומוזרים, אז איך זה יכול להיות שיש ליצן אחד עצוב? יושב בצד בלי אף אחד?
ליצנים שכל היום שמחים, ליצנים שאת כולם מצחיקים, בסוף היום מותר להם להיות גם קצת עצובים.

לפעמים אפשר שהפירוק יהיה ע"י שינוי מבנה, לא שינוי משפט או פיסוק:
את המשפט "
תמיד הליצן הוא שמח ומבדח, את כולם הוא מצחיק ולפעמים מציק, עושה סלטות האוויר ומקפיץ כדורים, לפעמים אני חושב שחיי הליצן כלל לא קשים."

פשוט לרשום בשורות קצרות:
תמיד הליצן הוא שמח ומבדח,
את כולם הוא מצחיק
ולפעמים מציק,
עושה סלטות באוויר
ומקפיץ כדורים,

לפעמים אני חושב שחיי הליצן כלל לא קשים.

דרך אגב, המשפט "לפעמים אני חושב שחיי הליצן כלל לא קשים" קצת מפריע לי. המסר שאני מקבלת הוא שאתה חושב שחיי ליצן הם קשים. אבל זה סותר את השמחה והפעלולים שהגיעו בשורות הקודמות. זה יוצר רושם (מוטעה) שאתה חושב שהנאה פשוטה היא חיים קשים. אני לא יודעת למה הליצן עצוב, אבל רק השורה הזאת מראה שהוא עצוב בגלל שיש לו חיים קשים ומה שעושה אותם קשים זו בדיוק ההנאה שהוא גורם.
המסר שאתה רוצה להעביר הוא שמותר לו להיות עצוב. לא למה הוא עצוב (או למה הוא צריך להיות עצוב - בשביל ילד זה היינו הך)

לגבי השיר "סיפורים לפני השינה": מאוד מאוד אהבתי את הסוף - שהאמא נרדמת ולא הילד. כאן הייתי ממליצה לפרק את המשפט לשורות, כדי שתהיה הפסקה בקריאה, שתיתן אפשרות לעכל את מה שנאמר קודם:
אבל אמא
תגידי לי רק דבר אחד
למה באמצע הסיפור,
כשהשעה עוד לא מאוחרת,
פתאום כשאני שוכב,
את לידי נרדמת?


לגבי הבית הראשון:
שיר סיפור או אגדה
כל אלה בסיפורים לפני השינה
כל לילה לפני שאני כמעט ונרדם
אמא נכנסת לחדר, פותחת עוד ספר
ולי מקריאה סיפור ואגדה.

יש 2 אפשרויות: או לוותר על 2 השורות הראשונות, ואז זה ניראה לי הרבה יותר חמוד ומובן, או לשים שורה רווח כך:

שיר סיפור או אגדה
כל אלה בסיפורים לפני השינה

כל לילה לפני שאני כמעט ונרדם
אמא נכנסת לחדר, פותחת עוד ספר
ולי מקריאה סיפור ואגדה.

אהבתי את הרעיונות של הבית השני:
"אתמול היא סיפרה לי על גמד שרכב
על נשר עשוי מזהב
אל השמיים ונחת על כוכב
ואולי היום היא תספר
איך ילד שגר בתוך אבטיח
לחברה שלו הבטיח
חתיכה מהבית."

אבל קצת הסתבכו לי דברים. קראתי את הבית הזה כמה פעמים כדי להבין מה בדיוק קרה.
תשמור על מקצב ואורך משפטים זהה.

הייתי משפרת קצת:
"אתמול היא סיפרה לי על גמד שרכב
על נשר שכולו עשוי מזהב
אל השמיים הוא עף ונחת על כוכב
[וכאן הייתי מוסיפה עוד שורה, נניח: ופגש ברווזה טלה ועקרב]
[כאן שורה רווח]
ואולי היום היא תספר
איך ילד שגר בתוך אבטיח
לחברה שלו [כאן להוסיף מילה: היפה/באהבה או משהו אחר] הבטיח
[כאן להוסיף כמה מילים בהתחלה, שיאפשרו לנשום, לעכל, כדי שתוכל לתת את הפאנץ'-ליין שזה: חתיכה מהבית."
[להוסיף עוד שורה]


לפי הכתיבה שלך אתה מאוד מאוד שנון, אבל אני לא יודעת עד כמה ילדים מתחברים או מבינים שנינות.

באמת כל הכבוד לך. כל הכבוד גם לאומץ שלך ולפתיחות שלך שאתה מוכן לקבל ביקורת כדי לדעת איך לשפר את השיר. ניסיתי להיות יותר עיניינית ועדינה, כי אני לא רוצה להוציא לך את כל האוויר, המטרה היא לנסות ולשפר.
יש לך עבודה נהדרת.
תשמור על מיקצב, אורך ותמציתיות.

אני לא הבנתי אם אתה זקוק לרעיונות נוספים לכתיבה, אבל אם כן - ילד אוהב מאוד שמספרים לו סיפורים שהם בעצם עליו. בפו הדוב, הילד השומע הוא זה שמשתתף בסיפורים. אז תוכל לעשות אותו הדבר עם בן דודך. ואם אתה זקוק לרעיונות נוספים, פשוט תתבונן בו כשהאו מדבר, משחק או אוכל או כל דבר אחר שהוא עושה, ותרשום לעצמך משפטים שהוא אומר. לא חשוב מה. ילדים אומרים משפטים מאוד מקוריים ומפתיעים, והם בהחלט יכולים לשמש בסיס נוסף לסיפורים ולשירים שתכתוב.

בהצלחה מכל הלב, מריאל

gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...

שלום לך Chiribum !

ממש ממש חמוד מה שאתה כותב.
תמשיך כך !

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

לדעתי זה ממש נחמד ושילדים בגיל המתאים יאהבו את זה מאד.

יישר כח!!

תודה על כל התגובות!
במיוחד תודה למריאל! באמת עזרת לי, ושיניתי הרבה מהטקסטים על פי עצותיך.

הנה עוד דני דברים שהוספתי, מקווה שתוכלו להגיב גם עלוהם ולתת לי עצות.

אמרו שהוא מוזר

יש לנו בעיר איש עם הרבה שיער
אמרו עליו שהוא מוזר
תמיד מרכיב משקפיי שמש עגולות
ושואל: "להיות או לא להיות?"

והאיש מסתובב ברחובות
והוא אומר שהוא לא מקווה להיות
כמו כל האנשים
שעליו מסתכלים

ומביטים ומביטים
ומביטים ומביטים

ודווקא לי הוא נראה נורא מיוחד
איש עם הרבה שיער, גבוה ולא גמד
ואני עד היום לא מבין
למה כולם על האיש שהיה עם הרבה שיער
אמרו שהוא מוזר


הילדה מהגן

יש ילדה בגן שכולם אומרים שהיא נורא יפה.
יש לה שתי צמות קשורות בסרט אדום ושמלה לבנה ויפה, וכולם מתרגשים כשהיא בהם מביטה.
אני כבר שנה בגן ועוד לא יצא לי לדבר עם הילדה, שכולם אומרים שהיא כל כך יפה.
אמא אומרת שזה בגלל שאני מתבייש, ואני חושב שזה בגלל שאני סתם מתעקש. כי היא תמיד כל כך יפה וחשובה שאני נראה סתם קטן לידה.
הסבירו לי שזה לא נכון, שאולי גם היא מרגישה קטנה ליד כולם, ואולי גם היא מפחדת לבוא ולדבר עם אנשים.
אבל אני לא חושב שהם צודקים, כי איך הילדה הכי יפה בגן יכולה לפחד לדבר עם אחרים?
ואני המשכתי בשלי ושיחקתי עם חברים, והיום אני יושב כאן, ועד היום לא דיברתי פעם אחת עם הילדה הכי יפה בגן.


מצפה לתגובות! ותודה מראש!

ממש יפים והמסר ברור!

לגבי האיש המוזר יש לי 2 הערות קטנות:
1. לגבי השורה "והוא אומר שהוא לא מקווה להיות"
אני חושבת שצריך להחליף את המקום של המילה "לא" ולכתוב: "והוא אומר שהוא מקווה לא להיות"
זה ניראה לי יותר ברור.

2. לגבי הבית האחרון:
את השורה השניה הייתי מפצלת לשתי שורות כך:
"איש עם הרבה שיער,
גבוה ולא גמד"
כי כך המידע כולו נקלט. אם זה כתוב בשורה אחת, המידע עם השיער הולך לאיבוד, והריכוז של הקורא נשאר ב"גבוה ולא גמד".
אם השורה הזו תתפצל לשתי שורות, זה כלל לא יפגום בחריזה, כי כאן המקצב קובע את החריזה.

לגבי הילדה מהגן:
מאוד יפה ופשוט כך שילד יבין.
אהבתי: מתבייש - מתעקש.
הילד מספר על זה שהוא רוצה לדבר עם הילדה הכי יפה בגן.
להערכתי ביטוי הרצון לקירבה של ילדים בגיל הזה מתבטא ב:
"רוצה לשחק עם..."
"רוצה להיות עם/ליד..."
ופחות בדיבור ("אני רוצה לדבר עם..."). ניראה לי שהרצון להתקרב ע"י דיבור באופן רצוני ומודע מתפתח אצלהם יותר מאוחר.
לכן אני חושבת שאולי כדאי להחליף את "רוצה לדבר עם הילדה הכי יפה בגן" ל"רוצה לשחק עם הילדה הכי יפה בגן".
הילד אומר: "אני כבר שנה בגן ועוד לא יצא לי לדבר עם הילדה". אני רוצה להתעכב על 2 הביטויים: "שנה" ו: "עוד לא יצא לי..." אני לא חושבת שילדים בגילאים האלה מדברים ככה. אלה ביטויים שמעוגנים חזק בתוך מושג הזמן, ואצל ילדים מושג הזמן הוא מאוד ערטילאי, ולמעשה לא קיים, (לפחות לא במודע). ילדים הם כאן ועכשיו. אין אצלהם לפני שנה או בעוד יומיים. אני חושבת שהכי טוב שתעקוב אחרי המשפטים שבן הדוד שלך אומר, ותיראה איך הוא בתור ילד אומר את אותו הדבר בשפה שלו. הדבר נכון גם לגבי המשפט האחרון שלך: "ואני המשכתי בשלי..... והיום אני יושב כאן, ועד היום לא...". אם אין איך לנסח מחדש את המשפט האחרון, אולי כדאי להשמיט אותו.
דבר דומה רציתי לומר על "כי היא תמיד כל כך יפה וחשובה...". רעיון ההירארכיה הוא לא רעיון שילדים נענים לו. הם יכולים לומר את המילה הזו "חשובה", "חשוב", "חשיבות", אבל הם רק חוזרים על דברי המבוגרים. הם יאמרו שראש הממשלה הוא איש חשוב כי המבוגרים אומרים זאת. הם לעולם לא יגידו על הגננת או על החבר שלהם או על ילד שהם לא יכולים להתקרב אליו כ"חשוב". זה לא בלקסיקון הרגשי שלהם, למרות שמשפט "אני ניראה סתם קטן ידה" הוא כן. אולי כדאי להשמיט את המילה "חשובה".
כמו כן משהו קטן נוסף: "שאני ניראה סתם..." אני חושבת שהמילה "ואני" (כלומר: ו במקום ש) תתאים יותר לשפה של ילד, וההקשר יהיה יותר מובן לו.

בהצלחה ובאמת כל הכבוד. העבודה שלך אדירה!

gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...

מריאל, תודה באמת עזרת לי בהרבה דברים.. רק זה בן או בת? כי ניסיתי דרך הטקסט להבין ולא הצלחתי... אז אני אשמח לדעת את האמת

הנה "הילדה מהגן" אחרי עריכה עם העצות שלך, תגיד/י מה דעתך על זה עכשיו.

הילדה מהגן

יש ילדה בגן שכולם אומרים שהיא נורא יפה.
יש לה שתי צמות קשורות בסרט אדום ושמלה לבנה ויפה, וכולם מתרגשים כשהיא בהם מביטה.
מאז שהגעתי לגן עוד לא יצא לי לשחק עם הילדה, שכולם אומרים שהיא כל כך יפה.
אמא אומרת שזה בגלל שאני מתבייש, ואני חושב שזה בגלל שאני סתם מתעקש. כי היא תמיד כל כך יפה ואני נראה סתם קטן לידה.
הסבירו לי שזה לא נכון, שאולי גם היא מרגישה קטנה ליד כולם, ואולי גם היא מפחדת לבוא ולשחק עם אנשים.
אבל אני לא חושב שהם צודקים, כי איך הילדה הכי יפה בגן יכולה לפחד לשחק עם אחרים?
ואני המשכתי לשחק רק עם החברים שלי, היום אני מספר לכם את הסיפור ויושב כאן, ועד היום לא שיחקתי פעם אחת עם הילדה הכי יפה בגן.



ועוד משהו...
בנדוד הזה הוא בן 3 וחצי נראלי... ובתחילת חופש חנוכה, אבא שלו (שהוא בעצם דוד שלי) נהרג בפיצוץ תוך כדי ניסוי במפעל נשק . די אפשר להבין שכרגע הוא לא בדיוק מבין מה זה אומר והכל, אבל ביחד עם הספר הזה, רציתי להכין לו עוד איזה ספרון קטן עם שירים, שכנראה הוא יקרא ויבין רק שהוא יהיה יותר גדול. הנה שני שירים מתוכו ואשמח לביקורת בונה, הערות או סתם תגובות נאצה . תודה מראש

לילה טוב אבא

לילה טוב אבא
אתה זוכר איך אותי השכבת
כל ערב עם שמיכה
וכרית חמימה

לילה טוב אבא
רציתי להגיד לך
שהמטוס שלי קנית
סיימתי לבנות
אבל אין מישהו
שיוכל לי חדש לקנות

לילה טוב אבא
אני לא יודע הרבה
על מה שקורה
אבל מקווה
שלישון עם אלוהים
בין העננים
זה לא קר

לילה טוב אבא
רגע לפני שאתה נרדם
תשאל בשמי את מר עולם
למה הוא כל כך אכזר

ובפעם האחרונה
לפחות עד הפעם הבאה
לילה טוב אבא


זר כלניות

אני זוכר איך כל שעת ערביים
יצאת לשדות
וחזרת עם זר אדום
זר כלניות

באגרטל כחול הנחת הזר
ואותו על בד לבן מצייר ומצייר

ובסופה של התמונה
חתמת הקדשה לאמא ולאבא
ותלית על הקיר
לזיכרון לך בלתי שביר

והאדם שביר כענפי העץ
ובעת שברוח יתנדנדו
ישנם רבים שאף ייפלו

אז לפני ביקורי אצלך
יצאתי לשדות
והגעתי עם זר אדום
זר כלניות

אמר לי שם אדם מבוגר
כמה מוזר,
יש פה פרחים לרוב
ואף כאלה שאסור לקטוף

ולו השבתי
כמה מוזר,
פרחים אסור
ואנשים מותר

והאדם שביר כענפי העץ
ובעת שברוח יתנדנדו
ישנם רבים שאף ייפלו

כבר אמרתי לך למעלה שאתה מאוד שנון, ואני מחכה לקרוא יצירות שלך למבוגרים. אתה בהחלט יכול להפתיע (כלומר תפנית בלתי צפויה בשיר/סיפור), ויש לך רעיונות מקוריים (כמו שהילד שגר בתוך אבטיח מציע לחברה שלו חתיכה מהבית).

דרך אגב, אני בחורה.

שני השירים של "לילה טוב אבא" ו"זר כלניות" פשוט מקסימים ונוגעים ללב. נוגעים מאוד בעדינות ברגש.
אני מצטערת על הדוד שלך.

לגבי הילדה מהגן: השורות השלישית והאחרונה עדיין בעייתיות, כי הן תלויות בזמן, ואין זמן אצל ילדים. אני הבנתי שאתה רוצה לכתוב דברים שייתכן שהוא יבין רק כשהוא יהיה גדול, אבל העיניין הוא שאתה כרגע מדבר מנקודת ראותו של ילד קטן, ושתי השורות הללו שייכות לאדם מינימום בגיל 18, שמאוכזב. אז גם כשהוא יגדל ויקרא את השירים שלך, נניח בגיל 15, עדיין שתי השורות האלה לא יתחברו לו. לכן אני מציעה לנסח אותן מחדש.
אני חושבת שאחת הדרכים הטובות ביותר יכולה להיות: להפוך את המשפט לזמן הווה ואז לשפץ אותו. לנסות לטשטש עד כמה שאפשר ביטויים שקשורים לזמן. כי ילדים כל הזמן חושבים בהווה - מה קיים כאן ועכשיו.
המשפט: "מאז שהגעתי לגן עוד לא יצא לי לשחק עם הילדה, שכולם אומרים היא כל כך יפה"
יהפוך ל: (זו רק הצעה): "אני בגן, אבל עוד לא שיחקתי עם..."
או:
"אני בגן, ואני רוצה לשחק עם הילדה שכולם אומרים שהיא יפה, אבל אל שיחקתי איתה."

לגבי המשפט האחרון - גם אותו אני אנסה להפוך לזמן הווה, אלא שזה קצת טריקי. לא רק שאצל ילדים זמן (בעיקר שנה, חודש, שבוע) זה דבר אינסופי, אלא שאם הם עוברים לעשות משהו אחר, אז מבחינתם: עבר זמנו - בטל קורבנו. הילד רצה לשחק עם הילדה. הוא לא שיחק. הוא עבר לשחק עם ילדים אחרים (החברים שלו). ברגע שהוא ביצע את הפעולה הזו הוא כבר שינה את נקודת המיקוד שלו: ממיקוד של ילדה הוא עבר למיקוד של חברים. ברגע שהילד מתמקד במשהו אחר, הוא שוכח מה שהיה קודם. אולי נשארת תחושת עצבות. אבל הילד הוא כאן ועכשיו. הוא לא עושה משהו אחד וחושב על משהו אחר. הוא גם לא מתפשר: אם אין ילדה אז יש חברים (כי ככה השורה האחרונה נשמעת). אצל ילד - בדר"F הוא שלם עם מה שהוא עושה. אם הוא עבר לחברים זה לא מתוך פשרה, אלא הוא שלם עם זה והוא יתחיל לשכוח מהר מאוד את הילדה.
אז לגבי המשפט האחרון: צריך להעביר אותו לזמן הווה, ובכל זאת לומר שהילד עצוב. כמו כן לטשטש עקבות של זמן.
אולי:
"אז המשכתי לשחק עם החברים שלי, אבל אני עצוב, כי לא שיחקתי עם הילדה".

בהצלחה. אני מאוד מעריכה אותך שאתה מסכים לקבל ביקורת על היצירה שלך. זה כלל אינו דבר קל.

בברכה, מריאל

gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...

ממש מיוחדת ההשקעה שאתה נותן לזה.

אם אתה הולך ליצור לו סיפרון, אני מציעה שתלך לפורום ציור איור ותלת מימד תעלה את השירים ותבקש שיציירו דברים שקשורים לשירים שתוכל לשים ליד השיר בסיפרון...זה יהיה נחמד ויפתח לו את הדמיון.

תסביר להם לשם מה אתה עושה את זה, זה יגביר את הרצון שלהם לעזור.

תות

יש לי ידידה שמציירת ממש ממש טוב, אז היא זאת שתאייר את הספר.
גם אני חשבתי שילד לא יאהב ספר בלי איורים...

מקסים !
אתה עושה משהו ממש גדול. והוא בעל משמעות מיוחדת למשפחה שלך.

ואולי בבוא הימים - תפרסם אותו ברבים.
שולחת לך המון המון הצלחה - ע.ר.י = תמיד תזכור שהאור בעסק. תדבוק בודאות שאתה עושה את זה.
בהצלחה.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

בכל מקרה יש איזה אתר שאני צופה בציורים בו כל הזמן ומצאתי ציור שכל כך מתוק שלא יכולתי שלא להציע לך.. אז הנה

אולי הוא יתאים לשיר על הילדה הכי יפה בגן

gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...

ציור ממש יפה.... אבל אני אאלץ לדחות בנימוס, כי הרעיון הוא שידידה שלי תצייר הכל...

אבל ממש תודה בכל זאת, שחשבת על זה שהסתכלת

סחטיק עליק

הנה הגרסא המתוקנת אחרי ההערות ל"הילדה מהגן", מה דעתכם עכשיו? תודה מראש

ומריאל, יש לך במקרה ICQ או מסנג'ר? יהיה נחמד לדבר איתך על עוד כמה דברים בדרך יותר מהירה.

הילדה מהגן

יש ילדה בגן שכולם אומרים שהיא נורא יפה.
יש לה שתי צמות קשורות בסרט אדום ושמלה לבנה ויפה, וכולם מתרגשים כשהיא בהם מביטה.
אני בגן ועוד לא יצא לי לשחק עם הילדה, שכולם אומרים שהיא הכי הכי יפה.
אמא אומרת שזה בגלל שאני מתבייש, ואני חושב שזה בגלל שאני סתם מתעקש. כי היא תמיד כל כך יפה ואני נראה סתם קטן לידה.
הסבירו לי שזה לא נכון, שאולי גם היא מרגישה קטנה ליד כולם, ואולי גם היא מפחדת לבוא ולשחק עם אנשים.
אבל אני לא חושב שהם צודקים, כי איך הילדה הכי יפה בגן יכולה לפחד לשחק עם אחרים?
ואני המשכתי לשחק רק עם החברים שלי, היום אני מספר לכם את הסיפור ויושב כאן, כי לא שיחקתי עם הילדה הכי יפה בגן.

אהבתי מאוד איך שעיצבת את הסוף.
אתה יודע מה הכי נפלא? שהבן דוד שלך יראה את כל האהבה שלך אליו ברגע הראשון שתביט בו ותעניק לו את המתנה. הוא כבר ידע מה יש שם בלי לפתוח: יש שם המון אהבה אליו...

יש לי אופציה של הודעות פרטיות. נדמה לי שלכולם כאן יש.
אבל אם יהיה לך יותר נוח, או לכל אחד ממשתתפי הפורום שרוצה להתכתב איתי, יש גם אפשרות לעשות זאת דרך המייל.
הנה המייל שלי:
arlo123@bezeqint.net

בברכה, מריאל

gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...

ו.... בינתיים אין לי עוד רעיונות חדשים.. כמו שכתבתי למטה.. אז ייקח קצת זמן (או שלא?) עד שיגיע משהו חדש...

אבל...
קודם כל, פרוייקט מדהים!
נראה לי שאני יגנוב את הרעיון לבן דוד שלי, יש אישור?
דבר שני, מאוד אהבתי את הכל השירים/ סיפורים, באמת מתאימים לגיל המבוקש, ולאחר ליטוש של מריאל (באמת שם יפה ונדיר!) אפילו מושלמים.
אני באופן אישי מאוד אהבתי את השירים:
"לילה טוב אבא" ו "זר כלניות". לא הייתי משנה בהם כלום, באמת מדהימים.
אתה אדם מוכשר מאוד! אשמח ומצפה בקוצר רוח לקרוא עוד יצירות משלך!!!

תודה על כל המחמאות, ובטח שיש אישור, הרי את הרעיון אני גנבתי מ"הכבש השישה עשר" של יהונתן גפן, אז לך אסור?

הבעיה שפתאום נגמרו לי הרעיונות ואני לא רוצה לכתוב לשם משהו בכוח... אז... כנראה שנחכה עד שיבואו חדשים ואז אני אפרסם עוד כמה.

ושוב תודה

זה נראלי ייסגור את החלק השני בספר, זה שמוקדש לדוד שלי ז"ל.

תגידו מה דעתכם

שיר אחרון ודי

ילדי הקטן, כבר מאוחר
לך לישון תקום מחר
ואם תרצה לומר לי שלום
באישון הלילה אבקר בחלום

ואז נוכל ביחד לשבת
להיזכר בשבת, איך נהגנו ללכת
לטייל בחולות מלאי הפרחים
איך נהגנו עם ריחם לשיר שירים

רגע אבא, רק שיר אחרון ודי
לפני שבבוקר אומר שלום
שיר אחרון ודי, כי לא אדע מתי
תופיע שוב בחלום

אל נא תבכה ילדי הקטן
רק הבוגרים בוכים
וגם אז על הבלים
אל נא תבכה,
למעלה מישהו לי קורא
עם נשיקה אומר לך שלום
ואולי מחר אבקר בחלום

רגע אבא, רק שיר אחרון ודי
לפני שבבוקר אומר שלום
שיר אחרון ודי, כי לא אדע מתי
תופיע שוב בחלום

ממש מבטא את הרגש של הילד שרוצה את אבא ולהיות עם אבא.

gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...

מקסים !
רגש אותי. יש בו גם אופטימיות מסוימת, נכון שאבא עזב, אך בלילה בחלום תמיד אפשר ...
יפה.
זה מעביר עוצמה.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

רעיונות שאתה יכול לכתוב עליהם אם אתה רוצה...?

אם יש לך איזה רעיונות לכתוב עליהם אני אשמח. אבל רעיונות כן? את השיר אני כבר אכתוב לבד עפ"י הרעיון... פשוט עכשיו טיפה אין לי רעיונות... ואני צריך רק עוד כמה כדי לסגור את הספר.

תודה מראש

לבד

תמיד
בארגז החול, בהפסקות
הייתי משחק לבד
אבל יום אחד
בא לשחק איתי
עוד ילד אחד.
והייתי מופתע
והייתי שמח
מאוד
מאוד
מאוד
ובנינו ביחד ארמון
ונסיכה
ואביר וממלכה

אבל יום אחד
הוא עזב
ואני נשארתי שוב,
לבד.

היי,

כתוב יפה.
אבל לדעתי כתיבה לילדים צריכה להיות אופטימית, להביא אותם לתובנות של אהבה, נתינה, שיתוף.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

הנה התיקונים:

הכי כיף ביחד

תמיד
בארגז החול, בהפסקות
הייתי משחק לבד
אבל יום אחד
בא לשחק איתי
עוד ילד אחד.
והייתי מופתע
והייתי שמח
מאוד
מאוד
מאוד
ובנינו ביחד ארמון
ונסיכה
ואביר וממלכה
וגבעה
ויער
והמון
המון
דברים

הכי כיף כשיש חברים!

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

נ.ב.: אני מסכימה עם אסאניה, וכל מה שיש לי לומר על השורות האחרונות של הנטישה, אמרתי בשיר הדומה של ילדה בגן של chiribum.

gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...

אין מה לומר, כל אחד ואחד מהשירים יפה בפני עצמו, ובכלל הרעיון הזה נפלא. אחד הביטויים הכי יפים לאהבה זה שיר, וכמו שאפשר לראות, אתה באמת אוהב אותו.
אני בטוח שברגע שתביא לו את הספר הוא יאהב אותו עוד לפני שיקרא את השירים הנפלאים שבפנים.

כתבתי גם אני שיר מיוחד לבן דודי.. יהונתן... תגובות בבקשה...


יהונתן
כשנולדתי קראו לי בשם יפיפה,
אך משפחתי לא קוראת לי בשם זה
כי יש לי המון שמות חיבה
ג'ון וג'וני ואפילו ג'ונסקאה..!
ובסוף אני יתבלבל
ונורא יבהל
כי מה יקרה כשאגיע לגן
והגננת פשוט תקרא לי יהונתן?...

חשבתי שיצא חמוד. מה אתם חושבים?
(ג'ונסקאה זה השם חיבה שלו. אמיתי והילד מקסים!~ בן 5!!)

נחמד מאוד, אהבתי את השיר, רק אם הבנדוד קטן אז נראלי שכדאי שהכינויים יהיו יותר יוני או כאלה דברים כי ג'ון מגיע מאנגלית Jonathan.

אבל ככה השיר באמת אחלה.

ואם באמת ככה מכנים אותו, אז זה סבבה שתשימי את הכינויים בשיר כי הוא יבין אותם.

שלום !

זה יפה ומחמם את הלב שאתם כותבים שירים לאחיינים ...
וחוץ מיזה שזה מתנה ממש מיוחדת בעיני.
ספרו ושתפו איך הקטנטנים הגיבו.

שיהיה בהצלחה !!!

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

את התמימות, את הנימה של הילד בשיר ואת החרוזים החמודים. כאילו זה מתנגן

gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...

תודה לכולם על התגובות....
אהה ול Chiribum - אנחנו בית דובר אנגלית אז זה מתבקש לקורא לו ג'וני ולא יוני...

אז יש אישור

הנה עוד סיפור קצר חדש. הוא נקרא "הירח הזקן".

שוב, תגובות, תגידו לי אם יש משהו לדעתכם לשפר להוסיף או למחוק. תודה מראש

הירח הזקן

אם תביטו למעלה, אל השמיים, באמצע הלילה כשהם זרועים כוכבים.
אז תראו את הירח הזקן, נח בין הכוכבים, מקטרת מעשן ופולט מפיו עשן בצורת עננים.
וכל הלילה הוא יושב ומעשן ממלא את השמיים בעשן שחור.
והכוכבים, כאלה מסכנים, נחנקים ומשתעלים, ואל הירח צועקים:
"אולי תפסיק כבר לעשן?
אף אחד פה לא נושם!
רק עשן, עשן, עשן!
מתי יהיו כבר שמיים נקיים
ובלי עננים?"
והירח לרגע מסתכל ואומר בקול עצל: "שקט כוכבים קטנים, למי אתם את עצמכם בכלל חושבים? אני הכי גדול, ולי מותר הכול, אז תנו לי לעשן מקטרתי בנחת, ואתם יכולים רק להסתכל עליי מתחת".
עד היום יושב הירח הזקן, ומקטרת מעשן ומעשן.
כל הכוכבים מהעשן עדיין סובלים, אבל מבינים שככה זה, אנשים גדולים מעל קטנים.

gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...

אין איזה משהו לשפר?

תגידו לי שזה חרא! תגידו לי שזה משעמם! תגידו לי שזה מפחיד את הילד ויעשה לו צלקות בנפש לכל החיים!! תגידו שזה לא מקורי! תגידו שזה טיפשי! תגידו שהוא לא יבין כלום! תגידו שאין לי כשרון! תגידו שהשפה דלה! תגידו שהנייר שזה יודפס עליו יכול לשמש נייר טואלט בשירותים! תגידו שהציון שאתם נותנים לו הוא !!


טוב אבל אם אתם אוהבים איך שזה אני לא אתווכח....
בכל מקרה תודה על התגובה

כן אני בטוחה!

אחד הדברים הנהדרים בפורום הוא שאתה יכול לומר את האמת.
לגבי המסר והפסימיות - לא נורא כי זה נאמר במין הומור ציני. לא ניראה לי שהילד יקח את זה קשה. לפי דעתי הוא דווקא יתחבר יותר להומור.

בפעם האלף מיליון שמונים ושמונה: אתה כשרוני מאוד! לפי השירים שאתה כותב - יש לך נטייה חזקה למשוך אותם לכיוון של העצבות והפסימיות, אבל ניראה לי שבחיים האישיים ההומור וההומור הציני חזקים יותר. בקיצור בחור שמח, מצחיק ומציאותי מאוד.
תכתוב למבוגרים, תביא עוד יצירות שלך!

gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...

כשנולדתי

כשנולדתי הייתי קרח
כשנולדתי לא ידעתי לדבר
כשנולדתי רק בכיתי וישנתי
כשנולדתי אכלתי אוכל מגעיל
כשנולדתי לא היו לי חברים
כשנולדתי לא שיחקתי בכלום
כשנולדתי הייתי מכוער
כשנולדתי הייתי טיפש ולא ידעתי כלום

אז למה, למה אני תמיד רוצה לחזור לתקופה ההיא?

אם זה שיר ילדים, הוא כל כך פסימי, ומראה את התקופה כאילו היא תחתית החיים...
אפשר להבין שאתה מנסה להעביר שלמרות הכל, מתגעגעים לתקופה הזאת והכל. הרעיון דווקא נחמד.
רק לדעתי תנסה למצוא מילים יותר טובות להעביר אותו.

זה לא שיר ילדים. זה שיר למבוגרים.
תגיד puzpuz, יש לך ילדים?
נדמה לי שכשכתבת את השיר הזה התכוונת לכיוון יותר הומוריסטי. אבל את ההומור הזה ילד לא יבין. הוא באמת יתחיל לחשוב שאחת התקופות הכי נפלאות בחייו - להיות תינוק - אמורה להיות תקופה נוראה, ואם מישהו קרוב מאוד לילד יקריא לו אותו (הורה, אח, מטפל, כל אחד שקשור לילד והילד בוטח בו), זה באמת ייתן לו צלקת לכל החיים. ילדים מקבלים הכל as is והם עדיין לא מבינים את ההומור שלנו, הגדולים. להם יש הומור משלהם.

gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...

אם למישהו יש רעיון, לסיפור או מוסר השכל שעליו אפשר לכתוב סיפור שיגיד, אני כבר אכתוב משהו שמתאים לבנדוד שלי.. אבל אני רוצה עוד כמה רעיונות כדי לסגור את הספר.

יש לי רעיון אחד בראש... אני אנסה לעשות משהו. ואם למישהו יש איזה משהו, שיגיד, הוא יקבל על זה תודה

אולי על זה שהילד קטן (בגודל) מול כל השאר...
מדברים אצלכם גם שפות? סבא סבתא יודעים עוד שפה? זה גם יכול להיות נושא נחמד.
הוא הנכד הראשון? האחרון? איך מפנקים אותו....
אני יחשוב על עוד אם אתה צריך...

הנה השיר האחרון שאני אכתוב פה. אחריו זהו, הספר מוכן, תגידו לי מה דעתכם

ליצן על הירח

יש ליצן על הירח
שצוחק ומתעניין
מסתכל לכאן למטה
על כינור הוא מנגן

יש ליצן על הירח
אף אחד עוד לא יודע
כשהוא עצוב הוא מנגן
שם, מעל, גבוה

הליצן מהירח
מופיע רק בחלומות
של ילדים קטנים
מידי פעם בלילות

ואם הלילה בחלום
תעצרו לרגע ותקשיבו בעניין
תשמעו את הכינור
שמנגן בו הליצן

שבת שלום !

לקטע הזה פחות התחברתי.
משהו לא זרם לי ...

שיהיה לך בהצלחה עם הספרון.
וספר תגובות של האחיין.

בהצלחה !!!

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

סתם הערה טכנית: לא צריך לשנות כלום בשיר שלך. הוא נפלא כפי שהוא.

gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...

פשוט אני צריך אם יש איזו ביקורת או משהו על ה"ליצן על הירח" כי זה הדבר האחרון שאני מכניס לספר.
אז ביקורת או משהו ואם אין אז גם להגיד שאני אדע שהקטע טוב ואכניס אותו בלב שלם

הפרויקט שלך נפלא, אני חושב לאמץ אותו גם כן לבת דודה שלי.

תמשיך ככה!

אוקיי חבר'ה! נגמרה הכתיבה של הספר.

תודה לכולם על העזרה התמיכה והעצות. באמת שבלי הפורום הזה הספר לא היה הופל לכזה טוב.
ותודה מיוחדת (ומגיע לה) למריאל, שתיקנה ונתנה עצות באמת כמו שצריך ובאמת שלעניין ואולי בלעדיה הבנדוד שלי היה אוכל את הדפים/ קורע אותם/ מנגב איתם את התחת.

ואולי כתיבה צריכה לבוא מהלב. אבל בלי הערות ותיקונים, הלב לא יודע כנראה לבטא בצורה טובה את מה שהוא רוצה להגיד.
אז שוב תודה. ושידידה שלי תאייר את הספר, אני אשמח לפרסם פה את האיורים למרות שזה לא פורום ציור או משהו.

ושוב תודה לכולם.

רותם,

מריאל

gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...