26-04-2006, 23:06
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 30.11.04
הודעות: 850
|
|
אני אשתדל, אבל העלילה ארוכה מאד ודי מתוסבכת.
הסגנון הכללי הוא פנטזיה אפלה והסיפור מתרחש בעולם ימי-ביניימי/גותי. המנגה בוטה מאד, אלימה להחריד ונוטה לפרטים. לא מומלץ לרגישים.
גאטס - the black swordsman - הוטבע בסימן אפל שמסמן אותו כקורבן של שדים.
הוא משוטט בעולם ונלחם בשדים ומפלצות תוך שהוא מנסה להגן על עצמו ועל האישה שאיתו.
הדברים היחידים שמגינים עליו הם חרב ענקית, כוח פיזי מטורף, מיומנות מדהימה בליחמה וכוח רצון וסיבולת על אנושיים.
הדבר העיקרי שמניע אותו הוא הרצון לנקום בגריפית' - שהיה חברו הקרוב של גאטס והאיש היחיד שגאטס העריץ אי פעם.
גריפית' בוגד בגאטס וגורם לסימן שהפך אותו למקולל וגרם למותם הנורא של כל החברים שלו.
אבל זה לא כ"כ פשוט.
בין כל השדים שרודפים אות והרצון בנקמה גאטס צריך לשמר את מעט האנושיות שנותרה בו -
הדבר היחיד שמונע ממנו להפוך לרוצח מטורף חסר מצפון או עכבות.
זה פחות או יותר הרקע, אבל זה בקושי מגרד את פני השטח.
יש אינספור רבדים וכיוונים שונים שמשפיעים על הסיפור. דת, גורל, מוסר, פסיכולוגיה, אתיקה... העומק והתחכום של המנגה הזאת פשוט מדהימים.
בנוסף, הארטוורק מדהים ומושקע לאין כמוהו, הדמויות נהדרות, העלילה מדהימה...
אין לי מספיק סופרלטיבים לתאר עד כמה שברזרק גאוני. עוד לא נתקלתי באף מנגה או קומיקס שמתקרבים לקרסוליים של ברזרק.
החלק הראשון של המנגה (עד ווליום 13, כמדומני) מתאר את העבר של גריפית', גאטס והחבורה שלהם.
בחלק השני (ווליום 13 ואילך) גאטס - כעת ה-black swordsman - יוצא להציל את עצמו ולנקום.
_____________________________________
"על כל שיאי ההרים/ שלווה./ בכל ראשי אמירים/ לא תחוש בעלווה/
הבל רוח; / ביער ציפורים בדממה./ עוד מעט תבוא השעה/ גם אתה תנוח".
יוהן וולפגנג וון גתה - 28.06.1876
|
ראשי
צ'אט
ולדעתי זה ממש נחמד.
מצב כלאיים
