אלפיים שנה בניכר

עם בלי ארץ חלם על מחר

להניח מקל נדודים

עת יגיע למדינת היהודים



זכרון העבר המתמיד

הובילנו אל עבר עתיד

וחזרנו , בנינו , לחמנו

על כל מה שהיה כבר שלנו



אך האופק מעורפל ורחוק

אין זה זמן לקלות ראש וצחוק

אש הקרב עוד מאכלת סביב

עוד רחוקים הם ימי האביב



אין אתר פנוי מאויב

בכל מקום יסתתר האורב

הוא מקווה יהודים לגרש

ברובה במטען ובאש



לכולנו זיכרון דוד אח או אב

חלל למרצח נתעב

כגלים מתנפצים על החוף

הולך ושב אותנו לרדוף



אך הרוח תישאר איתנה

כי חלמנו אלפיים שנה

והבאנו עלינו גואל

בדמותה של מדינת ישראל!



עוד יבוא יום אחד

יום בהיר במיוחד

נכתירך בתפארת שלווה

מדינת היהודים הנאווה

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

ליפול בידי האויב,
זה קדוש, אמר בני.
להילחם על עקרונות,
זה נדוש, אמרתי.
אבל, הוא בשלו וליבי העייף,
הם שאיפשרו
שירצח את בנכם.

ליפול בידי האויב,
זה קדוש, אמר בנכם.
להילחם על עקרונות,
זה נדוש, אמרתם.
אבל, הם בשלהם וליבנו הכבד
הם שאיפשרו
לנצח אותם לאבד.

Your signature did not follow Fresh's signatures policy, therefore it was automatically erased. Please see the E-Mail which has been sent to you, to learn how to fix this.

אהבתי את המילים.
רק שהתבאסתי שהם מכוונות על העם שלנו,

הרגשתי כיאילו שהשיר שלך מדבר על זה שהכל התהפך ונהרס.
ואין יום חדש. אין תקווה לעם שלנו.

אבל זה רק שיר


"עוד יבוא יום אחד

יום בהיר במיוחד

נכתירך בתפארת שלווה

מדינת היהודים הנאווה"
אין זה עוד השלייה. (נחמד לא,? )

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.