02-05-2006, 07:35
|
|
|
|
חבר מתאריך: 08.04.06
הודעות: 1,390
|
|
|
ההסבר לשיר
היתה לי חברה שיש לה אחות עם פיגור שכלי. האמת אני לא יודעת מה יש לה בדיוק, אבל היא ילדה חריגה. היא כבר לא ילדה, היא בת שלושים ומשהו, אבל כשאני רואה אותה, אני תמיד בטוחה שהיא בת 16. אני אף פעם לא זוכרת אפילו שהיא בת 30. זה מדהים איך שכולנו נפגשנו ונהיינו חברים. זה היה בשנה שעברה.
ניסיתי לחשוב איך ילד חריג רואה את הדברים מנקודת ראותו. אבל אני לא יודעת איך. אני גם אף פעם לא הייתי בקרבת ילדים חריגים כדי לדעת איך הם מתנהגים. למעשה, לא הייתי בכלל בקרבת ילדים. אז חשבתי שילד חריג הוא למעשה כמו ילד נצחי. בגלל ההתנהגות. ומי שנמצא ליד ילדים – יישאר צעיר לנצח. זה היה הכיוון. ואז חשבתי מה ילד יכול לחשוב. אבל אי אפשר להשאיר את המדריכים וכל הצוות מחוץ לתמונה, וזה קשה, כי הם כמו הורים, ורק הם יודעים עד כמה זה קשה לחנך ילדים עם צרכים מיוחדים. אבל גם את זה אני לא יודעת, אבל יש לי כיוון על ראייה של הורים.
אז אפשר להראות איך העולם ניראה מנקודת מבטו של הילד החריג, קטע מעבר, ואיך העולם ניראה מנקודת מבטו של המדריך, ההורה.
קטע המעבר אמור להיות קצת מטושטש, כדי שהקורא יתבלבל ויחשוב שהילד עדיין מדבר, ואז פתאום יבין שזה לא כך, ואז יחזור להתחלה ויקרא את השיר פעם שנייה. אני הכי אוהבת לעשות דברים כאלה. לבלבל את הקורא, שיופתע ויקרא פעם שניה כדי להבין. אני אוהבת גם לכתוב דברים מקוריים. לפעמים אלהים נותן לי דברים כאלה. אני מאוד אוהבת ריבויי משמעויות. אבל אני חייבת לציין שבמקרה של השיר שלי ברור שכל מה שאומר המדריך – יכול להגיד באותה מידה גם החניך=הילד החריג, כי הם רואים דברים אחרת, הם מחוברים יותר לכל שאר היקומים מאשר אנחנו. אנו כעיוורים וכחרשים והם צריכים להדריך אותנו. איזו סבלנות יש להם!
_____________________________________
gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...
|
ראשי
צ'אט
.
מצב כלאיים
