כשהייתי בטקס יום הזיכרון בבית הקברות הצבאי בהרצליה ראיתי שם קבר של חייל בשם דן אבן (מ.א. 30148 נולד התרצ"ד נפטר בן 63) פתאום שמתי לב שדרגתו היא אלוף וזה היה לי נורא מוזר כי ידעתי שרק 2 אלופים נהרגו בצבא (קותי אדם ועוד אחד לא זוכר את שמו) לאחר בירור קצר נודע לי שהוא היה מח"ט אלכסנדרוני ולא ראיתי בשום מקום שהוא נהרג בקרב או משהו כזה ולכן הנחתי שהוא נפטר אחרי שכבר פרש משרות צבאי ובגלל דרגתו הבכירה סידרו לו שהוא יקבר כחייל ורציתי לשאול האם הנוהל הזה קיים במקרים נוספים

נ.ב.
הוא לא מופיע באתר יזכור של צה"ל

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

כל האלופים גם במיל. וגם בדימוס זכאים ללויה וקבורה צבאית.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

יש לי שאלה אני יודע שהיא לא קשורה לדיון שלך אבל אני לא רוצה לפתוח אשכול חדש בשבילה

לפי מה שהבנתי כשחייל מת הוא עול בדרגה
אז אם אלוף מת הוא מקבל את דרגת הרב אלוף?

תודה לעונים

העלאה בדרגה אינה אוטומאטטית ראלא ניתנת בשל נסיבות מיוחדות, כמו מוות בקרב תוך גילוי גבורה או שהחייל היה אמור לעלות בדרגה עוד מעט.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

1. דרגת הכתף נמוכה מתקן דרגת התפקיד: כלומר מ"מ סג"מ יועלה לסגן, מ"פ סגן יועלה לסרן, לוחם רב"ט לסמל וכו'.
2. במידה והחיל נהרג במהלך קורס יחשב כאילו סיים אותו (צוער יקבל סג"מ למשל)

מעבר לכך ניתנת העלאה בדרגה כמעיין "אות הערכה"

אבל בכול מקרה יש דרכים טובות יותר לטפס בסולם הדרגות...

טל

אוקי הבנתי
תודה לשניכם

העלאה אוטומטית בדרגה אחרי מוות נעצרת אצל קצינים בדרגת הרס"ן (קרי מסרן ולרס"ן) ואצל חוגרים בדרגת הרס"ר (קרי מרס"ל לרס"ר) ומוגבלת בכל מקרה רק למקרי מוות באימונים, פעילות מבצעית או פעילות מלחמתית ולא למקרים אחרים כמו מוות טבעי, תאונת דרכים וכו'. בודדים המקרים בצה"ל בהם הועלה קצין לדרגת סא"ל או אל"מ אחרי מותו ולא מוכרים לי לפחות מקרים של העלה לדרגת תא"ל או אלוף. בקרב הנגדים הכללים גמישים יותר והיו לא מעט חריגים, במיוחד אחרי הנהגת דרגת הרנ"ג בתחילת שנות ה-90.
הקצין הבכיר האחרון שהועלה בדרגה אחרי נפילתו היה סא"ל חגי קושט, שנהרג בתאונת היסעורים במבוא שילה לפני 16 שנים בדיוק והועלה לדרגה אל"מ אחרי מותו. הסיבה לצעד החריג הנ"ל הייתה שסא"ל קושט היה אמור להתמנות לסמב"ס בח"א 8 ימים ספורים אחרי התאונה. מקרה דומה ארע כעבור 3.5 שנים, אז נהרג סא"ל מאיר מינץ, קצין מ"מ אוגדת עזה, במארב של ניצי הפתח בדצמבר 1993 (ארגון לוחמני שהיה פעיל באינתפאדה הראשונה וגם בראשית השנייה אולם תנועות אחרות כמו חללי גדודי אל אקצא, ועדות ההתנגדות והתנזים העפילו עליו עם הזמן). כמו סא"ל קושט, גם סא"ל מינץ היה כבר מאושר להעלאה בדרגה לאל"מ (למיטב זכרוני כמח"ט גזרתי) אולם במקרה זה לא אישרו ראש אכ"א והרמטכ"ל את העלאה בדרגה, למרות שמדובר היה בפעילות מבצעית. היו מקרים נוספים דוגמת אל"מ אילן רמון ז"ל - גורמים שונים בח"א בחנו את האפשרות להעלותו לדרגת תא"ל אולם ראש אכ"א פסל זאת על הסף.

עברו 16 שנים ותאונה קטלנית נוספת מביאה לעוד העלאה נדירה בדרגה של טייס מסוקים בכיר מסא"ל לאל"מ אחרי מותו... היה אמור להתמנות לרמ"ח מל"מ במטה ח"א, תפקיד השמור בד"כ לטייסים בכירים ממערך המסק"ר.

למיטב ידיעתי, רמ"ח מל"מ הנוכחי הוא לא טייס ולא מסק"ר...

"היה אמור".

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...%EC%E5%E6%E5%F8

האלוף השני שנהרג תוך פעילות מבצעית (מבחינה כרונולוגית) הוא יקותיאל אדם.
האלוף הראשון הוא אברהם מנדלר.

זה מה שנהוג למנות, משום מה. לאחרונה אף נשאלה שאלה זהה במוסף סוף שבוע של עיתון נפוץ, והתשובה היתה זו שהבאתי.

עם זאת, כדאי לקרוא פה:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97...%D7%94%22%D7%9C

על דן אבן
מתוך פרשת אלטלנה (ויקיפדיה, ראה קישורית למטה)
..........במקביל, נערכה ישיבת ממשלה שבה החליט בן-גוריון כי יש לעצור את פריקת האונייה בכל מחיר. לאור זאת, נדרש דן אבן (אפשטין), מפקד חטיבת אלכסנדרוני, לכתר עם חייליו את כפר ויתקין, להחרים את ציוד האוניה. פקודת הכיתור הושלמה יום למחרת, ודן אבן שלח לבגין אולטימטום קצר מטעם משרד הביטחון למסירת האונייה על תכולתה לרשות הצבא. האולטימטום דרש תשובה תוך 10 דקות. יש טוענים שהזמן הקצר נקבע כדי שלא לתת לבגין זמן להתלבט; ויש טוענים שהזמן הקצר נקבע כדי להבטיח, למעשה, הפרה של האולטימטום, שכן אין להניח שבגין יספיק לשקול את האולטימטום ולהשיב עליו תוך זמן כה קצר..........


http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90...%9C%D7%A0%D7%94

האלוף הראשון שנהרג בפעילות מבצעית הוא דוד מרכוס, שנהרג במלחמת השחרור.
http://www.izkor.gov.il/izkor86.asp?t=91440

קרא שוב את הודעתי.

הסברתי שיש תשובה קנונית, ויש תשובה שמבוססת על עובדות. משום מה, נהוג לחשוב רק על שני האלופים (עיתון ששואל שאלת טריוויה, ומטעה, מראה עד כמה הדבר נפוץ).

כנראה שאני בור ועם הספר, אני ממש לא יודע מה זה תשובה קנונית (אבל אני מכיר מצלמת קאנון אם זה קשור ...), ולא מעניין אותי מה כתוב בצהובונים הנקראים "עיתון", זה זבל ממילא.
מרכוס-סטון נהרג בתאונה מבצעית, וכאמור - הוא האלוף הראשון שנהרג.

האם גם לשר בטחון מגיע קבורה צבאית??

נח"ל אוג 07


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://gyous.djsgoa.co.il/forum/sign/gal.php?start_date=26%2F07%2F2007&end_date=26%2F07%2F2010&-=.jpg]

ציטוט:

במקור נכתב על ידי garbil1989 האם גם לשר בטחון מגיע קבורה צבאית??

לא, הוא שייך לדרג האזרחי שממונה על הצבא.

Alas, poor Yorick! I knew him, Horatio: a fellow of infinite jest, of most excellent fancy

האם גם אשת של חיל שנהרג נקברת לידו בחלקה הצבאית?

חיים בן דוד, 1968-2006, לוחם בשייטת 13 ומדריך צלילה, בעלו של מועדון הצלילה ול-טל בחיפה.
נהרג בתאונת צלילה בתאריך 17.9.06
יהי זכרו ברוך.

26-40 עושה ת'צ'יפס יותר טעים! 91-05 עושה ת'צ'יפס יותר יבש!

1) במלחמת השחרור נהרג האלוף דוד מרכוס (מיקי סטון) - היה מפקד חזית י-ם (פיקד על מבצעי "בן-נון ב' " ו"יורם"), ונהרג בטעות ע"י שומר במחנה מנזר אבו-גוש. נקבר בווסט-פויינט.
2) בתום מלחמת קדש נפל האלוף אסף שמחוני, מפקד פיקוד הדרום (שהיה אחראי על מלחמת קדש, והכנסת חטיבה 7 למלחמה בניגוד לקביעת רוה"מ - החלטה ששינתה את פני השריון לעד). נהרג בתאונת מטוסו, שנפל בשטח ירדן.
3) במלחמת יוה"כ נהרג אברהם מנדלר (אלברט) - מפקד הכוחות המשוריינים בסיני. נהרג ב-13/10 בהפגזה על החפ"ק שלו (יום לפני סיום תפקידו כמאו"ג וקבלת גיסות השריון פרצה המלחמה). אלברט פיקד על חטיבה 8 ("חטיבת הזקן") ב-67' בכיבוש קלע וזעורה עד קוניטרה. החליפו קלמן מגן.
4) קלמן מגן. נפטר מהתקף לב ב-74'. פיקד על הכוחות המשוריינים עד צליחת התעלה וההגעה לנמל עבדייה ולק"מ ה-101.
5) במלחמת של"ג נהרג יקותיאל (קותי) אדם, מירי של 3 מחבלים שהסתתרו במרתף בית בו התמקם החפ"ק של אוג' ירון (אם אינני טועה), היה סגן הרמטכ"ל קודם למלחמה. היה מועמד רוה"מ לראש המוסד. היה מח"ט 99 בקרב אום-כתף ב-67' ת"פ אוג' שרון, ומח"ט גולני. במלחמת יוה"כ הוחזר לתפקיד רמ"ט פצ"ן. היום אודי בנו הוא מפקד הפיקוד.
6) נחמיה תמרי נהרג כמפקד פקמ"ז בהתרסקות מסוקו במנחת בפיקוד. יחד עימו נספו הרל"ש ושני הטייסים.
יהי זכרם ברוך

למרות שהיה אלוף הפיקוד

מקור- מרכז מידע פלמ"ח

זה מוזכר גם בדף היזכור לזכרו

לעולם אשא דגלך בגאווה

נורד של אלעל, דקוטה עם פסי הזיהוי השחורים-צהובים, תמונות מבסיס רמלה כולל בונקר מצפ"ע והאנגרים נטושים

גלוברמן


http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=422609&highlight=%F9%EE%E5%FA+%EE%E7%F0%E5%FA#post2962040
יהושע
אלוף

בן אסתר ברכה ושלמה, נולד בכ"ד בשבט תרס"ה (30.01.1905) בעיר קלינקוביצי שברוסיה הלבנה. בשנת 1919, בתקופת התהפוכות ואימת הפרעות, אירגן את הנערים בני גילו בתנועת "החלוץ הצעיר", והם הגישו עזרה מרובה לאנשי "החלוץ" בהגנה העצמית היהודית. אז נתגלה לראשונה כושרו הארגוני והצבאי של יהושע. הוא המשיך בארגון "החלוץ הצעיר" גם תחת השלטון הבולשביקי, גורש מהגימנסיה - שהיה בין מצטייניה - והוסיף לארגן חלוצים, יצא להכשרה ונאסר, ועל יסוד חילופין הורשה לצאת מרוסיה ועלה ארצה בשנת 1925. בארץ עבד בפלוגת עין טבעון של קיבוץ עין חרוד ונשלח לירושלים עם קבוצת חברים, כפלוגת הקיבוץ המאוחד, לשם כיבוש העבודה בעיר. בירושלים עבד במחצבה, נפצע, וכשהבריא הצטרף לקיבוץ יגור. בקיבוץ התמסר לעבודת הפלחה והמכונאות והשתלם בה להלכה ולמעשה. הוא חיפש דרכים לשכלולים בעבודה ואף הכין חומר לספר על הפלחה. היה מראשי המדברים בוויכוחים ובשיחות הקיבוץ על נושאים תרבותיים וחברתיים והתמסר במיוחד להגנת המקום. ובאותה תקופה היה מפקד גוש זבולון מטעם ה"הגנה". עם הקמת מטכ"ל ההגנה היה אחראי מטעמו על אימוני הגדנ"ע ועל החינוך הגופני המורחב (חג"ם) בבתי הספר, תפקיד בעל חשיבות רבה לטווח הארוך.
בפעילות זו הצליח להקים קאדרים של מפקדי גדנ"ע שהיוו את העתודה הצעירה של הפיקוד ב"הגנה"
בשנים הבאות. יהושע פיקד על קורסים למ"כים ומ"מים. משנוכחו מפקדי ה"הגנה" בכשרונותיו ונטייתו לענייני ביטחון הטילו עליו תפקידים מרובים של הדרכה והנהגה, תכנון ופיקוד, בהיקף מחוזי, ואחר-כך - גם ארצי. הוא השלים בהתמדה את ידיעותיו הצבאיות והנהיג שכלולים בכל תחומי ההגנה: בחומר, בטכניקה, בטקטיקה ואף בתרבות וברוח. בייחוד הצליח ביצירת קשר נפשי עם הנוער ובהתאמת תפקידים לאנשים ראויים להם. כן כתב, ועורר גם אחרים לכתוב, חוברות על נושאים הגנתיים בתחומים שונים, וחוברות אלו שימשו גרעין לספרות צבאית בעברית. בפרוץ מאורעות 1936 נקרא מהמשק לשירות פעיל ב"הגנה" ובשנים אלו היה מפקד החי"ש בצפון הארץ ואירגן את הביטחון של חניתה בהיווסדה. אחר-כך נתמנה ראש לשכת ההדרכה הארצית של מטה ה"הגנה". למד ולימד מהניסיון הקרבי שנרכש בקרבות עם הכנופיות ושיכלל את הטקטיקה בהתאם לשינויים בתכסיסי האויב. יהושע פעל בכל תחומי עבודת ה"הגנה": תכנון, הדרכה, חימוש, נוער, חברה. הוא שימש כמפקח ארצי מטעם המטה הכללי ורבה היתה תרומתו גם במאבק נגד האנגלים. בגלל תפקידיו המרובים היה אורח נדיר בבית משפחתו ביגור, ובנותיו הקטנות אילנה ולאה, כבר ידעו שאבא הוא רק אורח-לשבת בבית.
בשנים האחרונות היה מפקד בגליל התיכון ואחר-כך מפקד מחוז תל-אביב. אחרי החלטת החלוקה בעצרת האו"ם ופרוץ מלחמת-העצמאות עלה ירושלימה לפקח על הגנת העיר. ביום כ"ה בכסלו תש"ח 8.12.1947)), כאשר נסע לתל-אביב לקבל פיקוד על חטיבה לוחמת בשפלה, נהרג מיריות ערבים ליד לטרון ואחרי לוויה רבת-כבוד בתל-אביב הובא למנוחת- עולמים בבית-הקברות ביגור. במלאות שנה למותו הוציא משק יגור ספר לזכרו. מחנה צה"ל בניצנים קרוי על שמו. וכן נקרא על שמו בית הספר הממלכתי "בית יהושוע" בנשר ועריית חיפה אף קבעה רחוב על שמו במרומי הכרמל.


מקום מנוחתו
רשימת הנופלים
חזרה לדף המצג


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.galad.co.il/Mans/077011.jpg]

ומאחר שיכנס בקשרי המלחמה ישען על מקווה ישראל ומושיעו בעת צרה וידע שעל יחוד השם הוא עושה מלחמה וישים נפשו בכפו ולא יירא ולא יפחד...( רמב"ם הלכות מלכים פרק ז הלכה טו )

כי הרי אין אישור לכך שהוא נהרג. הוא הועלה בדרגה בשל פז"מ, כמו כל חבריו לקורס שעדיין משרתים במילואים.

(ומצאתי לנכון להעיר זאת למרות העובדה שההודעה ישנה, אבל האשכול עלה למעלה).