רציתי להציג ולהפנות אליכם נקודה מעניינת,
חשבתי על זה לא מעט,
לדעתי, ההצלחה שלך בגיבוש תלויה מאוד בהתכוננות הפסיכולוגית שלך...

יש לך 2 אפשרויות:
להכניס עמוק לראש שאתה פשוט הכי טוב והכי מתאים, ואתה יכול לומר שאתה פשוט תבוא ותתן הכל ומה שיהיה יהיה..

מצד אחד, אם תאמין שאתה הכי טוב אתה גם תתנהג ככה, אתה תהיה ספרינטר מטורף שלא רואה לצדדים ולא מחשבן אם מצדדיו עומדים כל אלופי ישראל לנוער בשנים האחרונות לריצת 100 מטר..
מצד שני, אתה משתחצן, אתה בטוח מדי בעצמך, אתה משחק דמות שאתה לא, אתה נראה שחצן בעיני אנשים שידועים כצנועים שהם למעשה אלו שמחליטים..

מה אתם חושבים על העניין?

תשמע, זה שאתה חושב על זה עכשיו ומכניס את זה לצמך לראש זה אחלה

אבל בגיבוש עצמו, שקשה לך, ואין לך כוח לחשוב על כלום חוץ מלפרוש אתה לא תחשוב על כל זה ולא תתנהג כמו שאתה חושב שתתנהג, אולי בהתחלה כן אבל ככל שיעבור הזמן יהיה לך יותר קשה ופחות תחשוב על זה ותרצה יותר לפרוש

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.geocities.com/simpsonsrme/el_barto.gif]

אני לא חושב על כלום,

רציתי לדעת מה אתם חושבים...

סבבה...לא התכוונתי אליך ספציפית, אלא לכל מי שחושב ככה

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.geocities.com/simpsonsrme/el_barto.gif]

כל יום אני מקדיש המון חשיבה כדי להכניס למוח את הקביעה הבאה:
"מהגיבוש הזה הולכים להוציא אותי רק בדרך אחת - על אלונקה וקשור אליה".
זה הכל.
כל פעם שאני הולך לרוץ אני חושב על זה למשל. כשאני רוצה לדחוף את עצמי לעוד קילומטר אחד, למרות שאף פעם עוד לא הצלחתי או ניסיתי, אני מדמיין את מה שיקרה בגיבוש - אין ויתורים. ר-ק ע-ל א-ל-ו-נ-קה.

אני חושב שצריך לבוא בחשיבה שגם אם הולכים לבחור רק מישהו אחר מבין ה400 אנשים ששם, יבחרו אותך.

בקשר לאלונקה זה נחמד...

אמרתי לאמא לפני גיבוש טיס "אמא ניתראה ביום שישי או בבית חולים..."
והרעיון של לדפוק לעצמך מנטרות למיניהן (אני הכי טוב, אני הכי תותח) בסופו של דבר אתה שם לב שרצים יותר מהר ממך. ואתה בטוח שאתה הכי מתאים אבל כל הגיבוש רק צועקים לך כמה שאתה זבל ולא מוצלח, ועכשיו מהבית זה ניראה שזה לא משפיע עליך פסיכולוגית אבל באותו רגע אתה רואה הכל אחרת לגמרי...
אני יתן דוגמא. 3 בלילה בערך, אנחנו כבר רבע שעה רק תיזוזים (קמנו לפני 15 וחצי דקות) רצים מחלקה שלמה מסביב לחבית מזורגגת, והסמל הבן זונה עומד שם עם המגפון שלו וצועק "מחלקה אחת אל תיגעו בי... אתם מגעילים אוי עם כל המישחות האלה שאתם שמים על עצמכם".
עכשיו זה כבר סיפור מצחיק אבל באותו רגע אתה בעולם אחר.
ואיך לא להגיע למצב שאתה פורש? פשוט מאוד. להתמקם בצד התומך של הצוות. הצוות תמיד יתחלק בערך על היום הראשון לאלה שעוזרים ולאלה שנעזרים. אפילו אם הכי קשה לך תעזור, או תסחוב גריקן, אלונקה וכו'.

הכאב רגעי - הגאווה נצחית

אבל בגיבוש זה משהו אחר לגמרי
כמה שרושמים ורושמים אי אפשר לדעת איך זה


אתם תהיו בהלם!!!! אני לא צוחק

ממתי???
23 בנובמבר

זה יפה מאוד לחשוב ככה לפני גיבוש, ואפילו טוב
אבל כשאתה בגיבוש עצמו זה כבר סיפור אחר...כי קשה לך ואתה מת לפרוש ואז אתה אומר לעצמך כוסעמק עם ה- "אני יוצא מפה רק על אלונקה", אני פורש אין לי כוח....
או שבאמת תחזיק מעמד ולא תפרוש

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.geocities.com/simpsonsrme/el_barto.gif]

פשוט תהיו אתם... אם תתאימו אחלהה.. אם לא אז כבר תגיעו למקום שאתם מתאימים אליו באמת

כל מי שבא לגיבוש צריך לבוא בראש שהוא הכי מתאים, אחרת אין לו מה לעשות שם.... אתה לא בא לגיבוש טייס, למשל, בראש של "אני בטח לא משהו, אבל אני מקווה לפחות להשתחל לתוך הקורס", כל אחד צריך לבוא בראש שהוא מתאים להיות איש צוות אוויר יותר מכל אחד אחר שנמצא בגיבוש.

אבל השוני הוא זה שאתה אמור להאמין שאתה הוא זה שמתאים, ולא איזו דמות שיצרת לעצמך לפני הגיבוש.

לסיכום, אני חושב שגישה של ביטחון עצמי גבוה זה טוב ואפילו חשוב, אבל שלא יהיה מופרז או שחצני מדי, אלא אם כן אתה באמת ובתמים טיפוס כזה (ואיתי היו לא מעט כאלה שעברו, ובצדק).

אני אישית באתי בגישה דומה לזו של The_Israeli.... אמרתי לעצמי עוד לפני הגיבוש שאת הגיבוש הזה אני מסיים, ואם אני עוצר, זה כי התעלפתי.

"I used to think, as birds take wing they sing through life, so why can't we?" R.E.M.

"החיים הם כמו אופניים, כשקל סימן שאתה בירידה"

אוהד,

זה טוב ויפה שיש לך גישה פסיכולוגית כזאת לפני הגיבוש, והאמת זה לבוא בגישה נכונה מאוד.

אבל בתכלס ,כמו שאמרו פה , כשתגיע לשם אתה תראה שכל האמרות האלה לא שוות כלום, ורק כשתהייה שם תבין שזה עולם אחר מכל מה שאתה מכיר.

הגישה של לצאת מפה על אלונקה היא טובה ויפה- והיא תעזור לך ברוב הגיבושים!!
את זה אני יכול להבטיח לך..
אבל יש גיבושים שהם כל כך קשים שאם תגיע למצב של פרישה ותצליח לשמור על הגישה הזאת אני מוריד בפניך את הכובע..
אבל למה לך להגיע למצב כזה? אם אתה רוצה לסיים על הצד הטוב ביותר את הגיבושים הקשים יותר... תתאמן.. תתאמן ותתאמן, ובנוסף תתחיל להכניס לעצמך לראש את כל מה שאמרת

צ'מע חלק גדול מאוד מהגיבוש זה באמת בפסיכולוגיה והבכנה הפסיכולוגית שאתה עושה. לכל אחד באמת יש ת'דברים שעוזרים לו להמשיך הלאה וזה מאוד עוזר בגיבוש, אומנם באמת כמו שאמרו איך להתנהג זה לא משהו שאפשר לשנות כי כשקשה אז האופי האמיתי מתגלה! בכל מקרה בקשר להכנה מנטלית לי אישית יש כמה דברים שעזרו בגיבוש ובכלל עוזרים תמיד, בכל דבר:
*להיזכר במטרת העל (יש לי חבר שהסיכה של טייס גורמת לו לגמור...אני אישית חושב על הדבור שאני משיט)...
*לזכור למה אתה עושה את זה, בשביל מי ובשביל מה (בשביל למצות את עצמך, להצליח בצבא).
*וכן זה מצחיק, זה מין וידוי מטורף כזה לי גם לי עזר לדמיין את המאמן שלי ביחידה. היה לנו איזה מסע וכבר הייתי עייף מת וכל הזיעה והאדים והמים על הפנים והמשפקיים ואתה לא רואה כלום ורק ממשיך לרוץ...ואז! פתאום אז! ראיתי אותו קורא לי: י'הומו זה מה שלימדתי אותך? תזיז ת'תחת שלך ותעזור לחברים....כמובן שהוא נעלם אחר-כך אבל מה שזה גרם לי לעשות...זה היה שווה את זה. גם באיזה קטע אחד באמצע הים כשהקאתי כל הזמן ראיתי אותו מעל אחת מהספינות והוא הסתכל עלי במבט של ילד כזה...זה גם עזר!

באמת כל אחד וההכנה הפסיכולוגית שלו!...

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אבל לא משנה מה תיהיה ההכנה הפסיכולוגית שלכם בסופו של דבר גם היא תישבר וזאת המטרה של הגיבוש-לשבור כל אחד פסיכולוגית ולראות איך הוא מסתדר עם זה

לדעתי זה לא נכון! בגלל שככול שההכנה המנטלית גדולה יותר כך נקודת השבירה המנטלית תהיה מאוחרת יותר. כנ"ל יכולים להעיד רבים כאן שמתאמנים לקראת הגיבושים למיניהם:
הם (וגם אני ביניהם) מתאמנים ומחזקים את הכושר הגופני שלנו, וזאת בכדי שנקודת השבירה הפיזית (מתי שהגוף כבר לא מתפקד ואנחנו עוברים למנטליות שנובעת מההכנה המנטלית) תהיה כמה שיותר מאוחרת.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

לא צריך להשבר פיזית לפני שמגיעים לקושי מנטאלי!

"I used to think, as birds take wing they sing through life, so why can't we?" R.E.M.

"החיים הם כמו אופניים, כשקל סימן שאתה בירידה"

אם אתה חלש אופי אז אתה צודק, יש יותר סיכוי להישבר מנטלית לפני השבירה הפיזית.
ככל השאופי יותר חזק, אתה תישבר פחות מנטלית לפני השבירה הפיזית.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי SSOTL אם אתה חלש אופי אז אתה צודק, יש יותר סיכוי להישבר מנטלית לפני השבירה הפיזית. ככל השאופי יותר חזק, אתה תישבר פחות מנטלית לפני השבירה הפיזית.

לא הבנת אותי... מה שאני מנסה להסביר זה שאנשים טועים כשהם חושבים שבכלל לא יהיה קשה להם מנטאלית לפני שהם נשברים פיזית, וזו שטות. אני לא מדבר על שיברון, רק על קושי.
לכל אחד קשה מנטאלית בגיבוש, לא משנה כמה הוא סוס, גם אם לא מזיז לו פיזית!

"I used to think, as birds take wing they sing through life, so why can't we?" R.E.M.

"החיים הם כמו אופניים, כשקל סימן שאתה בירידה"

אהההה הבנתי אותך גבר, צודק! כאילו הרבה פעמים ת'כזה: ואאי נשבר לי הזין אני מת לעוף מכאן.
כה זה באמת קורה לפעמים לפני שבירה פיזית, אבל צריך להגיד תודה כל עוד זה לא שיברון אלא רק קושי חולף ולחזור ולהתמקד במטרה!...

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

חבר'ה אני פשוט לא מבין למה חלקכם פשוט מדברים אליי באופן אישי על כך שהגישה שבחרתי לא בדיוק עוזרת, אני לא בחרתי שום גישה...
זה פשוט מאוד מעניין אותי, כל הסיפור המנטאלי והפסיכולוגי שמסביב ואיך זה משפיע..
זה לא שבחרתי אחת מהגישות ואני צריך שתאשרו לי אותה..

וחלק מהאנשים פה כבר אמרו את זה
אתה לא יודע איך תגיב עד שתגיע לגיבוש, אני אישית כמה שאמרתי שאני לא רוצה לפרוש
ושאני מת לעבור ת'גיבוש, נכנסתי להלם קצת .. והתמודדתי עם זה בדרך שאמרתי לעצמי "תסיים, ואז תחליט מה אתה רוצה לעשות"

במקום לנסות להתכונן מנטאלית, תכין את עצמך פיסית.. ההכנה המנטאלית לפי דעתי זה עניין של אופי ומוטיבציה