לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● עקבו אחרינו! ●●● חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 10-05-2006, 20:18
צלמית המשתמש של chatulim
  chatulim chatulim אינו מחובר  
מנהלת בע"ח, מטיילים ותרמילאים
 
חבר מתאריך: 01.01.06
הודעות: 53,831
מידע 10.5.1977- אסון הנ"ד

אסון הנ"ד. במהלך טיסה בגובה נמוך, התרסק מסוק יסעור של חיל האוויר במהלך תרגיל צבאי במדבר יהודה, כשישה קילומטרים צפונית ליריחו. כל 44 הצנחנים שהיו במסוק ועשרה אנשי צוות-אוויר נהרגו במקום. "באותו לילה טסתי וראיתי מהאוויר את התאונה מתרחשת. היה חשוך מאוד, התכוננו לנחיתה כשהבחנתי בפיצוץ גדול. לא ראינו מסוק מתרסק, ראינו כדור אש. הוא התרסק ישר אחרי ההמראה".

בעקבות מסקנות ועדת החקירה, הוגבל מס' הלוחמים המותר להטסה ל-33 אנשים ועוד שלושה אנשי צוות.



מכתב מהרצי"ה לרמטכ"ל מוטה גור לאחר אסון הנ"ד:

כ"ד אייר ה'תשל"ז

על במות חללים
להדרת כבוד ידידי נכבדי רמטכלנו הנעלה מר מרדכי גור,
משחרר ירושלים.
נחמות ארץ ישראל.
קי"א

בהיותינו כולנו כעת בתדהמת זעזוע האבל על מות בנינו קדושינו הנ"ד, במסירות נפשם הטהורה והעילאית, למען השם וקידושו על עמו ונחלתו, הנני בזה מביע לפניך ואיתך , כאשר כולנו הלא זקוקים כל-כך לעידוד וניחומים, מה-שהוא מתוך מצב רגשות לבבי ונפשי אלה מול המהלומה הנוראה הזאת. תיטיב נא לקבל ולקלוט את תכן דברי אלה כאשר הם, להדרת כבודך, למערכת צבאנו כולה, ולכל המשפחות השכולות של קדושינו אלה. כולנו יחד נתעודד ונתחזק, עם רוממות-התעלות נשמותיהם של קדושינו אלה, למרומי גנזי הנצח של ישראל ונחלתו, נתנחם כולנו בנחמות-ארץ-ישראל, בנחומי-אמת של היותם קבועים וקיימים במשבצת-הדורות של תקומת עם-ד' וארץ-חייו ותחייתו. נוסיף אמץ ושכלול, מעשי ורוחני, לשכלול פעלם וזכר-ממשותם לקיום דבר-ד' וחזון-נביאיו בשלמות גאולתינו, באמת תודעתנו בתקף בנין ציון וירושלים וכל ארץ-חיינו כולה, במלא דבר ד' וברכתו לכל ישראל וארצו. והמקום ינחמנו כולנו בנחמות ציון וירושלים.
נאמנכם

צבי יהודה הכהן קוק.




שמות החללים:


1.עוזי יקותיאלי

עוזי יקותיאלי ז"ל, בן אילת, היה החלל הראשון מבין בוגרי המרכז הימי. הוא נפל באסון המסוק הראשון, בבקעה בשנת 1977, לפני עשרים ושמונה שנים בו נספו עוד 54 לוחמים. לפני למעלה מעשרים שנים, פתח המרכז הימי מסורת של שייט לזכרו בכל יום עצמאות. המיוחד בשיוטים האלה הוא מקצה שיוטים מיוחד, בהם מתחרים בוגרי המועדון. מדובר בחניכי מועדון השייט מן העבר הרחוק, חלקם כבר מגרדים את גיל ה-50. המיוחד לכולם הוא שבצורה כזו או אחרת, כולם מכירים ושייטו עם עוזי יקותיאלי ז"ל בנערותם והשיוטים מהווים מעין אירוע מפגש ותיקים בין השייטים לבין עצמם ובין השייטים לבני משפחתו של עוזי, הוריו ואחותו רחלי.


2. דוד כוכבי

מתוך מכתב של אפרים סנה:

אמש הופעתי בטקס ברחובות. טקס מרשים, מכובד, מאופק. את דברי שם ניתן למצוא בקטגורית הנאומים באתר. פגשתי שם את ימימה כוכבי, יו"ר ארגון יד-לבנים ברחובות. היא אמו של סרן דודו כוכבי ז"ל, שנהרג בהתרסקות המסוק שנשא את פלוגת הצנחנים עליה פיקד לתרגיל בבקעת-הירדן. 54 צנחנים ואנשי צוות נהרגו באסון ההוא, במאי 1977. את דודו, שנקרא על שם אחי אביו שנפל במלחמת השחרור, הכרתי היטב. שלושה חודשים היינו ביחד בקורס מ"פים. הוא הגיע אליו לאחר שסיים את חוק לימודיו כמהנדס בטכניון, אך העדיף לשוב לצה"ל ולקבל פיקוד על פלוגה בגדוד 890 של הצנחנים.

למקום התרסקות מסוק ה"יסעור" הגעתי תוך זמן קצר. השתתפתי באותו תרגיל כקצין הרפואה של מערך החי"ר והצנחנים. חלקי המסוק היו פזורים, בוערים, בשטח שהואר בפצצות תאורה, תחמושת התפוצצה. הסתבר לי כי במהומה ששררה לא חשב איש לבדוק האם נותר בחיים מישהו מבין הצנחנים שהיו במסוק והצוות שהטיס אותו. לקחתי את סגני, ד"ר מאיר אורן, והתחלנו לסרוק את השטח, למרות התחמושת המתפוצצת פה ושם. בדקנו גופה גופה. אבל איש לא שרד את ההתרסקות ואת ההתלקחות שבעקבותיה.

הבחנתי בגופה, שמהאפוד שלה בצבץ צרור מפות עטופות ניילון. ידעתי שזו גופתו של המ"פ, דודו כוכבי. מקרוב יותר זיהיתי את פניו. נפרדתי ממנו לתמיד.



3.אברהם מרקו

כתב אחד מחבריו: "אופיו של אברהם היה ניגוד גמור למראהו. בעוד שמראהו היה של אדם חזק- אופיו היה עדין. אינני זוכר את אברהם מתרתח מכעס או מרים את קולו על חבר מהפלוגה. תמיד עשה את אשר אומרים לו, גם אם נראה לו שזה לא הכי צודק. בגלל נכונותו ויכולתו לשאת כל משא דבק באבי הכינוי "טריבונה". בפלוגה קראו לו "אברמרקו".



4. יוסי פלדשטיין

העצים ברחובות
מכירים את השמות
עמודי החשמל יודעים
לקרוא אותם הפוך
וכשהשמות צעירים מאד
העלים נושרים כדמעות
הם מכירים את השמות
העצים הזקנים
יודעי הצער והכאב
הם מכירים את השמות
מאז שחיבקו אותם
ידיים קטנות
וקולות דקיקים צרחו
אני פותח את עיני
אחת שתיים שלוש
ומאז ספרו במהירות
את השנים עד עשרים
ועתה הם חבוקים אל העץ
ועיניהם כבויות
הם מכירים את השמות
מאז שנחרטו על גופם הרענן
לבבות וחץ שחצה
וקישר בין השמות
נעורים שעמדו חבוקים
תחת חופת העלים
והלב פירפר אהבה
ואותם לבבות מכוסים
עתה בדפים לבנים
ודיו שחורה
ועלים שנושרים כדמעות
רק השמות חקוקים הם
כפצעים שלא יגלידו לעד
והעץ הדווה בוכה
ומשיר את עליו
מוקדש לעילוי נשמתו של יוסי פלדשטיין ז"ל שנהרג בתאונת המסוק ב-1977



5.יובל צוקרמן

קטעים מתוך סרט הנצחה בYNET

"אני גאה בזה שאין לי אף נפגע, ואף לא פצוע אחד, כי צריך לשמור על החיים"- כך אמרת בהיות מ"מ של מחלקת הטירונים במהלך פעילות בטירונות.

"אני זוכרת איך הסתכלת בצורה מיוחדת על דברים. כשהיית בכיתה א' ביקשת כסף ללחמניה. לפני צאתך לבי"ס התלבטת- לחמניה או ארטיק? "תחליט", אמרתי. "זה קשה לי", ענית. "את מי את אוהבת יותר? אותי או את נעמי?" "את שניכם", עניתי. "את רואה? גם אני אוהב את שניהם".

"יובל, ילדותך הסוערת מלאה את ביתנו, עד כי קשה היה לעקוב אחר פעילותך- כדורסל, הרמת משקולות, נגינה בטרומבון, ציור, תקליטים- לא הפסקתי להתפעל כיצב צמחה אישיותך. כיצד היית תמיד מוקף בחברים."

"בפנמ"צ נדבק ביובל הכינוי צוקי. הוא בלט במנהיגות ויכולת האלתור שלו. לא ברור אם הצליח להרים משקולות של 100 ק"ג, אבל ברור שהצליח להרים את המורל."



6.שלמה ליבוביץ

כשהוענקה לו דרגת סג"מ, עשה שלמה בחי"ר בתפקיד מפקד מחלקה בתקן של סגן. נתיב ההתקדמות בצה"ל היה סלול לפניו והוא חתם שירות קבע לזמן ארוך מן המקובל. כל משימה שהוטלה עליו מילא בשלמות. הוא זכה להוקרה ולאמון בלתי מוגבל מצד מפקדיו, וגם פקודיו אהבוהו, על אף קשיחותו ודרישותיו המופלגות, וקראו לו דרך חיבה "אבא".



7.אמנון הגר

במכתב תנחומים כתב מפקד היחידה: "הנכם שייכים למשפחת הצנחנים המפוארת, אשר הקריבה קורבנות רבים על מזבח בטחון העם והמדינה ואני תקווה כי בזכות בנכם ואחיו הצנחנים לא נדע עוד מלחמה. חיילי הגדוד ימשיכו ללכת בדרך שהורה לנו יובל, בדרך ההתנדבות, האומץ וההקרבה."

לזכרו הוקם מצפה נוף לא רחוק מקיבוץ מעלה החמישה.



8.גבריאל פרילנדר

במכתב תנחומים כתב מפקדו: "גבי הכיר בזכות לשרת את עם ישראל כמיטב יכולתו, וברור היה לו כי בצד הזכות והחובה טמון בשירות זה סיכון שיש לחיות עמו יום יום, וכי דרושים אומץ לב וכוחות נפש רבים כדי להתמודד עם המשימות הקשות. חבריו ליחידה אהבוהו בהיותו חביב, עליז, שותף פעיל בכל אירוע וחבר אמיתי לידידיו".



9.אשר פרוספר

במכתב להורים כתב מפקד הטייסת: "אשר הצטיין בצורה החברית שנהג עם הסובבים אותו. הוא ניסה למצות את הטוב מכל דבר, וכל אשר הוטל עליו עשה במקצועיות, במסירות ועם חיוך תמידי על השפתיים".



10.אהוד כהן

במכתב תנחומים כתב מפקדו: "אודי התגלה כקצין שקט, ממושמע ומוכשר, מילא תפקידו בלהט ואהב את עיסוקו. אודי היה חברי מאוד ורכש לו, תוך זמן קצר, מקום מרכזי בחיי היחידה".



11.אמיר טריידל

מבלי לדעת את הצפוי לו, כתב אמיר על המוות: "לחיות בלי סיבה אינו יותר טוב מלמות בלי סיבה. וכשיש סיבה- שניהם שוים. כשטרומפלדור אמר את משפטו המפורסם, בוודאי התכוון לכך. בטוח שלא חשב כי "טוב למות..." כי אם על הסיבה: 'בעד ארצנו'. כל אחד וסיבתו שלו... כל אחד מפסיד, בשלב מסוים, מהלך במשחקו נגד מלאך המוות... אם יש לו סיבה טובה להפסד זה, הריהו מאושר. המוות אינו נורא כל כך. חבל, נשארים הרבה אנשים שממשיכים במשחק, וחסר להם אותו אחד שהפסיד"...



12.אמנון חרש

במכתב תנחומים כתב מפקד היחידה: "את אמנון הכרנו מראשית דרכו בצבא. הוא בחר לשרת בחה"א והתנדב לקורס טייס. זו דרך חיים אשר בצד הזכויות והחובות שבה, היא טומנת סיכון רב ומחייבת אומץ לב וכוחות נפש רבים כדי להתמודד יום יום עם המשימות והתפקידים. אמנון שירת בחה"א מתוך רצון ונכונות להשתלב בכל תפקיד שהוכשר לו. הוא שמח על ההזדמנות לשרת כמדריך בביס"ט, אך לרוע הגורל לא זכה להעניק מיכולתו וכושרו לחניכים. אנו נשא את זכרו ונמשיך במלאכה העצומה שהיה שותף לה".



13.חנוך פרלמן

אחרי מותו קבלו הוריו מכתב תנחומים מחבריו לתיכון, מורותיו ומפקדו בצבא: "אי אפשר להפרד מחנוך פרידת עולמים ולא לזכור את התכונות שהיו גלומות בו: מוצקות, שורשיות, צחות מראה ומחשבה, ומעל לכל איפוק ושקט. מנין באו לו כל הדברים האלו יחד? את התשובה לכך מצאתי בבית הוריו של חנוך, בעת בואי לנחם אבלים.



14.יהושע וייס

משפחתו הנציחה את זכרו בלוח זכרון בבית הכנסת "גבורת ישראל" שבקרית אליעזר בחיפה. שמו הונצח גם בבית ספר "בסמ"ת" בחיפה בו למד- במתן מלגה מדי שנה לתלמיד מצטיין במגמה להנדסאי אלקטרוניקה.



15.ויטנר משה

אחיו, גד, אמר: "תמיד יחסר מישהו סביבנו, מישהו עליז ושמח, אדם אשר יגרור את הסביבה למצב רוח מרומם וידאג למורל גבוה".



16.אורי סטריק

במכתב-תנחומים למשפחה השכולה ציין מפקדו של אורי את כישוריו הגבוהים ואת יחסו החם והלבבי לחבריו ליחידה.
משנת 1978 מתקיימת מדי-שנה, תחרות שחייה ארצית על-שמו של אורי ז"ל, מטעם עיריית ירושלים ומטעם המשפחה.



17.אלברט מצה

אלברט היה בחור ער ותוסס, ובכך אולי שונה ונועז ממרבית בני- גילו במושב. את זמנו הפנוי בשנות-ילדותו בילה במשק הוריו, כשהוא מלוה מקרוב את עבודת השדה, הלול והרפת. הסוסה, העגלה, הטרקטור והכלב היו 'ידידיו' הטובים ביותר בפרק-זמן זה. כל-אלה הותירו בו חויות-ילדות מרגשות וגרמו לכך, שמשאת-נפשו היתה להקים לעצמו משק בבוא העת.



18.אברהם בוסקילה

במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד-היחידה: "הנכם שייכים למשפחת הצנחנים המפוארת, אשר הקריבה קרבנות רבים על מזבח ביטחון העם והמדינה, ואני תקוה כי בזכות בנכם ואחיו הצנחנים לא נדע עוד מלחמה. לעד נזכור את אבי".

לציון זכרו הוקמה בנהורה קבוצה להרמת משקולות, הנושאת את שמו: 'הפועל אברהם-נהורה'.



19.רן רוזנברג

במלאת שלושים לנפילתו הוקדש עלון באר טוביה לזכרו. הודפסו בו רשימות על תקופות חייו השונות, פרי עטם של חבריו לכפר ולשירות הצבאי.



20.דוד לוי

דוד גויס במאי .1976 עבר בהצלחה אל כל מבחני-הקבלה ויצא לטירונות צנחנים. בטירונות התגבר על כל המכשולים באהבה ובחיוך. גם כשידו היתה חבושה בגבס, שימש דוגמה לכולם.



21.אילן ברוך

במכתב-תנחומים אל המשפחה השכולה כתב חברו: "אילן, כפי שרבים רואים אותו בודאי, היה תלמיד טוב, חייל בעל אינטליגנציה גבוהה. ומעל לכול היה בן-אדם במובן הנעלה של המילה. בן-אדם שאהב את הפשטות, את החיים והיופי והגשים את עקרונותיו בכל רגע מחייו".



22.עמוס חג'אג'

משפחתו הקימה ספריית-תקליטים לזכרו בקיבוץ רעים. כן תרמה עמודי-שיש לזכרו לבית-הכנסת שבקרית-שרת בחולון.



23.חנן הרשנזון

במכתב-תנחומים למשפחה השכולה ציין מפקדו, כי חנן היה "אחד הקצינים הטובים בפלוגה וחבר טוב מאוד שלי... הוא היה איש צעיר ויקר עם נפש רגישה... קיבלתי עליו חוות-דעת טובה כבר בהתחלה. בזמן הקצר שהיה בפלוגה עשה הרבה מעשים שהביאו לאחרים אושר".

הוריו הנציחו את שמו באנדרטה בשיכון צבא-הקבע שבקרית-שלום.



24.חיים סולומון

הרבה לעסוק בספורט ובעיקר בג'ודו ובקראטה, ענפי ספורט מיוחדים הדורשים ריכוז רב וכושר גופני מעולה. הוא היה צעיר חביב, אוהב חיים וחברה, מלא שמחה, שידע למצות את הנאות החיים ולהפיק את המירב הניתן למיצוי. הוא אהב את משפחתו, הקדיש זמן רב כדי לסייע לאמו ובילה במחיצת אחיו ואחיותיו.

חיים גויס לצה"ל בתחילת מאי 1976 והתנדב לשרת בחיל הצנחנים. הוא התגאה בשירותו ביחידה שבה יכול היה למצות את תכונותיו ואת כשרו הגופני.



25.יורם חיו

יורם גויס לצה"ל במאי 1976 והתנדב לחיל-הרגלים כצנחן. לאחר הטירונות השתלם בקורס-צניחה ועבר בהצלחה רבה את כל שלבי הקורס. הוא היה חייל למופת, זכה למלוא הערכתם של מפקדיו והיה אהוב על כל הסובבים אותו.
משפחתו הקדישה ספר-תורה לזכרו לבית-כנסת בשכונת-התקוה שבתל-אביב.



26.בניהו שמחי

משפחתו תרמה ספר תורה לזכרו לבית כנסת בראש העין והקימה חדר קריאה ועיון לזכרו בקן תנועת 'הנוער העובד והלומד' שבראש העין.
כן הוקמה אנדרטה וניטעה חורשה לזכרו בבית הספר המקיף הדתי שבראש העין.



27.בנימין הר זהב

המשפחה הנציחה את זכרו ביסדה קרן-מלגות בישיבה התיכונית שבתל-אביב, וכן בהוצאת ספר-זיכרון בשם 'בני'.



28.עוזי אנגל

משפחתו הנציחה את זכרו והקימה חדר-עיון על-שמו בספרייה בבית-הספר 'צבי שפירא' שלמד בו. בעלון בית-הספר 'כשהשפירון פורח' פורסמה רשימה לזכרו של עוזי ועל טקס חנוכת חדר-העיון על-שמו.



29.אהרון אשר


רוני גויס לצה"ל במאי 1976 והתנדב לשרת בחיל-הרגלים כצנחן.
אמין ואהוב על מפקדיו רוני היה חייל ממושמע ומסור לתפקידו לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס צניחה, נשלח ליחידת-צנחנים במרכז הארץ. הוריו הקימו ספרייה לזכרו בבית-כנסת בעיר מגוריו.



30.פרץ שלנקביץ

פרץ גויס לצה"ל במרס 1976 והתנדב לחיל הרגלים כצנחן. הוא סיים את הטירונות בהצלחה והשתלם בקורס צניחה. מעולם לא התלונן על הקשיים ועל הווי החיים בצה"ל.

פרץ צוין לשבח בידי מפקדיו ומילא את תפקידו במסירות ובאחריות.



31.מוני מנובה

מנוח גויס לצה"ל בתחילת פברואר .196 תחילה הוצע לו לעבוד במקצועו. הוא סרב להיות 'ג'ובניק' והחליט להתנדב לצנחנים. האימונים המפרכים שעבר חישלו אותו והפכוהו לחזק יותר ולקשוח יותר, עם-זאת שמר על חוש-ההומור שלו. וכך היה הולך, חגור חגור מלא, למסע ארוך ביותר או למסע-אלונקות, וברגעי-משבר תמיד מצא את המלה ששחררה גלי צחוק מגרונות ניחרים ונתנה לרגליים העייפות כוח להמשיך עד הסוף. מוני סיים בהצלחה קורס-צניחה והיה גאה ביותר בכומתה האדומה, בנעלי-הצנחנים האדומות ובכנפי-הצנחן המוכספות שענד על חזהו.



32.אמיר מירקין

במכתב-תנחומים למשפחה כתב מפקדו: "חיילי הגדוד ימשיכו ללכת בדרך אותה הורה לנו, דרך ההתנדבות, האומץ וההקרבה כדי לבצר את ביטחון העם למעננו ולמען כל עם ישראל".



33.יצחק אנקרי

יצחק גויס לצה"ל באוגוסט 1975 והתנדב לחיל-הצנחנים. לאחר הטירונות השתלם בקורס מ"כים. היה חייל טוב, אחראי ומסור לתפקידו. השתדל שלא להדאיג את הוריו, הרבה לבקר בבית בעת חופשותיו ומעולם לא התלונן על קשיים בצבא. לבני-משפחתו נהג לספר כי הוא שואף להיות איש-צבא. יצחק היה מאושר וגאה, כאשר מפקדיו הודיעו לו כי יישלח לקורס-קצינים.



34.דוד בן חמו

במכתב תנחומים למשפחה השכולה מעלה מפקד יחידת הצנחנים את תרומתה הגדולה של "משפחת הצנחנים המפוארת, אשר הקריבה קרבנות רבים על מזבח העם והמדינה", וכן מעלה הוא על נס את "דרך ההתנדבות, האומץ וההקרבה, שהיא אופיינית כל-כך לבנם, כמו גם ליתר חבריו הצנחנים".

המשפחה הנציחה את זכרו של דוד על-ידי הכנסת ספר-תורה על-שמו לבית-הכנסת המקומי ביקנעם.



35.יוסף פיזי

יוסי גויס לצה"ל במאי 1976 והתנדב לחיל-הרגלים כצנחן. בעת האימונים נפצע בברכו ושהה חודשים מספר בבית-חולים. על-אף פציעתו נאבק על זכותו לחזור לפלוגת הצנחנים, ובהיותו חייל מצטיין בפלוגה ניתן לו מבוקשו. הוא המשיך באימונים המפרכים וסיימם בהצטיינות על-אף הסבל הרב שהסבה לו פציעתו.



36.סלומון שירגאוקר

משפחתו וידידיו הנהיגו מסורת של משחקי כדורסל בין קבוצות הכדורסל של העדה ברחבי
הארץ ולקבוצה המנצחת מוענק, מדי שנה, גביע הנושא את שמו של שלמה. כמו כן, השתתפה המשפחה בבניית בית הכנסת 'היכל שלמה' שבטירת הכרמל, לזכרו של שלמה.



37.יאיר קריתי

משפחתו הקימה קרן מלגות לזכרו, המוענקת לתלמידים מצטיינים בבית הספר 'בסמ"ת' שלמד בו.



38.ירמיהו שלי

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "אתם שייכים למשפחת הצנחנים המפוארת אשר הקריבה קרבנות רבים על מזבח ביטחון המדינה. ואני תקוה כי בזכות בנכם ואחיו הצנחנים לא נדע עוד מלחמה. חיילי הגדוד, חבריו ומפקדיו, ימשיכו ללכת בדרך שהורה לנו, דרך ההתנדבות וההקרבה, כדי לבצר את ביטחון העם למעננו ולמען כל עם ישראל".

הוריו של ירמי תרמו לזכרו ספר תורה לבית הכנסת שבעיר הולדתו רמלה.



39.שמעון אטיאס

ביחידתו מילא תפקיד של מפעיל אר.פי.ג'י. וכדברי מפקדו: "לתפקיד הזה צריך ראש, ולא כל אחד יכול למלא אותו". מפקדיו העריכו אותו מאוד, וראו בו לוחם מצוין וחבר טוב. אחד מחבריו ליחידה כתב עליו: "בסוף השבוע הראשון של הטירונות שמחנו כולנו לצאת הביתה לסוף-שבוע, אולם חייל אחד היה צריך להישאר לשמירה. המפקד ערך הגרלה, ואותו בחור שיצא בהגרלה טען שעליו לבקר בביתו משום שיש לו בעיות. המפקד נענה לו ושאל מי מוכן להחליף אותו. פתאום, איזה בחור שחרחר הרים יד והתנדב - היה זה שמעון..."



40.ארנון טרייטל

ארנון גויס לצה"ל במאי 1976 והתנדב לחיל-הצנחנים. לאחר הטירונות נשלח לקורס-צניחה וסיימו בהצלחה. הוא היה גאה בתפקידו הצבאי וטען, שרק בחיל-הצנחנים ניתן לחוש מהם חיי-צבא. לאחר הצניחה הראשונה ביטא את חויותיו במלים: "כמה יפה להיות בין שמיים וארץ, כמה שקט יש שם למעלה".



41.יהודה חביב

משהגיע מועד גיוסו לצה"ל, בפברואר ,1975 התנדב יהודה לחיל-הצנחנים. איתנות גופו ומיומנותו בספורט הקלו עליו את האימונים הקשים. אף עזר לחבריו החלשים, עודד את החיילים כשנדרש מהם מאמץ-יתר וסחף אותם בעזרת שירתו הנלהבת. היתה לו תפיסה מהירה והוא קלט על-נקלה את השימוש בנשק ובמכשירים. עבר קורס צניחה וקורס מ"כים וקיבל דרגת רב"ט. בזכות כישוריו הטכניים נשלח לקורס קשרי חי"ר ועמד בו בהצלחה.



42.אהרון בן חמו

אהרון גויס לצה"ל במאי 1976 והתנדב לשרת כצנחן. לאחר הטירונות השתלם בקורס צניחה וסיימו בהצלחה מרובה. חברו למחלקה מספר: "אהרון היה ישר והגון ושאף תמיד לצדק מוחלט. כשנתקל בחוסר הגינות כלפי ידידיו למחלקה. התלונן והתוכח עם מפקדיו ללא מורא והעמידם על טעותם. הוא היה תמיד ראשון, נטל על עצמו כל משימה ועמד בראש המתנדבים. כשהגיע למחלקה היה ביישן ומסוגר, אבל עד-מהרה התאקלם והיה חביב על כולם. במראהו היה ילד, עוד לא התגלח בהגיעו אלינו, ואנו אהבנו אותו מאוד".
מפקדו בטירונות מספר: "בראותי את אהרון לראשונה - צנום, חלש מכולם ונמוך - תהיתי כיצד יתגבר על הקשיים הרבים. אט-אט נוכחתי לראות כיצד, בעזרת כוח-הרצון העז שלו, החל להתבלט לטובה בכל התחומים, וכיצד היה לדוגמה לחבריו בפלוגה. הוא ייצג את הפלוגה בתחרות-ירי ביום הספורט, וזכה במקום ראשון בקולעו למטרה פעמיים. היה ישר והגון, וידעתי שניתן להאמין בלא חשש לכל מילה ולכל הבטחה שלו.
בפרק-הזמן הקצר שהכרתיו זכיתי ללמוד הרבה ממנו ומידידיו למחלקה על משמעותם האמיתית של החיים".



43.אליעזר ישי

אלי גויס לצה"ל בתחילת מאי 1976 והתנדב לחיל-הצנחנים, ליחידת נח"ל-מוצנח. לאחר הטירונות ולאחר שסיים קורס-צניחה התחיל בשלב הבא של אימונו כלוחם-מסתער.



44.יואב ירושלמי

יואב, ששרת כחובש פלוגתי, היה מחובר מאד לחייליו. ימים מספר לפני שנפל, הוא כתב לחייליו בספר המחזור של פלוגה ד' מאי 76', את דעתו על תפקידו של החובש הקרבי.

וכך כתב:
חובש פלוגתי - מ"כ
לפני 12 חודש גייסתי אותכם בבקו"ם. יחד עברנו את כל שלבי בנייתכם כחיילים, יחד עברנו חוויות ורגעי משבר. אני מקווה שנהניתם מחודשי הפלוגה, אותם עברנו יחד על אף הבעיות, החיכוכים ואי ההבנות בנושאי בריאות שונים.
עליכם כחיילים להבין מספר דברים לגבי המושג "חובש קרבי": חובש קרבי הוא אחד האנשים החשובים ביותר בקרב. הוא אחראי אישית לחיי הפצועים והנפגעים, העוברים תחת ידיו. אך כאשר פגה המולת הקרב מתרוקן תפקיד זה מתוכן והחובש הקרבי, שכה רבים חייבים לו את חייהם, הופך לסתם חובש משועמם, המטפל בפצעים חסרי חשיבות ובפטריות. זהו תפקידו של החובש בימי שלום. מי ייתן ולא נראה מלחמות ולא נזכה לחוות על בשרנו את פעולתו של החובש בשדה הקרב.
לסיכום, אני מקווה לראות את כולכם אחרי קורס מ"כים - הן בהדרכה והן ברב"טים.
בהצלחה בכל אשר תפנו
יואב ירושלמי




45.דוד אמזלג

אחד מחניכיו הצעירים במוסד 'כרמית' בירושלים כתב להוריו: "דוד ז"ל היה דוד שלי, יותר מכך, ראיתי בו חבר על-אף הפרש הגילים בינינו. מדוד אפשר היה ללמוד הרבה. תמיד אמר: "כשתגדל, יעקב, אלמד אותך לתפוס נחשים'. פעם בא דוד רכוב על סוס. הוא רצה לרכב איתי, אך אמא לא הסכימה. התגאיתי בו תמיד בפני החברים שלי. אהבתי אותו ותמיד אזכור אותו בלב".

משפחתו הוציאה לאור חוברת לזכרו. כן תרמה ספרי-קודש לבתי-הכנסת 'בית-רחל' ו'אהל פנחס' שבירושלים. מדי-שנה, בחודש דצמבר, נערך מירוץ לזכרו.



46.אהוד חורב

בהתקרב מועד הגיוס נרשם לקורס לאלקטרוניקה של חיל-האויר. אודי עמד בהצלחה במבחנים לקראת קורס צות-אויר. בראשית פברואר 1976 נכנס לבית-הספר לטיס וקרוב לחמישה חודשים עשה את הלימודים הקשים ורוויי-המתח. כאשר נשר, לבסוף, כרבים אחרים, לא נעתר להצעות להישאר בחיל-האויר כאלקטרונאי או כנוט. הוא עמד על כך שמקומו בחיל לוחם. הוא הצטרף לחיל-הצנחנים, ובספטמבר 1976 סיים קורס-צניחה.



47.שבתאי חנוכה

חודשים אחדים קודם זמנו ביקש להתגייס לשירות-החובה. על-אף הפצרת הוריו המודאגים חלם שבי על קריירה צבאית דוקא. במאי 1976 נתנו ההורים, לנוכח עמידתו התקיפה, את הסכמתם לגיוסו המוקדם וגם להתנדבותו לחטיבת-צנחנים. אולי העריך יותר מדי את כוחותיו, כי האימונים המפרכים והמסגרת הנוקשה גרמו לנער הרגיש משבר נפשי מסוים, אך הוא התגבר עליו וסיים בהצלחה קורס-צניחה.



48.וילי קוטקובסקי

ביום 6.5.1976 גויס וילי לצה"ל, וטרם מלאו לו ח"י שנים. הוא התנדב לחיל-הצנחנים, עבר ביחידה את שלבי הטירונות וכן קורס-צניחה, והפך להיות חייל מן השורה ביחידות הצנחנים.
מפקדיו וחבריו ציינוהו כחייל טוב שידע לסבול ולעזור גם לאחרים לעמוד בסבלם.



49.מרדכי בן חיים

מוטי גויס לצה"ל בפברואר 1975 והתנדב לחיל-הרגלים כצנחן. הוא עמד בהצלחה באימוני הטירונות המפרכים ושימש דוגמה לחבריו במחלקה. כעבור זמן הועלה לדרגת סמל ונתמנה כמפקד כיתת-צנחנים. פקודיו אהבוהו והוא הצליח להקים כיתה ממושמעת ומסודרת.
בחופשותיו המועטות לא מצא מרגוע ומיהר תמיד לשוב ליחידתו, לדאוג לסידורים דחופים ולמלא במלוא האחריות את תפקידו.



50.אליהו ברנס

במכתב תנחומים להורים מציין מפקד-היחידה את הדוגמה והמופת של ההתנדבות, המאמץ וההקרבה שאפינו את אליהו.
הוריו תרמו ספר-תורה לבית-כנסת, להנצחת זכרו.



51.ששון סיגאוי

במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "אני מקוה שבזכות בנכם ואחיו הצנחנים לא נדע עוד מלחמה. חיילי הגדוד, חבריו ומפקדיו ימשיכו ללכת בדרך שהוא הורה לנו, דרך ההתנדבות, האומץ וההקרבה, כדי לבצר את ביטחון העם והמדינה..."


52.שמעון צבע

במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד-היחידה: "הנכם שייכים למשפחת הצנחנים המפוארת, אשר הקריבה קורבנות רבים על מזבח ביטחון העם והמדינה. אנו נמשיך ללכת בדרך שהורה לנו שמעון דרך ההתנדבות, האומץ וההקרבה."



53.מנחם אבידר

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד הגדוד: "הנכם שייכים למשפחת הצנחנים המפוארת, שידעה קרבנות הרבה על מזבח ביטחון העם והארץ. מי יתן, ובזכות בנכם וחבריו הצנחניםלא נדע עוד מלחמה".




יהי זכרם ברוך.



----לא מצאתי את החלל האחרון, אשמח אם מישהו יוכל להשלים. סליחה על השעה, זה פשוט לקח לי את כל היום.
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה



נערך לאחרונה ע"י עידו403 בתאריך 10-05-2006 בשעה 21:05. סיבה: הקטנתי את הרווחים שבין השורות וסידרתי אותו מעט
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #18  
ישן 08-04-2008, 17:36
צלמית המשתמש של רגב06
  רגב06 רגב06 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 12.05.05
הודעות: 2,892
בתגובה להודעה מספר 17 שנכתבה על ידי Soloavia שמתחילה ב "תיקון. הניסוי של רפא"ל הודגם על בל 205, 206 וגם יסעור"

את גלעד מישייקר זכרו לברכה הכרתי גם אני.
הלוחם הזה היה בן גילי, ואמו היתה מחנכת שלי בכתות ז' וח'.
איש טוב, שאמנם לא הפכתי לחבר אישי שלו, אך עדיין מותר לומר שהוא היה בחור מצוין, איש של חבר'ה, וברמה כזו שלחבר'ה שהסתובבו איתו קראו "המישייקרים", כי היה ברור מאיפה מגיע הטון.
_____________________________________
אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #31  
ישן 29-05-2006, 22:12
  nyerushalmi nyerushalmi אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 26.05.06
הודעות: 8
האמת מטרידה יותר מכל דימיון
בתגובה להודעה מספר 30 שנכתבה על ידי יסעור שמתחילה ב "התרסק בהמראה בגלל בעיות קשר עם מטוסים אחרים ...."

קודם כל לגבי הסימוכין.

במלאת 25 שנים לאסון נמסרו למשפחות 3 מסמכים: חוו"ד מ"מ"מ הפצ"ר, דו"ח השופט החוקר ופס"ד של בית הדין הצבאי בעניינו של אחד המעורבים. מהמסמכים הושמטו חלקים גדולים ונמחקו פרטים שונים, ויש להניח שהחומר החסר אף חמור יותר מזה שנמסר. למשפחות נמסר שאין להפיץ את החומר הלאה. נושא זה נמצא כעת בבדיקה.

ועכשיו לגבי הנתונים.

בכל שלושת המסמכים (המצונזרים, כאמור) נמנית שורה ארוכה, כמעט לא תיאמן, של הפרות נהלים ופקודות, ליקויים טכניים, כשלים בביצוע, חריגות מסמכות, טעויות פיקודיות ותקלות מסוגים שונים, המכסים כמעט כל פרמטר אפשרי. בין היתר נכללים ברשימה מדהימה זו נושאים כמו התדרוך ופקודת המבצע, ניהול הלו"ז, הרכב כ"א על המטוס, תקלות טכניות, תחזוקת המטוס, חריגה חמורה בעומס על המטוס, הקשר והתקשורת בין הטייסים ובינם לבין הקרקע, ביצוע ההנרה ועד פינוי הנפגעים.

כדברי השופט החוקר: "...פעולות חריגות, פסולות, רשלניות ובלתי חוקיות מבחנת המשמעת, הנוהלים, הסדר התקין והוראות החש"צ..." - דברים בשם אומרם!

לצערי יש עוד הרבה. אתן רק דוגמא קונקרטית אחת להמחשה. תקן היצרן למטוס הוא לנשיאת 34 נוסעים. הטייס מצא על המסוק 58 אנשים, בהם 48 חגורים באפוד קרב מלא וכבד. הוא הורה להוריד מהמטוס 4 לוחמים על ציודם, ולרוקן כ-1,200 ליבראות ממיכלי הדלק. ועל מה מתגולל השוםט החוקר בסיכום הדו"ח? על כך שבשטח לא היתה מיכלית דלק ריקה (חריגה מנהלים בפני עצמה), כך שהדלק נשפך על הארץ לריק....

וכמו שאומרים בצבא - לתגובתך אודה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #36  
ישן 26-05-2006, 16:23
צלמית המשתמש של chatulim
  chatulim chatulim אינו מחובר  
מנהלת בע"ח, מטיילים ותרמילאים
 
חבר מתאריך: 01.01.06
הודעות: 53,831
התקיימה אזכרה לציון 29 שנים לאסון הנ"ד בבקעה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי chatulim שמתחילה ב "10.5.1977- אסון הנ"ד"

התקיימה אזכרה לציון 29 שנים לאסון הנ"ד בבקעה

אלעזר בן לולו

משרד הביטחון, אגף משפחות והיחידה להנצחת החייל ערכו אתמול (רביעי), טקס התייחדות עם זכר נ"ד נופלי אסון המסוק בבקעה. הטקס נערך באנדרטה שבגבעת הנ"ד בבקעת הירדן, במלאת 29 שנה לאסון. בטקס הזיכרון קרא קדיש ונשא דברים בשם המשפחות השכולות נאור ירושלמי, אחיו של ליאור ירושלמי ז"ל, צנחן שנהרג באסון. בטקס שנערך בראשות אלוף פיקוד המרכז, יאיר נווה, נכחו גם ראש להק מסוקים תא"ל ע', נציגי הטייסות שאנשיהם נספו ונציגי מדור נפגעים וכמו כן, מפקדי חטיבת הצנחנים לדורותיהם וראשי מועצמות מקומיות.

אסון הנ"ד התרחש בכ"ג באייר תשל"ז, 10 במאי 1977. מסוק יסעור של חיל-האוויר מטייסת "דורסי הלילה" השתתף בתרגיל צבאי של חטיבת הצנחנים במדבר יהודה, צפונית ליריחו. לאחר ההמראה, תוך כדי טיסה, התפרק אחד מלהבי הרוטור של היסעור וכתוצאה מכך התרסק המסוק על הקרקע. 10 קציני וחיילי חיל-האוויר (3 אנשי הצוות ו-7 חניכי קורס מדריכי טיסה) ו-44 הצנחנים שהיו במסוק, נהרגו. אחת ממסקנות ועדת החקירה שהוקמה לאחר האסון, קבעה כי יוגבל מספר הלוחמים המותר להטסה ביסעור ל-33 איש ועוד 3 אנשי צוות.

שמות הנספים מחיל-האוויר:
רס"ר בוטבול (פרוספר) אשר- מסעוד ז"ל, סרן בן-ארצי (פרידלנדר) גבריאל ז"ל, סגן הגר אמנון (אמנוניקו) ז"ל, סרן ויטנר משה (מושיקי) ז"ל, סרן חרש (חורש) אמנון ז"ל, סגן טל (טריידל) אמיר ז"ל, סרן כהן אהוד (אודי) ז"ל, סא"ל לבנת (וייס) יהושע (שוקי) ז"ל, סגן סטריק אורי ז"ל, סגן פרלמן חנוך ז"ל.


מתוך אתר חיל האויר
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #37  
ישן 26-05-2006, 21:22
  strong11 strong11 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 26.11.04
הודעות: 2,109
תגובה
בתגובה להודעה מספר 36 שנכתבה על ידי chatulim שמתחילה ב "התקיימה אזכרה לציון 29 שנים לאסון הנ"ד בבקעה"

א. ששת קציני צ"א הלא תיקניים אכן היו חניכי קורס מדר"ט (תודה חתולים).
ב. מעניין אם יש קשר בין סגן אורי סטריק ז"ל לאל"מ יואל סטריק, מח"ט גבעתי, שאמר פעם בראיון שהתגייס לקורס טיס בגלל נפילתו של קרוב משפחה שהיה איש צ"א.
ג. סא"ל יהושע לבנת הוא דוגמא נוספת להעלאה נדירה בדרגה מרס"ן לסא"ל פוסטמורטום, שוב בגלל שהמהלך הנ"ל אושר טרם נפילת הקצין, שהיה אמור להתמנות למפקד 118.
ד. דרך אגב, רוב הסיכויים שטקס שנת ה-30 לאסון יהיה האחרון שיערך באתר התאונה עצמו בגלל תוכנית ההתכנסות, במסגרתה אמורים להתפנות ישובי בקעת הירדן, שתהפך לשטח צבאי סגור.

נערך לאחרונה ע"י strong11 בתאריך 26-05-2006 בשעה 21:26.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #43  
ישן 27-05-2006, 00:11
  ilanb ilanb אינו מחובר  
אילן בן-נון. מומחה לקליעה וצליפה, מדריך ירי בכיר ומאמן קליעה ספורטיבית
 
חבר מתאריך: 17.03.05
הודעות: 1,902
בתגובה להודעה מספר 37 שנכתבה על ידי strong11 שמתחילה ב "תגובה"

את אמיר טריידל ז"ל בן מושבה כנרת ובן כיתתי פגשתי בשב"ה .
מטרתם של הטייסים שלא הטיסו היתה לנוע רגלית עם הכוחות על מנת לחוש את המשמעות לחי"ר אם וכאשר הוא נוחת רחוק מהיעד. או להפך קרוב מידי עד כדי סיכון לכלי.

כמה מבני המחזור שלי היו מפקדים באותה פלוגה. ואני בפלוגה אחרת. אנחנו נחתנו סבב לפניהם.
לאחר שנודע על האסון הוחלט למרות הכל להמשיך בתרגיל עד תומו.
האסון בשאר ישוב רק החזיר אותי אחורה לאותו לילה טראומתי של תרגיל שהסתיים במקום בסיכום בהכנות ללוייות ולביקורי משפחות. זה לא היה קל, לא בפעם הראשונה ולא בפעם השניה בה השתתפתי שוב בלוויות הפעם של בנים של חברים.

בוודאות המסוק שעבר באוכף התחכך בדופן ההר וכתוצאה מכך איבד שליטה והתרסק אל הגבעה שמולו.

את שאר הסיבות ללמה זה קרה אני משאיר למומחים לתעופה.

לגבי השם הנוסף כדאי לבדוק באתר הצנחנים.

לגבי הבקעה - אני מאמין שבכל התכנסות הבקעה תישאר באחריותנו כחיץ בין ערב לישות הפלשתינית האזור הוא דל בנוכחות ערבית.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #49  
ישן 28-05-2006, 19:47
  hackery hackery אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 10.02.04
הודעות: 14
התמונה חוזרת
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי chatulim שמתחילה ב "10.5.1977- אסון הנ"ד"

השתתפתי בתרגיל עוצבתי זה ושוב התמונות חוזרות.

טסתי במסוק לייד כמו שתואר בפתיח !! התמונה הראשונה שנתגלתה מהחלון הגדול הפתוח של היסעור הנה של הבזק אדיר ולאחר שניה או שתיים , החל כדור אש ענק להתגלגל. בתחילה חשבתי כי החל ריכוח ארטילרי (תרגיל משולב) , אך מהר מאוד שמעתי את הטייסים (באזניות הקדמיות) מגבירים קול , ובהינף מבט , תזוזות כיסא עצבניות רבות. המשכנו לטוס וכדור האש המשיך להתגלגל אך לאיטו ונשאר מאחור.
לאחר הנחיתה הייתה המולה גדולה , והרמטכ"ל דאז מוטה גור ז"ל , אסף אותנו והודיע לנו על המקרה. המשכנו בתרגיל לא לפני שחלקנו הוחזרנו לחיפושים הנוראיים !!.בשעות הבוקר המוקדמות נאסף הגדוד ואו החטיבה בדואר ברחוב יפו בי"ם להתקשר הבייתה , טרם החל הפרסום ברדיו. היום למחרת עם עשרות הלויות היה נורא !!!!!
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #77  
ישן 05-05-2007, 00:36
  עין טרמית עין טרמית אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 08.03.07
הודעות: 192
האמת ..אני בוש ונכלם שלא ידעתי על המקרה הזה ..
בתגובה להודעה מספר 61 שנכתבה על ידי נ. ירושלמי שמתחילה ב "בשבוע הבא - 30 שנה לאסון המסוק"

אני בן 27 ואי אפשר לומר שלא התעניינתי בצבא וביטחון בחיי..אבל משום מה לא נתקלתי אף פעם בתאונה הזו..אגב..אני לא יודע מה עמדת חיל האוויר לנושא ..אבל אם ניקח את תגובתו של איתן בן אליהו ,מפקד חי"הא ,בזמן אסון המסוקים , (בעצם לא רצה להגיב והתייחס להורים השכולים בהתנשאות)

בכתבת התחקיר המצויינת אשמים במותם ..אפשר לומר שחיל האוויר מצנזר כל מה שקשור בתקלות מבצעיות. או שאני טועה? כלומר יש לחיל האוויר יותר כוח בהשתקת מקרים של טעויות מבצעיות.

ההרגשה היא שהם אומרים: חברים.אנחנו טייסים אז רק אנחנו יודעים מה היתה הטעות ורק אנחנו מסוגלים לתקן אותה.לכם אין מושג בטיס ו..יהיה בסדר אז תחזרו לעניינים שלכם שם למטה ותנו לנו לעשות את העבודה.

אגב אני מתחיל לחשוב שיש בחיל האוויר מעין בית חינוך מחדש לטייסים. אחרי קורס הטיס הם רשמית הופכים את פרחי הטיס לאלים .ולכן כשהם רואים בני תמותה עם בגדים ירוקים מוזרים הם מתנהגים בהתנשאות אופיינית.
חלוץ הגיע מאותו פס ייצור של איתן בן אליהו .שמשום מה תמיד נראה מרוצה מעצמו ומבין הכל .. אולי זה סתם טריאוטייפ שעלה בראשי כשראיתי את אשם במותם והראו את איתן בן אליהו.
_____________________________________
עין הסערה..רואים הכל ..ולא מאמינים.


נערך לאחרונה ע"י עין טרמית בתאריך 05-05-2007 בשעה 00:38.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #79  
ישן 07-05-2007, 19:24
צלמית המשתמש של יוסיפון
  יוסיפון מנהל יוסיפון אינו מחובר  
מנהל פורומי צבא ובטחון, מילואים והלוחות
 
חבר מתאריך: 07.04.02
הודעות: 23,839
Facebook profile Follow me...
טלוויזיה הערב במבט שני 21:40
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי chatulim שמתחילה ב "10.5.1977- אסון הנ"ד"

מבט שני - אסון הנ"ד אקטואליה. אסון הנד - 30 שנות השכחה: תחקיר המביא את פרטי החקירה, המשפט ועדויות של האסון שהתרחש במאי 1955, בו התרסק מסוק ובו 54 לוחמי הצנחנים. (כתבתו של איתן אורן). בנוסף, סיפור נפילתו של גוש עציון.
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #91  
ישן 12-05-2007, 01:28
צלמית המשתמש של chatulim
  chatulim chatulim אינו מחובר  
מנהלת בע"ח, מטיילים ותרמילאים
 
חבר מתאריך: 01.01.06
הודעות: 53,831
האסון שנשכח
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי chatulim שמתחילה ב "10.5.1977- אסון הנ"ד"

שני עשורים לפני שנחרדה המדינה מאסון המסוקים בשאר ישוב, חווה צה"ל את הטרגדיה האווירית הקשה ביותר בתולדותיו עד אז # מסוק ועליו 44 חיילי גדוד 890 של הצנחנים ועשרה אנשי צוות האוויר התנגש בכתף של גבעה, כשהוא בדרכו למערות קומראן # 54 חיילים נהרגו במקום # היום, חמש שנים אחרי שהצליחו במאבקם וזכו לקבל לידיהם את התחקיר, מקווים ההורים השכולים שהחברה הישראלית לא תשכיח את התאונה הנוראית

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www1.idf.il/dover/site/Images_Site/tans.gif]

ירון שילדקרוט

בערבו של יום רביעי בוטלו שידורי תעמולת הבחירות לכנסת. לוח השידורים בערוץ הראשון השתנה וקוצר. מערכת הבחירות הייתה אז קשה ואינטנסיבית והכל המתינו בקוצר רוח לראות את מנחם בגין, כחודש לאחר שעבר התקף לב, בעימות הטלוויזיוני בינו לבין שמעון פרס. אולם העימות נדחה ביומיים.
48 שעות מאוחר יותר, נראה היה שעם ישראל חזר במהרה לשגרת הבחירות. שבוע לאחר האסון, כבר הופיעה דמותו של חיים יבין על המסכים, מודיעה לכל הצופים, "גבירותיי ורבותיי - מהפך!"
במקביל, ההילולה לרגל יום ירושלים כבר הייתה מאורגנת עד לפרט האחרון ומוכנה להתחיל. באותם ימים, עשור לאיחודה של העיר, תוכננו אירועים חגיגיים במיוחד. אך יממה לפני שהמוזיקה הציפה את הרחובות והחל הפנינג המוני של בני נוער בגן סאקר, בוטלו החגיגות. במות הבידור שהוקמו נותרו ריקות, והאירועים הממלכתיים, כמו הטקס ברובע היהודי או הסיורים הרגליים לעולים החדשים, שהתקיימו כסדרם, נפתחו בדקת דומייה לזכר 54 חללי "אסון המסוק".


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www1.idf.il/SIP_STORAGE/DOVER/files///4//63094.jpg]


להמשך קריאה לחץ כאן
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #95  
ישן 25-05-2007, 09:02
  נ. ירושלמי נ. ירושלמי אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 30.04.07
הודעות: 16
מה הרווח של חברות הסלולר מטכס הנ"ד בבקעת הירדן?
בתגובה להודעה מספר 94 שנכתבה על ידי נ. ירושלמי שמתחילה ב "כתבה בעיתון "במחנה" - "האסון שנשכח""

רמז - באירוע השתתפו כ-500 איש.

לתשומת לב כל מי שהשתתף בטכס הזכרון לנ"ד בבקעת הירדן - בדקו היטב את חשבונות הסלולר של חודש מאי, ושימו לב אם חוייבתם על שיחות טלפון בחו"ל. בשל בעיות בכיסוי הסלולארי בבקעת הירדן, הרשת "נודדת" ומתחברת לרשת הסלולר הירדנית. כתוצאה מכך, כל שיחת טלפון (נכנסת או יוצאת) והודעת SMS נרשמת כאילו נעשתה מחו"ל, ומחוייבת בהתאם בסכומים גבוהים.

מצורף קישור לכתבה שהופיעה השבוע בעיתון בנושא זה.

מי שמזהה חיוב חריג בחשבון צריך להתקשר לחברה הסלולרית שלו ולדרוש לקבל זיכוי מלא.

הנה הקישורים:

21.5.2007 הארץ - סלקום ופרטנר מחייבות לפי תעריפי חו"ל ליד הגבול המזרחי http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20070522_861734&origin=haaretz&strToSearch=%F1%EC%F7%E5%ED

24.5.2007 הארץ - בקשה לתביעה ייצוגית נגד פרטנר וסלקום: החברה גובה תעריפים גבוהים במאות אחוזים על שיחות מבקעת הירדן http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=nr20070524_1257410&origin=ibo&strToSearch=%F1%EC%F7%E5%ED
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #103  
ישן 02-02-2014, 18:44
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,325
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי chatulim שמתחילה ב "10.5.1977- אסון הנ"ד"

http://www.israelhayom.co.il/site/n...ion.php?id=3604

אסון ולקח\ מאת השר (רא"ל במיל') משה "בוגי יעלון

33 שנים אחרי

את הלילה ההוא לא אשכח כל ימיי. מפקד פלוגת מאי 76' בגדוד 890, דודו כוכבי, ואני, הכרנו מאז עברנו יחד את קורס המ"פים. כשעליתי למסוק עם הפלוגה המקבילה שלי בגדוד 50, ראיתי את המסוק עם הפלוגה של כוכבי הופך להבזק אש, ומתפרק על צלע ההר. גם בחלומותינו הגרועים ביותר לא העלינו תסריט אכזרי כל כך לסיום התרגיל החטיבתי. פלוגה שלמה, כמעט כולה, ואיתה עשרה אנשי צוות אוויר, עלתה בסערה השמיימה ברכב אש וברזל. ואיתם עלו לשמיים גם עולמות שלמים, תקוות, תוכניות לעתיד מבטיח, והותירו מאחור משפחות כואבות, חברים וחברות, וגם אותנו, אחיהם לנשק. לא במלחמה נפלו חיילינו אלא באימון. אבל האימון הזה היה חלק ממאמץ ביטחוני ומלחמתי מתמשך שהצריך, ועודו מצריך, אימונים תכופים במתארים האמיתיים. המחויבות לאימונים באש חיה, תוך הפעלת כל זרועות הצבא, חושפת את חיילינו לסיכונים גבוהים, וגם זה מחיר המוכנות למלחמה. נ"ד הלוחמים נפלו על הגנת המולדת - אם בקרב ואם באימון, אלה כבר פרטים בתמונה הכללית של הנכונות לשמור על ארצנו ועל עמנו. לאחר ההתרסקות נערך דיון ברשת הקשר החטיבתית אם להמשיך בתרגיל לנוכח הנסיבות. הוחלט להמשיך. מובן שבמקביל בוצעו פעולות חילוץ והצלה. לצערנו, לא היה הרבה מה להציל.

33 שנים עברו מאז. התבגרנו, עברנו כמה מלחמות נוספות, אבל לא שכחנו את השבועה לזכור את מכלול הערכים שבשמם הם נפלו ושלמענם הקריבו את היקר מכל: ערכי השמירה וההגנה על המולדת, החברות, הרעות, הציונות, הידיעה שחזרנו הביתה לאחר גלות ארוכה וההכרה העמוקה שיש לעצמאותנו מחיר, משום שבאמת אין לנו ארץ אחרת. לאחרונה התפרסם דו"ח שדיבר על היחס בין ערכי הדבקות במשימה לרצונם של המפקדים לשמור על חיי פקודיהם. הנושא הזה עדין ורציני, והוא נוגע בשורש עמידתנו כחברה לוחמת ובשאלה, שגם אויבינו מוגיעים את מוחם בנסותם להבין אותה, עד כמה אנחנו מוכנים ליטול סיכוני חיים כדי להציל חיים רבים יותר. אכן, מאז שנות ה?70 עברנו מפנה תרבותי, ובכל זאת הרוב המכריע של החברה הישראלית מבין שאי אפשר להגן על הארץ ללא סיכון חיים. בעוד כשבועיים נציין את יום שחרור ירושלים. בירתנו העתיקה שוחררה, בין השאר, על ידי חטיבת הצנחנים בפיקודו של מוטה גור. נ"ד הלוחמים נפלו עשר שנים לאחר שחרור העיר. היום, 33 שנים לאחר מכן, אנחנו נאלצים להמשיך את המערכה על אחדותה של בירתנו גם בדרכים מדיניות. ועוד עניין הקשור בנ"ד הנופלים. האירוע הנורא קרה פה בבקעת הירדן. פה נשפך דמם. בקעת הירדן היא קו ההגנה המזרחי של ארץ ישראל ומדינת ישראל, ועליה להישאר כזאת בכל הסדר מדיני שיהיה. בעניין זה כדאי להזכיר את יצחק רבין, שבאוקטובר 95', בהביאו את הסכם אוסלו ב' לאישור בכנסת, דיבר על כך שגם בהסדר קבע תהיה בקעת הירדן בריבונות ישראלית. יהי זכרם של לוחמינו, חברינו ואחינו לנשק - חיילי פלוגת מאי 76' ואנשי צוות האוויר - צרור בצרור החיים לעד. אמן.

מתוך דברים באזכרה לנופלים. הכותב הוא הרמטכ"ל לשעבר, ומכהן כיום כמשנה לראש הממשלה ושר לנושאים אסטרטגיים ("ישראל היום", 29.04.2010)


התרסקות המסוק ברומניה | יציאה מפרופורציות\ מאת עמוס הראל

מותר לבכות את התרסקות המסוק, אבל ניפוח האירוע לממדי אסון לאומי הוא חלק ממגמה שפוגעת בכושר העמידה של ישראל

במאי 1977, בעיצומו של תרגיל שקיימה חטיבת הצנחנים הסדירה, התרסק מסוק יסעור ועליו 54 קצינים וחיילים בבקעת הירדן. הידיעה על אסון הנ"ד תפסה את מפקד החטיבה, עמוס ירון, במעלה תל קומראן, עם קציני סיירת הצנחנים. "ההתלבטות היחידה של המח"ט", סיפר השבוע אלוף-משנה (מיל') אריה נייגר, אז סגן מפקד הסיירת, "היתה בשאלה על איזו פלוגה להטיל את כיבוש הגבעה הבאה, במקום הפלוגה שנמחקה באסון. המחשבה לעצור את התרגיל החטיבתי בגלל התאונה אפילו לא עברה לנו בראש". ירון, טוען נייגר, לא הפגין קהות חושים. "כולנו הרגשנו איום ונורא. ידעתי בדיוק אילו קצינים, חברים שלי, היו על המסוק שהתרסק. זה חורך לך את הבטן מבפנים, אבל היה ברור למח"ט, לכולנו, שחלק מהעניין הוא להמשיך הלאה ולסיים את התרגיל, כי כך נוהגים גם במלחמות, כשיש הרוגים". החברה הישראלית עברה כברת דרך ארוכה, לא כולה לטובה, מאז אותה תאונה. אסון המסוקים ב-1997, שבו נהרגו 73 לוחמים וטייסים בדרכם למוצבי צה"ל בדרום לבנון, כבר לבש אופי של אסון לאומי. ראש הממשלה בנימין נתניהו, אז בקדנציה הראשונה שלו, אף הכריז על יום אבל לאומי. לאסון המסוקים אכן היו לבסוף השלכות אסטרטגיות. יחד עם שני אירועים נוספים בשנתיים שלאחריו, אסון השייטת ומותו של תא"ל ארז גרשטיין, הוא דירבן את ההחלטה לסגת מלבנון. בסיקור התקשורתי של התרסקות היסעור ברומניה השבוע ניכר ניסיון לשדרג את מעמדה של התאונה לזה של אסון המסוקים הקודם. קשה להשוות ביניהם. התאונה ברומניה היא טרגדיה גדולה למשפחות ההרוגים ולחיל האוויר. האסון נגע ללבם של רבים. אי אפשר שלא להתעצב למשמע הדיווחים על טייס שלא יזכה להכיר את בתו שטרם נולדה ועל ילדים שלא יראו עוד את אביהם. ההרוגים בתאונה הם מיטב בניה של הארץ הזאת: מי שהתנדבו לשירות צבאי קשה, חשוב ומסוכן. לעתים נדמה שרק בעת אסון כזה נחשף משהו מדמותם והחברה מוקירה להם תודה, שלא מובעת במלואה בימים רגילים. אולם לתאונה בקרפטים אין השלכות אסטרטגיות. בעקבות אסון המסוקים באצבע הגליל, בשלהי תקופה שבה סבל חיל האוויר מתאונות קשות, ירד סופית האסימון בצמרת החיל וננקטו מגבלות בטיחות חמורות במאמץ לצמצום התאונות. גם מהתאונה הנוכחית יוסקו בוודאי מסקנות, אבל אלו יהיו לקחים נקודתיים על אופן הטיסה ואולי מתכונת האימונים בחו"ל. צה"ל לא יוציא לפנסיה את היסעורים, שאין להם תחליף ממשי, ולא יפסיק את האימונים המשותפים עם צבאות זרים.
השטחה אינפנטילית
התובנות הללו כמעט שלא השתקפו בסיקור התקשורתי השבוע. העיתונות שיחקה ברגשות הציבור, כאילו ניסתה להפוך בכוח תקלה טקטית לטראומה לאומית. זה היה מקרה מובהק של יציאה מפרופורציות. בכירי חיל האוויר בדימוס נקראו לאולפני הטלוויזיה והסיקור במרבית העיתונים לבש אופי דומה. ישנם יתרונות לפתיחות. במשך שנים אסרה הצנזורה הצבאית על כלי התקשורת לדווח על תאונות שבהן נרשם מספר הרוגים קטן יחסית. בלא עין ציבורית פקוחה, רבות מהתקלות לא טופלו ולא פעם הופגן בצבא זלזול בבטיחות. כשהדברים גלויים, גם הזהירות גדולה. אך אף שחיל האוויר מחויב להוריד את התאונות למינימום האפשרי, גם בעתיד יהיו תאונות, בוודאי כשמדובר בטיסות בפרופיל מבצעי. זו פעילות מסוכנת בתנאים לא קלים, אך אם לא תתבצע כהלכה, צה"ל לא יהיה מוכן למלחמה הבאה. מדובר היה במאפיין של תופעה רחבה יותר, שסופה פגיעה בכושר העמידה הלאומי. הסאבטקסט של פולחן האבל שהתקיים השבוע הוא השאלה "לשם מה?" אם תאונה כזו כמעט משביתה חיי מדינה, למה להתאמן כך ומדוע בחו"ל? גישה דומה ניכרה לפני כשנה, בפסטיבל התקשורתי סביב התאונה שבה נהרג הטייס אסף רמון. ולהבדיל, גם לפני שבועיים סביב החייל שדפק נפקדות מסיירת מטכ"ל ותואר כמעט כגיבור לאומי (יודח או לא יודח? מזל שלא נדרשה הצבעה באס-אם-אס). הדברים קשורים גם בחטיפת גלעד שליט ואפילו בעצירת המשט לעזה. אם כל חייל הוא ילדנו הקולקטיווי, חובה לשלם "כל מחיר" תמורת שחרורו. ואם חיילי השייטת הם קדושים, ביקורת על ניהול הפעולה על ה"מרמרה" כמוה כבגידה כמעט. אבל שליט אינו ילד. הוא חייל מאומן וחמוש שנחטף בעת שהגן על גבולות ישראל. המחויבות להחזירו צריכה להיות חלק מעיסוק ענייני, לא תחרות על שיא הרגש. זו השטחה, אינפנטילית במתכוון, של הדיון הציבורי.
סולם עדיפויות מעוות
המשותף לכל האירועים שהוזכרו הוא הרושם המצטבר, שהחברה בארץ איבדה סופית את יכולתה לעכל נפילה של חיילים במשימות צבאיות. יש לכך השלכות נוספות, רחבות יותר. בעשור האחרון השתרש כאן סולם עדיפויות מעוות שלפיו חיי הלוחם יקרים לאין ערוך מחיי האזרח, זה שעליו נשבע החייל להגן. הסולם החדש מחלחל לשיקולי המדינאים והגנרלים. היה לו חלק בכך שאריאל שרון, אפילו אריאל שרון, היסס במשך חודשים בטרם הנחית על האלופים את ההנחיה להיכנס לקסבות ולמחנות הפליטים בגדה כדי לעצור את גל הטרור הפלסטיני שהשתולל בארץ לפני פחות מעשור. ואילו ארבעה ימים אחרי פרוץ מלחמת לבנון השנייה, הסביר הרמטכ"ל דן חלוץ לאלופיו את הסתייגותו מהכנסת חטיבה ללבנון: "חברים, אם אנחנו נשים (בלבנון) חטיבה בסגנון עזה, נשאיר שם מאה חיילים (הרוגים). העם לא אוהב את הכניסה ללבנון, המדיה לא אוהבת את זה", טען. אין זאת אומרת שהתקשורת צריכה להימנע מסיקור אסונות צבאיים ולהתעלם מחובתה לשקף את כאבן של משפחות ההרוגים. חשוב מאוד גם לנהל דיון ציבורי על נחיצותן של מלחמות ספציפיות ועל מקרים שבהם עושים הפוליטיקאים שימוש הרפתקני ולא מוצדק בצבא. דוגמאות מובהקות לכך הן מלחמת לבנון הראשונה והניסיון הכושל של ממשלת אולמרט לשגר את צה"ל לליטני ב-60 השעות האחרונות של מלחמת לבנון השנייה. הסכנה טמונה בתפישה, ההולכת ומשתרשת, שלפיה נפילת חיילים אינה קבילה ועצם מותם שולל הצדקה מהפעילות הצבאית. הדמעות לגיטימיות, אולם החיבוק הציבורי המנחם, שלעתים נראה כי הצבא מתמסר אליו במידה מופרזת, עלול לשבש את שיקול דעתה של ההנהגה. ("הארץ", 30.07.2010)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #108  
ישן 09-05-2015, 15:16
  strong1 strong1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 16,823
54 חללים בטיסת המוות של הצנחנים. השבוע לפני
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי chatulim שמתחילה ב "10.5.1977- אסון הנ"ד"

מפקד הטייסת הורה לטוס נמוך ככל האפשר, מסוק היסעור היה עמוס וכמה דקות לאחר המראתו התנגש בצלע של גבעה. 44 צנחנים ו-10 אנשי צוות אוויר נהרגו באסון הנ"ד השבוע לפני 38 שנים - ואחריו הטיסות כבר לא נראו אותו דבר

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4654871,00.html


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://images1.ynet.co.il/PicServer4/2015/05/07/6038365/c1.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://images1.ynet.co.il/PicServer4/2015/05/07/6038370/c6.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://images1.ynet.co.il/PicServer4/2015/05/07/6038372/c9.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://images1.ynet.co.il/PicServer4/2015/05/07/6038374/c11.jpg]
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #113  
ישן 10-05-2017, 08:24
  yaari yaari אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.09.04
הודעות: 5,683
בתגובה להודעה מספר 112 שנכתבה על ידי strong1 שמתחילה ב ""אתם עוינים": מפקד טייסת לשעבר נטש את התכנית של "אורלי וגיא""

וכך כתב נחמיה דגן אחרי הארוע באולפן:

נתבקשתי על ידי מפיק בערוץ 10 לבוא לתכנית לציון 40 שנה להתרסקות היסעור באיזור נועיימה, מה שנקרא אסון הנד.
לא רציתי לבוא אבל הצליחו לשכנע אותי.
זו הייתה בעייני תכנית מניפולטיבית ומבישה, רצון לגרוף פרסומת על חשבון אסון.
בשלב מסוים הבנתי שאין לי סיכוי ועדיף שאלך
אני מצרף את מה ששלחתי לעורך
לדון ההודעה למפיק:
אתה יכול להראות את ההודעה הזו לגיא ואורלי.
לסיכום השתתפותי בתכנית של משפחת מרוז:
1. אמרתי לך - כשסירבתי בהתחלה - שזה לא המקום לדון בדבר כזה רציני.
2. שמי שניזוק זה ההורים והמשפחות השכולות. לא זה שהגיע שהוא בעייני מניפולטור ודוחה, או שנגרר וחומם על ידי גיא.
3. שמזלנו שאנשים שכמותו, וכמו גיא ואורלי, לא משפיעים על חיל האויר ביחסו לשכול
4. שהאמירה של גיא ״אנחנו תמיד בצד המשפחות השכולות״ היא משפט אומלל כי יש בו את האמת של גיא: לא משנות העובדות, לא משנה מה חיל האויר עושה, לא משנה איזה נזק הוא גורם למשפחות השכול שילדיהן/הם נהרגו שלחלקן יתגנב חשש שאולי קורבנם היה קורבן של הזנחה.
5. מזלנו שעל חיל האויר אנשים כאלה לא משפיעים כלל כי חיל האויר עסוק מאד בפעילות שתימנע עד כמה שאפשר שכול נוסף.
והערה על מקצועיותם של השניים האלה... לפני שאתם מזמינים, תבדקו עם מי אתם מדברים.
לא רציתי לבוא כי אני מכיר את התכנית הזו.
הסכמתי כי לא רציתי להיות גס רוח
מגיע לי...
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #114  
ישן 10-05-2017, 09:08
צלמית המשתמש של Fang
  משתמש זכר Fang מנהל Fang אינו מחובר  
מנהל בפורום צבא וביטחון
 
חבר מתאריך: 26.11.05
הודעות: 10,232
Facebook profile
בתגובה להודעה מספר 113 שנכתבה על ידי yaari שמתחילה ב "וכך כתב נחמיה דגן אחרי הארוע..."

יוסי תודה שהבאת את תגובתו של דגן.

מכאן והלאה אני מציע שלא נעסוק במופע המביש הזה - שני הדברים הבזויים האלה לא ראויים שנבזבז עליהם זמן ואנרגיה.

לעומת זאת תא"ל נחמיה דגן קצין בכיר בחיה"א וצה"ל עתיר זכויות, בעל עיטור המופת.
זה האיש שחתום על טיסות חילוץ והובלה רבות, מבצעים רבים (כגון ירגזי, בוסתן 22, תרנגול 53), קליטת היסעור, פתיחת טייסות, שת"פים, קצין חינוך ראשי ועוד ועוד'

דגן מבין עניין טוען שהמסוק היה תקין ולצערנו הגורם העיקרי לתאונה הוא טעות אנוש, גם דו"ח הווח"ק מציין זאת
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

מעניינת הטענה שבארה"ב וצה"ל החליטו להגדיל את כמות הלוחמים ע"ח משקל ציוד/דלק.
מישהו מכיר מבצע אמריקאי בו הובלה כמות גדולה מ 33 אנשים?

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #118  
ישן 30-04-2018, 09:46
  טומי בן ארי טומי בן ארי אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.01.14
הודעות: 81
מודיעי הנפגעים
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי chatulim שמתחילה ב "10.5.1977- אסון הנ"ד"

אחד התפקידים הקשים נפשית בצבא זה מודיע נפגעים.
אותו ערב היה כמעט בלתי נסבל, כאשר צוות מודיעים היה צריך לעבור מהורים של חלל אחד להורים של חלל שני.
בדרך כלל צוות המודיעים נשאר עם המשפחה כדי לתמוך בה, לעזור לה ולתת סיוע (מועט כמה שכבר אפשר), אפילו בלהדוף פאפארצ'ים למיניהם, מחרחרי מדון וכד'. (ודברים אחרים שהשתיקה יפה להם)
בארוע כנ"ל אי אפשר להשאר, צריך לעבור למשפחה הבאה.
למזלנו הרב, אין יותר מדי אירועים שנקראים "אירוע רב-נפגעים" כך שמודיע לא צריך לחוות את האירוע הטראומטי הזה לעתים קרובות. (ורב המודיעים בכלל לא נחשף לכזה, כמו אירוע התגשות היסעורים בשער ישוב).
שאלו אותנו לא אחת "כיצד אתם יכולים לבצע תפקיד כזה". התשובה הסטנדרטית היתה: "מה הקושי שלנו לעומת הקושי של המשפחות"....
אינך יכול להיות אדיש להודעת נפגע. אם הגעת למצב כזה, עדיף שתפרוש.

אני דמעתי כמעט בכל אירוע.
יהי זכרם ברוך
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 12:20

הדף נוצר ב 0.22 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר