14-05-2006, 13:26
|
|
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 3,819
|
|
נסיון, לוגיסטיקה וטכנולוגיה
ישנם דברים שאי-אפשר להפסיק להשקיע בהם, אחרת אתה מאבד הכל.
פיתוח של טנק, פירושו גם פיתוח של אלפי האמצעים שמרכיבים אותו. כל אחד מהם לחוד, עשוי להפוך לתעשייה מניבה בפני עצמו. תסגור את התעשיות האלו, תאבד כושר ייצור, תאבד מהנדסים ומקצוענים אחרים להם ידע וניסיון מצטבר בפתרון בעיות בלוגיסטיקה או בחלקי חילוף, ייצור וכ"ד. פרוייקט המכרבה, הוא פרוייקט מודרני, חי ונושם, אורגני, של צבירת ידע מתמדת ושיפור מתמיד (Kaizen). אי אפשר להפסיק אותו בלי להפסיד הרבה מאוד. מהנדסים שלא יועסקו בפרוייקט הזה, יקחו בלית ברירה, את הידע ומשפחותיהם למקום שיודע להעריך ולשלם טוב יותר על מאמציהם.
כאשר אתה מוותר על הניסיון, הידע המצטבר וכושר הייצור אתה נעשה יותר תלוי באחרים, קרי ארה"ב. ע"ע הלביא. חלקי חילוף מיובאים, ועקומות למידה של אחרים וכיוצ"ב.
אחד השיקולים האמריקאים לסיוע החוץ (מתן נשק חינם לישראל מצריים ומדינות אחרות) הוא כדי לאפשר את אחזקת קווי הייצור והתכנון פתוחים. רק כך, ידע קריטי נשמר בתוך התעשיות, ומחיר של המטוסים (וחלקי חילוף, כולל אלו שארה"ב קונה בעצמה) יורד (עלות שולית יורדת).
אי היה אפשר, הייתי מרחיב את פרוייקט המרכבה לכיוונים חדשים.
לבנות משפחות של כלי רכב משוריינים (מרכבה על גלגלים, IFV, טנק נ"מ, טנק אמפיבי, תומ"ת כמו השולף, משגר טילים וכד'). לתכנן טנק כלאיים Hybrid, שיקטין אל הלוגיסטיקה הצבאית (ע"י חיסכון דלק).
גם על פיתוח מטוסים לא הייתי מוותר.
|