THE DREAMER -


פרק פתיח א' - ONE CAN NOT NOT COMUNICATE
ONE CAN NOT NOT COMUNICATE. משפט של אדם החושב.
אדם המשכיל את הרואה סביבו. הלומד מחיי החברה ומפנים אותם בצורת הראיה שלו.
החיים עוברים עם הזמן, מסתיימים ומתחילים שוב.
גם כך סיפור נגמר ונוצר. ומתחיל מחדש.
אני רואה אותה אוחזת בסכין. מסתכלת עליי, במבט מסנוור,
במן מבנה כזה, שמתמשך אי שם, מוות.
התעוררתי עם כאב על הלב. ואבן שיורדת ממנה.
'איך זה קורה?' אני שואל את עצמי, ומחייך אל המראה, מנסה להסתכל אל הצד השני
העובר דרך המראה.
מראה מתנפצת, מראה שרואה את דרכי העולם.
זה לא חלום שמתרחש, או מראה זוועתי שכזה, אלו החיים, זה הגורל.
פרק ב' - כאוס וגהינום.
'יואב..יואב...' קול מתלחשש, מאוד מסקרן מי זה.
בלונדיני, שיער מחומצן? לא בדוק.
לא הסתכלתי אחורה כדיי לחשוש.
לילה, ירח, כל גופי צמרמומרת, דמות מתהלכת.
אני לבדי, אני עצמי .
מנסה לא לחשוש, מנסה לעצור.
כאילו זה גהינום, הנראה שם? אולי קצה החוט שעליו הולכים עד שנופלים.
מסתכל למטה, חשוך, עובר מגשר לגשר, קצה האור.
קצה החוט ממנו נופלים.
פרק ג' - קו החיים
רץ, בין הצללים. רץ, בין קו החיים.
'יואב! אני כאן יואב!' אני סגור בתוך עצמי, לא שומע.
לא מסתכל על הצעקה.
'יואב!' שומע, את הקול. מתהלך בחדר .
כאילו צבוע בשחור, תקוע, נעול .
'צא מפה!' אין מעבר, אין דלת בפתח.
קורא מכתבים, הודעות מסר שנכתבו.
'רוץ' , אין לאן, לא חושב מחשבות.
לא מתעניין בזמן. לא מתעניין בקו החיים.
פרק ד' - מוות סופני
רצתי, צעקה נשמעה מאוזניי,
הנני חנוק, כמו אבן שתקועה במיתרי הקול.
חסר נשימה, מחשבות רצות, תקועות בחדר.
לא מצליח לצאת, כאב, פחד.
אין אוויר, מחנק.
עוצם את עיניי.
מקום בוהק, אשר עוטף את גופי.
מלאך , צבעו לבן.
'לא יכול לדבר!' חשבתי לעצמי.
הרגשתי את המוות באפי.

אבל זה נשמע כמו סיוט, והמילים המתארות מוות, אי-תקווה וכו' קצת רבות מידי, ולכן זה טיפה דומה לסיפור אימה שילד בכיתה ה' כתב...
הינה עצתי:

במקור נכתב על-ידי אפרים קישון:

"אם תוריד חצי מתיאורי המצוקה, הספר רק ירוויח מזה..." (מתוך: "הג'ינג'י עם המפתח"/אפרים קישון)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי puzpuz אבל זה נשמע כמו סיוט, והמילים המתארות מוות, אי-תקווה וכו' קצת רבות מידי, ולכן זה טיפה דומה לסיפור אימה שילד בכיתה ה' כתב... הינה עצתי: במקור נכתב על-ידי אפרים קישון: "אם תוריד חצי מתיאורי המצוקה, הספר רק ירוויח מזה..." (מתוך: "הג'ינג'י עם המפתח"/אפרים קישון)

לא נכון, לדעתי ילד בכיתה ה' ממש ממש לא היה כותב ככה. תראה לי מישהו שכן כתב ככה שהוא בכיתה ה'.
עכשיו,
שיר חדש , שמאלני על ימני -

איבדתי כיוון ,
ואת ראשי אני מפנה צפונה,
הישר שם אוכל אולי למצוא את מקומי.
הולך שמאלה, ימינה,
אולי הדרך לצעוד, היא ישרה?
צומת לפני, מתבלבל.
הכיוונים משתנים,
מאין מערבולת של כיוונים,
אולי כשאפנה שמאלה, יתחיל המאבק,
או אולי ימינה,
אני חושב, שזאת הדרך הנכונה.
פונה לאחור, לא כדאי לסגת.
כי אולי אטעה בדרך,
ולא אוכל לחזור.
מסתכל בשמים,
אולי אמצא אות שיוביל אותי לדרך הנכונה.
הכיוונים לא ישנו את מקומי,
כי לאן שלא אלך,
יהיה רק רע.
לא שמאלה, לא ימינה.
פשוט - באמצע.

אבל לשאלתך הקודמת, אני למשל כתבתי ככה כשהיתי בכיתה ה', אבל עזוב את זה...

השיר החדש שלך, הוא ממש טוב!

ציטוט:

במקור נכתב על ידי puzpuz אבל לשאלתך הקודמת, אני למשל כתבתי ככה כשהיתי בכיתה ה', אבל עזוב את זה... השיר החדש שלך, הוא ממש טוב!

יום שני - החנויות סגורות..
יושב עם הגיטרה - מנגן לי ברחובות,
יש לי כל כך הרבה שירים לנגן.
לפתע בא קבצן והוא אלי מתחנחן,
הוא מבקש ממני את הגיטרה – ואני לא מתעצבן..
כי אולי זה עוד קבצן אחד שמחפש חיים..
ועם הגיטרה הוא מביא אנשים
וככה הוא עושה שמח ברחובות
..
והם מתחילים להכניס ת'אגורות,
הנה עוד סיבה למה צריכים שמחים להיות.
כאילו משום מקום הקבצן עשה לי טובה,
ושייקח את הגיטרה - זה חובה.
אני עם עצמי,
הקבצן עושה חיים,
ואצלו נראה שהחיים מסתדרים.
אבל הוא החזיר את הגיטרה לידיי,
ואמר – למרות שאני קבצן אני שמח בחיי,
והוא אסף את כל הפרוטות,
תודה לך – אני הולך גיטרה משלי לקנות

שלום לך !

עברתי על כל מה שפרסמת כאן. ולשיר הזה הכי התחברתי.
העברת לי את התחושה, שזה הקבצן, ללא כלום, מלא בכל כך הרבה.
שבעצם, צריך להסתכל על הדברים הקטנים שיש לנו בחיים ולא לקחת אותם כמובן מאליו.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי אסאניה שלום לך ! עברתי על כל מה שפרסמת כאן. ולשיר הזה הכי התחברתי. העברת לי את התחושה, שזה הקבצן, ללא כלום, מלא בכל כך הרבה. שבעצם, צריך להסתכל על הדברים הקטנים שיש לנו בחיים ולא לקחת אותם כמובן מאליו.

וההודעה מופנית לכתוב הפואם: "קבצן"

יפה!

שמע אממ אנלא ממש מתחבר לשירים האלה כי אתה ממש לא משאיר מקום למחשבה... הכל כתוב בשפה הכי עממית וברורה שיש והמסרים גלויים וברורים.
אין פה ממש חידתיות, אין אפשרות לפרש את זה לכיוונים שונים... הכל מאוד מקובע וסגור על נושא אחד שאין שום ספק שזה הנושא הזה..
המטאפורות לא ממש מתוחכמות וגם הן ברורות ודי שחוקות.. אין פה דימויים שלא באמת ניתקלנו בהם.. יש לך גם כל מיני תיאורים מסויימים שאנלא מבין איך הם משרתים את המסר של השיר ואיך הם מתקשרים.. כאילו הקשר ברור.. אבל זה נשמע כאילו אתה מפרט ללא קו מנחה... ללא צורך באימרה מסויימת בפירוט.. כאילו זה לא נגיד שהלכת עם זה עד הסוף וניסית להראות הגזמה, וזאת בטח שלא הפחתה וצימצום.. זה די באמצע ואנלא יודע אם באמת חשבת מדוע הוספת את כל התיאורים האלה ומה הם מסמלים מבחינתך.
כמובן שזה דבר אינדיבידואלי ואני לא אמן גדול שיכול לקבוע, זה פשוט מה שאני מרגיש.
דניאל.

בטח שיש משמעויות והמון מטאפורות בשירים שלי כל שיר שאני כותב בא מהלב ואני לא סתם שם מילים ללא הקשר בלי לחשוב פעמיים כמו שמתחילים עושים...
והמסרים לדעתי ממש ממש לא ברורים.. כי אני כותב מאוד עמוק, אולי אתה לא ממש רואה את זה כי זה עמוק מידיי.
הנה השיר הראשון שלי - קרב הנשמות (הפעם שיר עם משמעות מאוד עמוקה)

אני מבקש התנצלותי על כך ששטן אני,
וסליחה הכל סביב.
כחול מימדים זה, עוטף את כדור הארץ
כחול בוהק, ועמוק מאוד.
הנשמה נלקחה ממני, ושטן בור הייתי,
לב כאבן ונשמה כבושר.
ידה אט אט נגעה בי,
עיניי רואות את הקץ,
המגיע מנשמתה שלה.
היא הייתה ותהיה שמחה, עצובה,
עיניי נסגרות אט אט,
חושך עוטף כל כולי.
כי אין לי נשמה,
שתעצור את המלחמה
דיבורים אל קיר,
והנשמות עדיין ממשיכות להיווצר.
ולעוף מעלה אל הכחול הפתוח.
אין אוויר, פעימות לב, אוזניי שומעות.
מעשה אלוהים עשיתי, זה תגמולי.
הוא רץ כברדלס, בורח מצרותיו.
רוץ נערי, רוץ.
הוא רץ אך פסק.
דמעות נשפכו על הרצפה
הוא היה יכול לשרוד, אך לא.
אלפי נשמות כועסות
מתעופפות, בשדה הקרב.
מחפשות ניצחון,
אלפי נשמות נופלות,
כלום לא נשאר, דומיה.
אפשר לשמוע את פעימות הלב ואת הסוף המר.
כי אין לי נשמה,
שתעצור את המלחמה
דיבורים אל קיר,
והנשמות עדיין ממשיכות להיווצר.
ולעוף מעלה אל הכחול הפתוח.
רובם עושים מעשי אלוהים.
רובם עושים מעשים רעים.
את חלקי נתתי,
אך המעשים לא ישתנו.
חושב אני על איך ייראה מבט העולם.
דמעות נשפכות על הרצפה,
רעש אדיר נשמע בחלל הגדול.

את השורה הזאת:
"רובם עושים מעשי אלוהים.
רובם עושים מעשים רעים".
משפט באמת חזק... כל השאר זה משפטים שלא נותנים טון ומסר מסויים... חוץ מזה אתה ישר חושף שאתה מת... למה לחשוף ישר? למה אתה לא רומז? תיראה.. למשל ב2 שורות האלה לחא נתת ביקורת ישירה על אלוהים... אבל אם נחשוב על זה אתה ועוד איך נותן ביקורת והחריזה והצורה שבה כתבת את זה מוצלחת... אבל כל השאר לא באמת נגע לי.
מצטער.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי slipkorn את השורה הזאת: "רובם עושים מעשי אלוהים. רובם עושים מעשים רעים". משפט באמת חזק... כל השאר זה משפטים שלא נותנים טון ומסר מסויים... חוץ מזה אתה ישר חושף שאתה מת... למה לחשוף ישר? למה אתה לא רומז? תיראה.. למשל ב2 שורות האלה לחא נתת ביקורת ישירה על אלוהים... אבל אם נחשוב על זה אתה ועוד איך נותן ביקורת והחריזה והצורה שבה כתבת את זה מוצלחת... אבל כל השאר לא באמת נגע לי. מצטער.

יש לזה משמעות עמוקה הרבה יותר

שיר קצת ישן, מי שעוד לא מכיר אותי,
אני עמית , מנגן על גיטרה שנתיים וכותב שירים כבר 3 שנים.
אשמח לתגובות על שיר זה.

בקיץ שעבר חלמתי,
על המלחמה שעבר אחי הקט.
נלקח ממני ולא נשאר מזכרוני.
כתבתי לו מכתבים,
ורק קיבלתי געגועים , של כאב.
למה זה חייב לקרות.
עברתי שיטפון של מחשבות.
וזה עושה לי הרגשה כזאת.
מכושפת, היית, את.
בקיץ שעבר חלמתי,
על המלחמה שעבר אחי הקט.
נלקח ממני ולא נשאר מזכרוני.
כתבתי לו מכתבים,
ורק קיבלתי געגועים , של כאב.
מילים של כאב, מתחרזות בפי.
מילים שכל כך רציתי להגיד לך,
נזכרתי בך כשעטפת אותי.
בשמחת החיים שגדלנו , יחד.
במלחמות שבהם אתה,
הפסדת בקרב.
בקיץ שעבר חלמתי,
על המלחמה שעבר אחי הקט.
נלקח ממני ולא נשאר מזכרוני.
כתבתי לו מכתבים,
ורק קיבלתי געגועים , של כאב.

שלום,

יפה.
העביר בי תחושת געגוע.
אך יש משהו שחסר בו ... לא יודעת לשים את האצבע.

המשך לשתף וליצור.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.