15-05-2006, 13:54
|
|
|
חבר מתאריך: 08.02.05
הודעות: 575
|
|
שלום,
האמת שאין שום בעייה הלכתית לתרום איברים מאדם שנפטר בוודאות, והפכא מסתברא: דבר זה ייחשב לאדם הנפטר כזכות גדולה מאוד בשמיים(אולי בגלל זה עדיף לתרום לאדם ירא שמיים, שכל המעשים שנעשו יתחלקו באופן שווה בין כל איבריו: גם לאדם שנפטר, אבל זו מחשבה שלי בלבד).
אין זה יסתור את תחיית המתים, מהסיבה הפשוטה: כל איבריו של האדם נהרסים ומתכלים באופן כמעט מושלם בקבר.
חז"ל(מדרש רבה, פרשה כ"ח סימן ג' וכן מצוטט משם בגמרא) מדברים על עצם בשם "לוז" שלא מתכלה בקבר, וניזונה רק ממלווה מלכה(ומרחיב החתם סופר שמובן מדוע עצם זו לא התכלתה: מכוון שלא ניזונה מעץ פרי הדעת).
עפ"י בראשית רבה העצם "לוז" נמצאת בעמוד השדרה ולכן עדיף שלא למסור שום עצם מאזור חוט השדרה והעורף,כדי לא להכנס לבעיות.
יש מיעוט מהקדמונים שמסרו שהעצם הזו נמצאת בשוק, אך עפ"י מה שאני יודע, זה נבע מהעתקה שגויה(נסכוי הפכה לנשקוי ומכאן הדרך קצרה ל"שוק").
יש לשים לב שהבעייה ההלכתית מגיעה באברים שחובה להעביר כשהאדם עוד חי(כמו הלב), שם לקיחת הלב תקח לו חלק מהחיים.
אז נכון, ייתכן והאדם מת מוות מוחי, אך עפ"י התורה אין רשאי אדם לקצוץ מחיי חבירו אפילו רגע אחד(ורגע כמימרה, כלומר רגע כאמירתו, ועיין בסוגייה במסכת ברכות עמ' ז).
המשך יום נעים,
|