כנס התנועה לאיכות השלטון שנערך בימים האלה, מלמד אותנו את מה שאפשר היה לחוש בו כבר הרבה
זמן: מטרת התנועה הזו היא יותר כדי להשביע את תאבונו לתקשורת של עו"ד אליעד שרגא, יותר מאשר
למחות על אי-סדרים שלטוניים ובעיות במינהל תקין.
רשימת הנואמים בכנס הזה רצופה בשמות שעננות תלויות מעל לראשיהם בימים אלה ממש:
1. אהוד אולמרט - אולמרט יהיה נועל הכנס, לא פחות (כראוי לראה"מ...), חרף העובדה ששרגא מודע
היטב לכך שכרגע מתנהלת נגדו חקירת מבקר מדינה, ובעבר התנהלו נגדו אינספור חקירות שמהן יצא
"לא איי איי איי", למרות שחמק מכתב אישום.
2. עמיר פרץ - שר הביטחון שלנו נאם היום באופן סוחף על איכות השלטון, באותו יום שהוגש דו"ח חריף
של מבקר ההסתדרות על התנהלות המערכת בימיו ביו"ר ההסתדרות.
3. משה קראדי - המםכ"ל כרגע מודע לכך שתדמיתה של משטרת ישראל תלוייה במידה רבה בדו"ח
שתגיש וועדת זיילר בקשר לפרשת פריניאן - שאירעה כאשר הוא היה מפקד המחוז הדרומי, וכאשר הוא
זה שהמליץ על מינויו של נצ"מ יורם לוי למפקד הימ"ר, חרף אזהרותיו של מפקד הימ"ר המכהן.
4. שאול מופז לא חשוד בשחיתות, אבל דרך מעברו ממפלגה למפלגה בוודאי שאינה מעידה על "איכות
שלטונית" כלשהי...
5. יוסי שריד - האיש אמנם הוא אינו מגדולי המושחתים בארצנו, אבל גם הוא ידע לחייב מפלגתו
בשכר טרחתו של עו"ד, למרות שעורך הדין נשכר להגןו על שריד בתביעת דיבה אישית נגדו (שבה
הפסיד ובמשך שנה נמנע מלשלם את סכום הפיצויים שהשית עליו ביה"מ...).

יש הרבה אנשים ראויים בכנס, מתוך המערכות הפוליטית, האקדמית והמשפטית - אבל העובדה
שאנשים כמו החמישה שציינתי (מעל כולם אולמרט, כמובן) מוזמנים לכנס כזה, מלמדת על ערכו בכל
הנוגע לקידום ערכי איכות השלטון בארץ.

חבל שמתנועה שנראתה כהבטחה גדולה, לא נשאר דבר פרט לשם...