זה היה בעונת 5\84, מכבי ת''א אירחה בבלומפילד את מכבי חיפה של שלמה שרף, שהייתה בעיצומו של מסע התעוררות שהסתיים באותה שנה באליפות היסטורית, לאחר שסגרה פער של 13 נקודות מבית''ר ירושלים, הדקה הייתה הדקה השמינית, ונקבעה בעיטת עונשין לזכות מכבי ת''א, כארבעים מטר אלכסונית מצד ימין לשערה של חיפה. מספר 8 בצהוב, מוטי איווניר, בוגר קבוצת הנוער של הקבוצה בעונתו השנייה בלבד בבוגרים, רץ אל הכדור והטיס אותו בבעיטה אדירה, בעיטת פגז, אל בין חיבורי הקורות של צדוק אברהמי, שוער מכבי חיפה.
זו הייתה נקודת הפתיחה של אחד השחקנים המרתקים, שנויים במחלוקת, אימפולסיבים וסוערים שידעה מכבי ת''א מאז ומעולם.
כילד אוהד מכבי, באותם ימים, לא יכולת שלא להתאהב בשחקן העוצמתי הזה, כשרון, בעיטת תותח, כריזמה, שילוב של אבי נמני ואיציק זוהר עם הנחישות של ניר קלינגר וארז לולו, בחור יפה מבית טוב, מצטלם טוב, ולא בורח מאחריות. תוסיפו את החיבור לקהל,והשמיים הם הגבול.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i4.photobucket.com/albums/y118/yaniv_gonen1/ivanir_c.jpg]

אז למה הקריירה הנפלאה הזאת לא המריאה למקום הראוי לה, כמו מספר 8 אחר לדוגמא?
מסתבר שקריירה של כדורגלן לא קשורה רק ליכולת, חוצפה, כשרון ובטח לא לקשרים או לאהבת הקהל, כי את כל אלו היו לו למוטי איווניר, העיתוי והטמפרמנט לא היו תמיד איתו.
ההתרגשות של ילד שאהד את מכבי בשנות ה80 הייתה שאיווניר היה רץ לבעוט עונשין, או אחרי שער שכבש, רץ לגדרות לחגוג עם האוהדים.
ב1986 החליט שמעון שנהר, מאמן הקבוצה, לשחק עם שלושה חלוצים ובאותה עונה סיימה מכבי ת''א עונה התקפית שכונתה ''עונת הזברות'', הגיעה לאיום על האליפות ושיחקה כדורגל התקפי ,עם איווניר כחלוץ מרכזי, לצידם של דריקס וסנדורי.
איווניר, ששיחק כקשר עושה משחק, השתדרג, ניצח את בית''ר ירושלים ואת מכבי חיפה במו-רגליו, הפך לאליל האוהדים, שלח אותם לחגוג בקניון איילון בתהלוכות שמחה, וצד את עני קבוצת רודה ההולנדית, שרכשה אותו בסיום אותה עונה.
בעונה שלאחריה זכתה מכבי ת''א בגביע המדינה, אולם הקבוצה קירטעה והלחץ להחזיר את איווניר מצד הקהל הגיע לשיאים חדשים. בכל משחק שמכבי הייתה משחקת, השיר הראשון שהוקדש לשחקן מכבי היה השיר המהדהד ''איווניר איווניר איווניר'', למנגינת here we go, של קבוצת אברטון האנגלית שזכתה באותה השנה באליפות אנגליה.
איווניר סימל עבור רבים מאוהדי הכדורגל בישראל את תדמית ''הצפוני מבית טוב'' וכשמוסיפים את 13 השנים הרעות ללא אליפות [1979-1992] מבינים את העיתוי הבעייתי שבו עלה השחקן לבוגרים. שחקני מכבי נחשבו למפונקים, והמצב החברתי בקבוצה, שהתקשורת כמובן חגגה עליה, העמיד סיר לחץ של ציפיות לא ממומשות.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i4.photobucket.com/albums/y118/yaniv_gonen1/ivanir_b.jpg]

יש שחקנים שקל להוציא מהפוקוס, יש כאלה שפרובוקציות גורמות להם להתעלות, איווניר הוציא את עצמו מכלל ריכוז ותפוקתו ירדה כאשר היה נגרר אחרי הטמפרמנט.
איווניר היה עולה בדרביים עם אש בעיניים, ומקבל צהוב כבר אחרי דקות ספורות, קל היה להוציא אותו משלוות המשחק של כוכבים אמיתיים.
את הקריירה התחיל במכבי ת''א, מגיל 3 האב אברהם, שהיה בעל רשת בוטיקי אופנת איווניר היוקרתית, לימד אותו לבעוט בכדור, והקטן הוכיח את עצמו, ובגיל 16 וחצי כבר שיחק בבוגרים.
בגיל 17 כבר כבש במעמד חצי גמר גביע המדינה, מול מכבי חיפה [3\1982], מכבי הגיעה לגמר אחרי 4-4 היסטורי ונכנעה לתרמית הגדולה של גילי לנדאו, בגמר העצוב מכל, כאשר היד האדומה שדדה את הגביע ואת המוסר, הצדק ורוח הספורט.
ב1987 חזר איווניר מהולנד, לאחר שהאוהדים שברו את חלונות חדר ההלבשה באצטדיון ר''ג מרוב זעם, כאשר ההבטחות לעונה חלומית עם שפיגל כמאמן וחליפות כמו באירופה, הפכו לסיוט ששיאו היה ההפסד המדובר מכולם, בכוונה, לא בכוונה, 0-10 בפליאוף התחתון למכבי חיפה. למזלה של הקבוצה, היא סיימה עם הטעם המתוק ביותר כאשר עשתה את הבלתי יאומן וניצחה עם איווניר בגמר הגביע את היריבה העירונית, שזכתה באליפות באותה עונה.
בשלוש העונות שלאחריהן [88-90] לא הצליחו שחקני העבר- מרימוביץ', בכר ורוזן, לזכות באליפות, והקבוצה התפרקה שבוע אחר שבוע, מעמדו של איווניר נחלש, וכל עונה הייתה נפתחת בציפיות-על, ברכש נוצץ, ובהתרסקות שהייתה מלווה במהומות האוהדים.
בשנת 1990, האחרונה שלו, כבר הבין איווניר שבמכבי לא בונים עליו. שחקן צעיר בשם אבי נמני עלה לשורות הקבוצה הבוגרת ותפס את מקומו בהרכב. איווניר לקח ללב ועבר למכבי נתניה של חברו וכוכב אחר של מכבי ת''א מהעבר: אבי כהן התל אביבי, שמצא את הדרך לעיר היהלומים שנה קודם ושימש כמאמן-שחקן.
איווניר בלט במכבי נתניה וחזר לעצמו. באותה עונה מכבי נתניה הדיחה את מכבי ת''א בסיכום צמד משחקים בגביע המדינה, ואיווניר ספג את תסכול ההפסד מאוהדי הקבוצה, שעד היום מהווה בשבילי כאוהד ובשביל רבים אחרים כתם גדול וכואב על הלב.
במהלך השנים עבר איווניר לצפרירים ולבני יהודה, שם עשה חייל והביא אותה למקום השני, באותה עונה שחבריו לקחו אליפות אחרי 13 שנה.
מוטי איווניר הוא כמו ראי: מספיק להסתכל עליו ולראות את סערת הרגשות. את האיש שרצה כל כך להביא את האליפות לאוהדים של מכבי, את השחקן שאם היה נולד 5 שנים מאוחר יותר היה הופך לשחקן עם אליפויות וקבלות, והיה פורש כשהוא שמח ומאושר.
את הקריירה של איווניר כמאמן אפשר להגדיר כהפתעה חיובית, ואת שינוי ההתנהגות שהוא מראה בעונה האחרונה. חובה עליו להמשיך כדי לנסות ולסגור את המעגל הזה שחסר לו ולכולנו, לחזור הבייתה ולהחזיר את הימים שההזדהות עם השחקנים של מכבי מבית הייתה אמיתית, תמימה ומלווה בצביטות ופרפרי התרגשות, שהם סם הכדורגל.
לאחר שלפני מספר חודשים נראה היה שאיווניר יגיע למכבי ת''א, אני רוצה לבקש ממנו להמשיך לעבוד קשה ולדעת שאנחנו אוהבים אותו, ומזכירים לו שהוא עדיין צעיר וכל עקיבה לטובה.

ולחלק האומנותי:
להורדת השער המדהים של איווניר מול מכבי חיפה בעונת 84/85 לחצ/י כאן! [מומלץ ביותר!]
להורדת השער של איווניר בחצי גמר גביע המדינה 1983 לחצ/י כאן!
להורדת שער של איווניר מול מכבי נתניה משנות ה80 לחצ/י כאן!

ואני שואל.. איפה עוד יש שחקנים כאלה?
אבא שלי היה נוסע איתו באוטובוסים בחזרה הביתה מהמשחקים, היה לו וואחדל רגל..

.::! Ultras Maccabi 96' !::.

אבל אני שונא אותו הא כזה שחצן ומתנשא
כל ראיון שלו נראה מגעיל כזה והוא תמיד מחפש אשמים

ביישן הבחור..

איזה גול,פשוט אין מילים לא יאומן איזה גול איזה גול איזה גול.
איך הכדור נכנס?
לא יאומן פשוט לא יאומן.
נראה לי הגול הכי יפה ממצב חופשי בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי

גדי חזות הביא אותה מארבעים מטר ליעקב אסייג. זה אני זוכר בבירור. לא את השנה...

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

יש גם גול דיי מפורסם של טורק ששיחק בהפועל ת"א
הוא בעט מרחוק מאוד גם לחיבור