|
מעניין איך זה שחכם וגדול כמוך הוא גם כל כך נעים הליכות
0. ההתלהמות שלך לא הולמת מישהו שמתיימר להיות מלומד.
00. עד כמה שאני זוכר, בהתחלה טענת כאן כי אין, באופן מוחלט, פעלים עם ארבע אותיות שוש. אמנם התקשת להודות בטעותך, אך נסוגת מעט מהעניין לאחר שהבאתי כדוגמה את הפעלים שפשף, גלגל, פשפש וכו' שגם אם אני טועה ואכן קיימים בניינים, אינם שייכים לאף אחד מהבניינים המוקרים (תחת ההנחה המוטעית שלך לפיה אין שורשים של ארבע אותיות).
אם טעית בזה, והוכחתי לך אחרת, אנסה להלן להוכיח אותך גם בסוגיות אחרות:
1. האם שתי גישות יכולות להיות קיימות זו לצד זו כאשר הן מנוגדות וסותרות אחת את השניה? כמובן שלא. עליך לבחור באחת מהן, שלדעתך תואמת יותר את המציאות. כשכתבתי תשובה נכונה כמובן שהייתי מודע לכך שזו התשובה הנכונה מבחינתי, ולכן השימוש בשלוש נקודות.
2. הם לא בניינים, משום שלדעתי, כמו שאמרתי, אין דבר כזה "בניין" מעבר למסורת הלימוד של העברית אך בדברי עברית כשפת אם ניתן למצוא תימוכין לכך שאנו לא "חושבים" על השפה באמצעות בניינים כשאנו מדברים. הצורה של פעלים מסוג שפעל היא תוצאה של הפעלת חוק פונולוגי.
3. אם אתה רוצה לדון עימי על עברית של לפני 5,000 שנה (דבר ראשון, נסה 2,000 שנה, ואח"כ נסה... לשתוק) אז אין לי ממש להתווכח איתך משום שאינני מתעניין בעברית הקדומה בדיוק משום שאי אפשר לחקור אותה, כפי שציינת. אני מתעניין בעברית המודרנית ובצורה שבה היא משומשת אף בחיי היומיום. שפה לתפיסתי היא דבר חי ונושם, מתפתח וזורם, משתנה ללא הרף. זה היופי של העברית - היא בעיצומו של תהליך האצה על-זמני, שבו היא עדיין מתפקדת כשפת קודש וכשפת יומיום, ומכאן האפשרות למשחקי מילים נפלאים בכתיבה.
4. קודם כל, מילונים אינם אבני היסוד של הלקסיקון של השפה, בדיוק כמו שספרי דקדוק אינם קובעים את דקדוק השפה: בדיוק להיפך - מילונים לוכדים מילים שהיו או הינם בשימוש ואינם יוצרים מילים חדשות ולכן עליהם להתעדכן באופן שוטף. כך גם לגבי התחביר: ספרי הדקדוק מהם למדת עברית אינם חוקים "קדושים" שהיו לפני 5,000 (...) שנה ונשמרו בצורתם. ספרי דקדוק הם הניסיון לתפוס את אותה עברית עתיקה ולפענח בה חוקים שיסבירו תופעות תחביריות. התחביר, כמו הלקסיקון, משתנה כל הזמן ואין בזה להריע עם העברית - להפך: התפתחות של שפה היא המאפשרת התפתחות של חשיבה אחרת ויציאה מפרדיגמות. ראה חומסקי, לוי-שטראוס, קון ועוד.
אם כן, המילה הזדנגף היא חלק מלקסיקון העברית. אני מניח כי שמעת אותה וכי היא מוכרת לאחוז לא מבוטל של הציבור. שאל דובר עברית מבוגר ורוב הסיכויים שתקבל תשובה כגון: "הזדנגף הוא פועל ששימש כדי לתאר הלך-רוח תל-אביבי של רחוב דיזינגוף."
5.המילה טילפן היא מילה בעברית. אינך יכול לומר לי אחרת. מה זו אותה עברית תקנית שאתה שואף אליה? האם המילה שח-רחוק היא יותר תקנית בעברית מאשר המילה טלפון? אינסטינקטיבית בוודאי אפילו אתה תוכל להסכים שלו, ואמפירית, בוודאי ובוודאי, תמצא שתפוצת השימוש במילה "טלפון" היא עצומה (בוודאי גבוהה יותר מ99.9% לעומת המילה שח-רחוק). האם אין המילה טלפון והפועל היוצא ממנה תוך שימוש בכללים "תקניים" מאוד, אפילו לדעתך, אינם שייכים לעברית התקנית?!
6. אתה צודק בהחלט. גוף כמו האקדמיה ללשון עברית אינו יכול לקבוע מהי עברית תקנית. מה שקובע הן ראיות אמפיריות. קבע לי אתה רמת וודאות מסוימת (נניח 5%, בתוך אוכלוסיה הומוגנית) לשימוש בתצורה מסוימת של מילה או בצורה תחבירית וצא עימי לבדוק את הראיות בשטח...
7. בדיוק מהסיבה האמפירית שהזכרתי בסעיף הקודם, ט.ל.ג.ר.ף ("טלגרפתי את המסמך") ופ.ל.ר.ט.ט ("הוא פלרטט עימה במסיבה") הן סבירות לדובר עברית כשפת-אם בשימוש יומיומי, ואף אולי בדיון אקדמאי, בניגוד למילה שכרגע המצאת, שאני בספק אם היא תתקבל או תובן ע"י 0.0005% מהאוכלוסיה ולכן איננה עברית תקנית. לגבי הטיעון שלך לגבי "זו תהיה איזו 'עברית מודרנית', ולא עברית" במין זלזול הלא עושה עמך טובה, אוכל רק שוב להדגיש ולומר: העברית מתפצלת לשניים - עברית עתיקה ועברית מודרנית. עברית מודרנית, כמו גם עברית עתיקה, יכולה להיות תקינה או בלתי תקינה.
8. ספרתי, 7 אותיות שורש. מעניין! הרי זה בדיוק כמספר הסעיפים שנדרשו לי כדי לענות לתגובה המאתגרת שלך.
_____________________________________
Your signature did not follow Fresh's signatures policy, therefore it was automatically erased. Please see the E-Mail which has been sent to you, to learn how to fix this.
|
ראשי
צ'אט
21-12-2004, 14:45
מצב כלאיים
