פרסמתי את זה גם במו"ס, נראה לי שגם פה זה מתאים ואפשר לפתוח על זה דיון מעניין.
לתגובתכם אודה!


לכולם היה ברור שהוא לא יתגייס, או שיהיה ג'ובניק, כי הוא הומו, אבל דניאל הודיע שהוא הולך לקרבי. "היו לי המון פחדים: שיצחקו עלי במקלחת, שאהיה נשי מדי, שיעשו לי זובור- אבל בצבא הבנתי את המשמעות של חבר'ה, של אחים לנשק. אנשים זורקים פה ושם בדיחות, אבל אני לא נותן שיירדו עלי יותר מדי, אני לא פראייר. אני מרגיש שאני שליח, ששובר סטיגמות".

ענת מידן, מוסף החג, ידיעות אחרונות



כשהוא יוצא לחופשה, הוא מצמיד עגיל כסוף לאזנו השמאלית, ועם המדים מתייצב בסטודיו לשיעור בלט קלאסי. זה לא הכי מתחבר לטנקיסט מדיף ריח שמן טנקים, אבל לסמל דניאל, 20, ממש לא אכפת. נוח לו עם הקצוות אך הוא בכל זאת מבקש לא לפרסם את שמו האמיתי.

בגדוד השריון של דניאל התרגלו לראות אותו עושה מתיחות על הצריח, שפגטים במגורים ובעיקר מדברים על אהבתו לגברים. "בתקופת התיכון היה לי ברור שאני לא מתגייס. חשבתי שלא מגייסים הומואים, ובכלל, רציתי להשקיע במחול ולא בא לי לבזבז שלוש שנים. חברה זרקה לי בצחוק "למה שלא תלך לקרבי", ומצאתי את עצמי עונה לה שדווקא יש מצב. רוב הבנים בשכבה שלי ג'ובניקים ורק מעטים קרביים, והאפשרות שאני אהיה ביניהם הדליקה אותי.

"חששתי שלא אסתדר בצבא, היו לי המון פחדים: מה יהיה אם לא יהיו לי חברים, אם יתרחקו ממני, יצחקו עלי? ואם אהיה נשי מדי? ואם כולם יידעו, איך אסתיר? ואיזו פדיחה תהיה במקלחת, ואיך אלבש מדים ירוקים מזעזעים ולא פרווה ורודה? עלו שאלות על המקום שלי בין גברים מאצ'ואיסטים, הרי יש המון סיפורים על זובורים שעושים להומואים. ועוד מליון שאלות רצו לי בראש בלי הפסקה.

"ניסיתי להגיד לעצמי שכל בן 18 שמתגייס מת מפחד, ושלכל אחד יש המון שאלות, אבל לי היו פי שניים בגלל מה שאני. ובכל זאת, יחד עם החששות היתה בי סקרנות גדולה".

דניאל גלגל בראשו את הרעיון והתבשל בתוכו בלי לספר לאף אחד. בי"ב הסתובבה מד"נית בין הכיתות, וסיפרה על האפשרויות השונות שיש לבנים בצבא. כששאלו אותו, בנימה מבודחת, איפה הוא הולך להעביר שלוש שנים, הודיע להם בהחלטיות שבקרבי. אחרי הדממה וההלם נשמעו תגובות בנוסח: אתה תותח, תיזהר שלא יפתחו לך. דניאל מודה שהתשובה הנחרצת שלו הפתיעה גם אותו.



וואלה, זה נכון



הוא נולד וגדל במרכז הארץ. בתיכון נודע כפריק יוצא דופן. כשהיה בן 16 שם לב שהוא נמשך לגברים. "בהתחלה זה היכה בי. היה לי קשה עם זה. אבל ראיתי שזה חזק ממני והשלמתי. לא ניסיתי להסתיר והודעתי שאני הומו, למרות שכולם ידעו את זה לפני.

תמיד הריצו סביבי בדיחות והערות על הומואים, ואני אפילו לא מצמצתי, חשבתי שהם טועים בגדול. אמנם לא התחלתי עם בנות, לא רציתי להוכיח משהו למישהו, אבל גם לא היו לי סטוצים פרועים עם גברים. עד שבשלב מסוים אמרתי וואלה, זה נכון, ואז התחלתי לצאת למסיבות של הומואים בתל אביב.

"הייתי נער מוחצן, שרוצה לנסות דברים חדשים, לזעזע את כולם, והוצאתי את זה בהופעה פרובוקטיבית. הגעתי לבית ספר בשיער מקורזל צבוע באדום או פלטינה, עם חולצת התלבושת האחידה קרועה ומכנסיים קרועים. אמרו עלי, שכשאני נכנס גם עיוור רואה אותי."

"הייתי בעניין של לבדוק גבולות. אם מורה היתה מעירה לי כשפתחתי כפתור במכנסיים, הייתי פותח עוד אחד. אני לא יודע אם רציתי לעשות דווקא או לבדוק את עצמי, ויכול להיות ששניהם. היו שאמרו שרציתי תשומת לב, אבל אני יודע שזה לא רק זה, הייתה כאן גם אמירה פוליטית על חופש, שבעצם לאדם מותר להתנהג איך שהוא רוצה, בלי לפגוע באחרים.

מכל הכיוונים אמרו לי 'דניאל תרגיע', אבל לא יכולתי. הייתי חייב. יחד עם זה השקעתי בלימודים, הייתי חרשן, רציתי להיות ילד טוב, הרי ההורים הטיפו לי שלימודים זה חשוב.



-סיפרת להם?



"סיפרתי לאבא שאני אוהב בחורים. הוא ניסה לשכנע אותי להיות דו מיני, וסיפר על חבר כזה שלו. עם אמא היה יותר קשה, אבל לא רציתי לסחוב על הגב שלי את הסוד הזה. היום אני יודע שאני לא הומו עם סימן קריאה, אלא הומו ושלוש נקודות... זה מה שאני עכשיו, אבל אולי בגיל 40 ארצה להתחתן עם אישה ולגדל ילדים. אני לא סוגר אופציות"

הוא גם לא סגר את אופציית השירות הקרבי, והחליט ללכת עד הסוף, אבל אמר לעצמו שאחרי חצי שנה של קריעה ואחרי שיוכיח לעצמו שעשה את זה, הוא יוצא מהסיפור ומשקיע בטיפוח עצמו כרקדן.

בהתחלה הוא הלך לגיבוש התובעני של הפלס"ר, אבל לא עמד בתחרות מול אלה שמכיתה י' מתאמנים לקראת הגיוס, והסתפק בלהיות לוחם שריון. לא חיפשתי מבחן לגבריות שלי, מתעקש סמל דניאל, ולא רציתי להוכיח לאף אחד שום דבר, אלא לבדוק את היכולות שלי.



הרעות



מחולצות גזורות ומכנסיים בגזרה הכי נמוכה שיש הוא נכנס למדים מדוגמים ושיער מגולח, וחטף שוק של טירונים, כמו כולם. "לקח לי שנה לקלוט לאן נכנסתי. אף פעם לא הייתי חלק מחבר'ה, ופתאום אני צריך להיות עם אנשים 24 שעות ביממה ולהסתדר איתם. זה היה מוזר. רק בצבא הבנתי את המשמעות של חבר'ה- במחלקה, בפלוגה, אחים לנשק. פתאום הייתי אחד מכולם, וכולנו שווים. נראינו אותו דבר במדים, ורק הפנימיות של כל אחד מאיתנו קובעת.

"תמיד התייחסו לאיך שאני נראה ולא למהות הפנימית שלי. סיקרן אותי איך יתייחסו למה שאני עכשיו. ופתאום אמרו לי מה לעשות, והייתי צריך לעמוד בלוחות זמנים. זה לא פשוט למי שבא מחופש כמעט מוחלט. בטירונות, כשהמפקדים צעקו עלי, אמרתי לעצמי שבחרתי להיות כאן, אבל ברגע שלא יתאים לי פשוט אשתחרר. היה לי ברור שככה מתנהלים הדברים."



- והלכת לקב"ן כדי להשתחרר.



"היו לי כמה פגישות, שבהן אמרתי: 'די, מספיק לי. אני הומו ולא מתאים לי השירות הזה'. אבל זה לא עבד. והוא הסביר שפעם התייחסו בצבא להומוסקסואליות כאל סטייה. היום זה מוגדר כתופעה חברתית. בקיצור, הוא הבהיר לי שאני נשאר. רבתי איתו, אבל הוא ממש לא התרשם ממני, להפך, אמר שדווקא בגלל שאני כזה עקשן אסתדר מצויין ביחידה שלי. והאמת, הוא צדק".



- איך מספרים לחבר'ה בטירונות שאתה הומו?



"בטירונות כל אחד עסוק בלסחוב את עצמו ולהסתדר. כולם בסוג של שוק. סיפרתי לאחד, וכולם מייד ידעו, אבל לא חטפו הלם. היו צחוקים ובדיחות, אבל אף אחד לא נידה אותי.

"אני מודה שהפתיחות של החבר'ה הפתיעה אותי. הם היו נורא סקרנים, וכיוון שהיינו אחד עם השני כל הזמן, גם לא היתה בעיה לשאול שאלות כמו עם מי היית ואיך עשו לך ומה אתה עשית.

"לא היתה לי בעיה לשתף. היו אפילו מצבים שהרגשתי שאני סוג של שליח ששובר סטיגמות. הגעתי למצב שחבר מהמחלקה נתן לי טיפים על יחסי מין, ואני נתתי לו. הבנתי שכשחברים שלך הם חברים אמיתיים, לא מעניין אותם אם אתה הומו או סטרייט. הם מתחקרים איך זה ומה עושים במיטה וכאלה, אבל יש עוד דברים מעבר לזה. תופסים אותך בתור בן אדם, חבר, ולא רק הומו.

"דווקא בשירות הקרבי אני מגלה את הדבר הזה- שתמיד מדברים עליו ולא כ"כ נתקלתי בו באזרחות- רעות ואחוות לוחמים. אני חושב שזאת חוויה שיש לך רק באינטנסיביות של שירות קרבי".



-לא התבלבלת מכך שמתרוצצים סביבך כל כך הרבה הורמונים גבריים?



"אומרים לי: 'איזה סבבה, יש לו עכשיו מלא גברים', אבל האמת שזה בדיוק ההפך. נורא קשה לראות כל כך הרבה סטרייטים, ולדעת שאין סיכוי שייצא לך משהו. אבל נוצרת חברות.

"קורה שנתפסו לאחד החבר'ה השרירים מיום שלם בטנק, והוא יושב בתחתונים ואני עושה לו מסאז'- כי אני טוב בזה, לא בגלל שאני הומו- ובטוח שאני נהנה טיפה יותר, בעיקר אם לבחור יש גוף פצצה.

"יש גם בדיחות, ולא תמיד יש לי כוח לזה, אבל בגדול זו הפעם הראשונה שאני מרשה לעצמי להשתייך. לא להיות שונה, אלא חלק מקבוצה, ולא לבחון כל הזמן איפה אני נמצא לעומת האחרים".



- נתקלת בכאלה שפוחדים להתקרב אליך?



"אך אחד לא אמר: 'דניאל הומו, תתרחקו ממנו!' אני מניח שיש כאלה שתפסו את המרחק שלהם, כי לא התאים להם, אבל אני לא נותן שיירדו עלי יותר מדי, אני לא פראייר. יש אחד בפלוגה שצוחק שאני הומו, ואני צוחק עליו שהוא שמן. אף אחד לא הודיע שאיתי הוא לא מתקלח, אולי בגלל שגם אני יודע את הגבולות שלי. יחד עם זה אף טנקיסט לא ביקש שאסבן לו את הגב".



- למה החלטת להתראיין?



" הרבה הומואים ג'ובניקים אומרים לי שהם מקנאים בי שאני קרבי. כששאלתי למה הם לא הלכו לקרבי, הם ענו שזה לא מתאים להם. חשוב לי להגיד שזה שאתה הומו לא אומר שאתה לא יכול להיות קרבי. אם זה חשוב בעיניך ויש לזה משמעות, אז למה לברוח, למה לפחד. אני התגברתי על הפחדים, ואני רוצה להגיד לחברים שלי ששוה לפחות לנסות".



איכזבתי את אבא



בבית קשה לו יותר. בחופשות הוא לא מגיע לבית הוריו אלא לחדר בקיבוץ שצה"ל ארגן עבורו. לצד הפתיחות הגדולה בכל הקשור להעדפותיו המיניות, על הוריו הוא מדבר בקמצנות ובזהירות. בגללם בחר להסתתר מאחורי שם בדוי. הוא מודע לקשיי ההתמודדות שלהם, ומקווה שמתישהו יחזור הביתה.

"כשהתגייסתי לקרבי הוריי הופתעו. אמא נורא פחדה שיקרה לי משהו. אבא היה בעד, רק הציע שלא אחשוף את הבטן הרכה שלי.

"אני מאמין שבסוף הם יקבלו אותי. כשהייתי בתיכון הודעתי להם שזה המצב, אבל אני מרגיש שאיכזבתי את אבא שלי. שאני לא הבן שהוא רצה. ובכל זאת, אני חושב שהוא אוהב אותי ולא יוותר עלי.

"כשחזרתי לחופשות מהצבא היו לי ויכוחים קשים איתם. לא הרגשתי שאני מחובר לעולם שלהם. הם ציפו שאענה על הציפיות שלהם, והרגשתי כלוא. רציתי להתלבש ולהתנהג כמו שבא לי, ולא לחשוב אם הוריי יאהבו או ייעלבו ויחשבו על מה יגידו השכנים.

"נמאס לי לרצות אותם. לא יכולתי לחזור עם בגדי המסיבות שלי, להביא בנים הביתה ולהכנס איתם לחדר שלי- אז החלטתי שעדיף לי להיות מחוץ לבית עד שנסגור את הפערים בינינו".



בעוד כשנה הוא משתחרר, וברור לו שהאנרגיות יושקעובמחול. כמו שברור לו ששילם ביוקר על הקרביות, כי שלוש שנים בשריון לא תורמות לגמישות השרירים ולאיכות הפירואטים. אבל הוא לא שוכח שאת השפגט המרהיב הראשון שלו עשה אחרי מסע כומתה בטירונות.





פעם הלכו על זה לכלא



דרך ארוכה עבר צבא ההגנה לישראל מאז הקמתו ועד היום בנושא ההומוסקסואליות. כל כך ארוכה, עד שדובר צה"ל אישר בלי היסוס לדניאל להתראיין לכתבה.

הרחק אחורה, ב-1956, הורשעו בבית דין צבא שני חיילים בקיום "משכב שלא כדרך הטבע". הם נשלחו לשנת מאסר, אך בערעור נטען כי הומוסקסואליות אינה פשע אלא מחלה, ועונשם הופחת. האחד נידון ליום מאסר, וחברו, שעל פי השופט יזם את המגע, קיבל 70 ימי מחבוש.

באמצע שנות השמונים, כשיותר ויותר גברים יצאו מהארון, עלתה לדיון פרשת ד"ר דורון מייזל, קצין בחיל הרפואה, שאמור היה להתמנות לקצין רפואה ראשי של חיל הים. מינויו נפסל בשל היותו הומוסקסואל, ולאחר מאבק הוא מונה לסגן הרופא הפיקודי של פיקוד דרום.

ב- 1993 סיפר פרופ' עוזי אבן על שלילת סיווגו הבטחוני בשל היותו הומוסקסואל. הדבר הביא את יצחק רבין, ראש הממשלה ושר הבטחון, להקים וועדה, שנסחה הוראות חדשות באשר לשירותם הצבאי של הומוסקסואלים. בין ההנחיות החדשות- אין פסילה אוטומטית מגיוס בשל נטייה מינית וביטול חובתו של מפקד לדווח למרכז לבריאות הנפש על חייל הומוסקסואל. כעבור חמש שנים נוסחו ההוראות מחדש, במסגרת החוק למניעת הטרדה מינית, ונאמר כי התייחסות מבזה כלפי אדם ביחס לנטייתו המינית היא עבירה.

למרות הגישה הליברלית יחסית, ב-99' שוחרר משירותו קצין חיל האוויר, כיוון שקיים יחסים עם חייל, וב-2001 נסגר לזמן מה עיתון "במחנה" בגלל פרסום ראיון עם קצין שהיה פעיל בקהילה ההומו לסבית.

מאגף משאבי אנוש נמסר, כי צה"ל אינו מייחס חשיבות לנטייתם המינית של חייליו, וכל היחידות פתוחות בפני כל מועמד. לדברי הגורמים הצבאיים, בשלוש השנים האחרונות לא נתקבלה אף תלונה של חייל על הפליה על רקע מיני.

תעבור פורום.... זה ממש לא מתאים לפה

(ואם זה אכן לא מתאים- אנא מחקו האשכול)

מהכרותי עם המערכת הצבאית (היכרות של שלוש שנים פלוס מינוס), אני יכולה להעיד מקרוב כי יש פתיחות עצומה בנושא. אני כותבת את זה מראייתי בלבד ואשמח לשמוע על מקרים אחרים.
אין מניעה לבני זוג מאותו מין לשרת יחד, דווקא מפרגנים, אני יודעת שאצלנו סודרו הלנות לבנות זוג (דירה לזוג כשבד"כ מאכלסים חדר בארבע בנות, פה התחשבו ונתנו דירה לזוג), אורגנו כל ה"פינוקים" האפשריים- מקרר, מיקרו ומה לא, והכל כדי שתהיה תחושה נוחה.

מהכרותי עם מלש"בים (שכן בכך עסקתי), נוכחתי לראות שדווקא יש היענות בקרב מלש"בים הומוסקסואלים להתגייס לקרבי, למרות החששות.

ופתחתי את האשכול כדי לשמוע ממשוחררים בעבר ובהווה (משוחררים ותיקים וטריים) איך היה אצלם.

בכללי- כל אחד שיעשה מה שטוב לו. שידחוף גרבילים בוערים לתחת, אם זה עושה לו נעים.
לי היו שני מפקדי מחלקות שיצאו מהארון אחרי הצבא. זה לא הפריע להם להיות קצינים מצויינים ורציניים.

אבל ממש מעצבן שקודם הוא עושה issue מזה שהוא הומו, ומייחצן את זה, ויענו מתעקש להתגייס כאילו הוא איזה קדוש מעונה ופורץ דרך, ואחר כך כשקצת קשה לו כי הוא שונה- הולך להתבכיין לקב"ן ומנסה להשתמט מחובותיו.

הבחור הזה הוא לא "הומו אפס", אלא פשוט אפס שבמקרה הוא הומו.

שניצבו לו בדרך, נראה לי שעד שאתה לא בנעליו אין לדעת.

העובדה היא שהיה איתנו גם חייל שיצא מהארון (אבל הוא היה תושב המקום אז לא היה צורך בהלנה) וגם איתו ראו את זה בעין יפה ולא עשו בעיות.

עוד לא ממש קראתי אבל אם אני מבין נכון הבחור שמרואיין כתב פה בעבר במשך תקופה ארוכה. הוא התייעץ איתנו לגבי הגיוס שלו בכלל ולקרבי בפרט וקיבל עידוד. מעבר להיותו חריג בתחום ההעדפותיו המיניות יש לו חריגויות אחרות שכנראה לא מצאו ביטוי בכתבה.
וכמו שאמרתי בעבר, אני לא רואה קשר בין העדפה מינית לשרות הצבאי.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

תראה, אין קשר בין העדפה מינית לשירות צבאי, אבל אין ספק שלבעל נטייה מינית שונה יהיו לבטים גדולים הרבה יותר ויותר שאלות שיעסיקו אותו.
אני לא אומרת שצריך לתת צל"ש לכל הומו/לסבית שמתגייסים, ומי כמוני יודעת שלפחות בשירות לא קרבי, העניין לא מעיק כמעט בכלל, אבל אני חושבת שעצם זה שהצבא שינה דרכיו (ושינה, כיוון שדרכיו היו שונות בתכלית בעבר, ואני אשתדל להביא קישורים נוספים לכך) ראוי לציון.


עריכה- עכשיו עלתה לי ההשוואה בין גיוס בעלי נטיות מיניות שונות לבין גיוס חרדים (וסילחו לי כל שומרי המצוות והדתיים על ההשוואה הפושעת)- אמנם גם על גיוס חרדים לא צריך לתת צל"ש, אבל אין ספק שההתמודדות קשה יותר.

נלקח מ"המועצה הפוליטית לזכויות הגייז"

המקרה של 1956 –

"בפרשה זו עסק בית הדין הצבאי לערעורים בערעורם של שני חיילים על גזר הדין שהוטל עליהם – שנת מאסר בפועל – בגין הרשעתם בשתי עבירות לפי סעיף 152 (2) לפקודת החוק הפלילי, 1936 – הסעיף שעסק במשכב "שלא כדרך הקבע".

בא כוחם של המערערים טען כי בית הדין המחוזי התעלם מהעובדה שהומוסקסואליות הנה סטייה מינית, קרי, מחלה, ולא פשע, ועל כן אין טעם בענישתם.בית המשפט נענה להעמידם לבדיקה רפואית אצל רופא מומחה.

ד"ר סקלי אברהם, מבית החולים תל השומר, הגיש דו"ח לבית הדין לערעורים ואף העיד בפניו. מעדותו שלה כי הומוסקסואליות אינה פשע אלא סטייה מהתנהגות מינית נורמלית ושהמאסר יהיה בו כדי להשפיע לרעה ולהעמיק את נטיות הסטייה המינית, ולא לסלקן, זאת במיוחד בהתחשב בכך ששני החיילים נמצאים בתקופת חיים שעדיין קל יחסית לרפא את הסטייה המינית שהתגלתה אצלם.

בית הדין לערעורים קיבל את העמדה שמדובר במחלה ומאחר שכך, הפחית את בית הדין את עונשו של אחד המערערים משנת מאסר ליום מאסר אחד, ולגבי המערער האחר, מאחר שהוא היה היוזם ןפיתה את המערער הראשון, הוקטן עונשו לשבעים יום מאסר בפועל והיתר על תנאי.

פסק דין זה מעיד כי בשנת 1956 באה לידי ביטוי בצה"ל, לפחות בבתי הדין הצבאי לערעורים, גישת המחלה להומוסקסואליות.


הוראת קבע 1983 :

הוראת קבע מטכ"ל – אכ"א ק-01-11-31, שירות הומוסקסואלים בצה"ל, ספטמבר 1983.

1. שיבוצם של חיילים הומוסקסואלים (בשרות קבע, חובה ומילואים) ו-ע"צ מוגבל בגין נטיותיהם, זאת משום העובדה שהנטייה הנ"ל עלולה להוות סיכון ביטחוני.

2. עם זאת, הואיל ואין להצביע על נטייה כנ"ל כעל מחלת נפש או סטייה, לא יפסל חייל כנ"ל או יוגבל מראש, אלא כל מקרה יבחן בפני עצמו.

3. אם הגיע למפקד היחידה, לקב"ן או לקב"ט מידע לפיו אחד מהחיילים הנו הומוסקסואל, יפנה החייל, באמצעות רופא היחידה, למרכז בריאות הנפש.

4. הבדיקה תעשה ע"י המרכז לבריאות הנפש ו-ע"י גורמי ביטחון שדה הנוגעים בדבר.

5. בדיקת המרכז לבריאות הנפש תעסוק בשני תחומים : -

1. האם הנטייה הנ"ל מלווה בסממנים ותופעות נוספים שיש בהם כדי להוות סיכון ביטחוני.

2. מידת חוסנו הנפשי ובגרותו של הנבדק (יכולתו לעמוד "בלחצים").

6. לאור תוצאות בדיקת המרכז לבריאות הנפש, שיועברו אליו, יחליט רמ"ח ביטחון שדה : -

1. להמליץ על הפסקת שירותו או עבודתו של החייל או העובד.

2. לקבוע הגבלות לשיבוצו.

3. להורות על עריכת תחקיר ביטחוני מקיף בהתאם לתפקיד אליו מיועד החייל או העובד.

7. בכל מקרה תנוהל החקירה הביטחונית ע"י נגד בכיר או קצין שהוסמכו ע"י ר' מחב"ש לעסוק באבחון בטחוני ולא יעשו במהלכה מעשים העלולים להשפיל או להוות משום הטרדה, סחיטה או איום על החייל, בגין החשד להיותו הומוסקסואל.

8. המלצת רמ"ח ביטחון שדה על הפסקת השירות או העבודה ב-צה"ל תועבר ל-שלר"ש, ל- רמנה"ס או לראש מרכז תע"צ והם ייזמו פיטורי החייל משרות חובה או מילואים, התרת התחייבות לשירות קבע על פי הפ"ע 3.0501 או פיטורי העובד לפי העניין.

9. בשום מקרה לא ישרתו חיילים או ע"צ הומוסקסואלים בתפקידי "סוד מועדף", בקהילת המודיעין ובתפקידי הצפנה והסתרה.

10. חייל או ע"צ לגביו הועלה חשד סביר, לפיו הנו בעל נטיות הומוסקסואליות, יהיה מצוי בפיקוח ביטחוני כל תקופת שירותו הסדיר בצה"ל או עבודתו בו.

הוראות קבע – 1993 :

הוראת קבע אכ"א ק- 01-11-31, שירות הומוסקסואלים בצה"ל,

אוגוסט 1993.




הגדרות

1. בהוראה זו "חייל" – לרבות חיילת ועובד/ת צה"ל.

2. מתוך הכרה שהומוסקסואלים ראויים לשירות צבאי כאחרים, צה"ל מגייס בעלי נטייה זו לשירות בתנאי שהם נמצאו כשירים לשירות ביטחון עפ"י הקריטריונים, החלים על כלל המועמדים לשירות ביטחון.

3. ככלל, לא תוגבל העסקתם של עובדי צה"ל או שיבוצם של חיילים הומוסקסואלים בשירות סדיר או במילואים או קידומם. עם זאת במקרים מסוימים, ישנה אפשרות של יצירת סיכון ביטחוני, במקרים אלו ייבחנו שיבוצם והעסקתם פרטנית.

דווח למחב"ש (מחלקת ביטחון שדה)

4. מפקד יחידה אשר נודע לו, כי חייל הנו בעל נטייה כאמור ידווח על כך לאמ"ן מחב"ש – רע"ן אבחון כ"א במישרין או באמצעות הקב"ט היחידתי. העברת הדיווח תבוצע באופן מסודר ולנמען בלבד.

5. רמ"ח בטחון שדה יחליט, על יסוד הדיווח שהתקבל מיחידת החייל, חומר נוסף שמצוי אודות החייל, ובדיקות נוספות אם יהיה בהן צורך, והתייעצות עם גורמים נוספים לרבות ביחידת הנבדק אם נטייתו ההומוסקסואלית כאמור לנוכח התפקיד שאליו הוא מיועד, מחייבת טיפול ושיקול דעת ביטחוני מיוחד.

6. בתום בדיקות ושיקול דעת כאמור ימליץ ר' מחב"ש לפי סמכויותיו על נקיטת אחת או יותר מאפשרויות אלה : -

1. לא לנקוט בצעד כל שהוא בתחומי השיבוץ, הקידום או השירות.

2. להורות על עריכת תחקיר ביטחוני מקיף בהתאם לתפקיד אליו מיועד החייל.

3. להטיל הגבלות על שיבוצו.

4. להמליץ על שחרור מוקדם, הפסקת שירות או העסקה.

7. החליט ר' מחב"ש כי הנטייה אינה מהווה סיכון ביטחוני, לא יוגבל שיבוצו או קידומו של החייל.

8. בכל מקרה שבו יוחלט על קיום תחקיר בטחוני, יבוצע ע"י נגד בכיר או קצין, שהוסמכו ע"י ר' מחב"ש לעסוק באבחון בטחוני, ולא יעשו במהלכו מעשים העלולים לפגוע בחייל, להטרידו או להשפילו בגין האפשרות שהינו הומוסקסואל. לא יידרש החייל למסור מידע על חיילים אחרים אם אין מידע זה רלוונטי לסיווגו הביטחוני.

חתולים יקרה - שימי לב שהבקשה להגדיר את ההומוסקסואלים הנ"ל כ"חולים" נובע מפניית בא כוחם.

משהוסכם להגדירם כ"חולים" כבקשתם - הועבר הטיפול לגורמי רפואה - כלומר פסיכולוגים המוגדרים כקציני בריאות נפש.

מאחר שבשנות ה-50, כמו גם היום, אין כל חולק על כך שלהומוסקסואלים עשויים להיווצר בעיות של שמירת מידע (למה?), ומאחר שלמעשה אין צורך להמשיך ולהתייחס לנושא כאל "מחלה" - הרי שחובת הדיווח היא בלעדית של מחב"ש.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Soloavia חתולים יקרה - שימי לב שהבקשה להגדיר את ההומוסקסואלים הנ"ל כ"חולים" נובע מפניית בא כוחם. משהוסכם להגדירם כ"חולים" כבקשתם - הועבר הטיפול לגורמי רפואה - כלומר פסיכולוגים המוגדרים כקציני בריאות נפש. מאחר שבשנות ה-50, כמו גם היום, אין כל חולק על כך שלהומוסקסואלים עשויים להיווצר בעיות של שמירת מידע (למה?), ומאחר שלמעשה אין צורך להמשיך ולהתייחס לנושא כאל "מחלה" - הרי שחובת הדיווח היא בלעדית של מחב"ש.

וכפי שאמרת, בא כוחם טען זאת ולכן לא ברור על מה המהומה (למרות שאני בטוחה שיש בסיס לקביעה הזו)

ו... באמת למה להומוסקסואלים עשויות להיווצר בעיות כגון שמירת מידע? מישהו?

מכיון שכמו כל אחד שיש לו חלק סודי בחיים שהוא לא מעוניין שיחשף
דבר זה נותן אמצעי לחץ עליו מצד גורמים עוינים
כמו מאהבת לאדם נשוי

ומתבייש בו ולא מוכן שיידעו על כך- לא יוכל לשרת בתפקיד עם רגישות בטחונית?

אם אין בעיה של בטחון מידע - אין כל בעיה לצבא עם הנטייה.

ועוד פרט רכילותי - כל הנושא התעורר מזה שתפסו אותם על חם...

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

ציטוט:

"הייתי נער מוחצן, שרוצה לנסות דברים חדשים, לזעזע את כולם, והוצאתי את זה בהופעה פרובוקטיבית. הגעתי לבית ספר בשיער מקורזל צבוע באדום או פלטינה, עם חולצת התלבושת האחידה קרועה ומכנסיים קרועים. אמרו עלי, שכשאני נכנס גם עיוור רואה אותי." "הייתי בעניין של לבדוק גבולות. אם מורה היתה מעירה לי כשפתחתי כפתור במכנסיים, הייתי פותח עוד אחד. אני לא יודע אם רציתי לעשות דווקא או לבדוק את עצמי, ויכול להיות ששניהם. היו שאמרו שרציתי תשומת לב, אבל אני יודע שזה לא רק זה, הייתה כאן גם אמירה פוליטית על חופש, שבעצם לאדם מותר להתנהג איך שהוא רוצה, בלי לפגוע באחרים. מכל הכיוונים אמרו לי 'דניאל תרגיע', אבל לא יכולתי. הייתי חייב. יחד עם זה השקעתי בלימודים, הייתי חרשן, רציתי להיות ילד טוב, הרי ההורים הטיפו לי שלימודים זה חשוב.

אני סבור שאחת הבעיות העיקריות שיש לחברה עם הומואים ולסביות נובעת מהצורך שלהם להחצין. (יום הגאווה כדוגמא) אולי גם אנחנו מחצינים שלא במודע. לא יודע... אבל אם חברי הקהילה היו מצניעים לכת יותר - היה לכולם קל יותר.

אבל בדבריו, הבחור סותר את עצמו - וכאן בעצם נמצא הגרעין לבעיה:
"הייתי בעניין של לבדוק גבולות. אם מורה היתה מעירה לי כשפתחתי כפתור במכנסיים, הייתי פותח עוד אחד. אני לא יודע אם רציתי לעשות דווקא או לבדוק את עצמי, ויכול להיות ששניהם. היו שאמרו שרציתי תשומת לב, אבל אני יודע שזה לא רק זה, הייתה כאן גם אמירה פוליטית על חופש, שבעצם לאדם מותר להתנהג איך שהוא רוצה, בלי לפגוע באחרים.

מכל הכיוונים אמרו לי 'דניאל תרגיע', אבל לא יכולתי...."

האם הבחור לא מבין שהתנהגות בוטה שכזו פוגעת באחרים? איך זה מסתדר עם הקווים המנחים שלו?

זה לא קשור לצו"ב, אבל גם בצה"ל ניתן לתפקד היטב בלי קשר לזהות מינית. מעל הכל מדובר באופי ולא בנטייה.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Soloavia אני סבור שאחת הבעיות העיקריות שיש לחברה עם הומואים ולסביות נובעת מהצורך שלהם להחצין. (יום הגאווה כדוגמא) אולי גם אנחנו מחצינים שלא במודע. לא יודע... אבל אם חברי הקהילה היו מצניעים לכת יותר - היה לכולם קל יותר. מכל הכיוונים אמרו לי 'דניאל תרגיע', אבל לא יכולתי...." האם הבחור לא מבין שהתנהגות בוטה שכזו פוגעת באחרים? איך זה מסתדר עם הקווים המנחים שלו? זה לא קשור לצו"ב, אבל גם בצה"ל ניתן לתפקד היטב בלי קשר לזהות מינית. מעל הכל מדובר באופי ולא בנטייה.

אבסורד שארגון שהורג ופוצע בצורה יומיומית יפגע ברגשותיו העדינים כאשר מופיע הומו...
אני מסכים איתך שיש כאלו שהתנהגות כזו פוגעת בהם, אבל אין סיבה להתייחס לכך. הפגיעה נובעת רק משמרנות ודעה קדומה, אין כאן פגיעה אמיתית. זה מקביל לקיצוניים של דתות מסוימות שנוכחות של אשה פוגעת בהם, ולכן אין נציגות נשית במקומות רבים אצלם.
הפגיעה כביכול לא צריכה להשפיע על הבחור, הוא צריך להמשיך להיות מי שהוא ולאט לאט החברה תפסיק "להיפגע" מהעניין.
כל הכבוד לו (כמו לרבים אחרים) שהתגבר על מכשולים רבים ומשרת בקרבי במדינה שבה רבים ללא ממכשולים ועם כפית זהב בפה לא עושים כלום.
אמיל.

גם כיהודי שומר מצוות וגם מהצד החילוני לצערי לא אוכל להגיב והמבין/ה יבין.

http://www.iafe.net
הגלריה שלי

יש לך צד בעניין או שאתה עדין בארון?

מפקד בסיס בצה"ל פנה לרפול שהיה הרמטכ"ל באותה העת וספר לו על נטיותיו
רפול על אף הדימוי הקשוח והמצ'ואיסטי תמך בקצין ואפשר לו להמשיך בתפקידו
לימים התפרסמה העובדה בשל פטירתו של הקצין, בטרם עת, והמאבק שניהל בן זוגו לזכות בהכרה.

הבעיה בצה"ל הינה, שישנם מפקדים בעלי דיעות קדומות (וחלקם כנראה הומופובים) שהם יוצרים את הבעיה, ומפקדים רציניים יודעים שלא להתיחס לתופעה אלה לאדם עצמו, התייחסות שכזו מקלה על כל אדם ( עם בעיה המתייגת אותם כחריגים, ולא רק אילו בעלי נטיה מינית שונה) להתאקלם ולשרת כשווה בין שווים ולא לחוש נרדפים, אם זה יתחיל בצבא זה יחלחל גם לשאר המדינה, ואולי נהפוך למדינה סובלנית יותר.

EalanY