שלום, שמי איתי, ואני מאוד אוהב את הפורום שלכם פה, אז (ביחד עם תמיכה של המנהלת) החלטתי לחלוק איתכם סיפור מעניין וכמובן תמונות של הכלב שלי.
אז ככה, לפני כמה ימים הלכתי לתומי עם הכלב שלי לטיול בשכונה, שלפתע הוא הבחין במשהו מוזר על הכביש, וסימן לי (משך את הרצועה ובא אלי בבכי) לעבר היצור ששכב שם.
הכלב שלי מצא רקון (דביבון) גוסס ליד המדרכה(אני כרגע לא גר בארץ, אלא בניו יורק, אל תפתחו ציפיות לדביבונים פראים בארץ חח). הרגל שלו הייתה בזווית מוזרה, והוא ניסה להזיז אותה וגם הזיז קצת את הראש.לא ידעתי מה לעשות. לא רציתי לגעת בו כי הדביבונים ידועים בכך שהם מעבירים מחלות כמו כלבת וכו'...ולא רציתי לקרוא לרשויות כי אני ידעתי שהם פשוט יקחו אותו משם ויהרגו אותו. השארתי אותו שמה (ורצתי להביא מצלמה) בתקווה שאמא שלו תבוא לקחת אותו אליה ותעזור לו, אבל היא לא באה. הוא נשאר שם, ושחזרתי כעבור יום הוא היה מת לחלוטין עם קצף מסביב לפה.
הנה כמה תמונות שצילמתי:
http://img.photobucket.com/albums/v...51114931503.jpg

http://img.photobucket.com/albums/v...11149315032.jpg

http://img.photobucket.com/albums/v...14931503542.jpg

http://img.photobucket.com/albums/v...49315035422.jpg

http://img.photobucket.com/albums/v...11149315033.jpg

שאלה: איפה אמא שלו?! ככה היא משאירה תינוק לבד? ואפילו לא חוזרת לעזור לו? אני לא מבין את זה...הם נשארים עם ההורים עד שהם בוגרים נכון? הם לא עוזבים את המשפחה כבר בגיל כזה...?


הנה תמונות של הכלב שלי- מעורב, כנראה כנעני עם דוברמן (זה מה שהבנתי מהאיש שמסר לנו אותו) הוא כבר בן 8, ושערות לבנות מתחילות לצוץ בכל מקום...גדלתי עם הכלב הזה(לקחנו אותו עוד כ-גור) ועצוב לראות אותו מזדקן, שאני עכשיו רק מתבגר (בן 17....[= ) כלב שקט וממושמע שלא עושה בעיות, ומאולף היטב (אני "אילפתי" אותו) תהנו, ותגיבו(אה, והוא אחרי תיספורת )

http://img.photobucket.com/albums/v...89150414902.jpg

http://img.photobucket.com/albums/v685/IDF/4.jpg

לא רוצה להצטלם?
http://img.photobucket.com/albums/v...91504149023.jpg

תודה, איתי.

R.I.P.

שמחה שנכנסת אצלנו.
אני חושבת מאחר שהרקונים נעשים עצמאיים מגיל כ- 5 חודשים,
אבל עדיין יוצאים לחפש אוכל ביחד, יכול להיות שהגור פשוט הלך לאיבוד
ובגלל חוסר ניסיון, ונדרס.
כנראה אימו ברחה אחרי התאונה, הי הרי בכל מקרה היא לא יכלה לעזור.
מצאתי שני אתרים מעניינים על רקונים, יש הרבה מידע מעניין.
הכלב שלך נחמד, הוא יותר דומא לרוטווילר,
אבל כנראה זה בגלל עודף המשקל שלו.
זאת תכונה אמריקאית אופינית
תודה על התמונות, ואשמח אם תשאר בקשר.
מחכים לעוד סיפורים ותמונות, אפילו לא קשורים לבעלי חיים.
חג שמח



http://www.dec.state.ny.us/website/...me/cooninny.htm

http://chicagowildernessmag.org/iss...2/raccoons.html

שכחתי עוד סיפור...
לפני שנה (דצמבר אם אני לא טועה) התנחלה משפחת רקונים בגג שלנו (!!!) התקשרנו לרשויות והם הציבו מלכודות בגינה, ובגג (ממש בעליית הגג), וגם סגרו את הפתח שהם עשו לנו בגג, ממש חור. אחד מהם נתפס והם לקחו אותו.
זמן קצר אח"כ, המשפחה נסעה לטיול של כמה ימים...ושחזרנו מצאנו רקון בתוך אחת המלכודות, מיד הלכתי למקרר והוצאתי לו נקניק וקצת לחם ונתתי לו, הוא היה ממש תשוש, וכנראה היה שם כבר כמה ימים. זאת הייתה הפעם הראשונה שראיתי רקון מקרוב.
חיה פשוט מדהימה, הוא היה בערך בגודל של בנג'י (הכלב שלי) ועם אף ופנים מאוד יפות ומעניינות.

השנה, בסתיו, ראיתי מספר דביבונים כמה וכמה פעמים בשכונה...או מוקדם בבוקר (שעוד חושך) או לפנות ערב (כנראה בגלל שהם חיות לילה)
בקיצור, יש לי היסטוריה ארוכה עם רקונים

נ.ב.
אווה, הוא רק התחיל להשמין לאחרונה! זה בגלל הגיל!

חג שמח.

R.I.P.

ויש לך כלב מתוק

חשיבה חיובית יוצרת מציאות חיובית.

R.I.P.

בפינת החיי שלנו, עוד היו צעירים מאוד שקיבלתי אותם,
בני חודש, ועדיין הייתי צריכה להאכיל אותם מבקבוק.
הם באמת חיות מקסימות, סקרניות, ומאוד נחמדות.
תודה על הסיפור.