לצה"ל אין כיום מערכת נ"מ אפקטיבית לטווח קצר (1-15 ק"מ) שמסוגלת
להתמודד עם איומים מנמיחי טוס כולל טילי שיוט וחימוש מונחה מדויק.

מדוע צה"ל בוחר שלא להצטייד במערכת ה-Spyder של רפא"ל
(http://www.rafael.co.il/marketing/a...D=188&docID=704)
להגנה על בסיסי ח"א,בסיסי חיל הים, ועוד אתרים רגישים ?

שאלה 2:
כפי שכתבתי באשכול הכתבה ממערכות (הדוקטרינה המצבאית הסורית בעידן
באשר אסד), הסורים בונים על יכולות מכת אש ארוכת טווח נגד אתרים שונים בישראל
(באמצעות מערך רקטי גדול וארוך טווח - הוכחת יעילות הרק"ק היתה רק לפני שבוע
כאשר חיזבאללה טיווח במדויק את היב"א במירון באמצעות קטיושות).
כנראה שמאבקי יוקרה בצבא ובח"א מונעים הפניית משאבים לבניית זרוע טילית טקטית
מבוססת ים או יבשה במקום ח"א.
אחרתףאיך אפשר להסביר את התעלמות הצבא מהנושא ?

בנוגע לשאלה השניה - אני לא חושב שהמענה הנכון הוא זרוע טילים טקטיים. בסופו של דבר, זרוע כזו עומדת בנחיתות מול גמישות שיש לח"א, גם בירי של טילים ארוכי טווח.העלות תועלת של זרוע כזו היא נמוכה יחסית.
אתה טענת גם שניתן יהיה לשתק את ח"א באמצעות רוויה של רק"ק ארוך טווח.
אני לא מסכים לטענה זו - רש"ק קונבנציונאלי לא יוכל לשתק במידה הנדרשת את בסיסי ח"א. לצורך ביצוע משימה זו בצורה אפקטיבית יש צורך להשתמש בחל"כ, וכאן כבר נכנסים שיקולי שימוש בנשק גרעיני. קשה לי לראות נפילת חל"כ על תל נוף וחצור ללא תגובה דומה.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

מ... האמת שיש משהו די מאיים בתרחיש הרק"ק. תחשוב על כמה עשרות רקטות כבדות הפוגעות בדיוק בבסיס חיל אויר עם מאות רבות של קילוגרמים של חומר נפץ (אם אנו מחשבים חצי טון לרקטות הכבדות אז אפילו כמה אלפי קילוגרמים) הנזק עשוי להיות עצום.

מהסיבה הזאת אני חושב שראוי להתייחס לסוגיה משני היבטים - הראשון הגנתי גרידא - כפי שציינת פיתוח ו/או רכישה של אמצעי הגנה אווירית נקודתיים יעילים כנגד מגוון מטרות כולל רק"ק. וכן פיתוח של אמצעים "אסטרטגיים" יותר (דוגמת הפרויקט של רפא"ל).

בהיבט ההתקפי - ושטייניץ כאמור כבר כתב על כך יש היגיון מסוים בפיתוח זרוע טילית מדוייקת וזולה אשר תוכל לפעול בחופשיות יחסית גם במידה ובסיסי חיל האויר נפגעו. מלבד שיקולי היוקרה אני חושב שיש כאן עניין של הקצאת משאבים - להיכן אתה מקצה את כספי הפיתוח שלך. יחד עם זאת אני חושב שלתעשיות הביטחוניות יש היום אפשרות להציע רקטות זולות מאד ומדוייקות מאד (מבוססות GPS או לייזר למשל) אשר ניתן יהיה לשגר מעומק השטח הישראלי לעבר סוריה (או לבנון לצרוך העניין) בכמות גדולה מאד ואשר יגרמו נזק רב מאד מבלי לחשוף את חיל האויר (לחילופין הן יכולות לשמש כמכה מקדימה לריכוך לפני תקיפה מסיבית של חיל האויר). בקיצור השימוש ברק"ק גם מהצד שלנו יכול להיות יעיל מאד מכיוון שרמת הדיוק של הכלים שלנו גבוהה בהרבה וכך גם מודיעין המטרות באמצעות מל"טים ויחידות מיוחדות.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

האמנם זה איום כזה גדול?

במלחמת יום הכיפורים, ספגו בסיסים מצריים וסוריים הפצצות חוזרות ונשנות של עשרות טונות פצצות שהוטלו בצורה מדוייקת, ועדיין - רובם של הבסיסים שוקמו תוך שעות.
מה היכולת של רק"ק ארוך טווח לפגוע ביעילות במתקנים החיוניים בשד"ת ולהשביתם? לפצח דת"קים? לפגוע במכלי דלק ראשיים? מסלולים?
בשביל להגיע לרמת הדיוק הדרושה יש צורך בהנחיה מדוייקת מאוד, לטווח של עשרות סנטימטרים, להגיע לזווית חדירה אופטימלית, רש"ק מושהה וכל זאת ממרחק של מאות קילומטרים. האם לסורים יש טכנולוגיה כזו?
אני ממש לא בטוח שעניין כזה יהיה יעיל, אלא בתור חלק מלחימה פסיכולוגית.

בהיבט ההתקפי, לדעתי יש צורך לחשוב על עניין העלות-תועלת. בצבאינו המקוצץ תמידית - האם יש זכות קיום לחיל רק"ק טקטי שיכולותיו מוגבלות לפעילות מסוג אחד? לא נראה לי. יתרונם של מטוסים הוא ה-multitasking וכל עוד המצב הכלכלי הוא המשפיע - לא נראה לי שיהיה שינוי.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

1. במלחמת יוה"כ לא היתה הפצצה מאסיבית של בסיסים בשל הגנת הטק"א הגבוהה.
2. מלחמת ששת הימים הוכיחה כיצד ניטרול של כח אוירי (אפילו למספר שעות) יכול
להכריע מלחמה.
3. אומנם הרק"ק הוא פחות מדויק אבל ישנם שיפורים שונים (כגון רקטות מתוקנות מסלול,ראשי
ביות זולים וכדומה).
4. שיתוק בסיסי ח"א למשך מספר שעות יכול להיות גורם קריטי - באותו זמן יכולים מטוסי
האויב להשלים את מלאכת הרק"ק ולהפציץ ביעילות את הבסיסים או מטרות אחרות.
5. אומנם בסיסי ח"א הם בעלי שטח נרחב אבל המסלולים לא...(ראה ב-Google Earth).
והרווית אזור המסלולים ומתקנים חשובים אחרים בעשרות רקטות עם רשקי"ם בינוניים,
כולל מצרר וחימוש ומוקשים, יכול לגרום לכאב ראש אדיר לח"א.
6. ושוב - אולי הכי חשוב, עלות הרק"ק היא זולה,זמן חיות מטרת משגר רק"ק הוא מאוד קצר,
ושני הגורמים הללו הם הגורם המכריע כאן. הסורים (לפי מערכות) בונים זרוע רק"ק אדירה
וכנראה שהם יודעים מה הם עושים.

1. ועוד איך היתה. אמנם לא בהתחלה, אבל לאחר מספר ימים הושם דגש גם על פגיעה בבסיסי האויר. הנסיון הזה לקח לא מעט משאבים אך לא הצליח בצורה מלאה.

2. ההשוואה הזו לא רלוונטית לדעתי. ההישג העיקרי היה חיסול המטוסים - והם חנו בחוץ ללא הגנה. גם הם וגם המסלולים נפגעו בדיוק וע"י חימוש יעודי לפיצוח מסלולים. האם זה נכון לדור הדת"קים? האם זה נכון לחימוש הנורה ממרחק עשרות ומאות ק"מ? לא נראה לי.

3. הכל טוב יפה - אבל "כמעט" זה לא מספיק טוב. אני שוב שואל - האם רק"ק כזה יכול לפגוע בדיוק עשרות ס"מ? אם לא, החטאה של חצי מטר וחצי ק"מ היא היינו הך.

4. שוב, איך מושג השיתוק. האם יש יכולת לפגוע בדיוק בנקודות הקריטיות? דווקא משום שהמטרות קטנות ולא תופסות שטח גדול, יש צורך בדיוק רב. אם אין אותו - אין יכולת לבצע שום שיתוק של הבסיס. גם בהתייחס למיקוש של המסלולים או מצררים יש יכולת פינוי מהירה להפליא מדובר בפרקי זמן קצריםם מאוד לחזרה לכשירות.

6. נכון, וזהו יתרון לאויב בעל יכולת ספיגה אבל כשירות קרבית נמוכה יחסית. לדעתי השימוש שהסורים חושבים עליו הוא לא דווקא מטרות צבאיות "קשות". האפקט הטוב יותר יושג ע"י פגיעה באוכלוסיה, ימ"חים ויחידות פיקוד, כולן מטרות "רכות" ולא דורשות חימוש מחוכם.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

אני שונא את מבנה השרשורים הפנימיים בפרש - אבל זה כבר דיון אחר.

בכל מקרה אני מסכים במידה מסוימת עם ביטיס שהסורים בהחלט יכולים לראות ברק"ק אמצעי לתקיפת מטרות רכות ומטרות אזרחיות מה שכן אני לא לגמרי מסכים שלא ניתן להשתמש בהם במידה מסוימת של יעילות גם כנגד מטרות קשות יותר דוגמת שדות תעופה. העניין לדעתי אינו פגיעה בדט"קים המצריכה פגיעה ישירה וחימוש מדויק אלא עצם הפגיעה בבסיס - שוב טונות של חומר נפץ זה המון ולא משנה איך תהיה פגיעה בכוח האדם ובתשתיות שאינן מוגנות ביותר (מערכות מכ"מ, אנטנות, מגדלי פיקוח ועוד ועוד). קשה מאד למגן משהו מפני פיצוץ של חצי טון חנ"מ אלא אם הוא מחופר או מוגן במטרים של בטון מזוין.

בקשר לעניין ההתקפי - למה שגם אנחנו לא ננצל את העלות הזולה של הרק"ק (אם או בלי קשר ליכולותיו של חיל האויר שלנו) ונוסיף לכך אמצעים קיימים (וזולים) לשיפור הדיוק (שוב, GPS תיקון מסלול וכו'). אם נגיע לרמה של כמה אלפי/עשרות אלפי דולרים לרקטה בעל טווח של נאמר 100 ק"מ ודיוק של כמה מטרים עם רש"ק של חצי טון ויש לך נשק עם אפקט מדהים. תציב 20-30 כאלו על כל משאית ותרכוש כמה עשרות כאלו ואתה מסוגל לתת מכת מנע אדירה (מאות טונות של חנ"מ בדיוק גבוה בלי שום סיכון לצד התוקף ובעלות נמוכה משל F16 אחד).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

לדעתי אתה נסחף לדיון על האמצעי ולא המטרה.
מהן המטרות האפשריות להפעלת רק"ק, ובא נניח רק"ק מונחה GPS במתאר לחימה מול הסורים (לדוגמא) ומה יתרונו של גדוד רק"ק כזה לעומת טייסת קרב, הנושאת חמ"מ לטווח ארוך?

הדיון הזה גם צריך לתבצע בראיה תקציבית - במידה והמחיר של הקמת גדוד כזה, שלדעתי הוא די חד-משימתי, היא קיצוץ בטייסת f16 - האם המחיר מצדיק את היכולות החדשות שנקנו, והיכולות שאבדו?

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

יתרונו אולי באש נס"ל (חת"מ/טק"א).
חיל אוויר, כמו ב-יוה"כ, עדיין צריך פרק זמן לא מבוטל על מנת להשיג עליונות. כמעט ואין סיוע קרוב לפני עליונות.

מעבר לזה שככה אתה לא שם את כל הביצים שלך במטוס אחד.
במתאר פתע, עד ש-פצ"ן יתגייס וישנע כוחות, ח"א הוא האופרטור היחיד כיום בגזרה הצפונית.

בל נשכח את מערך ה MLRS שברשות צה"ל !
12 רקטות לטווח של כ 50 ק"מ ע"ג משגר בודד כשבכל רקטה כ 600 פצצונות מצרר דו תכליתיות נ"א/נ"ט !
ו... בל נשכח את הרמ"מ שנכנסה למערך אשר לה רמת דיוק גבוהה מאוד.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי לבני בל נשכח את מערך ה MLRS שברשות צה"ל ! 12 רקטות לטווח של כ 50 ק"מ ע"ג משגר בודד כשבכל רקטה כ 600 פצצונות מצרר דו תכליתיות נ"א/נ"ט ! ו... בל נשכח את הרמ"מ שנכנסה למערך אשר לה רמת דיוק גבוהה מאוד.

http://www.army-technology.com/projects/mlrs/

ציטוט:

The basic MLRS tactical rocket warhead contains 644 M77 munitions, which are dispensed above the target in mid-air. The dual-purpose bomblets are armed during freefall and a simple drag ribbon orients the bomblets for impact. Each MLRS launcher can deliver almost 8,000 munitions in less than 60 seconds at ranges exceeding 32km. Other mission-oriented rockets include the Extended-Range (ER) rocket, the Reduced-Range Practice Rocket (RRPR) with a range of 8km to 15km and the AT2, which dispenses 28 antitank mines per round. The Extended Range rocket, first fielded in 1998, carries 518 improved munitions in excess of 45km. Lockheed Martin developed a new extended range guided rocket GMLRS which has a range of more than 70km

...

בכל מקרה מה שרציתי לומר הוא שזה לא ממש מדוייק לכתוב שצה"ל חף ממערכות שכאלה כשרק לא מזמן דווח על פיתוחים נוספים בדמות ה"אקסטרה" וה"לורה" (שנכון לרגע זה עם כל ענייני התקציב איני ממש יודע לאן פניהם של פרוייקטים אלו מועדים)...

כל הדברים שצויינו כבודם במקומם מונח אבל הם יקרים וקיימים בכמויות קטנות מידי.אני נוטה להסכים עם Desert Seagull שלרק"ק מדוייק יש ייעוד הן כחלק ממערך נס"ל והן כאמצעי "הגנה" ראשוני עד להתארגנות ורכישת עליונות של חיל האויר ופקמ"צ בכלל.

שאלת קודם ביטיס אילו מטרות רק"ק מדוייק עם רש"ק גדול יכול לתקוף שחיל האויר לא - ראשית אני חושב שאין כאן אחד על חשבון השני בהכרח - רק"ק יהווה נדבך נוסף אשר מסוגל לתקוף מטרות פחות מזדמנות בדיוק מעט פחות טוב אבל בעלות כמעט אפסית ובאפס סיכון לחיי אדם (אפילו מל"טים תוקפים עשוי להיות מופלים ומדובר כאן בעלות לא מבוטלת ובסיכון לחשיפת סודות רגישים - רקטה לעומת זאת היא עניין מאד פשוט ובעיקר וכאן הנקודה המרכזית שאני מנסה להחדיר - היא זולה מאד).

למיטב הבנתי כל הפיתרונות הרקטיים הקיימים בצה"ל או עומדים להיכנס הם עדיין יקרים יחסית והכמויות עליהן מדובר הן זניחות - אני מדבר על עשרות כלים עם עשרות משגרים על כל כלי - זאת עוצמת אש רצינית (אגב בוא נעשה בדיקת היתכנות ראשונית לרעיון - כמה גדולה צריכה להיות רקטה עם רש"ק של 200-500 ק"ג לטווח של כ-100 ק"מ - אורך רוחב ומשקל? הרקטות הנוכחיות בMLRS הן גדולות מידי לטעמי ובוודאי יקרות מידי - השאלה האם באמצעות מנועים חדשים - למשל מגח - ניתן לצמצם את הגודל והעלות?).

אגב בעניין העלות - אתה אמרת משהו קודם על השבתת טייסת F16 - כנראה שלא הובנתי נכון - אני מדבר על עלות של F16 יחיד (כלומר כמה עשרות מליוני דולרים לכל המערך של הרק"ק שאני מציע - לדעתי זה אפשרי אם יתאפשר גם יצוא שלהם והם ייבנו בכמויות גדולות ובטכנולוגיה חדישה וחסכנית - סך הכל מדובר במשאית וכמה רקטות ומערך לוגיסטי לא מאד מסובך).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

..."כמה גדולה צריכה להיות רקטה עם רש"ק של 200-500 ק"ג לטווח של כ-100 ק"מ - אורך רוחב ומשקל? "...

הנה דוגמא של מערכת שכזו:

300-mm Multiple Launch Rocket System

9K58 "Smerch"



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.enemyforces.com/artillery/smerch.jpg]


Entered service in1987Crew4Dimensions and weightTotal weight in combat order43.7 t Overall length12 400 mm Chassis length12 400 mmWidth3 100 mm Height 3 100 mmArmamentCaliber300-mmNumber of loading tubes12Salvo lasting time38 sReloading time36 minTraverse range 60 degrees Elevation range 0 to + 55 degrees Combat LoadCombat load12 rocketsRocket weight800 kgMaximum firing range90 kmMinimal firing range20 kmMobilityEngine power525 h.p.Maximum road speed60 km/h Autonomy on roads850 km ManeuverabilitySlope30 °Ford1 m


מתוך האתר - http://www.enemyforces.com/index.htm

אגב - טווח הרקטה המירבי הוא 90 ק"מ.

שתי דקות לאחר העריכה שלך, כלומר..

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט למיטב הבנתי כל הפיתרונות הרקטיים הקיימים בצה"ל או עומדים להיכנס הם עדיין יקרים יחסית והכמויות עליהן מדובר הן זניחות - אני מדבר על עשרות כלים עם עשרות משגרים על כל כלי - זאת עוצמת אש רצינית (אגב בוא נעשה בדיקת היתכנות ראשונית לרעיון - כמה גדולה צריכה להיות רקטה עם רש"ק של 200-500 ק"ג לטווח של כ-100 ק"מ - אורך רוחב ומשקל? הרקטות הנוכחיות בMLRS הן גדולות מידי לטעמי ובוודאי יקרות מידי - השאלה האם באמצעות מנועים חדשים - למשל מגח - ניתן לצמצם את הגודל והעלות?).

http://www.army-technology.com/projects/smerch/

ציטוט:

The launch vehicle is based on the MAZ-543M 8 x 8 wheeled truck chassis on which is mounted a 12 tube launcher. Smerch fires the 300mm 9M55K rocket. This has a solid propellant rocket motor. Firing range is from 20km to 70km. The 9M55K rocket is 7.5m long and weighs over 800kg Splav have also developed a new 9M528 projectile which uses a high-energy composite propellant which will give an increased range of 90km, and a new warhead that scatters 25 anti-tank mines

.

אז כנראה שזה לא כזה פשוט, ובטח לא כזה קטן וחשאי..

...

אגב - לא פעם חכחתי במחשבתי מה צה"ל יכל היה לעשות עם פלטפורמה מצויינת שכזו...

זה מקרי ששניכם נתתם את אותה הדוגמא בו זמנית?

בכל מקרה אני לא רואה מה הבעיה, אם הרוסים פיתחו את הסיפור הזה לפני עשרים שנה אז לא נראה לי שלנו יש בעיה לפתח משהו מקביל (ואף יותר קטן במימדיו) בעלות נמוכה ועם דיוק הרבה יותר גבוה היום.

אגב הסמרח הזה נמכר למדינות כשלהן באזורנו?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

220 מ"מ בסטיילUragan
300 מ"מ בסטייל Smerch

http://www.haaretz.co.il/hasite/obj...l?itemNo=710717

ציטוט:

ראש אמ"ן אמר עוד כי הסורים ממשיכים למקד את מאמצי ייצור אמצעי הלחימה שלהם בייצור רקטות, לצד טילי הסקאד בעלי הטווח הארוך יותר. נמשך פיתוח של רקטות לטווחים של עשרות קילומטרים, בקוטר של 200 עד 300 מילימטרים. חלק מהנשק הזה מועבר כנראה גם לחיזבאללה וכלול במערך שפרש הארגון לאורך גבולה של לבנון עם ישראל

לא לא "סמרח" אלא - "סמרצ' " ! (ויש פירוש מאוד יפה לשם הזה)...

למיטב ידיעתי הסורים בשעתו הביעו עניין במערכת אך הרוסים סרבו למכור.
אני חושב שרק לסינים יש משהו דומה.

כ"כ יש את ה"אוראגאן" (הוריקן) בקוטר וטווח קטנים יותר.

זה היה בצחוק לבני

די מדאיג אם לסורים יש חיה כזאת - לא מאד התעמקתי במה שלבני שלח - הגרסה הרוסית (או הסורית לצורך העניין) מונחית באופן כלשהו?

אגב יש מחיר לרכב אחד? (אם שואלים אותי הייתי מהמר על פחות מ-5 מליון ואולי אפילו מליון דולר ליחידה - תסכים איתי לבני שאם אנחנו יכולים לבנות משהו דומה בערך באותו מחיר, אתה יכול לבנות לעצמך מערך של 50 כלים כאלו בעלות של F-16 יחיד ולקבל עוצמת אש פנומנאלית).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אבל האמריקאים לא יהבו את זה...
אגב - למערכת יש מס' סוגים של רשקי"ם מתקדמים לייעודים שונים.

ו... לצערי אני חייב לנטוש אתכם עכשיו לטובת ארוחת החג....


להת'

לבני.

כשתחזור מהארוחה - תסביר רק מה בדיוק טענת שהאמריקנים לא יאהבו...

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

הדבר הזה פשוט צועק במלחמה "אני מטרה איכותית! בואו תפציצו אותי!"
במיוחד לאחר ירי. אתה מדמיין את החתימה הטרמית של הדבר הזה לאחר ירי?
זה לא כמו משגר מסילה תקוע באדמות דרום לבנון...

מ... אולי, אבל לא נראה לי שיש לנו יותר מידי מה לדאוג מזה שלמטוסי התקיפה הסוריים על האמצעים התרמיים המתקדמים שלהם הסמרחים שלנו יקרצו באופן מיוחד.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אני נורא נהנה לקרוא לזה סמרח למה להרוס לי (לא ראית מה שכתבתי לך למעלה?)

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

Smurf

שנית - המערכת הזו שלא כמו מערכות שיגור אחרות נותנת מיגון מסויים לצוות (כולל אב"כ).

מ... לא כל כך הבנתי את ההערה שלך לבני (נראה לי שהרעב משפיע עליך קצת).

ולמישהו יש מושג בקשר למחיר של הסמרח (בסדר סמרצ')?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ציטוט:

Grad salvo would cost you around $2,000 ($50 per rocket). While SMERCH would cost $0.08-$0.16mln depending on type of munition

http://www.worldaffairsboard.com/ar...php/t-7031.html

ציטוט:

It has been mentioned in these columns before that the army has been keen on the Smerch but with funds being invested in other projects (T90s MBT, Sukhoi-30MKI), there was little left for other equipment. The Smerch won't come cheap. The army wants to acquire 14 of these and the cost could be in excess of Rs 1,200 crore (1 crore = 10 million).

http://www.stratmag.com/issue2Nov-1/page02.htm

ציטוט:

ources said India had acquired 28 Smerch launchers at a cost of over $ 500 million to be delivered by the end of 2007

http://www.defenceindia.com/company_news/news144.html

לא יודע עד כמה זה אמין.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

זה מאד מאד יקר. אני מניח שאין פה טעויות בסדרי גודל מבחינת המחיר.


האם נראה לכם הגיוני שהתעשיות הבטחוניות בארץ יצליחו לפתח מערכות מקבילות ב-1/10 או אפילו 1/100 מן העלות של הסמרח? (שוב משהו בסדר גודל של 1-5מליון דולר למשאית) בין השאר על ידי שימוש במשאיות מן המדף וברכיבים נוספים אשר קיימים או פותחו לצרכים אחרים.
אם המידע על העיסקה ההודית נכון אז אנו מדברים על כ-17 מליון דולר למשאית (אני מתעלם כאן לצורך העניין מכל המערך הלוגיסטי מסביב - הרי בסופו של דבר גם למטוס יש מערך לוגיסטי מאחוריו שאינו נכלל במחיר היחידה). מחיר כזה הוא גבוה מידי בכדי שיהיה כלכלי למטרות עליהן דיברנו.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

והיא באה כתגובה למשפט הבא:

..."זה לא כמו משגר מסילה תקוע באדמות דרום לבנון"....

ובעניין המערכת הרוסית - אכן אחת הבעיות הקשות של סוללות הרקטות היא הפגיעות הגדולה לאחר ביצוע הירי היות והן חסרות הגנה ו"חמות" מאוד .
הרוסים כנראה שמו דגש על נושא ההגנה ושיפור שרידות הצוות לאחר הירי כשפיתחו את ה"סמרץ'" וזה בא לידי ביטוי בכך שהרכב עליו מותקנים המשגרים הנו לא אותן משאיות "רכות" שהתרגלנו לראות (ע"ע מערכת ה BM 21 ודומיהן) אלא רכב בעל עבירות גבוהה אשר מאפשר ביצוע של שיגור החימוש ותוך זמן קצר לאחר מכן פשות "להתקפל" מן המקום או לשפר לאתר אחר.
כמו כן הרכב אטום בפני אב"כ ואם איני טועה חלקים ממנו אף נותנים הגנה מפני רסס/נק"ל.



אגב - למרות שהתפתח כאן דיון מאוד מעניין ואולי הצלחנו לאפיין את "אופי" המערכת ההתקפית שצה"ל צריך קצת סטינו מהנושא המקורי...

שאלתי, מה היכולות תקיפה של מערכת כזו, נקודה.

אין פה עניין של השוואה לח"א, כי אם יכולת ירי "צרה" למדי.
בראיה טקטית אין יתרון לטווח זה על פני הטווח של המנתץ - סדרי הגודל של הלחימה ברמה הטקטית נמוכים מדי, וממילא, במצב בו שדה הקרב הוא מאוד דינמי ורווי ל"א - יכולת העברת המידע בזמן אמת אחורה, מעולם לא הרשימה.
הרק"ק ארוך הטווח הוא נשק אסטרטגי, וככזה, הוא יעיל בעיקר לפגיעה במטרות איכות נייחות - מאגרי דלק, תחנות כוח, מפקדות ראשיות, נמלים וכד'. אלא מה?
זה לא כ"כ עוזר לנו. לאויבינו יכולת נשיאה טובה יותר של פגיעות, בין אם פסיכולוגית או חומרית. מעבר לעובדה שקיים עדיין "פול" של מטרות הדורש לא רק חישוב מדוייק של החימוש הפוגע, אלא גם זווית פגיעה נתונה - זה לא כ"כ עוזר לנו במתאר הכי ריאלי מול הסורים - מחטף.

אני שוב מציע לחשוב על המתאר, ואז לחשוב איך האמצעי מסייע לנו.
במצב כזה, האויב הוא הזמן, וההישגים של האויב. על מנת ליצור הצלחה במימד האסטרטגי יש צורך בביטול הישגי האויב במימד הטקטי. החרבת דמשק, לא תסייע אם מועצת הביטחון תקפיא את הלחימה לבקשת הסורים, כאשר הם עדיין שולטים על מספר תלים ברמה"ג ואולי כמה כיסים בצמתים ראשיים. במצב כזה אנחנו קרוב לוודאי נפסיד - גם בגלל שהסורים לא רק הצליחו לעורר את הדיון הבינלאומי שנרדם בכל האמור לשטחים שנכבשו מהם ב-67, אלא גם להחזיק מספר קלפי מיקוח שיחייבו את ממשלת ישראל להגיע לשולחן משא ומתן, תחת לחץ בינלאומי והתחנחנות של הסורים כלפי מועצת הביטחון. האם רק"ק יסייעו למנוע הישגים? האם הרק"ק יסייעו צבאית, ליצור עמדה עדיפה מבחינה מדינית?
ספק.

עכשיו, אל תבינו אותי לא נכון. אני חושב שהכלי הזה הוא טוב ויעיל. אני חושב שגם טילי שיוט משוגרי קרקע יהיו יעילים אף יותר. אבל עומדת לעיני שאלת העלות תועלת -
כל קניה של אמצעים כאלה ממקור לא אמריקאי יעלה כסף שקלי, שכבר עתה חסר כרונית. בניה ושימור של יחידה המכילה עשרות משגרים ומאות רקטות, היא לא דבר זול כלל והיא תבוא על חשבון המוכנות והקיום של יחידות אחרות, שממילא נמצאות כבר כיום על סף תהום.
טייסת הf16 לא עולה לנו מבחינת רכישה אלא רק החזקה, ולכן ההשוואה היא רלוונטית מבחינת הוצאות ומבחינת כוח האדם המעורב - ושוב עולה השאלה: על מה מוותרים בשביל יכולת רק"ק לטווח בינוני?

אני אישית מאמין שיש יכולת כזו לצבא, אלא שהיא לא רחבת היקף, מכיוון שתנאי הלחימה שלנו הם שונים משל צבאות כמו סוריה, הפועלים תחת הנחה של נחיתות אוירית וחוסר יכולת לפגוע בצורה אחרת במרחב המערכתי והאסטרטגי של ישראל - אילוץ וכורח המציאות. לנו, יש פתרונות אחרים, ולא פחותים לדעתי.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

מ... אני אחזור על מה שכתבתי במקביל אליך - זה הכל עניין של עלות תועלת. אם המחיר של משאית אחת הוא 15-20 מליון ליחידה אין פה כלכליות ואפשר לשכוח מן הסיפור. אם אנו מדברים על 1 עד גג 5 מליון למשאית ומחיר נמוך מאד פר רקטה אז כבר לדעתי יש פה כדאיות וזה בלי קשר לטענה שלך בקשר לפול המטרות וכו' - זה יוריד עומס מחיל האויר בנקודה קריטית ויאפשר פגיעה בריכוזי כוחות סוריים בנ"מ נייח (ואולי אף נייד בהינתן מודיעין), במפקדות וכמובן בכל המטרות אותן ציינת גם אתה.



בעניין טילי השיוט כבר הסכמנו אני חושב בעבר כך שאין לנו ויכוח אבל שם מדובר על אמצעים יקרים ומורכבים ופה על נשק טיפש בסך הכל (אני משווה אותו לJDAM קרקעי - פצצה/רקטה טיפשה עם הנחיה).

בעניין ויתורים - אם נתעלם לרגע מעניין העלות (כאמור במחיר של הסמרח אין על מה לדבר), המערך יופעל על ידי חיל התותחנים במתאר פעולה דומה למדי למנתץ אך בסיוע מסיבי של מודיעין זמן אמת מחיל האויר ואמ"ן - אפשר לחשוב עפילו על מתאר בו לכל כוח סמרח יש מזל"ט צמוד (משהו דומה הוזכר בקישור שהבאת). כוח האדם לצורך הסיפור הוא לא עצום ומבחינה הזאת לא נראה לי שצריכה להיות בעיה.

זה נכון שלצה"ל יש יכולות בסיסיות כאלו (מנתץ וחברים) אבל העניין פה לדעתי הוא מסה קריטית שתהיה משמעותית בשעות הראשונות של העימות ואת זה סמרח זול יכול אולי לספק.

עריכה: תוספת - בעניין הרכישה מכספי הסיוע - אם נגלה שניתן לעשות מה שעשינו במקרים רבים והוא לייצר את המערכת בשיתוף עם האמריקנים ואז לרכוש בכספי הסיוע - לא צריכה להיות לדעתי שום בעיה.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

דבר ראשון - התרשמתי מאוד מתגובתך.

ציטוט:

אין פה עניין של השוואה לח"א, כי אם יכולת ירי "צרה" למדי. בראיה טקטית אין יתרון לטווח זה על פני הטווח של המנתץ - סדרי הגודל של הלחימה ברמה הטקטית נמוכים מדי, וממילא, במצב בו שדה הקרב הוא מאוד דינמי ורווי ל"א - יכולת העברת המידע בזמן אמת אחורה, מעולם לא הרשימה. הרק"ק ארוך הטווח הוא נשק אסטרטגי, וככזה, הוא יעיל בעיקר לפגיעה במטרות איכות נייחות - מאגרי דלק, תחנות כוח, מפקדות ראשיות, נמלים וכד'. אלא מה? זה לא כ"כ עוזר לנו. לאויבינו יכולת נשיאה טובה יותר של פגיעות, בין אם פסיכולוגית או חומרית. מעבר לעובדה שקיים עדיין "פול" של מטרות הדורש לא רק חישוב מדוייק של החימוש הפוגע, אלא גם זווית פגיעה נתונה - זה לא כ"כ עוזר לנו במתאר הכי ריאלי מול הסורים - מחטף.

אין ספק שהמערכת הזו קצת חד-גונית (אינה רב-משימתית), ומלבד ביצוע אמנעה (זמנית), תיעול כוחות, פגיעה במטרות גדולות/מקובצות כמו סוללות טק"א/חת"מ/שריון/חי"ר (שמפקדות ראשיות אינן כלולות בהן, במיוחד אם מדובר בבונקר) ו"מחיקת ערים" - אין לה ערך רב מדי אל מול מטרות הזדמנות, ובטח לא כנגד המטרה הבודדת, שלא לדבר בכלל על סכו"מים.

נגעת בנקודה רגישה. מערכת מסוג זה צריכה הרבה מודיעין. היכן האויב, לאן הוא מתקדם ובאיזה קצב, מה מזג האוויר והתנאים האטמוספריים (פלגת מטאורלוגיה).

דווקא מול מתאר מחטף יש למערכת הזו יתרון עצום. אל מול מתאר פשיטה - אין לה.

ציטוט:

אני שוב מציע לחשוב על המתאר, ואז לחשוב איך האמצעי מסייע לנו. במצב כזה, האויב הוא הזמן, וההישגים של האויב. על מנת ליצור הצלחה במימד האסטרטגי יש צורך בביטול הישגי האויב במימד הטקטי. החרבת דמשק, לא תסייע אם מועצת הביטחון תקפיא את הלחימה לבקשת הסורים, כאשר הם עדיין שולטים על מספר תלים ברמה"ג ואולי כמה כיסים בצמתים ראשיים. במצב כזה אנחנו קרוב לוודאי נפסיד - גם בגלל שהסורים לא רק הצליחו לעורר את הדיון הבינלאומי שנרדם בכל האמור לשטחים שנכבשו מהם ב-67, אלא גם להחזיק מספר קלפי מיקוח שיחייבו את ממשלת ישראל להגיע לשולחן משא ומתן, תחת לחץ בינלאומי והתחנחנות של הסורים כלפי מועצת הביטחון. האם רק"ק יסייעו למנוע הישגים? האם הרק"ק יסייעו צבאית, ליצור עמדה עדיפה מבחינה מדינית? ספק.

על מנת ליצור הצלחה במימד האסטרטגי עליך לערער/לנטרל את מערכת הביטחון של היריב - שזה עושים ע"י תקיפת אתרי הפיקוד והשליטה ואתרי הקשר כדי לעוור את האויב, ומצד שני אולי להשמיד איזה חטיבה או שתיים כדי להדגים יכולות ספיקת אש. כמובן שחלק מהעניין הוא שלילת השגים קרקעיים מהאויב. אבל עזוב אותך מפשיטה על תל פארס או רכס חזקה, מה עם מוצב החרמון?..הרק"ק יוכל לטווח את צירי העלייה לחרמון במהירות או בכלל לפגוע קשות בכוח שהתכנס לקראת הפעולה (תנאי למודיעין מקדים). בדבר תרומה צבאית לעמדה עדיפה מדינית - השריון ה-צה"לי יעלה את אותה השאלה, ולכן אני חושב שזה קצת לא רלוונטי.

ציטוט:

אני אישית מאמין שיש יכולת כזו לצבא, אלא שהיא לא רחבת היקף, מכיוון שתנאי הלחימה שלנו הם שונים משל צבאות כמו סוריה, הפועלים תחת הנחה של נחיתות אוירית וחוסר יכולת לפגוע בצורה אחרת במרחב המערכתי והאסטרטגי של ישראל - אילוץ וכורח המציאות. לנו, יש פתרונות אחרים, ולא פחותים לדעתי.

זו הנקודה המרכזית - הסורים פנו ל-רק"ק מתוך הבנה כי לא יצליחו באמצעים העומדים לרשותם להתגבר על העליונות האווירית של חיל האוויר הישראלי. מטח רק"ק ארוך טווח הוא בגדר גביית מחיר והרתעה בעיקר כשזה נוגע לפגיעה במטרות אזרחיות - נראה איך החיפאים יגיבו כאשר מטח כזה חלילה יפגע בהם..

עם נבחן מה דרישות להקמת מערך טק"ק מסיבי

1) מערך אסטרטגי ( לא טקטי כמו MLRS ) שרצוי שכבר יהיה קיים
כדי לחסוך בעלויות כח אדם והקמה.
2) למערך צריכה להיות תקשורת טובה עם גורמי פיקוד ויצרני מודיעין ארוכי טווח ( לרוב חיל האויר )
3) המשגרים עצמם צריכים להיות ניתנים לפריסה, בעלי תקשורת נתונים טובה למרכז השליטה
ורצוי לא מאוישים.
4) רצוי להתבסס על מערכת אמריקאית, כשהמודל של חיל האויר הוא מערכות אמריקאיות שמפעילות
חימוש ישראלי.

המערך הזה כבר קיים והוא הפטריוט שעונה על כל הדרישות שציינתי
כשהרעיון הוא להתאים סוג חימוש נוסף למשגרי הפטריוט שכבר עכשיו מפעילים מספר
דורות של טילים במקביל. וכנראה יפעילו גם את הטילים נגד רקטות שדובר עליהם.

הדוגמה המקבילה היא מערכת טילי הסטנדרט של הצי האמריקאי שכוללת טילי נ"מ, טילים נגד טילים,
טילים נגד מטרות קרקע וטילים נגד קורנים. כשהמערכת היא אותה מערכת ואותו מכ"ם.

באמת פיתרון מעניין. הוא יהיה גם ייחודי מהבחינה שיופעל על ידי חיל האוויר ולא חיל התותחנים.

השאלה היא כמה רקטות ניתן להציב על משגר פטריוט - עניין הכמות ומחיר פה הוא קריטי בשביל להשיג אפקטיביות.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אתה קצת טועה

משגר של פטריוט הוא סתם ניגרר של משאית עם ארבעה טילים ומערכת תקשורת
המחיר שלו זניח.
גם המחיר של החימוש ( כמה מאות אלפי דולרים ליחידה ) הוא זניח יחסית לעלות ההקמה
וההחזקה של מערך יחודי במשך עשרות שנים.
הרבה יותר זול להרחיב מערך קיים שיש לו כבר קציני רכב,טבחים,פקידות,שק"ם,רכבים,ופנסיות
לאנשי קבע מאשר להקים מערך חדש.

1. בהיבט הטקטי, אתה מציע משימת אמנעה, לדוגמה כנגד עליה לחרמון - מה מותר הסמרץ' (לדוגמה) היושב ליד עפולה אל מול מנתץ היושב ליד ראש פינה? במתאר הטקטי והמערכתי, עדיף לדעתי להתרכז במערכת המנתץ שכבר קיימת ונקלטה במערך הקרבי. כנ"ל בכל האמור בפגיעה בריכוזי חת"מ, שריון וחי"ר - אם כי לדעתי, ובהתחשב בהתפתחות הדוקטרינה אצל אויבינו, הסיכוי למצוא "מקבצי מטרות" הוא נמוך יחסית.

2. בהיבט האסטרטגי - צריך לבחון לעומק, ובהתייחס לסוגי הרש"קים וההנחיות הרלוונטיות למערכות כיום, מהי באמת היכולת של מערכת מסוג זה והיכולת שלה לספק את ה"סחורה" בצורה רלוונטית, ועם הרגישות הנדרשת לפגיעה במטרות הנמצאות בריכוזי אוכלוסין. זוהי שאלה שאני מודה שאיני יכול להשיב עליה מפאת מחסור במידע.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ביטיס 1. בהיבט הטקטי, אתה מציע משימת אמנעה, לדוגמה כנגד עליה לחרמון - מה מותר הסמרץ' (לדוגמה) היושב ליד עפולה אל מול מנתץ היושב ליד ראש פינה? במתאר הטקטי והמערכתי, עדיף לדעתי להתרכז במערכת המנתץ שכבר קיימת ונקלטה במערך הקרבי. כנ"ל בכל האמור בפגיעה בריכוזי חת"מ, שריון וחי"ר - אם כי לדעתי, ובהתחשב בהתפתחות הדוקטרינה אצל אויבינו, הסיכוי למצוא "מקבצי מטרות" הוא נמוך יחסית. 2. בהיבט האסטרטגי - צריך לבחון לעומק, ובהתייחס לסוגי הרש"קים וההנחיות הרלוונטיות למערכות כיום, מהי באמת היכולת של מערכת מסוג זה והיכולת שלה לספק את ה"סחורה" בצורה רלוונטית, ועם הרגישות הנדרשת לפגיעה במטרות הנמצאות בריכוזי אוכלוסין. זוהי שאלה שאני מודה שאיני יכול להשיב עליה מפאת מחסור במידע.

1. על פניו למערכת אין שום יתירות על פני המנתץ. טווח כאמור גדול יותר, אבל 100 ק"מ מקו התלים הישראלי אנחנו כבר מגיעים למדבר הסורי בו אני מאמין שלצה"ל אין יותר מדי מה לעשות. אולם - במידה והתרחיש עדיין רלוונטי, אמנעת הצירים של גייס 3 אם יבחר לרדת לרמה"ג כן למערכת הזו יש עדיפות על פני המנתץ, במיוחד במתאר שבו לחיל האוויר עדיין אין עליונות. אולם מכיוון שיש תפיסת איום חדשה ממזרח סוריה - קרי ארה"ב בעיראק, אולי תרחיש מתקפה דו-גייסי כבר לא כזה רלוונטי. אגב, לא משנה התפתחות דוקטרינרית או לא - קשה "להחביא" את דיביזיה 5, 7 ו-9. בכל זאת, מעל 500 טנקים ו-נגמ"שים לכל דיביזיה שכזו וזה עוד בלי לספור את כל שאר היחידות שנמצאות ב-רמה"ג הסורית. אז מקבצי מטרות יהיו גם יהיו. מלבד אמנעת גייס 3 - ניתן לפגוע חמורות ואולי אפילו להשמיד חלק ניכר ממערך ה-טק"ק/רק"ק הסורי, במיוחד קצר הטווח (SS-21, פרוג)- מה שמקבל משנה תוקף כאשר חיל האוויר מפלס דרכו אל עליונות ובינתיים נורה טק"ק על העורף באין מפריע.

2. המערכת אינה חמ"מ/נש"מ, אין לשכוח את זה. אני בטוח שהוראות פתיחה באש למנתץ הן מחמירות ביותר. מלבד הרתעה אסטרטגית (בעיקר של הסורים כלפינו) אין לה תוחלת אם אין לה מודיעין. כדי לטווח מטרות 70 ק"מ מנקודת הירי, צריך מודיעין טוב - וזה משהו שאני מאמין שלסורים אין.

למערכת שכזו יש קשת טווחים שנעה מ 15 ק"מ מינימום ועד ל 90 מקס'...

מ... עלות הרכבים עליהם אנחנו דיברנו קודם אינה זניחה כלל - החישוב אליו הגענו היה מאות מליוני דולרים.

לא ענית גם על השאלה שלי ביחס לכמות המשגרים אותם ניתן למקם על כל כלי.

לבני - שוב לא הבנתי אותך - למה ציינת את הטווח של המערכת - למה הוא קשור?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אם איני טועה הטיעון היה שהטווח הוא נושא זניח למדי כשמדובר על עשרות קילומטרים.
ואם אני כן טועה - אנא סלחו לי (יקח לי עוד קצת זמן להתחבר לדיון שוב)... יותר מדי בלינצ'ס...

העיקר שאכלת.

הדיון הזה באמת נהיה מעט מבולבל (אמרתי כבר שאני שונא את המערכת של פרש?).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

האם בתנאים הקיימים היום יש צורך בירי לטווחים העולים על 90 ליחידה טקטית/מערכתית?

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

אך אני לעיתים מעלה בראשי את התרחיש הבא:

במקביל להתלקחות בגולן טורי שריון,רגלים וארטילריה מצריים חוצים את התעלה ומתחילים לנוע אל תוך סיני !

לפי הבנתי ודעתי טיפול בשתי חזיתות בו זמנית כבר יהייה יותר מרכב ויצריך כמובן הקצאת יותר משאבים בו זמנית מחיל האויר !
היות והטווח לסורים קרוב יותר לגבולות המדינה יהיה זה חשוב שבעיקר חיל האויר יתן את המענה הראשוני בגזרתם לעומת זאת את המצרים יהייה רצוי לבלום או "לדלל" כשהם רחוקים ככל האפשר כבר בשלבים הראשונים !
שימוש ברק"ק (מתוקנות מסלול או לא ) ארוכות טווח ובכמויות גדולות עם ראשי קרב מגוונים / פזירים לצורך "הרווית" השטח הוא יעל ביותר !
בסיני אין למיטב ידיעתי יותר מדי (אם בכלל) מטרות מצריות דוגמת בסיסי קבע אסטרטגיים / מצבורי תחמושת/דלק / שדות תעופה צבאיים או תחנות קשר/מכ"ם כך שרוב המטרות יהיו רק"ם/חי"ר שהן "קלאסיות" עבור מערכות נשק שכאלו .

אגב הידיעה המדאיגה הבאה (אם נכונה) רלוונטית בצורה זו או אחרת לדיוננו (בעיקר בכל הקשור למערכות נ"מ חדישות).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

- באמנעת גייס 3 ובתקיפת מערך ה-טק"ק/רק"ק הסורי בזמן שחיל האוויר משיג עליונות, כן. משהו אחר? כנראה שלא.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט מ... עלות הרכבים עליהם אנחנו דיברנו קודם אינה זניחה כלל - החישוב אליו הגענו היה מאות מליוני דולרים. לא ענית גם על השאלה שלי ביחס לכמות המשגרים אותם ניתן למקם על כל כלי.

החישוב שעשית הוא עלות העסקה חלקי כמות המשגרים
עלות העסקה כוללת גם תחמושת + כמה מנות נוספות של תחמושת לכל רכב
והכי חשוב היא כוללת את כל מערך השליטה.

משגר פטריוט יכול לשאת ארבע טילים.
ועולה בדולרים סיוע

הרעיון שאני חשבתי אליו הוא לא MLRS מוגדל אלה טילים טקטיים כדוגמת הלורה
והם נועדו לשמש "נשק אישי" לאלוף הפיקוד או למטה. הסוללה תהיה פרוסה נגיד באזור
צפת ותוכל לפגוע בכל מטרה בין דמשק לביירות בהתראה של דקות מרגע שהמטה מקבל ידיעה
אליה ומחליט להשמיד אותה. בלי שרשרת פיקוד ארוכה עד לטייסת בחיל האויר שצריכה
לתכנן גיחה ולקצות מטוסים לתקיפה.

זה בהחלט רעיון מעניין אבל הוא שונה רדיקאלית ממה שאני הצעתי.

אני מדבר על כמויות - כל הרעיון של שימוש ברק"ק הוא המחיר הנמוך שלו והכמות הרבה שניתן לרכוש ולנצל בעת הצורך. אם היה ניתן לבנות מערכך דמוי פטריוט (שמתבסס על הפטריוט במרכיבים מסוימים) אך נושא רקטות רבות עם טווח ארוך מטען גדול ודיוק גבוה אך במחיר זול (ועדיין לא קיבלתי שום אינדיקציה שזה בלתי אפשרי מלבד העובדה שהסמרח הוא כנראה מערכת כזאת אבל מאד יקרה) אז היינו מדברים.

מהידע שלך מה עשוי להיות המחיר הזול ביותר שבו ניתן לבנות באמצעותו רקטה עם 200-500 ק"ג חנ"מ לטווח של כ-100 ק"מ ברמת דיוק גבוהה - מטרים (מנגנון דמוי JDAM או משהו בסגנון) - האם יש סיכוי להגיע למחיר של כמה עשרות אלפי דולרים לרקטה בייצור המוני?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

לפי הודאה מס' 32 המחיר של רקטת סמארץ הוא 100,000$ וזה
נראה לי טווח המחירים הנכון.

מטח סמרצ' יעלה 0.08-0.16 מיליון דולר. כלומר בין 80 אלף ל-160 אלף דולר למנת תחמושת, תלוי סוגה. לסמרץ' יש 12 רקטות, מה שמשאיר אותנו עם בין 7 אלף ל-13 אלף (בעיגול כלפי מעלה ומטה בהתאמה) דולר לרקטה.

7000$ לרקטה זה די חביב (אם אפשר היה להוריד את זה ל-5000 זה היה נפלא).

העניין הוא שלדעתי הסמרח איננה מתוקנת מסלול ומונחית GPS (תקנו אותי אם אני טועה). כמה התוספות הללו יעלו לי?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

חפש בגוגל את המחיר של רקטות מנתץ רגילה אל מול מחירה של רקטת רמ"מ, והשלך זאת על הסמרצ'. קצת ערבי אבל זה סוג של אומדן..

אני לא רע באיתור מידע ברשת אבל מכמה דקות של חיפושים לא נראה שאני בכלל בכיווון למצוא מידע כזה.

בגדול היה מעניין אותי פשוט לדעת כמה עולה הוספת מערכת GPS ותיקון מסלול למשהו בסגנון הסמרח.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אני עדיין חושב שרקטה כזו תעלה בערך 100,000$

קצת קשה לעשות השוואות אבל עלות יצור של טיל בינוני הוא כמה מאות אלפי דולרים
רק רש"ק מצרר יעלה בערך 10,000$ לדגם ישן וזה לפני מנוע ואלקטרוניקה.

בשביל קנה מידה כנס לאתרים הבאים

http://www.globalsecurity.org/milit...bu-87-specs.htm

http://www.globalsecurity.org/milit...ions/atacms.htm

http://www.globalsecurity.org/milit...ns/sm-specs.htm

מ... לא מעודד.

מה גורם בעצם לקפיצה האדירה הזאת מ-7000 (אפילו 10,000 דולר) להערכה של כ-100 אלף?
כל מה שהוספנו לכאורה היה רק GPS וייצוב לא? האם הרכיבים הללו יכולים להקפיץ את מחיר היחידה פי 10 (או במחירים מוחלטים ב-90 אלף דולר?!).

בקשר לקישורים, ה-TACMS הוא טיל עם טווח טקטי גדול (128 ק"מ ובגרסאות מתקדמות למעלה מ-200 אם אני לא טועה) והוא יקר בין השאר כנראה בגלל שנבנה בטכנולוגיה די מיושנת - השאלה אם כיום ישנן טכנולוגיות הנעה מתקדמות יותר אשר יאפשרו הוזלה משמעותית של המחיר ליחידה?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

לא נראה לי שיש קפיצה במחיר

יכול להיות שמדובר בתחמושת ממלאי קיים או תעות במחיר
ואולי באמת יותר כדאי לייצר ברוסיה

רק בשביל המשחק בדקתי מחירים של חומרי גלם והגעתי ל100$ לקילו הודף.
בלי תהליכי יצור. זה לא חישוב אמין אבל הוא נותן קנה מידה.

די בטוח שכדאי לייצר ברוסיה אבל לא נראה לי שזה העניין.

מחיר ההודף יכול להיות משמעותי אם מדובר על 200 ק"ג הודף לטיל של כחצי טון עד טון (אין לי מושג אתה מבין בכמויות לא אני).

לא ענית לי עדיין האם שימוש בטכנולוגיות חדשות דוגמת מנועי מגח לא יכולות להוזיל את המחיר משמעותית?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

לא נראה לי שמנוע מגח יותר זול לטווחים של עד 100 קילומטר בגלל שהוא בכל מקרה דורש
רקטת האצה. היתרונות של מגח הם לטווחים שעולים על מאה קילומטר.

בכל מקרה רקטות אלטילריות זה תחום שמרני שלא יקבל בקלות מעבר ממנוע רקטי בדוק ואמין
למנועים חדשניים שלא קיימים בתחום.

מנוע מגח ידרוש תוכנית ניסויים מורכבת שתעלה את מחיר הפרויקט בזמן שאנחנו מחפשים
מחיר זול ומוצר זמין.

יש משהו בדבריך.

אז מה המסקנה לדעתך - לא ניתן לקבל כיום רקטה בעלת טווח של עד 100 ק"מ עם דיוק של מטרים ורש"ק של כמה מאות ק"ג במחיר של פחות מ-50 אלף ליחידה?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי yanivib137 לצה"ל אין כיום מערכת נ"מ אפקטיבית לטווח קצר (1-15 ק"מ) שמסוגלת להתמודד עם איומים מנמיכי טוס כולל טילי שיוט וחימוש מונחה מדויק.

לא נכון, לנ"מ שלנו יש יכולות מספקות בהחלט יחסית לאיומים.

כנגד איומים מנמיכי טוס קיים מערך הסטינגר - טילי כתף קצרי טווח.

"They'll talk to ya and talk to ya and talk to ya about individual freedom. But they see a free individual, it's gonna scare 'em. "

אתה מוזמן להפיל רקטה עם סטינגר.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אין הכוונה לטק"ק או טק"א, אלא למזל"טים וכו'.

"They'll talk to ya and talk to ya and talk to ya about individual freedom. But they see a free individual, it's gonna scare 'em. "

כן אבל הדיון הוא על יכולות הרק"ק הסוריות ואפשרות הניטרול של בסיסי חיל האויר.

קרא את ההודעה הראשונה שלי.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

הא, הבנתי. לא ממש קראתי עד הסוף
עם כל ההתרגשות החדשה בגלל הספיידר, גם במחוזותינו דיברו על כניסתו למערך הנ"מ והחלפתו האפשרית עם מערך הסטינגר ועל כן ההתרעמות.

"They'll talk to ya and talk to ya and talk to ya about individual freedom. But they see a free individual, it's gonna scare 'em. "

אני בכלל לא בטוח שהספיידר מתאים לתפקיד והאמת שגם לא דיברתי על מערכת ספציפית בהקשר הנקודתי (לא בטוח אפילו שקיימת כזאת). דיברתי יותר ברמה העקרונית בכל הנוגע לחשיבה על התמודדות מפני איומים מסוגים שונים ועל כך שראוי להציב שני נדבכי הגנה אחד "אסטרטגי" ואחד נקודתי.

אגב למישהו יש מידע על מערכות נ"מ נקודתי בעלות יכולות נגד רק"ק כבד (ובוא נשאיר בבקשה בצד את יקירתי הנאוטילוס).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

סטינגר הוא מענה לטווח קצר מאוד והוא לא מענה להגנת אתרים דוגמאת בסיסי
ח"א.
אני לא שמעתי על סטינגר שיירט טיל שיוט או רקטה כבדה.
האמת שסטינגר הוא בקושי מענה לדרגי הקרב הראשונים.

ודבר שני, מענה לרק"ק הוא לאו דווקא הגנתי...

ישנו מערך המחבט שאפקטיבי בהגנה מפני מנמיכי טוס.

ישנו מערך הסטינגר

ישנם הוקים ופטריוטים (אפילו חץ)

ישנם בסיסים גדולים מאד (אנחנו מדברים על בסיסים שהיקף הגדר שלהם הוא מעל 50 ק"מ. שטח נבטים, למשל, כמעט כשטחה של ירושלים) שבנויים ביתירות רבה שרק"ק יתקשה לנטרל

וישנם הרבה בסיסים

וכמובן שישנו מערך התגוננות כנגד חל"כ שמאפשר המשך לחימה כמעט ללא הפרעה.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

אכן שטח הבסיסים הוא נדבך הגנתי חשוב (והם באמת עצומים אני יכול לומר מהניסיון שלי מהזמן האחרון), יחד עם זאת אלפי קילוגרמים של חומר נפץ אינם דבר של מה בכך.


בקשר למערכות - בוא לא ניכנס למה שיש או אין בצה"ל (זה כאמור רגיש) בוא נשאל אילו מערכות קיימות בעולם בכלל המסוגלות לספק הגנה מפני רק"ק דוגמת זה המצוי בידי סוריה.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אני יודע בוודאות שאין היום הגנה ממש מפני טק"קים או רק"קים בעלי טווח של עד -300200ק"מ. אלה טילים מהירים וזולים מידי ואפשר להגיע איתם לרוויה.

בימים הראשונים של מלחמת המפרץ השניה, היה ניסיון עירקי לשגר טילים כנגד בסיסים אמריקנים. הטילים ייורטו ע"י הפטריוטים החדשים PAK-3. קראתי היכן שהוא, שישראל הכניסה שידרוגים לפטריוטים שברשותינו.

צורת ההתגוננות הבלעדית היום מול טילים כאלו הוא השמדת המשגרים והמצבורים. כלומר ההתגוננות הכי טובה מפני פרוג, הוא לא לחטוף אותו מלכתחילה. הנשק הכי טוב נגד משגרי טק"ק הוא משגרי טק"קים אחרים, משלנו.

ההבטחה הגדולה בתחום יהיה הלייזרים, ABL נאוטילוס או לייתר דיוק ממשיכי דרכם. אם קרן נאוטילוס אחת לא מספקת, מחשב יכול להכווין יותר מקורות קרניים לאותה הנקודה.

יש רעיון להשתמש גם ב-metal storm למטרה הזו (תותח רב קני שיורה קליעים רקטיים המופעלים חשמלית). לפני כעשור, היה רעיון להשתמש בתותחי הפלאנקס נגד קטיושות. כל כמה שאני יודע, הפלאנקס יועד נגד טילי שיוט (בדגש על טילים נגד ספינות) ומטרות מנמיכות טוס. אני לא יודע להשוות בין הפלאנקס לוולקן של נ"מ. כלומר, ברור לי שהפלאנקס עדיף, אבל לא יודע עד כמה העדיפות קריטית או רלוונטית ליירוט רק"קים.

תחמושת המטוסים וההנגרים של ח"א (כל כמה שאני יודע) נמצא בבונקרים מתחת לקרקע (מטרים של בטון מזויין, כפי שאמרת). אני לא יודע איזה אחוז מהתחמושת והמטוסים גלויים בכל שלב של הפעילות.

ח"א שלנו מאוד מוצלח בלהטעין מטוסים מאוד מהר. כפי שח"א הוכיח במלמת ששת הימים.

במתאר של מתקפה סורית (שלבטח תהיה משולבת עם הטרדות מצד החיזבללה ושאר האירגונים בלבנון)
ידי חיל האוויר תהיה די עסוקות מאחר:
1. מטוסים לא יכולו לטוס בבטיחות מבצעית באיזור שבו נשק תלול מסלול נורה.
2. סוללות נ"מ תהיה פרוסות בכיסוי הארטילריה והם יעדיפו לירות מאשר לחכות לנעילה מהקרקע על מטוסים תוקפים.

לפי ניסיון העבר - יחידות העילית של הצבא הסורי (המשמר הנשיאותי) יעדיפו להתרכז בהגנה על המרחב של דמשק, בעוד יחידות פחות איכותיות תנסה לנוע תחת כיסוי של ארטילריה מסיבית.
צה"ל, מאחר והוא שולט על נקודות המפתח, יתעל את הכוחות התוקפים לשדות הרג - היתרון עומד לצה"ל מאחר והוא לא לצריך להשקיע כוחות נרחבים בהגנה.

הארטילריה הרקטית מאחר והיא מהירת ירי, משומשת בעיקר להנחתות אש מהירות והבעיה היא כיצד העורף האזרחי יספוג את האבידות שעלולות להיגרם כתוצאה ממתקפות טילים טקטיים עליו - ראו דוגמא היסטורית שלא רחוקה כל כך, השלב האחרון במלחמת אירן-עיראק - מלחמת הערים שבהם נגרמו יותר אבידות לעורף האזרחי של שני המדינות יותר מהתקפות של כוחות אווירים.

העורף הסורי\מצרי ספג נזקים חמורים בשנות המלחמה עם מדינת ישראל, בעיקר במלחמת יום כיפור, אך הצליח להתאושש לאחר זמן קצר, לעומתו העורף הישראלי, רק לאחרונה "הוכנס בעל כורחו" למעגל הלחימה, בין אם זה היו מחבלים מתאבדים או התקפות טילי סקאד..

כך שהשאלה, איזה מערכת יהיה יותר שווה לקנות, אני חושב שהיא לא כך רלוונטית, וכמו שציינו מוקדם יותר, היום מלחמות מוגבלות (במיוחד בטווח שלנו) בזמן ומאוד מאוד יקרות. שאלה שהיא כן רלוונטית, מה יניע את הצד השני מלפתוח בקרב אם הוא ידע שהוא יפסיד יותר ממה שהוא חושב להרוויח?

עם זאת אין לי ספק שנקודת התורפה במלחמה הבאה תהייה העורף !
וזה אולי מחזיר אותנו לפתיחת האשכול שעסק בעצם במערכות הגנה בפני רק"ק/טק"ק .

היום אנו יצרנו למעשה "מאזן אימה" ברמה האיזורית שלנו -
היום אנו עוסקים במספר חזיתות במקביל, שלהם אנו מנסים להתאים כל הזמן את המערכות, אבל זה לא יעצור את משגר הקאסם הבא או הקטיושה הבאה שתבוא מאיזה שהוא מחנה פליטים בלבנון ויצית את כל הגזרה (גם הצפונית וגם את רצועת עזה) - כך שאיך שאנו מנסים להיכנס למחפרה, הדבר לא יעזור לנו.

ההגנה הטובה ביותר כנגד כל כלי נשק (לפי הוגי דעות חכמים ממני ומשאר הגנראלים בדימוס) היא כיצד לא להיכנס לזה מהתחלה - כזכור, ארה"ב יצאה בסוף המאה שעברה בתוכנית "מלחמת הכוכבים" שמטרתה היתה בבסיסה - הקמת מערך הגנה גולבאלי כנגד טילים סובייטים, מה שזה גרם בסופו של דבר הוא הכנסה מסיבית של טילי גרעין טקטיים סובייטים בסמוך לחזית הפעולה - זה היה מהלך מחושב, כמו בשחמט, צעד מבטל יתרון של היריב.

הסורים\אוייבנו כעת מודעים היטב למגבלות של הנשק שלנו ושלהם - היתרון שלהם הוא בפעילות קצרת טווח וזמן, לעומת הסרבול שקיים בכל מערכת צבאית גדולה.

פתרון אחד:
אם תהיה נוכחות צבאית אמריקנית למשל, בנמל חיפה, שהוא יעד טילים מובחר, הסורים יהססו לטווח את הנמל במחיר של דרדור הלחימה לעבר התנגשות כוללת עם המערב..

פתרון שני, יצירת מאזן אימה, סמוי מן העין אך ששני הצדדים מודעים לחבל הדק שהם הולכים עליו.

רק להבהיר נקודה נוספת, אינני חסיד של מלחמות או מצבי אימה וגם אני לא טוען שפגיעה בנו היא דבר סביר ומקובל במלחמה, אני פשוט לא אוהב מלחמות.

בדבר האפשרות הראשונה - האם הצטרפות לברית דוגמת נאט"ו יכלה לשמש גם כפתרון על פי שיטתך?

ו... אני בטוח שאיש מאיתנו לא "חסיד" או אוהב מלחמות...

לא רוצה לאכזב אותך,
אך נאטו הוא גוף שאינו מלא אהבת ישראל, והדבר יגרור ויתורים מצידנו שאני לא חושב שאנו יכולים לספוג אותם בשלב הנוכחי או בעתיד.
כמו כן ישנו הסיפור הצדדי הזה... הסכסוך ערבי/איסלמי/פלשתיני/שנאת ישראל, השארתי את השורה מרובת אפשרויות..
לא נעים להזכיר את נועם חומסקי, אחד מ-"אוהבי ישראל" הגדולים, וכיום אחד המשפיעים ביותר על הלך החשיבה המערבי, שמציג את ישראל כ"בובה האמריקנית".. מה שקורה היום באוניברסטאות המערביות, אינו מקרי...

יותר עדיף להצטרף לשוק המאוחד, או להיפך לשחקן משמעותי יותר שם.

פשוט ניסיתי להבין את קו החשיבה...

לישראל יש הגנה מלאה היום כנגד מטרות ט.ק.ק{חץ}כיום מל"מ ורפא"ל מפתחות בנפרד{התחרות בעיצומה}מערכת שתיירט ר.ק.ק{קסאם\קטיושה או פצצה מרגמה לצורך העניין...}בעתיד הלא רחוק המערכות יהיו מבצעיות,וצה"ל יחליט איזו מערכת להכניס.
{כרגע המערכת של רפא"ל עדיפה כי היא הוכחה כיעילה יותר לאיום המוגבל-או במילים אחרות רקטות קסאם...}
הנושא מאוד מסווג,לכן אני לא הולך להרחיב עליו מהומה{לא על שם המערכות או הנתונים שלהם}
אני רק יכול לומר לכם שבצה"ל כל הזמן חושבים קדימה,איך אפשר להגן על כל תושבי המדינה ביעילות המקסימלית.

בנוגע לויכוח שהיה על הסטינגר והספיידר:

סטינגר זהו טיל כתף אישי קצר טווח{עד 10ק"מ או 6.3 אם אתם מעדיפים להכנס לטווחים}אשר תוכנן על מנת לספק הגנה אווירית לכוחות קרקע{כנגד מסוקי אויב או מטוסים מנמיכי טוס}הסטינגר הוכח את עצמו מעל ומעבר באפגניסטאן בזה שחיל האוויר הרוסי האדיר שותק לחלוטין ע"י המוג'הדין שהתחמשו בטילי סטינגר{או ה"בזק" כפי שכונו בארץ...}

הספיידר היא מערכת כחול לבן תוצרת חברת רפא"ל,המערכת בעצם מתבססת על הטיל פיתון5 כפלטפורמה קרקעית ליירוט מטוסים או כל מטרות אוויר אחרות בטווח בינוני{10 עד 100ק"מ}

לא הסטינגר ולא הספיידר לפי מיטב ידיעתי מסוגלים ליירט ר.ק.ק{אלה אם כן מדובר בסטינגריסט מוכשר,ובמערכת ספיידר משוכללת להפליא}לכן בכירי צבאנו הגיעו למסקנה הזו והעבירו אור ירוק למל"מ ורפא"ל לפתח מערכות הגנה נגד ר.ק.ק.

לפני מספר שנים פותחה מערכת הTHEL שהפירוש שלה הוא "מערכת לייזר טקטית בריכוז גבוה" היא נועדה על מנת ליירט באמעות לייזר רב עוצמתי מטרות אוויר{ובעיקר ר.ק.ק-קטיושות}המערכת תוכננה למספר פלטפורמות{פלטופרמה נייחת,ופלטפורמה ניידת}מערכת הTHEL או בשמה העברי "עמוד אש" בסופו של דבר נדחתה,לאחר שהתברר שהמערכת מסוכנת יותר מדיי למפעילים שלה{יש סכנה לדליפת חומר רעיל מריכוזי המערכת-הרי הלייזר פועל ע"י חומר כימי רב שמרוכז במקום קטן וסגור}האמריקאים עשו ניסויים ואיך אומרים:"הניסוי הצליח{הר.ק. הושמד}אבל המפעיל בתוך עמדת הTHEL דיי לא הרגיש טוב לאחר הירי}

בכל אופן הדבר הטוב היחידי-או יותר נכון 2 דברים טובים שיצאו מהמערכת שפיתוחה עלה מליונים הם:
1.מערכת הנאוטילס{מכ"ם המשמש כיום את כוחות צה"ל הנמצאים באיזור עזה ומספקים התרעה לישובים בפני נפילות ר.ק.ק}
2.מערכת הלייזר שתשתמש את ארה"ב בפיתוח מטוס הABL-Air Born Laser אבל זה כבר נושא אחר לחלוטין,אז נדבר על זה בפעם אחרת.

"אל תספרו לי על מספרים כי אם על דרכי המחשבה של המפקדים"-חניבעל ברקא

לא בזק, אלא ברקן.

למיטב ידיעתי אין שום קשר בין הלייזר של הנאוטילוס ללייזר של ה-ABL מדובר בשני לייזרים שונים.
ה-ABL משתמש ב- Chemical Oxygen Iodine Laser- COIL
ה-THEL עושה שימוש ב- Deuterium fluoride laser

עידו

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אני מצר על התגובה מלאת הביטחון של הכותב,

אך ההגנות הגדולות ביותר (החומה הסינית, החומה האטלאנטית ושאר הפרוייקטים המרהיבים שהיו ועוד יהיו), לא יעניקו הגנה מלאה, די בטיל אחד\שניים הנושאים ראש נפץ מסוג כלשהו שמגיעים למטרתם,
להוריד את כל הערכות,
אלא
אם יתנו לילד בן 12 שמנוסה כבר בהפעלת playstation ממוצע, לנהל את מערך ההגנה על ישראל,
אינני אומר שההשקעה היא זריקת כסף לטמיון, אך הערכה העצמית הגבוהה היא בעוכרי המעריך..