אחד מזוכי פרס פוליצר השנה הוא עיתונאי הניו-יורק טיימס ניקולאס קריסטוף. קריסטוף הוא עיתונאי מזן נדיר גם במקומות בהן יש עיתונות רצינית - יסודי, מעמיק ובקורתי מאד. אתמול בראיון עימו הוא נשאל מה חלקה של התקשורת בכך שרצח העם בדרפור (אותו הוא מכסה תוך סיכון עצמי) ממשיך. לפי ההערכות בסודאן נרצחו ומתו מרעב בין 200,000 לחצי מליון אנשים כאשר העולם, פרט להגשת סיוע הומניטרי לפליטים ונסיונות אנמיים להשגת הפסקת אש, נותר פסיבי. לדעת קריסטוף, העיתונות הכתובה בארה"ב עושה עבודה סבירה בכיסוי הנושא, אבל הטלוויזיה אדישה לחלוטין לספור, והטלוויזיה היא המדיום היחיד שיכול באמת לצור לחץ ציבורי על הממשל לפעול. הוא נתן דוגמא: חדשות CBS הקדישו בשנה החולפת 2 דקות נטו למתרחש בדרפור. 2 דקות בשנה לעומת 36 דקות שקיבל מייקל ג'קסון. רצח עם לא מביא רייטינג.

ממליץ לקרוא את הכתבות שמובאות באתר פרס פוליצר: http://www.pulitzer.org/year/2006/commentary/works

ומה בישראל המדינה שקמה מחורבות השואה?

looopy

והאחריות על כך מוטלת, בראש ובראשונה, על הארגון שלקח על עצמו את התפקיד לשמור על שלום ובטחון העולם- ונכשל כל פעם מחדש.
לאחר השואה, בה העולם שתק והבטיח ללמוד את הלקחים, נתגלו רציחות מזויעות בקמבודיה, רואנדה, דארפור וגם גילויים חדשים שמגיעים מסין- בהן מדינות העולם, ובראשם חמשת החברות הקבועות במועצת הביטחון, לא הזיזו אצבע במטרה במטרה לסייע בדרך יעילה ואמיתית.

קשה לי להאשים בשתיקה הזו את רשתות הטלויזיה, אולם בעוד כמה שנים כולנו נישאל היכן היינו ברצח העם הזה. וככל הנראה לא תהיה לנו תשובה.

הירוק בכל זאת עולה

הוא מורכב מהמדינות החברות בו. גם חבר הלאומים היה כזה. כפי שהיה בעניין רואנדה, כך גם במקרה הזה, בעוד כמה שנים אף אחד (כמעט) לא ישאל את עצמו איפה הייתי כש... פשוט מכיוון שהכל מתרחש בחצר האחורית של העולם ביבשת שממילא איש אינו מתעניין בה. רצח העם בסודאן לא היה מתרחש אם היו מופקים לקחים ממה שהיה ברואנדה.

אני הייתי יותר מדוכדך ממספר הצפיות, אבל במחשבה שניה זה תלוי כותרת ולא תלוי נושא.

אפילו הרג יכול להביא כותרות. השאלה היא מי הרג את מי. טרסט מי , אם אנחנו היינו עושים לפלסטינים את מה שעשו בדארפור לא היינו יורדים מכותרות החדשות .

רצח עם לא מביא רייטינג, למרות שלכאורה בעולם שאחרי השואה הוא היה צריך. יהודים ובפרט ישראלים מביאים רייטינג, אבל אין יהודים בדארפור.

יהודים מותקפים לא מביאים רייטינג. בשואה הרייטינג שלנו שאף לאפס.

ערבים מותקפים - מביאים רייטינג. כך סיקרה התקשורת באופן מוטה את מה שהתרחש ביוגוסלביה , בישראל , את המהומות האחרונות בצרפת..

הערבים המסכנים מסובבים את התקשורת על האצבע שלהם ומשמשים לה בתפקיד הקרבן התמידי.

(כשהם / אנחנו המתקיפים - העניין הפוך כמובן) .

הערבים הם התשליל התקשורתי של היהודים.

לכאורה היתה אמורה להיות התייחסות שונה לרצח עם ואין.

אתה אומר עכשיו איפה כולם בדארפור אחרי רואנדה ואני אומר איפה היו כולם ברואנדה אחרי השואה? (ואיפה היה קופי ענאן שאמרו לו שמכינים מאצ'טות, ואיפה הוא היה כשברדיו שידרו תעמולה אנטי-טוטסי??) ואיפה היו כולם בשואה אחרי שואת הארמנים?

ואיפה כולם עכשיו בצפון קוריאה? ואיפה היו כולם בזמן המלחמה באסיה במלחמת העולם השניה? ואיפה היו כולם ואיפה היו כולם?

לאף אחד לא אכפת. לא רק מרצח עם. לאף אחד בכלל לא אכפת מאף אחד אחר ומשום דבר.
גם אתה וגם אני. אנחנו מתבכיינים באינטרנט עכשיו. כן וואלה איזה מסכנים אנחנו. אותנו רוצחים בסודן. מה אנחנו עשינו נגד זה?

עולם כמנהגו נוהג.

אתה לא עושה כלום (וגם אני. לא יצאתי להפגין נגד רצח העם הדארפור ולמען האמת אני גם לא מתכנן לעשות את זה) - אז למה אתה דורש מאחרים מה שאתה לא דורש מעצמך?

זה שבמקרה חבורה אנשים מסריחים סידרו לעצמם ג'ובים במקום נחמד כמו האו"ם, או כל מיני ארגונים של "זכויות אדם" שכל מה שהם עושים זה להאשים את חיילי צבא ההגנה לישראל העומדים על משמר ארצם ברציחות שלא היו לא אומר שבאמת אכפת להם ממשהו או שהם יעשו משהו בעניין.

כל עוד החיים טובים לאף אחד לא אכפת מכלום. ברגע שהמצב לא טוב כולם נזכרים פתאום ב"צדק".
גם המדינה שלנו אותו דבר. אני לא אומר לצאת למלחמה גרעינית נגד צפון קוריאה אבל הורגים שם אנשים בתאי גזים והממשלות שלנו אפילו לא צייצו. אז באיזו זכות אנחנו בוכים שלא הפציצו את מסילות הרכבת לאושוויץ. איך שזה נראה אם זה היה תלוי במדינת ישראל של היום מצבים של היהודים היה הרבה יותר גרוע...

למרות שלא ניסחתי את דברי כתלונה, אלא בעיקר ביקשתי להצביע על תופעה.

ובכל זאת, יש הבדל בין מה שבכחו של אזרח מן השורה לעשות לבין מה שבכוחו של עיתונאי (לא כל שכן מנהיג פוליטי) לעשות. עורך חדשות, גם בלי לחרוג משגרת עבודתו, יכול להחליט להכניס 30 שניות במהדורת החדשות על נושא חשוב גם אם אינו פופולרי. ברור שהעורך מחוייב קודם כל לרייטינג ולכן אינני מצפה שהוא יקדיש את כל מהדורות החדשות לרצח עם אי שם ביבשת השחורה, אבל 30 שניות פה ושם על נושא כזה זה נראה לי המינימום הנדרש כדי להתהדר אחר כך באיזה שהם כללי אתיקה מקצועיים.

תראה איך איש שנתנו לו כמה דקות תהילה מנצל את זה לטובת הנושא. מי שלרשותו עומדות ערב ערב 20 דקות נטו של שידור חדשות יכול לעשות הרבה יותר.

לגבי הביקורת שלך על ישראל - קלעת בול לדעתי. ישראל שחקה עד תום את טיעוניה הצדקניים בתחום.

העיתונות באמת מסריחה בקטע הזה. התכוונתי שזה די צפוי שאין "מחאה ציבורית" מצד האזרחים בנושא.

מצד שני ראיתי אשכול שאתה ו-ORI כתבתם ואתה כתבת שאתה מסכים והבחירות באמריקה לא יוכרעו על מדיניות חוץ או מלחמה. אז אם מלחמה באיראן נגד קוקו עם אטום לא תכריע בחירות, למה אפשר לצפות מזה שחבורת ערבים רוצחת חבורת שחוריפ איפושהו בשכונות המצוקה והעוני של כדור הארץ?...

אבל שוב לגבי העיתונות אתה צודק. במקום להיות "כלב השמירה של הדמוקרטיה" היא מתעלמת פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם איך רוצחים אנשים בכל רחבי העולם, והמקסימום שעושים זה עשר שנים אחרי לעשות כתבת סיכום על "איך העולם ראה ושתק".

כמו ש-ETEOR ציטט פה באיזה אשכול אחר: כל מה שצריך כדי שהעולם הזה ילך לעזאזל זה שאנשים טובים לא יעשו כלום. ונכון לעכשיו, אף אחד לא עושה כלום