קטעים 'ביטחוניים' מתוך ראיון בעיתון הארץ

"...כשמדברים על פתרון שתי מדינות לשני עמים מניחים שתי הנחות: אפשר לפתור את הסכסוך במרחב שבין הים התיכון לירדן, וקו ההתייחסות לגבול בין שתי המדינות הוא קווי 67' בתיקונים קלים. אני כופר בשתי ההנחות הללו. אני חושב שבין הים לנהר אין די מרחב כדי להכיל שתי מדינות, ואני חושב שכדי לקיים גבול בן הגנה, ישראל זקוקה לכל הפחות ל-12 אחוז משטחי הגדה. קווי 67' ותוכנית קלינטון אינם מעניקים לישראל גבולות בני הגנה.

ברגע שכביש 6 נשלט בטווחים של מטרים באש של מקלעים ואר-פי-ג'י, ישראל בבעיה. ברגע שאתרים אסטרטגיים במדינת ישראל הם בטווח ירי של טיל סאגר, ישראל בבעיה. אם יש לך את המטוס המתקדם ביותר בעולם, אבל הוא לא יכול להמריא מכיוון ששדה התעופה נמצא בטווח יעיל של נשק מדויק - יש בעיה.

אני למשל חושב שאי אפשר להבטיח את ביטחון מדינת ישראל ללא רמת הגולן. אנחנו זקוקים לרוב המוחלט של שטח הרמה כדי שיהיה לנו מינימום המרחב להפעיל נשק מדויק, מטוסים, מזל"טים וטילים. קל וחומר אל מול יהודה ושומרון. איננו יודעים מה יהיה בירדן בעוד חמש שנים. איננו יודעים מה יהיה בעיראק. וגם כדי לשמר על יכולות שלנו מול איראן, אנחנו זקוקים למינימום שטח. לכן השליטה בקו הגבעות החולש על נתב"ג וכביש 6 היא חיונית. הרחבת הפרוזדור לירושלים היא חיונית. 12 אחוזים משטחי הגדה הם המינימום הנדרש להבטחת ביטחון ישראל.

אני טוען שגם מדינה פלסטינית המשתרעת על 100 אחוז מרצועת עזה ו-97 אחוז מהגדה המערבית אינה בת קיימא. היא אינה 'viable'. מדינה כזאת תהיה מדינה ענייה, קיצונית, חסרת נחת, שהלחץ הדמוגרפי בה בלתי נסבל. בשנת 2020 יחיו ברצועת עזה 2.5 מיליון בני אדם על שטח של 365 קמ"ר. זה חייב להוביל לפיצוץ. זה חייב להוביל ללחץ בלתי נסבל על הגדרות.

במקרה הטוב יחזור תרחיש הפדאיין של שנות החמישים. במקרה הרע תהיה קריסה כוללת ועימות. על כן, הפרדיגמה הקלאסית של שתי מדינות לשני עמים בין הים לנהר אינה ישימה. כל העולם אולי מסכים לה, אבל בשטח היא לא ישימה.

אם צה"ל לא ייצא מהשטח המפונה, ה'כיבוש' יימשך, יימשך החיכוך עם הפלסטינים, וישראל תהיה במצוקה בינלאומית. לעומת זאת, אם צה"ל ייצא מהשטח לחלוטין כפי שיצא מרצועת עזה, יווצרו בעיות ביטחון שאיני יודע כיצד פותרים אותן, למשל ירי קסאמים על ירושלים ועל נתניה מדי יום, ורכבת אווירית מאיראן לגדה שישראל לא תוכל לעצור.

אם תישאר רצועה ישראלית לאורך בקעת הירדן, אזי שוב 'הכיבוש' נמשך, החיכוך נמשך והלחץ הבינלאומי על ישראל מתעצם. לעומת זאת, אם השטח יפונה לחלוטין המדינה הפלסטינית שתיווצר, שתהיה מדינת חמאס, תהיה בעלת גבול של 140 ק"מ עם ירדן. זה לא יעשה טוב לירדן. מצב כזה יאיים ללא ספק על היציבות הפנימית בממלכה ההאשמית".

אבל כמכר אישי של גיורא, חלק נרחב מהדברים הוצא מהקשרו.

כמעט תמיד אחרי הכרזות "בומבסטיות" בפומבי, יוצאות הכחשות של פוליטיקאים לדבריהם הם, או טענות שהדברים הוצאו מהקשרם...
מה יהיה?

looopy

שטח קטן מאוד וקטן מדי לקיום מדינה (נניח שכל עזה ויו"ש יהיו המדינה הפלסטינאית)

צפיפות אוכלוסיה - גודל אוכלוסיה + קצב גידול בין הגבוהים בעולם על פני שטח כה קטן

מדינה מפוצלת ב 2 חלקים רחוקים זה מזה (עזה ויו"ש)

אין (מלבד הגז בים מול עזה) מחצבים/נפט/זהב וכו' - אין כמעט הכנסות בתחום

אין הייטק ואין סיכוי שיגיעו בעתיד הקרוב אלינו - אין ולא יהיו הכנסות בתחום

קיצוניות וחינוך מגיל 0 לטרור - אין סיכוי לדמוקרטיה אלא רק למלחמות פנימיות (כמו שמתרחש היום בעזה)

רב העם עני ומובטל - קיים צורך בהוצאה סוציאלית גדולה מול כמעט 0 הכנסות

אם לא יהיה שלום אמיתי עם ישראל - לא תהיה תעבורה של סחורות ואנשים מעזה (גישה לים) ליו"ש

אפשרות שיהיה שילטון חמסי/חיזבלאי/אירני וחימוש כבד ומסוכן לישראל - מדינה עצמאית מקימה צבא חזק ולא נוכל למנוע זאת

נניח שמוחקים את המילה פלסטינאית ומשאירים רק את המילה מדינה, האם מישהו בעולם או בישראל (ולא משנה דעותיו הפוליטיות) יכול לחשוב ברצינות שמדינה עם הפרמטרים הנ"ל, יכולה בכלל לקום ולהתקיים יותר מכמה חודשים ? (כמה כסף ולכמה זמן ימשיך העולם לתרום להם-בטח לא לצמיתות)

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -