מה המשפט שצריך להגיד בשביל לארס מישהי <ומישהו> , מה המשפט שצריך להגיד בשביל להציע נישואין?

בנוסף, מה המשקל של אמירת המשפט ליד עדים או לבד?

אשמח לקצת הסבר

תודה, תמי.

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

המושג שלנו היום ל"אירוסין"(או אירוסים, זה לא משנה) הוא לא כוונת ההלכה.
עפ"י ההלכה תחום ה"נשואים"[החלופה בין רווקות לנישואים] מחולק ל2:
1.אירוסים["קידושין"].
2.נישואים.
כיום אנו עושים את שניהם יחד תחת החופה.
כדי לארס מישהי צריך: "בשלושה דברים האשה נקנית: בכסף, בשטר ובביאה".
כסף - "הרי את מקודשת לי בכסף זה כדת משה וישראל" [ניתן להביא גם חפץ כמו טבעת ולומר "בטבעת זו" או "בחפץ זה"].
שטר - "הרי את מקודשת לי כדת משה וישראל" [ומביא לה השטר].
ביאה[אסור לעשות זאת כיום להלכה וניתן לעיין בילקוט יוסף בחלק המתאים] - מתייחדים ולפני הביאה אומר לה: "הרי את מקודשת לי בביאה זו כדת משה וישראל".
החלק השני, הנישואין, הוא כניסה לבית הבעל[יש כאלו שנוהגים מיד לאחר החופה להכנס ל"חדר ייחוד", מטעם זה].

בנוגע לשאלה השנייה["מה המשקל של אמירת המשפט ליד עדים או לבד?"] התשובה היא שהאירוסין חייבים להיות בפני שני עדים כשרים, ולכן לבד לא מועיל.

תודה

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

בס"ד

חשוב לשים לב, שהאירוסים אינם מה שנקרא בפינו כיום אירוסים, אלא נתינת הטבעת.
מה שנקרא בפינו כיום אירוסין, הוא רק החלטה להתחתן, וכמעט אין לזה משמעות.

ולכן יש הרבה חוגים שלא קוראים לזה "אירוסין", אלא "ווארט" (=מלה) או "קשרי שידוכין".

..

לכן בחב"ד מקפידים לקרוא לזה "באו בקשרי שידוכין".

עריכה:
כמו שזיו כתב [לא שמתי לב בתחילה].

אולם יש להם מעמד של הסכם, מעין כריתת ברית- שכן בהצעת הנישואין יש הבטחה.
גם החוק בישראל רואה באירוסין ה'חילוניים' חוזה תקף, שהפרתו בלא צידוק עלולה לגרור תביעה משפטית.
בעבר, מפר ההבטחה היה צריך לשלם קנס כספי ובימי הביניים המאוחרים, אף הונהג חרם על מפר האירוסין.

הירוק בכל זאת עולה