מתי אדם יודע אם לשמור על נפשו או לבטוח בה' שיהיה בסדר ?
לדוגמא:
אדם צריך להגיע ליעד מסויים ויודע שאם יעבור בדרך מסויימת יש סיכוי
של 90% שיתנפלו עליו בני-בליעל ויעשו בו שמות. הבעיה היא שאין דרך אחרת
לעבור.
השאלה שאני שואל היא האם עליו להשמר לנפשו ולהגיע ליעד המסויים הזה בדרך
אחרת אשר תכביד עליו מאוד או שעליו לבטוח בה' שיהיה בסדר ?
נכון שצריך לפחד יותר מבורא עולם אבל מצד שני "ונשמרתם לנפשותיכם".
מה קודם למה ?

כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים

יש הבדל בין "לבטוח בה'" לבין להפיל עליו את מה שאתה לא יכול לעשות. לדוגמא, אם אין לך כסף, ואין לך מה לאכול, אתה לא תשב בבית ו"תסמוך על ה'" שיישלח לך משהו. כלומר, ברור שהוא ישלח לך משהו, אבל אתה גם צריך לעשות משהו כדי לקבל אותו (כמו ללכת לעבוד למשל).
גם במקרה הזה; אתה לא יכול להכניס את עצמך למקום סכנה, ולסמוך על הנס.

ויש לנו אפילו דוגמה עתיקה מהרן אחיו של אברהם אבינו; הרן לא בדיוק ידע לאן ללכת, הוא התלבט מאוד, אמר שכשיש מלחמה בין נמרוד לבין אברהם הוא קודם כל יראה מי נוצח, ואז יצטרף אליו. ואז הוא ממתין, וכשהוא רואה שאברהם נכנס לכבשן האש ויוצא בלי פגע, הוא נכנס אחריו לתוך כבשן האש מתוך זה שהוא סומך על הנס שיקרה לו. ו.... הוא נשרף.

..

שלום לך,
כלל "ונשמרתם מאֹד לנפשתיכם" תופס בכל מצב ומצב בחיים שלנו.
אם יש שתי דרכים, אחת מסוכנת ואחת ארוכה - יש ללכת בארוכה, בדיוק מכלל זה[או מכלל "וחי בהם"].
ונשמרתם מאוד לנפשתיכם תופס בכל-מצב, והוא דוחה את כל המצוות כולן [למעט 3 איסורי ייהרג ובל יעבור:גילוי עריות, שפיכות דמים וע"ז].
המשך יום נעים,