מאז הסכמי אוסלו יש לנו 90 אלף מאבטחים. חישוב מהיר מראה שזה 4.5 מיליארד ש"ח מינימום רק המשכורות (אם מאבטח מקבל לא יותר משכר מינימום, ייתכן שזה יותר). במשך 10 שנים זה 45 מיליארד.

ויש את כל ההרוגים והפצועים, כמובן שזה העיקר, אבל גם מבחינה כלכלית זה הוצאות עצומות של פיצויים.

וגם כל המכוניות הגנובת וציוד החקלאי.

למי שיש יותר מידע בזה מוזמן להגיב ולהביא פרטים.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

חלק נכבד מהמאבטחים הם בכלל מחברות פרטיות.

לדעתי גישתך כתומך אוסלו היא מוטעית: עליך להצביע על הברכה שבהסכם שבמכה אחת סידר עבודה
באבטחה לרבבות מובטלים...

אם לא היינו משלמים את עלות האבטחה, היינו משלמים אותה בדמי אבטלה. בכלל, כל ההוצאות שמתוארות כאן הן במעגל סגור, יצאו מאיתנו והגיעו אלינו. ואם עושים חישוב כלכלי טהור של הסכמי אוסלו, נא לכלול בתוך זה גם את הצמיחה הכלכלית האדירה שהוא הביא, בדמות מפעלים חדשים שנפתחו, תיירות שעלתה וכו'. גם הסיוע הבטחוני הוגבר והערבויות עזרו לנו לשפר את דירוג האשראי.

הצמיחה הזמנית שהייתה אחרי אוסלו, נאכלה כולה בחודשי המלחמה הראשונים - שגם הם תוצאה
ישירה של אוסלו (ישירה בהרבה מהצמיחה הכלכלית, שניתן לייחסה למאה נתונים גלובאליים שקשורים
לאוסלו באופן עקיף עד עקיף מאוד).
אני הייתי ציני בקשר לעלות האבטחה - אוסלו סיפק עבודה באבטחה - כי יש הרבה יותר פיגועים, ולא
בגלל שהוא הסכם כזה מוצלח שמסדר ג'ובים...
דירוג האשראי עלה ללא קשר לאוסלו. הסיוע הצבאי הוגבר בעקבות הסכם עם ארה"ב שלא קשור
לאוסלו, על ביטול הסיוע האזרחי, והעברת חצי מסכומו כתוספת לסיוע צבאי, בתהליך שיימשך 10 שנים.
בתחילת התהליך קיבלנו סך של 3 מיליארד דולר בסיוע צבאי ואזרחי (1.8 צבאי ו1.2 אזרחי) ובסיומו
נקבל 2.4 מיליארד בסיוע צבאי.
התיירות מאז תחילת מלחמת אוסלו נמצאת בשפל של כל הזמנים.
המפעלים שנפתחו בעקבות אוסלו????????? תן לי דוגמא מסכנה אחת. מפעלים נסגרו בעקבות
אוסלו, בעקבות העברתם לירדן/מצרים. לא מכיר מפעל אחד שנפתח בעקבות אוסלו. בום ההיי-טק
קשור לאוסלו כמו שעראפת קשור למיקרוסופט...

בחישוב כלכלי טהור של אוסלו, ניתן לומר: העשירים הרוויחו ממנו בחלקם. העניים הפסידו ממנו
ברובם. לגבי המדינה - המדינה חטפה בומבה כלכלית ממנו...

שלא ישתמע לשנייה שאני תומך בהסכם אוסלו, אבל החישובים שהוא עשה כאן לא אומרים שום דבר על עלותו של הסכם אוסלו, כי צריך להסתכל על המאקרו, מה הרוויחה והפסידה המדינה.

אני זוכר שבתקופת אוסלו היה בום רציני של קידמה - מותגי בגדים, קניונים, סלולרי, כבלים - הייתי נער, אבל הצמיחה הייתה ברורה, והייתה אווירה של אופטימיות באוויר, ועל זה לא ניתן לשים מחיר. למיטב ידיעתי שנת 2000 הייתה המוצלחת ביותר בתולדות ישראל. אתה יכול להגיד שזה אך ורק קשור לבועת ההייטק - אז אומר לך שגם ההתרסקות שאחרי קשורה אך ורק לבועת ההיי-טק, אבל שנינו יודעים שזה לא נכון. רבין פתח את ישראל לעולם, והעולם התחיל להשקיע. כל ההידרדרות אח"כ קשורה אמנם ישירות להסכם אוסלו, אבל זה כבר אחרי רצח רבין. אף אחד לא יודע, ואף אחד לעולם לא ידע, מה היה קורה אם רבין היה נשאר בחיים - אולי היה מבין שאלה הסובבים אותו מאכילים אותו לוקשים ? אולי הטרור המתגבר היה מכריע את דעתו בסופו של דבר ? אולי מטרתו הייתה "לחשוף את פני של ערפאת" (תאר לך מה היה קורה אם היו רוצחים את ברק בעיצומה של קמפ-דיוויד ?) ?

בפועל, המצב כאן השתפר עבור מעט מאוד אנשים - והרבה יותר אנשים סבלו מכך, כאשר למדינה עצמה
היה רק נזק מההסכם (בעיקר בגלל עלויות הבטחון העצומות כתוצאה מהצורך ללמוד סוג חדש של מלחמה).
"רבין פתח את העולם לישראל" אמנם נראה חמוד מאוד כקלישאה - אבל כעובדה זה כ"כ דחוק, שפשוט
אי אפשר לקחת את זה ברצינות. בין 1986 ל1992 הייתה צמיחה סופר גבוהה מדי שנה. באותו זמן הייתה
אנתפאצ'ה (לא מהסוג שאתה מכיר, עם רובים ומקלעים, אבל אנתפאצ'ה בכ"ז) - ועובדה שהצלחנו להסתדר,
וגם ההשקעות עלו בטור הנדסי. אוסלו לא שינה את מצבנו באופן דרמאטי, למרות שתומכיו בעלי ההשפעה
במקומות שבהם אתה קורא - אומרים אחרת, מסיבות די ברורות...
המשפט "לחשוף את פני עראפת" שברק המציא אחרי שעראפת עשה ממנו צחוק, אמנם נכנס לפנתאון
בזכות עבודת ספין מעולה של יועצי ברק - אבל האמת היא הפוכה בדיוק. ברק היה מוכן להתפקל טוטאלית
בפני עראפת עד לדקה ה90 בטאבה (יומיים לפני הבחירות שבהן הועף), ורק בדיעבד סיפר שבעצם עשה
לעראפת תרגיל גאוני בכך שהיה מוכן לוותר לו על הכל (דמיין מה היה קורה לו עראפת היה חכם יותר ולוקח הכל - ורק אז מתחיל במלחמה. איזה טיעון גאוני ברק היה נותן אז?...), במטרה להוכיח שהוא אינו
פרטנר. ברק הציע לעראפת הכל, לא כדי לחשוף את פרצופו, אלא בגלל שחשב שרק כך יוכל להביא הסכם
לפני הבחירות...

לספר מה היה קורה לולא נרצח רבין, זה די קל, שכן רבין נרצח בסיטואציה שבה, עד כמה שזה כואב,
הרצחו לא שינה כלום לתהליך: ירש אותו תומך מובהק של אוסלו, וגל הפיגועים שזרק את פרס מהבחירות,
חרף הפופולאריות של רצח רבין, היה עולה גם לרבין בבחירות (מן הסתם בפער גדול יותר מכפי שהיה
בפועל בין ביבי לפרס...). רבין לא היה "חוזר בו מההליך" ובטח לא "חושף את פניו האמיתיות של
עראפת". אדרבא, בחודשיו האחרונים הוא נשא מספר נאומים שרק הבהירו את נחישותו ללכת באותו
תהליך (שאכן נמשך ע"י פרס אחרי הרצחו).

טענתי שאני תומך? לא

בשביל זה יש כבר את כל הכוללים ששם לומדים תורת ה' ולא מסתובבים עם אקדחים.

ולגופו של עניין: אם אחרי ה90 אלף המאבטחים הייתי רואה ירידה במספרי או אחוזי אבטלה שלפני הסכמי אוסלו הייתי מקבל את זה. בפועל זה לא ככה.

תמיד אחוזי אבטלה יהיו לערך אותו דבר. זה חלק ממחזור המשק. אם לבן אדם אין עבודה, בסופו של דבר הוא יעשה משהו עד שימצא. תמיד יהיו כאלו שלא מצליחים להסתדר אף פעם בשום עבודה וגם ישנם כאלו שהם במעמד "מעבר" שאיבדו את העבודה הקודמת ומחפשים חדשה, ובינתיים הם מובטלים. אז תמיד זה לערך אותו אחוז מובטלים. השינויים הם מזעריים.

אבל, וזה העיקר: אם ישנם עובדים בעבודות יזומות או בעבודות שלא מביאים כל תועלת זה כל כולו הפסד הכי גדול למדינה. בגלל שמדובר על אנשים שמוכנים נפשית ופיזית לעבוד ואכן עובדים אבל עובדים בעבודות סרק שלא מביאים כל תועלת. ומאבטחים זה בדיוק עבודה שלא מביאה כל תועלת אם לא היה טרור. אותו דבר גם כל הפיצויים שמלשמים יום יום לכל נפגעי הטרור.