11-06-2006, 22:00
|
|
|
חבר מתאריך: 15.05.06
הודעות: 159
|
|
הגן
יוצא מהבית, ופנסי הרחוב מאירים על פניי הלבנות ממילא,
הדרך ידועה מראש, כל צעד וצעד.
תמיד בשעה הזו הגן ריק מאנשים..
ואתה יושב על אותו הספסל מתחת לעץ,
כשאתה עוד תצטרך גם לקום.
רק לוקח נשיפה וחוזר,
מקווה שעוד תחזור..
המחשבות נשארות אותן מחשבות,
והגן נשאר בערך אותו גן,
רק שלפעמים נוספת חריטה נוספת על הספסל..
והמושב קצת יותר רופף, אפילו אם אני לא מרגיש את זה,
אני מביט אל העבר בצעד אחד אחורה וצעד אחד לעבר הקצה.
ואתה מרים את מבטך מהרצפה לעבר השעון,
רואה שהשעה כבר מאוחרת מעבר למידה.
עקבותיי נעלמות כשפנסי הרחוב כבר כבו.
יושן ועושה את דרכי לעבר יום נוסף..
מקווה שמחר אלך לאותו גן ואם לא
אז תמיד אזכר בפעם האחרונה.
המחשבות נשארות אותן מחשבות.
והגן נשאר בערך אותו גן,
רק שלפעמים נוספת חריטה נוספת על הספסל..
והמושב קצת יותר רופף, אפילו אם אני לא מרגיש את זה,
ואני מביט אל העבר בצעד אחד אחורה וצעד אחד לעבר הקצה.
|