הכלב שלי בן 9 שנים ולפני כמה ימים הוא נשאר לבד בבית אחרי שתקופה ארוכה הוא היה רגיל שמישהו תמיד נשאר איתו <תקופה של שנה בערך> , כשהוא נשאר לבד הוא התחיל לבכות ולילל בצורה מוגזמת <שמעתי אותו בוכה אפילו כשכבר הייתי ברחוב> אחרי חצי שעה גיליתי שהוא ממש פצע את הידיים שלו, ידוע לי שכלבים עושים את זה משעמום אבל זה נראה מוגזם ורואים שעשה את זה לעצמו ויש לו "זולה" עם שטיחים, כרית, מים והמשחק שלו אז אני לא רואה סיבה לכך שיהיה לו משעמם עד כדי כך <עם רדיו דולק לידו> .
בנוסף לפציעה הוא גם "סימן" את כל האיזור סביבו.
זה לא פעם ראשונה שהוא עושה דברים כאלה, בעבר כבר קרה שעזבתי לכמה חודשים והוא החליט לצום <אפילו לא הסכים לאכול בשר - רק בכה>, חשוב לציין שהכלב נמצא אצלי מגיל צעיר <מאז שהיה בן חודש בערך> ונוהג להקשיב בעיקר לי <וללכת אחרי לכל מקום >.
אני מודאגת כי בקרוב אתחיל ממש ללמוד <אונ'> ויהיו לו הרבה שעות כאלה לבד.
בנוסף, הוא כל הזמן מלקק את הפצעים מה שגורם לו ליותר זיהומים <הוא יודע שאני לא מרשה ולכן נמנע לעשות את זה כשאני מסתכלת>.
מה לעשות איתו? איך יוצאים מהמסגרת הזאת? ואיך אני יכולה לעזור לפצעים לעבור? האם זה לא יגרום לו להבין שכך הוא מקבל יותר תשומת לב?



בתודה,
תמי

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

למה שהו עושה לעצמו הכלב כבר רגיל לאנשים אפשר לטפל רק בפצעים....
שימו לו מישחת פולידין או יוד ותחבשו לו את זה טוב (לא לוחץ) וזהו...

תלותי מדי, וכשאתה יוצא מקבל חרדת נטישה
אתה צריך להתחיל להרגיל אותו שאתה יוצא מהבית.
בהתחלה אפילו רק לכמה דקות,להגיד לו : אני תכף חוזר
(אל תצחקו אני הרגלתי ככה את הכלבה שלי)
וכשאתה חוזר להגיד," אתה רואה חזרתי מהר"
ולחבק אותו ולשחק איתו.
לאט-לאט להגדיל את הזמן שאתה נמצא בחוץ,
בלי לחץ, ותמיד לתת לו עידוד וחיבוקים כשאתה נכנס.
תגידו שזה פסיכיליגיה בגרוש, נו אז מה.
אם זה יעבוד, וסביר להניח שזה כן למה לא לנסות.
בקשר לפצעים קח אותו לוטרינר, שיטפל בהם,
שלא יקבל זיהום.

יקיר לתשומת לבך, לכלב לא חובשים את הפצע,
כי צ'יק-צ'אק יוריד את התחבושת.
פולידין ויוד זה אותו דבר,
ואם שמים רצוי להשאיר פתוח ולא סוגרים.

כדאי להיזהר שנותנים עיצות בשימוש בתרופות,
בשביל זה יש רופאים הם למדו על כך

אשמח לקבל עידכון.

תודה



הפולידין לא יצרוב לו? זה באמת טוב לבעלי חיים? זה לא רעיל אם בולעים את זה? <הרי הוא ילקק את הפולידין >.



תודה על התגובה המהירה ואני אנסה את הקטע עם העזיבה לכמה דקות, למרות שהבכי קורע.

אגב אני בת

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

חוץ מזה, נראה לי שהכלב שלך קצת מפונק, ואת צריכה לקחת את זה לתשומת ליבך...

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

חחח יודעת, הוא מאוד מפונק, אבל אפשר להבין איך הדברים יצאו ככה, לפני 9 שנים עוד כל הילדים במשפחה היו דיי צעירים ושיחקו איתו כל הזמן, עכשיו אפילו הקטנים במשפחה כבר גדלו וכאן מתחילה הבעיה

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

בקשר למה שכתבת בהתחלה שהוא מלקק את הפצעים והם יזדהמו ככה, אז רק רציתי להוסיף שברוק באופן טבעי יש אנטיביוטיקה... תשימי לב כמה מהר פצעים שיש לך בעצמך בפה - מתרפאים ללא התערבות.
ליקוק הוא מנגנון הגנה ולא מזיק.

בד"כ מזהים את זה אצל הכלב בשלב די מוקדם ואז נח לטפל בזה. אישית הייתי ממליץ להביא לו כל מיני צעצועים כלביים. כרית, מים ושטיח לא מפיגים שעמום. הם אולי נוחים ומונעים צמא אבל לא עוזרים להעביר את הזמן. בנוסף לכך יכול להיות שלכלב יש אנרגיות עודופות שאין לו איך להוציא אני לא מכיר את הכלה ולכן אני משער).
בכל מקרה אפשר ל"אמן את הכלב להשאר לבד. בהתחלה תיהיה בחדר אחד והכלב יהיה בחדר אחר, אח"כ תצאי לזמן קצר מהבית. שימי לב לא לעשות יותר מדי רעש וצלצולים כשאת יוצאת, בשביל לו "להדליק" את הכלב. בהתחלה תצאי ל-10 דקות ולאט לאט תעלי את הזמן. אם את מעוניית יש גם אפשרות לרכך את התופעות של חרדת הנטישה. את יכולה להשאיר לכלב פריט עם הריח שלך שישמש כמו גשר רגשי בשביל הכלב. לדוגמא, חולצה ישנה.
בכל מקרה הייתי ממליץ לך להתייעץ עם וטרינר בנוגע לזה.
אם זה מעניין אותך...בבריטניה בוצע מחקר שגילה שכלבי רועים (בד"כ מעורבים) נוטים יותר לפתח חרדת נטישה. אני אישית לא סומך על מחקרים כאלה...
בקשר לפצעים, זה טיפול וטרינרי נטו. לוטרינר יש מספיק כלים למצוא את הפתרון הכי מתאים לכלבך. בין אם זה תחבושות או תפירה ו"אקדח סיכות" (באקדח סיכות לא משתמשים לרגליים אבל לא משנה.

קודם כל תודה לכולם כאן


ואני מנסה את השלבים של העזיבה לכמה דקות וחזרה אליו, בנתיים הוא נובח ומנסה למנוע מאיתנו <מכולם> לצאת מהבית בנביחות וחסימה עם הגוף, יש לו גם צעצועים <והצעצוע האהוב עליו> ורדיו כדי שלא יהיה שקט כזה..
ובקשר לפצעים, זה לא חתכים עמוקים או משהו, פשוט רואים שבעור מחוכך <ככה רושמים?> ושרוט
בנתיים זה מחלים לאט לאט אבל הבעיה של הסימונים בבית ממשיכה בקצב בלתי ניתן לעצירה..=\

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

petnet יש מדור "פינת האילוף".
שם יש שאלות ולשובות.
אולי תפני את שאלתך ליוסי שמואל
שאני בטוחה שיכול לייעץ לך לתיקון המצב.

שהוא אוהב לאכול- עצם, ממתק- במידה סבירה, כמובן.
כלב שהמשפחה שלו היא הלהקה, ואת המנהיג- הוא אמור לחשוב שאת הולכת "לצוד" לו אוכל, ולכן ישמח יותר "לשחרר אותך", ויקבל אותך בחזרה בשימחה.

כשתעדרי לכל היום, הוא יתרגל, ולקראת השעה שבה את חוזרת, הוא יתמקם ליד הדלת ויחכה לך

Signature Is For Lamers. There's no Signature

והוא מבין את זה מצויין

בכל מקרה, הנה כמה דברים שמעידים על שליטה של הכלב במקום של הבן אדם:
- הכלב מרשה לעצמו לשבת על הבן אדם או דברים דומים.
- הכלב יוצא ונכנס ראשון מכל הדלתות.
- הכלב הוא זה שמושך את האדם בטיולים, האדם פשוט נגרר אחריו.
- הכלב נמצא פיזית יותר גבוה מהאדם (מצב שתלוי באדם בלבד). אל תשבו על הרצפה כאשר הכלב יושב על הספה.
- מניעת חופש התנועה מהאנשים ב"להקה".
יש עוד כמה דברים שמעידים על זה רק שלא נכנס אליהם כרגע.
יש שיטה שפותחה ע"י סזאר מילאן, מומחה כלבים בי"נל המתגורר בארה"ב ובעל מכון לטיפול בבעיות התנהגות של כלבים. לשיטה קוראים שיטת המהניג ה"אסרטיבי רגוע". יש בה הסברים איך להיות המנהיגים בלהקה ככה שגם הכלב וגם האנשים יהיו רגועים. בנוסף הוא פיתח "נוסחא" בנוגע לאיך צריך לחיות אם הכלב מבחינת זמן הפעילות הגופנית, תרגול המשמעת והענקת החיבה ההדדית. סביר להניח שהנוסחא עצמה תפתיע חלק גדול ממכם. במשפט אחד סדר החשיבויות הוא כזה:
1) פעילות גופני
2) תרגול משמעת
3)הענקת חיבה
בגלל שזה ממש ארוך אני לא אפרט למה כמה ואיך עכשיו. אם זה מעניין מישהו והוא רוצה לדעת יותר אז שישאל חופשי.
אני חוזר לבסיס ביום רביעי ככה שאם השאלה תגיע לאחר מכן יקח לי בערך שבוע לענות עד שאני אחזור הביתה....