"מערכת הביטחון תדע להתאים את עצמה לקיצוצים"

מנכ"ל רפא"ל, ידידיה יערי, יכול לחיות עם קיצוץ בתקציב מערכת הביטחון - אבל רק בתנאי שיהיה חלק מתוכנית רב שנתית. בראיון בלעדי ל-TheMarker הוא מספר שהחברה צפויה להרוויח 120 מיליון שקל ב-2006

מאת אורה קורן

העניין היחיד שסודק מעט את השליטה המאופקת של מנכ"ל רפא"ל, ידידיה יערי בראיון שנמשך כשעתיים, הוא הקיצוץ בתקציב משרד הביטחון. יערי לחלוטין לא מבין מה רוצים מהפנסיונרים של המערכת ומשוכנע, כי מי שטוען שהסתיימה החזית המזרחית ולכן ניתן לשנות את ההיערכות המלחמתית - לוקה בבעיית ראייה קשה לטווח ארוך.

לדידו, החזית המזרחית עוד תתעורר מחדש בלבוש שיעי גורף ומאיים יותר. ואם לא די בכך, ישראל עלולה למצוא עצמה בטווח הבינוני מבודדת יותר ובלי סיוע צבאי אמריקאי בגלל גירעון תקציבי של הדוד סם. "אני לא מנסה להפחיד בסיפורי כיפה אדומה. מי שמסתכל עשר שנים קדימה ולא עושה את החישובים האלה - טועה".

יערי נחת לפני כשנתיים בכורסה הרכה של לשכת מנכ"ל רפא"ל, החברה הביטחונית הממשלתית שהוקמה כמעבדה לאומית עם קום המדינה. לשם הגיע מקדנציה של ארבע שנים כמפקד חיל הים ולפני כן הספיק לכהן גם כמפקד הקומנדו הימי. משרד הביטחון הוא לקוח חשוב של רפא"ל, ומכאן הרגישות של יערי לתקציבו של אותו לקוח מרכזי.

בראיון מקיף ראשון לתקשורת אומר יערי על דיוני תקציב הביטחון: "אף אחד לא יכול להגיד שאי אפשר להסתדר עם טיפה פחות, אבל דרושה יציבות של כמה שנים. הבעיה היא, שהמערכת הפוליטית ומשרד האוצר לא מסוגלים לייצר מחוייבות רב שנתית. זה בסדר שיתווכחו ביניהם על הרף, אם בסוף הם יגיעו להסכמה. אבל זה לא קורה. אם יגידו למערכת הביטחון: 'נשים לכם 32 מיליארד שקל בשנה לשלוש השנים הבאות, לא נוסיף ולא נגרע', המערכת שהיא אינטיליגנטית תדע להתאים את עצמה. למיטב ידיעתי, היתה מחויבות של ראש הממשלה הקודם, אריאל שרון לשלוש שנים של תקציב קבוע. ככה אפשר לעשות תוכניות ולרדת בהוצאות. כל תוכנית חומש של מערכת הביטחון קורסת חמישה חודשים אחרי שתיכננו אותה בגלל הקיצוצים.

"כל הסיפור הזה עם הפנסיות של אנשי הקבע הוא ספין מכוער. זו הבעיה של המשק הלאומי, הפנסיונרים? גם ריטואל הירידות על אנשי משלחות הרכש פתטי. הבעיה שלנו זה לא האש"ל שלהם, אלא שלא מסוגלים לתת למערכת הביטחון תקציב לשלוש שנים. צריך יציבות בתכנון, ואז גם אפשר יהיה לקצץ במשלחת הרכש אם מישהו יחשוב שזה נכון".

מאיפה יבואו מקורות המימון החלופיים לנושאים חברתיים?

"אפשר למצוא אותם, למשל, במעגל של הכלכלה השחורה. בסקטורים שלא הצליחו לחבר לכלכלה הלאומית. שם ישנם הרבה מאוד כספים שאין לנו גישה אליהם. את הכלכלה לא מבריאים דרך קיצוץ חוזר של תקציב הביטחון. בעוד עשר שנים נהיה יותר מבודדים מכפי שאנחנו היום. אנחנו חייבים להתכונן לכך שהמקורות יצטמצמו, הסיוע האמריקאי ייגמר בגלל הגירעון במשק האמריקאי. יש משהו פופוליסטי בטיעון שעיראק נגמרה, שאין חזית מזרחית, שיש שלום עם מצרים וירדן ושסוריה היא לא יריב. זה מצב זמני. מי שמסתכל קדימה ומנסה להעריך מה יקרה כשהאמריקאים ייצאו מעיראק והמפרץ הפרסי יהפוך למרכז של לחץ שיעי מגיע למסקנה, שאנחנו יכולים להיות עם חזית מזרחית יותר קשה משחלמנו אי פעם. מישהו יכול להגיד שזה לא יקרה? לכן, צריך להפסיק את ההשתוללות על תקציב הביטחון. אם לא נכין עכשיו עתודות למצב של אי ודאות, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ללא תשובות".

איך רפא"ל משתלבת במתן התשובות לאיום האיראני?

"אני לא יכול לפרט, אבל כמעט בכל תשובה שמדינת ישראל תחליט, שהיא רוצה לייצר נגד האיום האיראני, תהיה הרבה מאוד טכנולוגיה של רפא"ל".

אתה מתכוון לתקיפת הכור הגרעיני האיראני?

"כל ניסיון להעתיק את מודל הכור העיראקי למודל האיראני חסר כל שחר. הסיטואציה שונה לחלוטין והרבה יותר מורכבת מהצד המדיני-פוליטי וגם בהיבט התשתיות. האיראנים הרבה יותר מתקדמים. לעיראק היה מקור אחד של היכולת, שכשפגעת בו שיתקת אותו לגמרי. פה זה הרבה יותר מורכב, ואיראן זה לא עיראק מבחינת גודל ומרחק".

מהם האיומים העיקריים שרפא"ל נערכת לתת להם מענה?

"לוחמה בשטח בנוי, שהיא סוג של לוחמה אורבנית שמסבכת את המצב. הלוחם צריך להיות מסוגל לאפיין לוחם יריב בסביבה אזרחית. צריך לזהות נשק ומאפייני תנועה. צריך לתת תשובה מדויקת, שהקבוצה שנראית תופסת מחסה היא לא טיול שנתי של בית ספר, אלא חבורה של 'צדיקים'. ויכול להיות שיש משפחה שמסתכלת עליהם מהבלקון שליד, אז צריך לא לפגוע בה. זו דרישה שנעשית אולטימטיווית. המערכות הבאות יצטרכו לתת תשובה מי לוחם ומי לא, מי מתאבד, מי היה בפיגוע וחזר. צריך להגיע למצב שבו נוכל לאתר, לזהות וליירט כל מעשה, או הכנות למעשה. שום דבר פחות מזה לא ייתן תשובה לסוג המתפתח הזה של הטרור המקומי והעולמי. יש אפשרויות טכנולוגיות רבות לשגר איתות, לקלוט אותו חזרה ולהבין מה יש מולך. אנחנו מפתחים שורת טכנולוגיות, וישנם דברים רבים שלא מיצינו".

כיצד אתם נערכים לתת מענה לעימותים המתגברים בין צבאות לחוליות טרור ולוחמי גרילה?

"אופי הסכסוכים המתפתח הוא מלחמה א-סימטרית, בין צבאות של מדינות לחוליות טרור ואוכלוסייה אזרחית. צריך לייצר כלים שיודעים לפגוע רק במטרה הלגיטימית. זה תחום מומחיות גדול של רפא"ל שבו אנחנו נמצאים לפני כולם. בהקשר זה מדובר על סגירת מעגלי איתור ותקיפה מהירים, על מערכת רואה-יורה. למקטע היורה רפא"ל מציעה עמדות נשק נשלטות מרחוק, ימיות ויבשתיות, טילים אלקטרו-אופטים רב תכליתיים מסוג ספייק ומערכות מיגון אקטיוויות וריאקטיוויות. אנחנו מדברים על פיתוח מיגון לכלי רכב קלים וציודם בעמדות נשק נשלטות מבפנים. כל זה משולב במערכת אלקטרו-אופטית, שמאפשרת לירות למקום אליו מסתכלים, ביום ובלילה. כיוון יותר שאפתני הוא מערכות כלים לא מאוישים בים, ביבשה ובאוויר. הם צריכים תקשורת, מערכת חיישנים ובעיקר מערכת שליטה ובקרה שמאפשרת להפעיל את המערכת. לשם אנחנו מתכווננים. כיום, כל הטילים הם אלקטרו-אופטים. כלומר, המפעיל רואה לאן הטיל הולך ושולט בו עד המטרה. התוצאה היא, שגם אם ירית ממרחק של שמונה קילומטרים בצללית שראית, כשתתקרב תוכל להסיט את הטיל לחלון ספציפי, או מאוטובוס למשאית. פה רפא"ל לדעתי מובילה בעולם. אין אף אחד בארצות הברית, או במקום אחר, שמסוגל להגיע לרמות אמינות ודיוק של מה שרפא"ל מייצרת".

מה עושים עם הקסאם?

איך אתם משתלבים ב"הגנה על המולדת" (הומלנד סקיוריטי)?

"אנחנו עסוקים בשורה של פיתוחים, החל מביומטריה (זיהוי תווי פנים) וכלה בישומים של אקוסטיקה משולבת במערכות הגנה".

יש פתרון לירי הקסאמים?

"זה חלק מתחום חדש-ישן ורחב יותר של הגנה אווירית (הגנ"א). בשנים האחרונות ישנה תנופת פיתוח של מל"טים ומזל"טים וטילי שיוט ושל רקטות כבדות וטילי קרקע-קרקע קצרי טווח וארוכי טווח. זה יצר צורך די אקוטי לבוא עם מערכת הגנ"א. רפא"ל לקחה נכסים של טילי אוויר-אוויר והסבה אותם לטילים שמשוגרים מהקרקע. לעניין זה יש הצלחה גדולה מאוד. אנחנו לקראת סיכום עסקה די גדולה של יותר מ-250 מיליון דולר. הפרויקט בשיתוף עם התעשייה האווירית. מה שמיוחד פה זה, שמקבלים טיל הרבה יותר קטן ובעל ביצועים הרבה יותר טובים מבחינת יכולת התימרון שלו. אם בונים סביבו מערכת חכמה, ניתן להגיע לגמישות בפריסת סוללה כזו ולהקטנת עלויות. טילי אוויר-אוויר הם בסיס טוב ליצור הרכבים חדשים של הגנ"א. היעד הוא לפגוע בכל מיני מעופפים - ממזל"טים ועד מטוסי קרב. לגבי הקסאמים, נוצרה א-נומליה. ישנו צורך ליירט טיל שייצורו עולה 150 שקל עם טיל שעולה 150 אלף דולר. טילי העבר יקרים יותר ועולים מיליון דולר. ברמה המערכתית נדרש לכך תיקון, ולדעתי נגיע לפתרונות יותר זולים, שיתנו מענה לחימוש מאולתר כדוגמת הקסאמים. זה בהחלט אחד התחומים שנעשה איתו חיל בשנים הקרובות".

מה המוצר ה"חם" הבא שייצא מרפא"ל?

"ישנו פיתוח של כלי שיט שנשלט מרחוק. מעין מזל"ט ימי. ישנן כמה חברות שעושות את זה, ושלנו הוא מהמתקדמים בעולם. אנחנו כבר מוכרים אותו, וזה תחום שיתפתח. יש לזה שימוש להגנה על מתקנים נייחים בים, ואפשר דרכו ליצור קשר עם כלי שיט שעצרת. אפשר להגיע ללהקת כלים שמסתובבת בים ונשלטת על ידי כלי מרכזי. זה יכול לשמש גם ללוחמה ימית וללוחמה נגד צוללות. כולם מנסים להיכנס לזה - אלביט, התעשיה האווירית. הכלי הראשון שלנו נמכר לסינגפור והקונה השני חסוי. חיל הים לקח כלי אחד להערכה, וכמו שאני מבין, הוא ירכוש אותו. נראה הרבה מזה בשנים הבאות".

המספרים של רפא"ל

"ב-2005 מכרנו ב-870 מיליון דולר והשנה נמכור יותר. צבר ההזמנות שלנו בסוף השנה יהיה תשעה מיליארד שקל. עדיין לא ברור כמה מזה יימכר ב-2006 וכמה ב-2007. אנחנו מעסיקים 5,000 עובדים ישירים וסביב הגרעין הזה בצפון מועסקים עוד עשרות אלפים. אנחנו מצפים לרווח נקי של 120 מיליון שקל, 50% מזה נחלק כדיבידנד לממשלה. במחקר ופיתוח (מו"פ) אנחנו משקיעים 8%-7% מהמחזור. חטיבת הטילים שלנו היא הרווחית ביותר. לחטיבות אחרות יש שנה יותר טובה ושנה פחות טובה, ואני מעריך שב-2006 כולן ירוויחו. רפא"ל לא חייבת גרוש לבנקים. פרט לרפא"ל יש לנו חברות בנות שמוסיפות למכירות ולרווח. יש לנו חברת ייצור בגרמניה, חברה בארצות הברית, חברה משותפת עם אלביט, חברת אופגל בכרמיאל ושיתופי פעולה עם אלתא במיקרו אלקטרוניקה ועם התעשייה האווירית במיקרו לוויינים".

באחרונה גייסתם 350 מיליון שקל בהנפקת איגרות חוב למשקיעים מוסדיים. אתם מתכננים לנצל את האווירה החיובית לגביכם לגיוסי המשך?

"אנחנו נכנסים לאט לאט לפעילות משוכללת יותר בשוק ההון. בלי מנופים פיננסיים לא ניתן להתפתח עסקית. הגיוס מיועד להתפתחות עסקית, לרכישת חברות או למיזמים משותפים. הניהול הפיננסי שלנו די שמרני. אנחנו לא משקיעים בלירה הטורקית, ואין לנו שום כוונה כזאת. אנחנו לא משקיעים במה שלא קשור לפיתוח העסקי שלנו ואנחנו לא חושבים בינתיים על דרכים נוספות לגיוס הון. להערכתי, כדרכנו בקודש, לפני שנבוא למשקיעים פעם נוספת, נרצה שיהיה לנו מה להראות שעשינו בגיוס הקודם. שלא יהיה חשש, שאנחנו מוכרים חלומות. זו שמרנות טובה".

http://www.haaretz.co.il/hasite/pag...SubContrassID=0

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby