http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3262457,00.html
שדרות: "מרגישים כמו במלחמת השחרור"

השכנים בקיבוצים הסמוכים לשדרות נזכרים בפינוי הילדים מיישובי הגבול במלחמת השחרור. הם הזמינו את תושבי העיר לצפות במונדיאל, משרד החינוך הבטיח הקלות, אבל התחושה באוהל המחאה מול ביתו של שר הביטחון לא משתנה. "אנו נראים בעיני הציבור ובעיני העולם תושבים אומללים, חשופים לירי מבלי שהמדינה תגן עלינו"

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

מלחמת העצמאות, מלחמת השחרור או מלחמת הקוממיות היא המלחמה שהביאה בסופו של דבר את ישראל לעצמאות. המלחמה התחילה ב-30 בנובמבר 1947, יום לאחר קבלת תוכנית החלוקה של האו"ם בכ"ט בנובמבר, והסתיימה ב-20 ביולי 1949.

המלחמה פרצה עקב התנגדותם של ערביי ארץ ישראל ומדינות ערב להחלטת האומות המאוחדות להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. הערבים פעלו למנוע את הגשמת ההחלטה ולהגיע לשליטה ערבית על הארץ בכוח הזרוע. ערביי ארץ ישראל החלו בלחימה מיד לאחר החלטת עצרת האו"ם, כשהם נעזרים בכוחות בלתי סדירים שבאו מבחוץ. מדינות ערב הצטרפו למלחמה, עם צבאותיהן הסדירים, בפלישה למדינה שזה עתה הוקמה, מיד עם הכרזת העצמאות ב-14 במאי 1948. המדינה שהוקמה במהלך המלחמה כוננה ממשלה זמנית, נקבעו סדרי שלטון ומשפט והכוחות הלוחמים שנקראו מיום הכרזת המדינה בשם "כוחות המגן" הוכרזו ב-26 במאי 1948 כצבא ההגנה לישראל. המלחמה הסתיימה בנצחונו של צה"ל, שהדף את צבאות ערב והרחיב את תחום המדינה מעבר לגבולות שנקבעו למדינה היהודית בהחלטת עצרת האו"ם.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E...%A8%D7%95%D7%A8

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

ב48 התקדמו לכוון העצמאות, עכשיו לכוון הפוך.

לכן, כשהציגו את המילה קדימה, היו צריכים לשאול קדימה לאיזה כוון?

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

היום אנחנו פועלים לשימור ולבסוס עצמאותנו - את מה שהשתבש במלחמת ששת הימים.
מלחמה שנועדה להגן ולשמר, מלחמה שהביאה לניצחון צבאי גדול ובעקבותיו מגלומניה מהסוג של אני ואפסי עוד. היום אנחנו מתעוררים מהחלום ואפילו הימין חש שאנחנו מצויים בחלום בלהות שההתעוררות ממנו קשה וגם כואבת.

ואילו עכשיו אניחנו נחושים להפסיד, וחושבים שההפסד איכשו יביא לנו משהו, אבל זה יביא להתאדות המדינה היהודית.

אם לא היינו מנצחים במלחמת ששת הימים ומלחמת העצמאות, לא היינו קיימים.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

אתה צודק בהחלט שמלחמת העצמאות ומלחמת 1967 הבטיחו את קיומה של מדינת ישראל.
אלא שלתאבון יש גבול: במלחמת העצמאות ידעו מנהיגינו להציב את הגבול בתוכו מדינת ישראל תוכל לשרוד ואכן גבול זה עמד לנו במלחמת 1967 ואפילו במלחמת יום כיפור ומלחמת לבנון.
במלחמת 1967 לא השכילו מנהיגנו לקבוע את הגבול המעשי - גבול שאיננו מחייב אותנו לשלוט על עם אחר (שלמרות שאתה אינך מכיר בקיומו הוא חי קיים נושם ואפילו בועט).

לאחר שתי המלחמות לא השכילו מנהיגינו להגיע להסכמי שלום ולקבע את גבולותיה של מדינת ישראל.

תלמד קצת היסטוריה....

אם לא המרחב שהיה לנו בשנת 74, כבר לא היינו קיימים.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

אם לא היינו יושבים על גדות התעלה אם משה דיין לא היה מכריז השקם וערב שמוטב שארם אל שייך ללא שלום מאשר שלום ללא שארם אל שייך - לא הייתה פורצת מלחמת יום כיפור.
מי שלא השכיל לקבוע את גבול השלום עם מצריים לאורך הגבול הבינלאומי במועד - קבל את יום כיפור.

אבל ללמוד מההיסטוריה מהניסיון הנורא - זה לא.

זה שאנחנו גורמים לה..

-פעם היה מעט מידע ובאיכות, היום יש המון מידע ובשיטחיות.

לכשתתחיל לתפוס תבין היכן אתה חי.

מילא לדעתך מכתבי אינם קשורים - אתה בכלל אינך קשור למציאות ואינך יודע היכן אתה חי.

אני מטיל ספק שאתה יודע כיצד לשים את הטוטפות ובכלל מהי המטרה הרשומה בתוכן.
תבדוק אם אכן הן כשרות. לפי התנהגותך - משהו כפי הניראה משובש שם.

אל תדאג יהייה שלום בקרוב, הוא קרוב יותר מאי פעם...

-פעם היה מעט מידע ובאיכות, היום יש המון מידע ובשיטחיות.

העם הזה עוד ימרר בבכי על בחירתו חסרת האחראיות
בחבורה כזו גרועה של חדלי אישים כקברניטי המדינה שלהם

פרש הוא חרא של אתר והבעלים שלו הם חרא של אנשים
מגיע לכם יותר מזה.

ממש רגע לפני שהמשיכה להתדרדר "קדימה לתהום". או-אז, אם שרון לא היה על סף שיתוק מוחי, ואם הוא לא היה כפוב בידי בניו בע"מ והתקשורת, אולי אפשר היה להציל עדיין.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

והאידיאולוגיה של אישתו וילדיו.
ופרץ גם.
ומי שהצביע בשבילם יכול לבוא בטענות רק לטיפשותו.
רובם אמנם עדיין לא מגרד להם בקצה הישבן כי רמת השרון רחוקה משדרות.
אבל כשאולמרט יבצע את ההתכנסות והקטיושות ישכנו בשפע בשטחים שנפנה ביו"ש - נמשיך לדבר.
מי שלא הבין, שישאל את הקיבוצים שעלצו בזמן פינוי גוש קטיף והיום קוטפים את הטילים בעצמם...

מדינאי פועל במחשבה תחילה. פוליטיקאי פועל על הרגש ועל היצרים האפלים של צאן מרעיתו.

ובכל זאת מכרו לנו את ההתנתקות??

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אפילו שנתניהו וחובריו קפצו מן העגלה ברגע האחרון - אחריותם לא נמחקה להם.

באשר לתחזית: איש לא חשב ואיש לא הבטיח, שבעקבות ההתנתקות מחבל עזה, יפסיקו המחבלים לנסות לזרוע בנו הרס והרג. ההתנתקות היא שלב ראשוני בהפרדות מן הפלסטינאים. על הצלחתה או כשלונה תוכל לדבר רק כאשר יושלם המהלך כולו.
גם היום, אם תעשה את מאזן הנפגעים ואת יכולת הפעולה של צה"ל - מספר הנפגעים קטן לאין שעור וצה"ל פועל כיום בעוצמה חזקה יותר מתמיד.
אני מאמין שגם מדיניות נבונה, תשיג את השיגיה.

עוד מעט אחורה ונגיע לימי המנדט הבריטי ועל פי הכללים דהיום נוכל לשאת דרכון בריטי (למלא את משאת נפשם של חלק בלתי מבוטל של אזרחי מדינת ישראל להחזיק בידם דרכון זר).
עוד הרבה אחורה ונגיע להצהרת בלפור המורחבת ולהגשמתה (למלא את משאת נפשם של אלו החותרים להטמע בגבולות ההבטחה).

וברצינות, כידוע את הנעשה אין להשיב וחייבים לחתור קדימה מהנקודה בה אנו מצויים היום - מחר אנחנו עשויים למצוא עצמינו בנקודה נחותה יותר.