אם התעשייה האווירית תזכה בחוזה, עליו היא מתחרה מול בואינג, הוא יהיה מהגדולים בתולדותיה, בסך 1.2 מיליארד דולר

עוד בכתבה:
חברת בואינג הפעילה לחצים »

גדולים סיכוייה של ישראל לזכות בחוזה ביטחוני בסך כ-1.2 מיליארד דולר עם ממשלת דרום קוריאה. כך אמר ל"הארץ" מקור במשרד החוץ של דרום קוריאה. מדובר בעסקה של התעשייה האווירית וחברת-הבת שלה, אלתא, לספק ארבעה מטוסי התרעה מוקדמת ובקרה לחיל האוויר של דרום קוריאה. אתמול הודיע מינהל הרכש של משרד ההגנה בסיאול שהחברה הישראלית והמתחרה שלה, בואינג האמריקאית, עברו את שלב בדיקות ההארכה.

אם התעשייה האווירית תזכה בחוזה, הוא יהיה מהגדולים בתולדותיה, חוזה דומה בהיקפו לחוזה לספק שלושה מטוסי התרעה להודו.

החלטה סופית בעניין העסקה צריכה להתקבל בעוד חודש, והיא טעונה את אישורם של שר ההגנה ונשיא דרום קוריאה רו מו היון, אבל ייתכן שההחלטה תידחה גם לספטבר. המועד האחרון למכרז נועד להיות דצמבר 2005, אבל הוארך לאפריל 2006, כדי לאפשר לתעשייה האווירית להשיג את הרשיונות הדרושים לה.

עובדה זו, לדברי המקור הדרום קוריאני, מעידה כי דרום קוריאה מעדיפה את ההצעה של החברה הישראלית. ההצעה הישראלית נמוכה בכ-300-500 מיליון דולר מההצעה של חברת בואינג - וזאת, לאחר שבואינג כבר הסכימה להפחית את מחירה בכ-700 מיליון דולר.

ההצעה הישראלית היא מערכת ראדאר מדגם פלקון של אלתא, המורכבת על מטוס גולפסטרים 550 של חברת ג'נרל דינמיקס, וברכיבי תקשורת מודיעין של חברת די-אר-אס מארצות הברית. שתי החברות האמריקאיות מעורבות בכ-50% מהמיזם. דבר זה תורם גם הוא לסיכויי התעשייה האווירית לזכות במכרז.

חברת בואינג הפעילה לחצים

התחרות על העסקה, בין התעשייה האווירית לבואינג, החלה כבר בשנת 2004. החברה האמריקאית הפעילה לחץ כבד ונעזרה בשגרירות ארצות הברית בסיאול, ובחברת לובינג מקומית, כדי שהממשל הדרום קוריאני יעניק לה את המכרז. אבל עד כה עומד הממשל הדרום קוריאני בלחץ, בין השאר משום שהוא מבקש לגוון את מקורות הרכש שלו ולא להיות תלוי רק באספקת ציוד צבאי מארה"ב.

מסייעת לתעשייה האווירית גם העובדה שהמחיר שהיא מציעה נמוך בכ-20% מההצעה של בואינג, והעובדה שהמערכת שלה טובה יותר וטווח הכיסוי שלה קטן יותר מהמערכת האמריקאית. דרום קוריאה אינה מעוניינת בכיסוי גדול מדי, מחשש שהדבר יכעיס את סין. היא זקוקה למערכות ההתרעה רק כדי להשיג מודיעין והתרעה מוקדמת במקרה של פעולה עוינת של צפון קוריאה.

עד לאחרונה נקטה התעשייה האווירית גישה של "פעילות שקטה". בזמן האחרון, עם הגעת המכרז לשלבים הסופיים, היא העלתה את הפרופיל שלה לדרום קוריאה. הנציגות שלה בסיאול תוגברה ונשכרו שירותיה של חברת יחסי ציבור מקומית. אתמול קיים אחד משני נציגי התעשייה האווירית שם, שמואל מנור תדרוך לכתבים ביטחוניים של דרום קוריאה. בתדרוך הוא הציג את ביצועיה של המערכת הישראלית, כולל תצוגה של יכולות מטוס הגולפסטרין.

בכל מקרה, ההחלטה בדרום קוריאה תתקבל בצורה של "בידינג", שבה שני הצדדים מתבקשים להופיע בחדר סגור לפני האחראים על המכרז, ולהציג את המחיר הסופי שלהם. ההצעה של התעשיה האווירית נעה בין 1.1-1.3 מיליארד דולר. להערכת מומחים קוריאנים, ספק רב אם חברת בואינג מסוגלת להתקרב להצעה כזאת.

ראש מינהל הרכש של משרד ההגנה בדרום קוריאה התבטא לפני כמה חודשים ואמר, שסיכויי החברה הישראלית הם גדולים ביותר.

http://news.walla.co.il/?w=/2/924883

Programming today is a race between software engineers striving to build bigger and better idiot-proof programs, and the Universe trying to produce bigger and better idiots. So far, the Universe is winning. -Rick Cook

אלו מטוסי מכ"מ. מטוסי מכ"מ אינם מטוסי מודיעין.

ידיעת תנועת כלי הטייס בשטח האווירי של האוייב שלך זה לא מידע מודיעיני ?

בכל מקרה, חשוב לזכור שבמקרה של דיסציפלינות מודיעין כל ההגדרות אוכלות זו את זו.

זה נחשב לביון, ולדעת לוחות זמנים של חילות אוויר זה מידע מודיעיני. חוץ מזה, מטוסים מסוג זה נחשבים למטוסי ביון.