16-06-2006, 15:59
|
|
|
|
חבר מתאריך: 16.06.06
הודעות: 5
|
|
שלום אני חדשה=] משהו שכתבתי...
החושך ירד כבר מזמן. מדי פעם עדיין רואים מכוניות ממהרות לבתיהן. שלושה כוכבים מבצבצים להם מהענן, אותו ענן שנדמה כי אחוז הוא טירוף, נדמה כי כועס הוא, לכן מרטיב את הכל.
אותו רחוב שבצהרי היום היה הומה אדם וכמעט בלתי אפשרי היה לשמוע בו את מחשבותיך שלך, כעת שקט, רטוב, חסר אונים.
תוהה אני, האם זהו הגשם המרטיב את פניה או שאלו הן הדמעות המציפות כשיטפון.
תוהה אני, האם היא מכווצת את גופה בגלל הקור הנוראי ומחבקת את רגליה כי הן האחרונות שנשארו לה לחבק.
כה קטנה היא, חסרת הגנה. מביטה אל החלונות הצבועים באורות צהובים, מלאים חום ואהבה.
אך זהו רק האופק, זוהי רק אשליה.
שערה השחור מתערבב עם החושך, גופה מתערבב עם הקור ומחשבותיה נודדות אל המוות שנראה כעת כה ורוד.
מצחיק, חושבת היא על חלומות ורודים כמו המוות בעודה מוקפת בשחור, ותוהה היא האם המוות זוהי אידיליה או שזהו רק חלום.
והינה, הביטו, פסק הגשם אך את פניה הוא עדיין שוטף.
הינה, הביטו, עוצמת היא את עיניה וכבר נמצאת במקום אחר.
(אגב.. קוראים לי הילה )
|