יום ראשון, כ"ב סיון התשס"ו, ‏18 ‏יוני ‏2006, 11:46
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www1.idf.il/dover/site/Images_Site/tans.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www1.idf.il/dover/site/Images_Site/tans.gif]


מאת אור אבי-גיא


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www1.idf.il/dover/site/Images_Site/tans.gif]

טיול בחיפה

13 חיילים במדי א' של חיל הים, שלושה מפקדים ומדריכה אחת צועדים בשני טורים מסודרים ברחובות חיפה. כולם חמושים בבקבוקי מים ונשק אישי. לא, הם לא חוזרים לבסיס, ולא, הם לא יצאו לאפטר- אלה הם לוחמי ספינות הטילים (סטי"לים) העתידיים מקורס טכנאי שליטה ובקרה שיצאו לסיור הכרות עם העיר בה הם משרתים.

מסתבר שחיילי חיל הים בסיור הם אטרקציה לא קטנה. כל כמה דקות ביקשו עוברי אורח להצטלם למזכרת עם החבורה המדוגמת, כאילו היו סלבריטאים. לא פעם ולא פעמיים במהלך הסיור נשמעו קריאות אוהדות לעברם- "כל הכבוד, כל הכבוד לחיילים". ורק אדם אחד הגדיל וזיהה את החבורה."אתם מהסטי"לים, נכון?" הוא שאל.

טכנאי שליטה ובקרה - אחד התפקידים החשובים והמרכזיים בספינה

בקורס טכנאי שליטה ובקרה בבסיס ההדרכה של חיל הים בחיפה שמונה חניכים. בסוף ההכשרה הארוכה חלקם ישובצו כלוחמים בספינות הטילים וחלקם יהיו טכנאים בחוף בתפקיד תומך לחימה. הקורס אומנם התחיל רק לפני כחודש אבל כל חניך בקורס כבר יודע שבלי טכנאי שליטה ובקרה אין ספינה. מבחינתם זהו אחד התפקידים החשובים והמרכזיים ביותר בספינה.

במהלך כל קורס יוצאים החניכים לסיור בעיר חיפה ולביקור במוזיאון חיל הים וההעפלה בעיר. בתחנה הראשונה, "סטלה מאריס" (בעברית- כוכב הים) מתצפתים החניכים על העיר. את בסיס ההדרכה, את בסיס חיפה הצמוד ואת הנמל הם כבר מזהים היטב. המדריכה ממשיכה להסביר להם על מבנים חשובים נוספים בעיר, אבל הם יותר מתעניינים בזיהוי מדויק של הספינות השטות בים וגם של אלה העוגנות בנמל.

התחנה המרגשת ביותר הייתה הביקור במערת אליהו. אל מערה מוביל שביל ארוך על צלע ההר. כשמטיילים בשביל באמצע יער, עם נוף לים- קצת קשה להאמין שאתה עדיין נמצא בחיפה ואפילו קשה יותר להאמין שאתה בסיור צבאי. בסוף השביל נגלית רחבת המערה, בה שומעים החניכים מפי המדריכה את סיפור מבחן האמונה של אליהו הנביא אל מול עובדי הבעל, ולמעשה הוכחת האמונה באל אחד- הסיבה לקדושתו הרבה של המקום ליהדות, לנצרות ולאיסלאם.

המערה, שמחולקת לעזרת גברים ולעזרת נשים, מלאה במבקרים שבאו להתפלל באתר הקדוש, חלקם אף בוכים מרוב התרגשות. נשים מסתובבות בין כל המבקרים ומחלקות פירות יבשים ואורז ממגשים. בכל צד של המערה ניצב ארון גדול גדוש בספרי קודש. על אחד מהארונות כיתוב המציין כי הוא נתרם "לעילוי נשמתם של חיילי צבא ההגנה לישראל". בין הסדקים בקירות מצטופפים מאות פתקים קטנים, עליהם רשמו מבקרים קודמים את משאלותיהם ותפילותיהם- כמו בכותל המערבי.

"המפקד, אישה אחת ביקשה שנעזור לה עם כמה סלים, אפשר?"

ביציאה מהמערה נתקל אחד המפקדים בבקשה בלתי צפויה. "המפקד, אישה אחת ביקשה שנעזור לה עם כמה סלים, אפשר?", שאל אותו אחד החיילים. המפקד אישר וכעבור שתי דקות כל מבקרי מערת אליהו צפו בשיירה של חיילים סוחבים סלי קניות ושקיות מלאות אחרי אישה מבוגרת.

התחנה האחרונה, והמשמעותית ביותר בסיור הייתה הביקור ב"מוזיאון ההעפלה וחיל הים". הביקור חולק לשתיים: פעילות בתוך שרידי אוניית המעפילים "אף על פי כן" וסיור במוזיאון המציג את ההיסטוריה של חיל הים. רק מהמבטים המרוכזים והאוזניים הכרויות של החניכים אפשר היה להבין את חשיבות מורשת הקרב של חיל הים עבורם, המהווה מקור גדול לגאווה. אחד המפקדים, שנחשב "מורעל" במיוחד, אפילו העיד על עצמו שגם הוא יכול להעביר את הסיור.

מאור, אדיר ויורי: הכל התחיל בכיתה י' בעמל א' רמלה

לשלושה מהחניכים בקורס, מאור, אדיר ויורי, יש היסטוריה משותפת ארוכה. אצלם הכול התחיל כבר בכיתה י' בעמל א' רמלה. הם למדו ביחד באותה כיתה בתיכון והמשיכו גם בכיתות י"ג וי"ד במגמת מחשבים. הם אפילו עברו את הגיבוש לחיל הים באותה תקופה, התגייסו ביחד והתחילו את הקורס ביחד.

מאור, אדיר ויורי שמחים להיות במגמת שליטה ובקרה, מבחינתם זה התחום שהכי קרוב למחשבים. ומאז ההפלגה הראשונה שלהם במסגרת הקורס הם חולקים שאיפה משותפת- להיות טכנאי שליטה ובקרה בספינת טילים. בעיניהם זו חוויה של פעם בחיים.

יורי: "אתה צובר ניסיון מקצועי מצד אחד ותורם למדינה כלוחם מהצד השני"

"הדבר היחיד שידעתי כשהגעתי לחיל הים זה שהיציאות גרועות ושמקיאים בהפלגות", יורי מתוודה," עכשיו אני רואה שזה לא רק זה. השירות משלב את גם החוויה של הים וגם תפקיד של לוחמים לכל דבר". מעבר לחוויית ההפלגות, השלושה מבהירים שמבחינתם להיות טכנאי שליטה ובקרה זו הזדמנות לעשות משהו מקצועי בתחום המחשבים, אבל כלוחם. "זה שירות שבו אתה גם מקבל וגם נותן" ממשיך יורי, "אתה צובר ניסיון מקצועי מצד אחד ותורם למדינה כלוחם מהצד השני".

תחושת הגאווה והכבוד שחשים השלושה בולטת מייד. "אני יודע שאני תורם את חלקי ושמח שאני גם עושה משהו שאני אוהב ונהנה ממנו", אומר אדיר בביטחון," למרות שתמיד יש את אלה שמזלזלים".

"מי שמזלזל בלוחמי ספינות הטילים לא באמת יודע על מה הוא אומר- לפעמים אנשים לא מדברים מידע" תומך בו יואל, ומייד מוסיף "בהתחלה לא רציתי לשרת על ספינת טילים- היציאות גרועות, אלה חיים די קשים, אבל הרעילו אותי עם הסיפורים, מורשת הקרב וההפלגות. והכי חשוב זה האחווה בין החבר'ה- אין כמו האחווה הזו על החוף".

מסתבר שעל הספינה כולם חברים, כולם ביחד, כמו משפחה. ואם לשנייה חשבתם שאלה דיבורים באוויר- השלושה ממהרים לתת אינסוף דוגמאות. "אף אחד לא אוכל לפני שלכולם יש אוכל בצלחת", מדגים אדיר, "גם אף אחד לא קם לפני שכולם מסיימים לאכול, ואם מישהו מאחר- אז כולם מאחרים ביחד". יואל מוסיף דוגמה משלו- "אם אני הולך עם שרוולים ארוכים, לא מקופלים- כל הקורס ילכו עם שרוולים ארוכים".

מה ייתן לך הידע המקצועי אם תגיע לקבוצה של חמישים איש שהם כמו אחים ורק אתה שונה?

יש הרבה הסברים ל"תופעה" הזו. לדעת מאור, יורי ואדיר, הכל נובע מזה שהאנשים בקורס דומים- כולם מאותו הרקע ולכן הם התחברו מהר. הם גם מאמינים שהאופי של הקורס מנחיל עבודת צוות, כבוד לבני אדם ומשמעת עצמית גבוהה. ויש לזה סיבות פרקטיות- כמו שמסביר אדיר "מה ייתן לך הידע המקצועי אם תגיע לקבוצה של חמישים איש שהם כמו אחים ורק אתה שונה?".

הדוגמה הכי בולטת לאחווה הזו של לוחמי ספינות הטילים התגלתה במסע שערכו החניכים במהלך הקורס. במסע כולם עזרו אחד לשני. אך השיא היה כשטכנאי שליטה ובקרה מהספינות ומקורסים קודמים הצטרפו למסע , עודדו את החניכים ועזרו להם לאורך כל הדרך. "בלעדיהם אני לא בטוח שהייתי מסיים את המסע", מודה יורי.

אדיר, מאור ויורי רק בתחילת הקורס, ויש להם מסלול ארוך ומפרך לפניהם, אבל כבר עכשיו הם מבטיחים: "גם אם לא נשובץ ביחד, עדיין תמיד נשמור על קשר".

אתר צה"ל

העיתונות מנפחת, אה? איזה נשק אישי ואיזה נעליים... יש לי חבר ובן דוד בסטי"לים והם לא ראו נשק כבר 3 שנים(שניהם לפני שחרור).

הם קורסיסטים...

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

זה הבנים שלי!!!!!!!!!!
גם אני טכנאי שו"ב כבוד!!!!!!!!!!!!!!!!!

די עם הזלזול הזה .
אני אישית מעריך כל לוחם בצה"ל ועל אחת כמה וכמה את לוחמי הסט"ילים (ובמיוחד את הדבורנים).
יישר כוח ותודה על הכתבה המעניינת.
אורי.

סיור חיפה...כואב לי רק מלחשוב על הסיור הזה...כל כך הרבה פעמים עברתי אותו עם חניכים...
לעלות על א'->לנסוע לסטלה מאריס->תצפית+הסבר->מנזר+ביקור->קפלת המשפחה הקדושה שנמצאת מתחת למש"א->מערת אליהו(אחלה עץ תות)->מוזיאון חיל הים(לנסות להשיג אוכל מחדר של המדריכות)->ללכת לבה"ד ברגל(לא נחמד באמצע הקיץ ק"מ וחצי על א')->שוב בבה"ד!
האמת שאפשר להספיק לעשות את כל זה לפני ארוחת צהריים...זה הבונוס הגדול.

חשמל ימי שולטטטטטט