23-06-2006, 00:08
|
|
|
|
חבר מתאריך: 23.06.06
הודעות: 790
|
|
|
5 ההגבלות שראש הממשלה אהוד אולמרט הטיל על צה``ל קושרות את ידיו של הצבא במלחמה בקאסמים
האלוף (מיל.) יצחק בן ישראל, הקשור עם מפלגת 'קדימה', אמר ביום ה' 22.6 בשידור ברדיו בהדגישו כי הוא מדבר בזהירות, 'כי המנהיגות הביטחונית של מדינת ישראל לא נמצאת באחת משעות הזוהר הגדולות שלה.'
בן ישראל שסירב תחילה לפרט למי הוא מתכוון התרצה לאחר מכן וציין גם את ראש הממשלה אהוד אולמרט ואת שר הביטחון עמיר פרץ.
בן ישראל ביקש להזכיר לשומעיו כי צה''ל, מפקדיו וחייליו אינם פועלים בחלל ריק. הצבא עושה ומבצע את אשר מטילים עליו.
צה''ל יכול להמליץ, יכול להתווכח, אבל צה''ל מקבל את מה שהדרג המדיני מורה לו.
לכן אם הדרג המדיני מורה לצה''ל להפעיל אך ורק את חיל האוויר במלחמה בקסאמים, ולא כלים או כוחות אחרים, אין לצה''ל ברירה אלא רק להפעיל את הזרוע האווירית שלו. ותיכף נגיע לנקודה איזה חלקים מהזרוע האווירית מופעלים ואיזה לא, ומדוע?
התוצאה היא משוואה פשוטה. ככל שהפלס טינים יורים יותר קסאמים, כך חיל האוויר צריך להפעיל יותר את כלי הטייס שלו. וככל שאנשי חוליות משגרי הקסאם מעמיקים את התחפרותם בתוך אוכלוסיה אזרחית פלסטינית, כך עולים הסיכויים כי אוכלוסייה זו תפגע. מי שרוצה למנוע אבדות אזרחיות פלסטיניות מביא, אולי שלא מרצון, להפסקת המלחמה במשגרי הקסאמים.
אולם הצד השני הנסתר של מלחמת צה''ל במשגרי הקסאמים, הן 5 ההגבלות שראש הממשלה אהוד אולמרט, הטיל על צה''ל במלחמה זו.
מצד אחד כלפי חוץ משתמש אולמרט במילים, וגם בתמונות המופצות על ידי לשכתו, המעידות על נחישות, 'לא נתפשר עם הטרור'. מצד שני הוא, בסיועו של שר הביטחון עמיר פרץ, קושר את ידיו של הצבא.
המקורות הצבאיים של תיקדבקה מביאים כאן בלעדית את 5 האיסורים/ההגבלות שראש הממשלה ושר הביטחון הטילו על צה''ל.
1. אסור לירות על מטרות ברצועה לא מתותחים מתנעים ולא מתותחי הטנקים.
בצה''ל לא מבינים את הגיון שבהוראה זו. מאז 1 בינואר 2006 נורו על ידי צה''ל אל שטחי שיגור ברצועה 8000 פגזים. מאחר ובצה''ל בטוחים עכשיו למעלה מכל ספק כי שבעת בני המשפחה הפלסטינית שנהרגו בחוף בג'בלייה ב-9 ביוני לא נהרגו מפגז של צה''ל, מתקשים להבין מדוע האיסור על הירי הזה נמשך.
לדעת צמרת צה''ל איסור זה מביא לארבע תופעות.
א. צה''ל ממשיך לעמוד במצב בו יש חשד מתמשך שמסקנות חקירתו בפרשה אינן מהימנות.
ב. הדרג המדיני מגמגם ואינו נותן תמיכה מלאה לצה''ל.
ג. מצב זה ממשיך להביא לכך כי חוגים אנטי ישראליים אינטרסנטים, ממשיכים להצביע על צה''ל כעל האשם.
ד. הפסקת השימוש בארטילריה מאלץ את צה''ל להכפיל את מספר הגיחות הקרביות של כלי הטייס ובכך מוכפלים הסיכויים להחטאות, פגיעות באוכלוסיה אזרחית פלסטינית, וגם הסיכויים של היפגעות כלי הטייס עצמם.
2. ראש הממשלה הוציא הוראה לפיה יש לבצע תקיפות אוויריות אך ורק על מטרות הקשורות במישרין בחוליות שיגור של הקסאמים. במילים אחרות אסור לצה''ל ולחיל האוויר להשמיד, את שכבת הפיקוד הגבוהה יותר של חוליות המשגרים. את מחסני הטילים. את בתי המלאכה המייצרים אותם. בכל אלה אסור לצה''ל לגעת.
בזמן שאהוד אולמרט ועמיר פרץ אומרים כי הם לא יתפשרו עם הטרור הם משאירים את תשית הטרור שלמה ללא פגע. זו היא בדיוק אותה מדיניות בה נקט אריאל שרון מתחילת 2003.
3. ראש הממשלה אוסר על פשיטות והנחת מארבים של כוחות מיוחדים ישראלים בתוך שטח רצועת עזה, למרות שהפשיטה היחידה שנערכה על ידי אנשי הקומנדו הימי ב-30.5 ליד ג'בלייה הצליחה מעל המשוער. חמישה אנשי ג'יהאד איסלמי שהיו מעורבים ישירות בשיגור הקסאמים נהרגו. לכוח התוקף לא היו נפגעים.
4. ראש הממשלה דחה את בקשת הצבא להרשות להם להכניס מארבים לשטח שצמוד לגדר הביטחון שמסביב לרצועה. כדי להבין משמעותה של הוראה זו צריך להבין כיצד בנויה מערכת ההגנה הצה''לית מסביב לרצועת עזה. מקו גדר הביטחון לכיוון מערב בתוך השטח הפלסטיני ישנה רצועה שנוקתה ונחרשה על ידי צה''ל. בכמה מקומות שטחה של רצועה זו, בה תנועה פלסטינית אסורה, הוא 500 מטר. בכמה מקומות אחרים שטחה הוא 300 מטר. רצועה זו נתונה לתצפיות בלתי פוסקות, גם של תצפיתנים וגם של אמצעי ראייה וחיישנים אלקטרונים. ככל שהזמן עובר מפתחים הפלסטינים שיטות שונות להתחמק מהעיניים האנושיות והאלקטרוניות העוקבות אחריהם. צמרת צה''ל ניסתה להסביר לראש הממשלה ושר הביטחון כי כדי להתגבר על מספר החדירות ההולכות וגוברות מטעני הצד והקלע המוצמדים לגדר, צריך להכניס בלילות מארבים של צה''ל לרצועת הביטחון. ראש הממשלה ושר הביטחון פסקו נגד!
5. ראש הממשלה אהוד אולמרט אוסר על חיל האוויר להפעיל ברצועת עזה מטוסים. הוא מתיר לחיל האוויר להשתמש רק במזלטים ובמסוקים. כל הניסיונות לשכנע את ראש הממשלה כי שיגור טילים ממטוסי קרב הטסים בגובה גבוה הוא הרבה יותר מדויק משיגורם ממזלטים וממסוקים, בעיקר בגלל המכ''ם והציוד הטכנולוגי המתקדם שישנו במטוסים, לא הועילו. אולמרט סבור כי מבחינה מדינית אסור לישראל להשתמש בכלי טייס גדולים נגד הפלסטינים.
המילה 'זעם בצמרת צה''ל', הפכה כבר לקלישאה. בצמרת צה''ל אין זעם, אבל יש ייאוש.
בצה''ל עורכים כל הזמן מודלים של הסתברות סטטיסטית. גם התוצאות של מודלים אלה מוכנסים לתוך השיקולים המבצעיים המובאים לאישורו של הדרג המדיני.
המקורות הצבאיים של תיקדבקה מדווחים כי בשבוע השלישי של חודש יוני מראים המודלים כי אנו מתקרבים לרגע בו תתחלנה להיות אבדות ישראליות צבאיות ואזרחיות, כתוצאה מירי הקסאמים.
אם לסכם את מה שאומרים מאחורי הקלעים אלופי צה''ל ומפקדי החטיבות והגדודים בשטח בשני משפטים המצב הוא כזה: 'במקום שהקרב יתנהל על מה שהייתה פעם נצרים (שם יש בסיס אימונים של כמה ארגוני טרור פלסטינים,) הקרב מתנהל עכשיו על שדרות'. השלב הבא במלחמה, שיתחיל בקרוב הוא, כי במקום שאנחנו נילחם עם מה שהייתה פעם נווה דקלים המלחמה תהייה על אשקלון ועל נתיבות.
נלקח מ http://www.debka.co.il |
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
