24-06-2006, 16:35
|
|
|
חבר מתאריך: 08.04.06
הודעות: 1,390
|
|
אוי, איתי!
כל כך קשה לי להבין אותך מקריאה ראשונה!
קראתי את השיר פעמיים. אח"F התחלתי להבין יותר. גם אני מבינה מה זה לנגוע בעזרת העיניים. הדברים שאתה מעביר נמצאים במוח, בשברירי השנייה, בתת מודע, ברגש. לנו זה ניראה כמו קרעים בלתי קשורים אחד לשני, אבל מי שמכיר אותך ואיך שאתה חושב או למי שיש אותה מערכת אסוציאציות שיש לך - יותר קל לו להבין אותך ולהתחבר למה שאתה כותב. אז זה ניראה כמו חלקי פאזל בכל המערך הזה שנקרא איתי.
הצלחתי יותר להבין את השיר שלך ע"י שניסיתי במוחי למצוא באופן מופשט הקבלה למה שאתה אומר במושגים שלי. במושגים שהתת מודע שלי משתמש בהם. אז הצלחתי להרגיש ולהתחבר וקצת להבין חוץ מהעיניין של הפריצה בבכי עם הנהר והעיניין עם המגש של הצחוק. לאלה, כנראה לא מצאתי הקבלה אצלי.אהבתי מאוד מאוד את השורה: ים כחול מהפנט ראשי במחול מטורף
אני לא יודעת מהי כוונתך כשכתבת את השיר או מה ניסית להעביר, אבל להעביר הרגשה מופשטת אישית שלך לאחרים היא עבודה קשה מאוד, בפרט אם אתה רוצה שהם גם ירגישו ויראו את מה שאתה מרגיש ורואה בעיני רוחך. שיבינו אותך. במקרה כזה אי אפשר בכלל להעביר ביקורת על השיר מבחינת תוכנו, כי מי שמבין/מתחבר - מבין. מי שלא - לא.
בכל מקרה - כל הכבוד לך
_____________________________________
gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...
|