אומרים שהתורה נכתבה בעברית ולא שונתה אלפי שנים (5000?)
יש חשיבות לכל אות ולצורת הכתיבה של כל מילה, לסדר האותיות ולצורתן חשיבות. הן תוכננו ע"י אלוהים.
אם כל זה נכון איך יתכן שהייתה קיימת שפה עברית עתיקה שממנה צמחה העברית של היום?

ולוחות שלמה שמצאו http://www.bbc.co.uk/sn/tvradio/pro...g_summary.shtml
כתובים בעברית עתיקה מה שגורם לי לא להבין..
האם התנ"ך כלל את אותן מילים בדיוק והעברית העתיקה הייתה אותה שפה אך רק נכתבה באותיות אחרות?

משהו פה לא מסתדר -_-
תודה לעונים ואם זה לא מתאים לפה נא להעביר להיסטוריה, לא ידעתי להחליט.

יהיה משהו, כי יש משהו

אני בכל-זאת נוטה לחשוב שזה שייך יותר לפה מאשר לפורום היסטוריה, מכוון שזה קשור גם ברבדים רבים ביהדות.
אז חשוב להבין:
השפה העברית לא השתנתה, וכך גם לא התחביר שלה.
למרות שנהוג לחלק את השפה העברית לשניים:
א.העברית המקראית - דרך לשון המקרא, ברמה ניסוחית גבוהה ושימוש בבניינים נדירים.
ב.לשון חז"ל - השפה ברמה הפשוטה שלה, ללא שימוש בבנינים מיוחדים(כמעט, בניינים מיוחדים כדוגמת הפעלים "העלולים" שגרמו לשינויים) ובטח שלא בנדירים.
ברמה העקרונית, אדם המדבר במשלב גבוה בדרך-כלל ידבר בדומה לשפת המקרא(בתוכניתו ברדיו, אבשלום קור משלב בין משלב גבוהה, בדומה ללשון המקרא ובין "השפה הפשוטה").
בשלב מסויים(תקופת עזרא ונחמיה) החליטו להעביר את הכתב העברי(ולא את השפה כולה) העתיק (שבו נכתבו מצבת מישע, לוח גזר, לוחות שלמה ועוד) לכתב האשורי("המרובע") שהיה מקובל יותר באותה תקופה.
את השינוי בין האותיות תוכל למצוא באתר של מכון וויצמן - פה.
כלומר: פשוט עשו המרה של האותיות.
אנחנו היום כותבים בכתב האשורי, כפי ששונה בימי עזרא.
כמו-כן, ב"תחיית השפה העברית" החיו את לשון חז"ל, ולא את העברית המקראית(למרות שזה עניין של צורת-ביטוי).
--מידע מורחב על הנושא של המרת הכתב, תוכל למצוא בהקדמה לספר עזרא ונחמיה - בספר "דעת מקרא"(הוצאת ידיעות אחרונות ומוסד הרב קוק - מומלץ לקנות בסטימצקי).
אם משהו לא היה ברור - אשמח לשאלות נוספות בנושא.
המשך יום נעים,

אז ככה.

קודם כל, התורה נכתבה בעברית מקראית (חפש בגוגל biblical hebrew, לא תתאכזב), לא בעברית מודרנית. אף-אחד לא אמר שהתורה נכתבה בעברית מודרנית. על ההיסטוריה של העברית אתה יכול לקרוא במאמר אודות העברית בויקיפדיה. יש שם מאמרים נפרדים על העברית המקראית, העברית המשנאית, והעברית המודרנית.

לגבי הכתב, מה שWEBIT דיבר עליו. אין לנו את ספר התורה של משה רבנו, אז הכל זה די ניחושים, אבל התעודות העבריות הקדומות ביותר שיש לנו (עבריות - עברית, או שפות קרובות מאוד) כתובות בכתב שונה. מצבת מישע כתובה בכתב הפיניקי, ולוח גזר כתוב בכתב דעץ. (שניהם לא בדיוק בעברית, אבל בשפות קרובות מאוד)

ועכשיו לגבי הקישור שהבאת: הוא מדבר על כתובת יהואש - קשקוש מקושקש שהכין הזייפן הידוע לשמצה, עודד גולן.



לגבי השאלה "האם התנ"ך כלל את אותן מילים בדיוק והעברית העתיקה הייתה אותה שפה אך רק נכתבה באותיות אחרות?":
התורה (לא התנ"ך! התורה!) נכתבה באותיות אחרות, ובשפה שונה למדי. ככל שמתקדמים קדימה בתנ"ך השפה נהיית דומה יותר לשלנו (השווה את חומש שמות למגילת אסתר, לדוגמה), אוצר המילים מתרחב (בהשפעת שפות זרות), וכו'.

"אם כל זה נכון איך יתכן שהייתה קיימת שפה עברית עתיקה שממנה צמחה העברית של היום?"
זו שאלה שאין לה תשובה אובייקטיבית: אפשר לומר שהעברית המודרנית היא התפתחות של העברית המקראית, ואפשר לומר שאלו שתי שפות שונות לחלוטין, שאחת מהן השפיעה על השניה.

"אומרים שהתורה נכתבה בעברית ולא שונתה אלפי שנים (5000?)"
התורה נשמרה די טוב. בגמרא נאמר שלא מדקדקים בחסרות ויתירות (כלומר, אותיות יו"ד ווי"ו), מה שאומר שהגרסה שלנו היא לא בדיוק הגרסה המקורית, גם אם חוץ מזה לא היו שם פאשלות.
בהקשר הזה יש סיפור בגמרא (במסכת שנהדרין, נדמה לי) שבו מישהו מתחיל לספר איפה האמצע את התנ"ך, איפה האמצע של ספר תהלים ואז הם מתחילים (כרגיל בגמרא) להתווכח על זה. מישהו מציע ללכת להביא ספר תורה ולספור, ועונים לו שזה חסר תועלת, כי בספרי התורה שיש להם כבר שונים מהבחינה הזו.

"יש חשיבות לכל אות ולצורת הכתיבה של כל מילה, לסדר האותיות ולצורתן חשיבות. הן תוכננו ע"י אלוהים."
יש גם עמדה כזו (ש"תורה בכתב אשורי ניתנה"), אבל זה די לא נכון מבחינה היסטורית, כידוע לנו היום. מה שכן, מבחינת היהדות, התוכן באמת משמעותי (כולל סדר המילים וכו' וכו').

שבת שלום.

יש לי מספר מצומצם של השגות בנוגע למה שכתבת:

ציטוט:

לגבי הכתב, מה שWEBIT דיבר עליו. אין לנו את ספר התורה של משה רבנו, אז הכל זה די ניחושים, אבל התעודות העבריות הקדומות ביותר שיש לנו (עבריות - עברית, או שפות קרובות מאוד) כתובות בכתב שונה. מצבת מישע כתובה בכתב הפיניקי, ולוח גזר כתוב בכתב דעץ. (שניהם לא בדיוק בעברית, אבל בשפות קרובות מאוד)

בתקופת המלכים(תקופת הספרים ירמיהו-מלכים) השתמשו הן בשתי הממלכות (יהודה וישראל) בכתב דעץ [זוהה במדוייק עפ"י המגילות בקומראן].
לוח גזר כתוב בכתב הנפוץ ביותר שהיה בארץ ישראל (ובכלל, ברוב המזרח הקדום) בתקופת בית-שני.
מצבת מישע היא כתב דומה, אך לוח גזר כתוב הוא בכתב המקורי.

ציטוט:

לגבי השאלה "האם התנ"ך כלל את אותן מילים בדיוק והעברית העתיקה הייתה אותה שפה אך רק נכתבה באותיות אחרות?": התורה (לא התנ"ך! התורה!) נכתבה באותיות אחרות, ובשפה שונה למדי. ככל שמתקדמים קדימה בתנ"ך השפה נהיית דומה יותר לשלנו (השווה את חומש שמות למגילת אסתר, לדוגמה), אוצר המילים מתרחב (בהשפעת שפות זרות), וכו'.

התורה נכתבה בשפה שונה למדי?
השפה העברית, על חוקייה השונים(אולי למעט שינויים קטנים בתנועות ובעיצורים) נשתמרו.
ההבדל היחיד היה הכתב.
אם נשווה את הכתב האנגלי לכתב העברי הקדום("כתב דעץ"), יצא לנו משהו כזה:
[מקור אנגלי]
Brashit bra alohim at ashamim vat haaratz
[שינוי של עזרא הסופר]
בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ
מכוון שמבחינת עיצורים(כלומר, תוספת של תנועות, כמו תנועת או, תנועת אי וכו') אין הבדל בעברית, ניתן היה לדעת בשינוי של עזרא תעתוק מדוייק, כמו לדוגמה:
מתי לרשום "שמים" ומתי לרשום "שמיים".
מתי לרשום "אדמה"[אך להגות "פרה אדומה", מתוך מסורת הקריאה] ומתי לרשום "אדומה".
וכן הלאה זו הדרך.

ציטוט:

התורה נשמרה די טוב. בגמרא נאמר שלא מדקדקים בחסרות ויתירות (כלומר, אותיות יו"ד ווי"ו), מה שאומר שהגרסה שלנו היא לא בדיוק הגרסה המקורית, גם אם חוץ מזה לא היו שם פאשלות. בהקשר הזה יש סיפור בגמרא (במסכת שנהדרין, נדמה לי) שבו מישהו מתחיל לספר איפה האמצע את התנ"ך, איפה האמצע של ספר תהלים ואז הם מתחילים (כרגיל בגמרא) להתווכח על זה. מישהו מציע ללכת להביא ספר תורה ולספור, ועונים לו שזה חסר תועלת, כי בספרי התורה שיש להם כבר שונים מהבחינה הזו.

לא מדוייק.
העניין הוא(פשט הגמרא מס' קידושין עמ' ל. וכן בספר התודעה) כזה: המסורת היא בסדר גמור(ועובדה היא שיש שני הבדלי נוסח בין ספר התורה של תימן לספר התורה של אשכנז, וגם הם לא משנים משמעות), העניין הוא שאנו לא יודעים לספור.
בעבר, "הסופרים הראשונים" היו יודעים למנות את האותיות בצורה הנכונה.
כלומר: א', במקומות מסויימים, עלולה להחשב כוא"ו אחת ושתי יו"דים[מבחינת הספירה, וכך נוצרים לנו עוד שתי אותיות, ונמצא מקומות שבהם גם להפך], וכן הלאה - וזה עניין חסרות ויתירות.
האמת שכיום אנו(כל קהילות ישראל) סומכים על נוסח "כתר ארם צובא", שעליהם סמכו את ידיהם רבני צרפת, ספרד, ארצות המזרח ובכללן תימן.
על זה הנוסח כותב הרמב"ם: "וספר שסמכנו עליו בדברים אלו, הוא הספר הידוע במצריים, שהוא כולל ארבעה ועשרים ספרים, שהיה בירושלים מכמה שנים להגיה ממנו הספרים; ועליו, היו הכול סומכין, לפי שהגיהו בן אשר ודיקדק בו שנים הרבה, והגיהו פעמים רבות כמו שהעתיקו. ועליו, סמכתי בספר תורה שכתבתי כהלכתו."(ספר אהבה, הלכות תפילין מזוזה וספר תורה, פרק ח' - הלכה ז' במהדורת וילנא, הלכה ה' במהדורה המחודשת)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי WeBit בתקופת המלכים(תקופת הספרים ירמיהו-מלכים) השתמשו הן בשתי הממלכות (יהודה וישראל) בכתב דעץ [זוהה במדוייק עפ"י המגילות בקומראן]. לוח גזר כתוב בכתב הנפוץ ביותר שהיה בארץ ישראל (ובכלל, ברוב המזרח הקדום) בתקופת בית-שני. מצבת מישע היא כתב דומה, אך לוח גזר כתוב הוא בכתב המקורי.

אני לא מבין איך, אם בכלל, זה סותר או קשור למה שאני אמרתי. אני הבאתי שמות מדוייקים (הכתב הפיניקי וכתב דעץ), ואתה משתמש במונחים כמו "הכתב הנפוץ" ו"הכתב המקורי" ו"הכתב הדומה". אם מצאת אצלי טעות, אשמח אם תתקן, אבל להגיד "מצבת מישע הייתה כתובה בכתב העתיק אבל לוח גזר היה כתוב בכתב הנפוץ" לא ממש תורם לכלום...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי WeBit התורה נכתבה בשפה שונה למדי? השפה העברית, על חוקייה השונים(אולי למעט שינויים קטנים בתנועות ובעיצורים) נשתמרו. ההבדל היחיד היה הכתב. אם נשווה את הכתב האנגלי לכתב העברי הקדום("כתב דעץ"), יצא לנו משהו כזה: [מקור אנגלי] Brashit bra alohim at ashamim vat haaratz [שינוי של עזרא הסופר] בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ מכוון שמבחינת עיצורים(כלומר, תוספת של תנועות, כמו תנועת או, תנועת אי וכו') אין הבדל בעברית, ניתן היה לדעת בשינוי של עזרא תעתוק מדוייק, כמו לדוגמה: מתי לרשום "שמים" ומתי לרשום "שמיים". מתי לרשום "אדמה"[אך להגות "פרה אדומה", מתוך מסורת הקריאה] ומתי לרשום "אדומה". וכן הלאה זו הדרך.

השפה הייתה שונה מאוד. בוא נחשוב במה:

• אוצר מילים
• דקדוק
• תחביר
• משמעות המילים והשורשים

ההגייה כמובן שונה לחלוטין: בתקופת המקרא לא היו בג"ד כפ"ת רפות; ק,צ,ט היו נחציות, ר בוצעה בקדמת הפה, ולא בוילון. ההגייה של א,ה,ח אובדת (קוראים->קורים; הבית->אבית), וכו' וכו'.
למרות התנגדותי העקרונית לנבלות מאתר חופש, כדאי לך להציץ במאמר הבא. תתעלם מכל הדמגוגיה מסביב ותתייחס לעניין הלשוני. (לעניין שינויי משמעות)

יכול להיות שיהיה לי קצת קשה להגיב לך, כי לפעמים אני מקבל הודעה מוזרה שאומרת שאין לי הרשאות להיכנס לפורום ואז אני צריך ולצאת ולהיכנס.

ציטוט:

אני לא מבין איך, אם בכלל, זה סותר או קשור למה שאני אמרתי. אני הבאתי שמות מדוייקים (הכתב הפיניקי וכתב דעץ), ואתה משתמש במונחים כמו "הכתב הנפוץ" ו"הכתב המקורי" ו"הכתב הדומה". אם מצאת אצלי טעות, אשמח אם תתקן, אבל להגיד "מצבת מישע הייתה כתובה בכתב העתיק אבל לוח גזר היה כתוב בכתב הנפוץ" לא ממש תורם לכלום...

אתה כתבת שלוח גזר נכתב ב"שניהם לא בדיוק עברית, אבל שפות קרובות", רק רציתי לעדכנך(?) שבזיהוי שנעשה ע"י המגילות שבקומראן זוהה שכתב דעץ הוא הוא הכתב העברי העתיק.

ציטוט:

השפה הייתה שונה מאוד. בוא נחשוב במה: אוצר מילים דקדוק תחביר משמעות המילים והשורשים ההגייה כמובן שונה לחלוטין: בתקופת המקרא לא היו בג"ד כפ"ת רפות; ק,צ,ט היו נחציות, ר בוצעה בקדמת הפה, ולא בוילון. ההגייה של א,ה,ח אובדת (קוראים->קורים; הבית->אבית), וכו' וכו'. למרות התנגדותי העקרונית לנבלות מאתר חופש, כדאי לך להציץ במאמר הבא. תתעלם מכל הדמגוגיה מסביב ותתייחס לעניין הלשוני. (לעניין שינויי משמעות) יכול להיות שיהיה לי קצת קשה להגיב לך, כי לפעמים אני מקבל הודעה מוזרה שאומרת שאין לי הרשאות להיכנס לפורום ואז אני צריך ולצאת ולהיכנס.

האמת שהמאמר שהם הביאו - "לא עברית דברו ביניהם אדם וחוה",פרופ' עוזי אורנן,1987 הוא לא מאמר אקדמי מוסמך, שלא נדבר על אתר חופש שלא מדייק.
האמת שלא ממש היה לי זמן לקרוא את כל המאמר שם, אבל בריפרוף קל ראיתי מספר טעויות.
תוכל לעיין The Meaning of Meaning, CK Ogden and IA Richards,1946, בפרק אודות מקור השפות.
הוא מגלה שם שהאמת שלא ניתן לדעת מה מקור השפות, מכוון(כפי שדיבר עליו בכל ספרו) שאין שום משמעות לשום מילה.
כלומר, מה המשמעות של "כלב"(DOG) על הכלב שאנו מכירים? וכו' וכו'.
הוא מביא שם רשימה של מקורות האומרים באופן חד-משמעי שאחת מהשפות האפרו-אסיאתיות(Afro-Asiatic) ומבחינה-הגדרתית במחלקה(classification) של השפות השמיות, הן ככל הנראה המקור לכל השפות. העברית נכללת באחת מהשפות הללו.
את כל השינויים תוכל למצוא בערך "Biblical Hebrew Language" בוויקיפדיה אנגלית.
ספר נוסף שאני ממליץ עליו שנותן את רוב השינויים הוא Gesenius' Hebrew Grammar, A. E. Cowley,1910.
שם תראה שהשינויים הם מזעריים לעומת הדיאלקט השלם שהשתנה(בין העברית המקראית לללשון חז"ל וללשוננו).
בנוגע לאוצר המילים - מכוון שהמקור היחיד (כמעט) שנותן לנו מידע אודות העברית העתיקה הוא התנ"ך, מספר המילים שנוכל למצוא בו הוא מצומצם.
זה כמו להגיד שאוצר המילים של השפה העברית (המחודשת) הוא קטן, מכוון שקראנו 4 ספרים בגודל של התנ"ך. אין פה מה להשוות.
ואולי להפך - יש מילים יחידיאות שאנו לא ממש יודעים מה המשמעות שלהן, אז אולי אפילו אוצר המילים בעבר היה אפילו גדול יותר מהיום. מה שבטוח שרוב המילים השתמרו.
בעניין הדקדוק והתחביר היו מספר הבדלים (מזעריים ביחס לשינוי הדיאלקט כולו). את הדקדוק והתחביר של לשון חז"ל(שהיא גם לשוננו אנו) ניתן למצוא כבר בחלק קטן מירמיהו וקצת מכל מיני ספרי נביאים-כתובים.
ואם תוכל לפרט בנוגע לשינוי משמעות המילים, אני אשמח.
בעניין בג"ד כפ"ת - בשלב מסויים (מעריכים שכבר בסוף תקופת יהושע) החלו שינויים בנוגע לעיצורים בג"ד כפ"ת על-מנת לאפשר אטימולוגיה שונה בעזרת דגש קל(ועיין בערך "דגש קל" בנושא "מבות פונטית" אודות הסיבה של העברית המקראית להוספת בג"ד כפ"ת).
בהצלחה וכל טוב,

שלום wetbit היקר. כמה הערות.
ציטוט: "לוח גזר כתוב בכתב הנפוץ ביותר שהיה בארץ ישראל (ובכלל, ברוב המזרח הקדום) בתקופת בית-שני".
כמובן שלוח גזר לא נכתב בכתב הנפוץ ביותר של תקופת בית שני. מהביבליוגרפיה שהצגת נראה שאתה קורא מעמיק, אך יש לציין שמאז 1910 חלה התקדמות במחקר, ומה טוב יותר מאשר ספר בעברית. על הכתובות השונות שנתגלו בארץ ובסביבתה כמו גם על צורת האותיות תוכל לקרוא בספר הנפלא של מכון ביאליק (הכתב והמכתב: אסופת כתובות מארץ ישראל וכו' אשר נערך על ידי שמואל אחיטוב). כתובת גזר היא אחת הכתובות הקדומות ביותר שנכתבו בכנען\ישראל אם לא הקדומה שבהן. במהלך השנים חלו כמובן שינויים בצורת האותיות. שינויים משמעותיים\לא משמעותיים? לעיניו של הדיוט יתכן וההבדלים אינם משמעותיים, אך ישנם אנשים שכל פרנסתם באה להם מיכולתם לתארך את הטקסים השונים על סמך צורת האותיות. כך גם לגבי התחביר. חלק גדול ממסקנותיהם של חוקרי בקורת המקרא (מי מביניהם שמרן יותר ומי פחות) מבוסס על אבחנה בשימוש במילים ובביטויים שונים הייחודיים דווקא לתקופות מסוימות ולא לאחרות. התנ"ך הינו המקור העיקרי לתקופת בית ראשון אך בודאי שלא היחיד. בספר אותו ציינתי תוכל למצוא טקסטים רבים (חרסי לכיש, חרסי ערד, חרסי שומרון; כמו גם על כתובת מישע, תל דן וארון אחירם ועד רבות וטובות שאינן כתובות עבריות) מהם ניתן ללמוד גם כן על השפה של בית ראשון.
ממה שצויין לעיל תוכל גם להסיק שכל קשר בין לוח גזר (שעדין קיימת לגביו ההתלבטות אם בכלל נכתב בעברית או אולי בכנענית) לבין מגילות קומראן מקרי בהחלט.
צברדע צודק ללא כל ספק באבחנותיו בין העברית המקראית לעברית של בית שני. בנוגע להגייה אינני בקי כמוהו ולכן לא אוכל לתרום לדיון, אך בנוגע לכתיב אין כל ספק שהוא היה שונה. במכתבים שאנו מכירים מסוף תקופת בית ראשון (כגון מכתבי ערד) רק מתחיל השימוש באימות קריאה. אם הינך תומך בכך שהתורה נכתבה כמה מאות שנים לפני כן, אזי צריך אתה לפחות לשקול את האפשרות שהתורה נכתבה ללא כל אימות קריאה.
דרך אגב, דבר מענין אותו ניתן ללמוד מהטקסטים השונים (וגם מסיפור "סיבולת" "שיבולת") הוא שככל הנראה התקיים הבדל כלשהו בין הדיאלקטים של ישראל ויהודה (השווה למשל את המרכיב התיאופורי "יהו" בממלכת יהודה לכתיב "יו" בממלכת ישראל).

ברשותך אעיר גם על חלקה השני של תגובתך. אני מודה שלא קראתי את הספר שאת שמו ציינת, אך כמובן שספר משנת 1946, טוב ככל שיהיה, אינו מקור ביבליוגרפי מספק (לפחות לא כשהוא בבדידות מזהרת וללא ציון כל מחקר מהימן מהשנים האחרונות). אינך יכול לבחור מקור רק משום שהוא תואם את דעתך. ועכשיו לענין. כמובן שהשפות השמיות אינן המקור לכל השפות. השפה הראשונה המתועדת היא השומרית (Sumerian). שפה יחידאית אשר עד היום לא נתגלתה כל שפה הדומה לה. שפה זו מתועדת במסופוטמיה החל מסוף האלף הרביעי לפנה"ס. קצת לאחר מכן (או אולי באותו זמן, לא ברור כל כך) החלה להיות מתועדת במצרים השפה המצרית, שאף היא כמובן איננה שפה שמית. בין המצרית והשומרית אין כל קשר, כך שלא תוכל לטעון שיש להן "אב" משותף (ובטח שלא שמי). דרך אגב, העברית מתועדת לראשונה רק החל מהאלף הראשון לפנה"ס, כך שהיא צעירה מהן בהרבה.

בברכת דרך צלחה, דביבון ירוק

לפני שאתחיל את דבריי, אקדים הקדמה:
בחקר השפות(פילולגיה ובלשנות - philology) לא נעשו מהפכות במאה שנים האחרונות.
כלומר - ספר שנכתב לפני מאה שנה, ייחשב ליחסית מעודכן - מה שאין כן בנושאים אחרים, כמו, לדוגמה, מחשבים.
הספר (1946)The Meaning of Meaning נחשב לספר מעודכן, ונעשה בו שימוש רב במחקרים אחרונים.
אמנם הספר (1910)Gesenius' Hebrew Grammar נכתב לפני (כמעט) מאה שנה, אך מכוון שבחלק הספציפי שדיברתי בנוגע אליו(שינוי הדיאלקט מול העברית המקראית) לא נעשו שינויים, בחלק הזה הספר ייחשב למעודכן. ניתן לקרוא את הפרק של Sketch of the History of the Hebrew Language - פה(פורמט PDF).

ציטוט:

צברדע צודק ללא כל ספק באבחנותיו בין העברית המקראית לעברית של בית שני. בנוגע להגייה אינני בקי כמוהו ולכן לא אוכל לתרום לדיון, אך בנוגע לכתיב אין כל ספק שהוא היה שונה. במכתבים שאנו מכירים מסוף תקופת בית ראשון (כגון מכתבי ערד) רק מתחיל השימוש באימות קריאה. אם הינך תומך בכך שהתורה נכתבה כמה מאות שנים לפני כן, אזי צריך אתה לפחות לשקול את האפשרות שהתורה נכתבה ללא כל אימות קריאה. דרך אגב, דבר מענין אותו ניתן ללמוד מהטקסטים השונים (וגם מסיפור "סיבולת" "שיבולת") הוא שככל הנראה התקיים הבדל כלשהו בין הדיאלקטים של ישראל ויהודה (השווה למשל את המרכיב התיאופורי "יהו" בממלכת יהודה לכתיב "יו" בממלכת ישראל).

אמנם בעברית הקדומה(שהייתה לפני העברית המקראית) - לא היה שימוש באימות הקריאה.
אך כבר בעברית המקראית אנחנו מוצאים את תחילת השימוש באימות הקריאה(אותיות אהו"י).
אך מכוון שאימות הקריאה לא היו נפוצות בזמן העברית המקראית - אנו מוצאים "פרה אדמה"[אדומה], "כי יתן"[יותן] וכו'.

ציטוט:

ברשותך אעיר גם על חלקה השני של תגובתך. אני מודה שלא קראתי את הספר שאת שמו ציינת, אך כמובן שספר משנת 1946, טוב ככל שיהיה, אינו מקור ביבליוגרפי מספק (לפחות לא כשהוא בבדידות מזהרת וללא ציון כל מחקר מהימן מהשנים האחרונות). אינך יכול לבחור מקור רק משום שהוא תואם את דעתך. ועכשיו לענין. כמובן שהשפות השמיות אינן המקור לכל השפות. השפה הראשונה המתועדת היא השומרית (Sumerian). שפה יחידאית אשר עד היום לא נתגלתה כל שפה הדומה לה. שפה זו מתועדת במסופוטמיה החל מסוף האלף הרביעי לפנה"ס. קצת לאחר מכן (או אולי באותו זמן, לא ברור כל כך) החלה להיות מתועדת במצרים השפה המצרית, שאף היא כמובן איננה שפה שמית. בין המצרית והשומרית אין כל קשר, כך שלא תוכל לטעון שיש להן "אב" משותף (ובטח שלא שמי). דרך אגב, העברית מתועדת לראשונה רק החל מהאלף הראשון לפנה"ס, כך שהיא צעירה מהן בהרבה.

האמת שאני לא בקיא בכל העניין של "האבולוציה של השפות", ובמיוחד בכל העניין של מציאת אב משותף וכו' וכו'.
כמו-כן, אינני מכיר גם את השפה השומרית, אך מעיון קצר(באנציקלופדיה) נראה שהיא שפה מיוחדת במינה.
אך אני מניח שיש לחלק לשתיים בין "תיעוד"(השפה הכתובה) לבין השפה המדוברת.
כלומר: ייתכן ודיברו בשפה העברית עוד קודם שדיברו בשפה השומרית, אך בגלל שהאימפריה השומרית(שומר, אני מניח) התפתחה במהירות שיא(כפי שאני זוכר), היא תועדה בזמן קרוב יחסית לתחילת הדיבור בשפה.
האמת שאני צריך לבדוק בנוגע לנושא, אך אכן הארת את עיניי,
המשך יום נעים וברכת הצלחה,

שלום webit, קראתי את הערתך בעיון. ברשותך שתי הערות קצרות.
כתבת כך: "בחקר השפות(פילולגיה ובלשנות - philology) לא נעשו מהפכות במאה שנים האחרונות. כלומר - ספר שנכתב לפני מאה שנה, ייחשב ליחסית מעודכן - מה שאין כן בנושאים אחרים, כמו, לדוגמה, מחשבים."
לא מדויק. כך למשל פוענחה השפה המיקנית (של המיקנים תושבי יוון במחצית השניה של האלף השני לפנה"ס) לראשונה רק בשנות החמישים. התקדמות גדולה במחקר נעשתה גם בשפות האנטוליות (חיתית, אוררטית ועוד) בהן אני עוסק. ישנן שפות וכתבים אשר עדין לא פוענחו (ליניאר A, שפתם המקורית של גויי הים), אך התקדמות רבה חלה גם בעניינן.
בנוסף לכך, על פי ציטוטך זוהי מסקנת הספר.
ציטוט: "תוכל לעיין The Meaning of Meaning, CK Ogden and IA Richards,1946, בפרק אודות מקור השפות. הוא מגלה שם שהאמת שלא ניתן לדעת מה מקור השפות, מכוון(כפי שדיבר עליו בכל ספרו) שאין שום משמעות לשום מילה...הוא מביא שם רשימה של מקורות האומרים באופן חד-משמעי שאחת מהשפות האפרו-אסיאתיות(Afro-Asiatic) ומבחינה-הגדרתית במחלקה(classification) של השפות השמיות, הן ככל הנראה המקור לכל השפות. העברית נכללת באחת מהשפות הללו."
ובכן אם זוהי מסקנתו, אזי חלה התקדמות רבה מאוד בבלשנות ובפילולוגיה.

בעיה נוספת:
ציטוט: אך אני מניח שיש לחלק לשתיים בין "תיעוד"(השפה הכתובה) לבין השפה המדוברת.
כלומר: ייתכן ודיברו בשפה העברית עוד קודם שדיברו בשפה השומרית, אך בגלל שהאימפריה השומרית(שומר, אני מניח) התפתחה במהירות שיא(כפי שאני זוכר), היא תועדה בזמן קרוב יחסית לתחילת הדיבור בשפה.
ובכן הסיכוי לך שואף לאפס. בעץ המשפחה של השפות השמיות תוכל למצוא את "אחיותיה" הבוגרות של העברית: אכדית, כנענית, אבלאית ועוד. כולן צעירות יותר מהשומרית (והאכדית, אשר היא הבוגרת מביניהן, אפילו מושפעת ממנה). לכן קשה מאוד להניח שדווקא העברית, הצעירה מביניהן, נוצרה לפני האכדית. העלית את האפשרות שהעברית דוברה לפני השומרית. ובכן, על התקופה הפרהיסטורית (משמע לפני תחילת הכתב) איננו יודעים הרבה. יתכן שאתה צודק, אך יהיה לך קשה עד בלתי אפשרי להוכיח זאת. אולי בעתיד ימצא טקסט כתוב עברית שנכתב לפני יותר מששת אלפים שנה. מי יודע...
שבת שלום, דביבון ירוק

שלום ידידי,
מכוון שאין אני מבין בתחום "האבולוציה של השפות", אינני יודע כיצד להבחין מי האח הבכור בכל מחלקה.
אם השפה האכדית דומה לשפה העברית(לפחות באוצר המילים ובדקוק, בלי קשר לתחביר או לצורת המילים), ייתכן וזו היא השפה שדוברה עוד קודם.
שוב, גם בפיסקתי("אני מניח שיש להבחין...") הקדמתי בכך שאינני מבין מספיק בנושא דידן, ולכן הנחתי הנחה הנראת לי לצד ההגיון.
הרי הייתה תקופה ארוכה, בטרם יצירת הכתב, שבה דוברו שפות שלמות.
אנו היום מתארכים כל שפה לפי תארוך של מציאת טקסט *כתוב* באותה שפה.
כלומר, כפי שטענתי כבר בתגובתי הקודמת, ייתכן והשפה השומרית(שאותה מתארכים, לפי מה שהבאת, כשפה הכתובה הראשונה) תועדה בזמן קרוב לתחילת דיבורה, ואילו השפות השמיות דוברו עוד קודם לכן, אך מכוון שעוד לא הומצאו "סימנים" כדי לתעד את הגיית המילים בשפות הללו, תיעודן התעקב.
שבוע טוב,