רקע
יהל"ם (יחידת הנדסה למשימות מיוחדות), ממוקמת בבסיס סירקין.
יחידת יהל"ם הוקמה במטרה לתת מענה לצורך המבצעי כגוף מקצועי ברמה הגבוהה ביותר בתחומי החבלה וסילוק פצצות (טילים, פגזים שלא התפוצצו).
יהל"ם הינה היחידה המובחרת של חיל ההנדסה ומורכבת משתי יחידות בת - ס"פ (סילוק פצצות) וסיירת "יעל".
ס"פ - יחידה מובחרת הפועלת בכל שטחי הארץ ומחוצה לה, תפקידה לטפל במטענים ובטילים. חיילים מהיחידה מצטרפים לפעילויות של יחידות עילית אחרות.
סיירת "יעל" - יחידה מובחרת הכפופה אך ורק לקהנ"ר ולרמטכ"ל. כל מידע נוסף הקיים על יחידה זו מסווג, כולל פעילות מבצעית ואופן ההכשרה.
כל הגיבוש מתבצע בבהל"צ (בה"ס להנדסה צבאית ובט"ר של טירוני הנדסה קרבית) בשבוע הרביעי של הטירונות וכל מי שרוצה, יכול לצאת לגיבוש.
יום ראשון
יום הראשון מתחיל לאחר ארוחת הצהריים, ועד הרגע זה הכל מתנהל כרגיל. מגיעים ל-"קניון" (כך נקראה בניין גדול בבסיס שיש בו הרבה כיתות לימוד ואודיטוריום. המקום מזכיר קניון עם חנויות, אבל קטן יותר). באים הרבה חיילים מפלוגות אחרות ואפילו לא מעט מאימון מתקדם. יקריאו לכם את השמות של אלה שנרשמו לגיבוש. אחר כך, בא חופ"ל (חובש פלוגתי) לפלוגה שלו ונותן לכל אחד את התיק הרפואי שלו. אחר כך, תמלאו שאלון רפואי לגבי מצבכם בשבוע האחרון ותבדקו על ידי החובשים ובסוף רופא יבדוק את התיק הרפואי שלכם, כדי לבדוק האם אתם כשירים לשרות ביחידה מבחינת פרופיל רפואי וסעיפי ליקוי. אחר כך, תמלאו שאלון ביוגרפי, כדי קצת להכיר אותכם. מחכים די הרבה זמן ואז מרכזים אותנו ב-ח' גדולה, בא מפקד הגיבוש אומר את דבריו ואז מחלקים אותנו ל-4 מחלקות, בכל מחלקה 50 חיילים (סה"כ 200 חיילים השתתפו בגיבוש). לכל אחד נותנים מס' ו-2 תגיות לכתפיים עם אותו המס' (אני הייתי 192). אחר כך, כל מחלקה מחלקים ל-2 צוותים, לכל צוות 3 מפקדים. כל אחד מקבל 2 דפים עם כל מיני מושגים על חומרי נפץ, חלקי מערכת הצתה (או ייזום) וקצת מושגים פיזיקאליים. מגיעים למגורי פלוגה ב', כל החיילי פלוגה ב' יצאו לשטח לשבוע מטווחים והכינו לנו את המקום. נותנים לנו זמן להתארגן בחדרים, לאכול ארוחת ערב, שזה מנת קרב ואורז חם, וכמובן שכדאי לנצל את הזמן ולקרוא כמה פעמים את הדפים שנתנו לנו. אחר כך, כל מחלקה מסתדרת בשלושות מול המפקדים שלה, הם אומרים שצריך להביא למחר את האפוד עם כוננות מלאה (2 מימיות מלאות, 6 מחסניות - 5 מלאות, כסדה רכוסה לאפוד(, ברכיות על הרגליים, את חפירה, מעיל עליך וכמובן נשק אישי שלך (כיף לאלה במתקדם שיש להם M16 מקוצר). הולכים לישון בערך ב-10, אולי קצת יותר מוקדם.
יום שני
השכמה ב-3:40, קמים מתארגנים, ב-4 מסדר מול מפקדים, אחר כך ארוחת בוקר קצרה המורכבת מכמה פרוסות לחמים, קופסאות "סקי", יוגורטים "דני" ותא חם. לוקחים שקי חול, מנשא עם ג'ריקן ומנשא עם אלונקה. מריצים אותנו לשער יציאה דרומי. כמובן שלא מספיקים בזמן, אז מריצים אותנו שוב. אחר כך ממלאים שקי חול עד החצי. כל אחד לוקח שק, חוץ מ-2 שלוקחים פק"ל ג'ריקן ואלונקה. יוצאים מהבסיס הולכים משהו כמו 2ק"מ, עדיין חשוך, אז הולכים סתם בסיבובים ליד תחנות מבחן. בסה"כ עוברים משהו כמו 3ק"מ, לא רציני, אבל קצת מעייף ומייבש בגלל האקלים שיש בעובדה (המקום שבו ממוקם הבסיס). אחר כך, נותנים לנו 3 דק' לשתות מים ולהורייד את המעיל ואז מתחילים המבדקים. מה שעוברים, זה גיבושון סטייל יום סיירות, כלומר מבדקים פיזיים אינדיווידואליים, אבל לעומת יום סיירות, הגיבושון ארוך יותר (7 שעות) וקשה יותר כי הציוד עליך. יש 4 תחנות: ספרינטים, שקי חול, זחילות ואלונקה סוציומטרית (ממש כמו יום סיירות). כל חצי שעה, נותנים לנו 3דק' לשתות מים, ובין כל תחנה יש תיזוזים וחידה. אי אפשר לפתור את החידה כמו שהיא, צריך לעשות 15 שכיבות שמיכה כדי לקבל תוספת נתונים. הבעיות העיקריות, הן שאתה עייף ואין לך אפשרות לכתוב מה שאומרים. ספרינטים - יש דגל שממוקם משהו כמו 100מ' מאיתנו, רצים עד הדגל עוקפים אותו ומסתדרים על פי סדר הגעה. שקי חול - ממלאים את השקים עד הסוף (משקל של השק 35-40קג'), יש 2נק' שמרחק ביניהן 100מ' וצריך לעשות כמה שיותר סיבובים עם השק עליך. אחת הבעיות שרצועת הנשק כל הזמן מחליקה ולא נוח להחזיק את הנשק. זחילות - מרימים ברכיות לרגלים, יש 2נק' במרחק של משהו כמו 25מ' וצריך לזחול בין 2 נקודות עם נשק ביד. הקושי הכי גדול היה שאתה זוחל על האבנים וברכיות מחליקות לך. התרגיל הזה היה הכי קשה בשבילי. אלונקה סוציומטרית - פותחים אלונקים שמים עליה 6 שקי חול (מלאים עד החצי), רצים ספרינט לדגל, מעקיפים אותו ומסתדרים על פי סדר ההגעה. 4 ראשונים סוחבים אלונקה סיבוב הבא ומקום שישי סוחב פק"ל אלונקה (אלונקה על המנשא). אחר כך, מתזזים אותנו עוד קצת וחוזרים לבסיס. בגיבושון נופלים הכי הרבה ומפקדים מעיפים גם את החלשים, נופלים בערך חצי. אחר כך, נותנים לנו שעה לנוח ולאכול ארוחת צהריים. חוזרים לקניון ומתחילים המון מבחנים עיוניים. על חלק מהם או בעצם הרוב אני לא יכול לכתוב לכם, כי דרגת סיווג שלהם הייתה "סודי"ץ המבחנים האלה היו מסובכים וגרמו לי לכאב ראש. שאר המבחנים, הם: פסיכוטכני כמו במיונים לטייס, מבחן דג (השלמת צורות), נותנים לך נושא ותוך 10דק' אתה צריך להכין הרצאה, מבחן מהירות, קואורדינציה בשרטוט באמצעות מכשיר (גם כמו במיונים לטייס) וקואורדינציית שרטוט של היד שלך. יש המון מבחנים ובאינטנסיביות גבוהה. אחר כך, חוזרים לפלוגה, אוכלים ארוחת ערב, אחר כך מנפים עוד חיילים (כנראה על פי תוצאות הגיבושון) ומצמצמים עוד יותר את הצוותים, אסור שצוות יכלול יותר מ-12 חיילים. אחר כך, הולכים לעשות מבחן של פירוק והרכבה של גליל בחושך ולאחר מאמץ. אלה שמכירים את הגליל, עברו את המבחן על מיקרו-עוזי. בהתחלה מראים לך איך לפרק ולהרכיב את הנשק. אחר כך, קוראים כל פעם ל-3 חיילים מכל צוות לבצע את המבחן. אתה מתיישב על סקאביאס (שמיכה צבאית מגעילה שיושנים עליה), לידך מפקד עם סטופר, על השמיכה גליל וסטיקלייט (זה מקור אור היחיד שיש באפשרותך). נותנים לך 7דק' לתרגל עם הנשק ואחר כך אומרים לך לרוץ ספרינט לנק' אחת הנמצאת 20מ' ממך ולחזור וכך 6 פעמים. מה הקטע של מרחק קצר, זה שאתה חוטף קצת סחרחות. ישר לאחר שסיימת עם הריצה את מפרק ומרכיב את הנשק כמה שיותר מהר. אחר כך, מבצעים ריצה ופירוק שוב. חוזרים לפלוגה, והולכים לישון בערך ב-10.
יום שלישי
השכמה ב-4, אוכלים ומתארגנים עד 4:30, מסדר עם מפקדים. המפקדים אומרים שחשוב מאוד שלא שכחנו את הברכיות (כך הם מפחידים אותנו שיהיו עוד זחילות), הולכים להמשך של הקטע הפיזי של הגיבוש, אבל הפעם אתם נבדקים כצוות. תרגיל ראשון אתם מתבקשים לכתוב מאבנים "מחלקה X" (אני הייתי מחלקה ד'), גודל של כל אות 1מ'X1מ', כמובן בלחץ של זמן. אחר כך 2 לוקחים פק"לים שאנחנו כבר מכירים וכולנו לוקחים אוהל 12 (אוהל גדול ל-12 חיילים, שוקל המון והכי חשוב שנורא לא נוח לסחיבה), כך הלכנו מאחורי המפקד ואסור לנו להתרחק יותר מ-3מ' ממנו או שחוזרים 100מ' אחורה וגם האוהל אף פעם לא נוגע באדמה. לאחר כשעתיים של סחיבה, הוא שואל אותנו עוד כמה חידות כאשר האוהל עדיין עלינו. אחר כך, עושים ספרינטים אישיים - כל אחד על פי טורו מתנתק מהאוהל ורץ בספרינט לעמוד חשמל שממוקם במרחק של 100מ' מאיתנו ומפקד מודד זמן לכל אחד, כמובן שכל אחד שחוזר חוזר להיות מתחת לאוהל. אחר כך, סוחבים עוד חצי שעה ומניחים את האוהל. תרגיל הבא, הוא הקמת אוהל 12 תוך 10דק', כמובן שלא הספקנו ואז מקפלים אותו חזרה. ניסיון נוסף, אבל אף אחד לא מדבר חוץ מזה שמגדירים לו, אם מישהו דיבר מבלי שהגדירו לו, אז מקפלים את האוהל ועושים הכל מהתחלה. כך עשינו את זה כמה פעמים, אך אף פעם לא הצלחנו, אבל היה צוות אחד שכן הצליח. אחר כך, יש תרגיל שבו נותנים לכל אחד דף ועט, מספרים לכם שהתרסק מסוק במדבר, אתם 3 חיילים, כאשר אחד פצוע קל, יש נק' פינוי במרחק של 120ק"מ מכם ואתם צריכים להגיע אליה תוך יומיים, אתם נמצאים בשטח אויב, טמפ' ביום 40מע' ובלילה 0מע'. יש לכם 20 חפצים/עזרים אתם צריכים לדרג את כל ה-20 חפצים על פי חשיבות שהייתם לוקחים אותם, כאשר את יכולים לקחת רק 5 מהם. נותנים 10דק' לדירוג, כל אחד אומר למה הוא היה לוקח את החמישה הראשונים ולמה לא את 5 הבאים. אחר כך, מפקדים אומרים לכם להחליט כצוות על 5 חפצים ראשונים ו-5 הבאים. כל הקטע, הוא שצריכים להיות לך כמה שיותר חפצים משותפים עם אלה שתרשמו. אחר כך, יש תרגיל לעבור "נהר", באמצעות 2 חביות ו-4 קורות ביחד איתם, תוך 10דק' (סטייל גיבוש טייס). תרגיל פיזי האחרון לגיבוש: יש נפל (תחמושת שלא התפוצצה) פצמ"ר 52מ"מ, 100מ' ממנו ישנם שקי חול, יש לכם 15דק' למלא שקי חול ולהעקיף איתם את הנפל, כך שכותר המעגל יהיה 1מ' וגובה 5 שכבות של שקים. סופרים לכל אחד כמה שקי חול הוא שם. אחר כך, עושים את המשימה כשהדגש הוא על מנהיגות ועבודת צוות ולא על כמות אישית. אחר כך, ישנה תחרות, כל אחד צריך למלא במהירות שק חול, ורושמים את סדר ההגעה. אחר כך, חוזרים לפלוגה, אוכלים, נחים וחוזרים לקניון. שוב פעם, יש המון מבחנים, ביניהם הרוב הם מבחנים טכניים שאסור לי לפרט עליהם. אחר כך, חוזרים לפלוגה, אוכלים ארוחת ערב ומגיעים לכיתה לעשות מבחן פסיכולוגיה שבסופו מצלמים כל אחד. אני לא יודע למה נועד הצילום. אחר כך, מסדרים את הקניון, מחזירים את כל הציוד למשאיות של יהל"ם והולכים לישון.
יום רביעי
קמים, אוכלים, כאשר שוב ברכיות עלינו ועדיין מפקדים כל הזמן מדברים עד כמה שיהיה לנו קשה וכדאי לפרוש ואז מתחילים ראיונות אישיים עם כל שלושת המפקדים. אחר כך, עושים שאלון בסיסי לסיווג בטחוני. אין לי מושג למה עשינו את השאלון הפשוט הזה, כי הוא עדיין לא מהווה שום דבר, יש בו אולי 20 שאלות. אחר כך נבחרים באופן אקרעי 3 חיילים מכל צוות והם עוברים ראיון עם מפקד המיון של יהל"ם, כאשר לראיון הזה אין שום משקל ואני לא יודע למה בכלל הם צריכים אותו. לבסוף, מרכזים את כולם בקניון, שיחת מפקד הגיבוש, מחזירים את התגיות וחוזרים כל אחד לפלוגה שלו. הכי באסה שחוזרים למערכת הרגילה כאילו שלא עברנו שום דבר. את הגיבוש התחילו 200 חיילים וסיימו רק 80, יתקבלו לא יותר מ-40. שבוע הבא יהיו תוצאות, מקווה מאוד להתקבל ליחידה כי הגיבוש מרעיל אותך עוד יותר.
מקווה שעזרתי למי שהיו שאלות לגבי מיונים ליחס"פ ובהצלחה לאלה שיעברו את הגיבוש בעתיד.
מעת ויטלי, פלוגת ברקן, מחלקה 3
ראשי
צ'אט
26-12-2004, 00:28
מצב כלאיים
