05-07-2006, 15:51
|
|
|
חבר מתאריך: 25.06.06
הודעות: 16
|
|
גם חריזה וגם תפסת אותי ביום נוראי במיוחד...;-[
לא אתן לך תגובה על השיר. ועל כך אני מתנצלת מראש. אבל בבקשה, הקדישי זמן וקראי. (אני מניחה שאת בת...אם לא, סליחה בשנית.)
אני רוצה להדגיש שלדעתי חריזה היא לא יותר מטעות נפוצה. אני לא חושבת שהרבה אנשים יכולים להרשות לעצמם לכתוב בחריזה, שכן זה בסופו של דבר הופך למרכז הטקסט שלא לצורך. מלבד יוני רכטר, אהוד מנור, ורחל, ספורים הם המשוררים שהצליחו לשלב את החרוזים בטבעיות בשיר, בלי להפוך אותם למאולצים.
שירה או פרוזה צריכה להתמקד בהעברת רגש, מחשבה, או מסר, ולא במה לעזאזל מתחרז עם love חוץ מ-above (אגב, באמת שיש רק עוד איזה שתי מילים בערך, דבר שכל כותב מגלה מתישהו בחייו...><)?!
אין שום סיבה שננסה להעביר את הכאב בנפשנו תוך קימוט המצח וחיפוש נואש בכל המילים שמתחרזות עם 'אבדן'.
החרוזים לא עוזרים לזרימת השיר, אלא קוטעים אותו ומחלקים אותו למשפטים-משפטים שלא בהכרח קשורים אחד לשני והדבר היחיד שמחבר בניהם הוא סיומת כזו או אחרת.
ולכן, בעיני, זה מיותר ומוריד בהרבה מאיכות השיר.
יומטוב.
_____________________________________
לדעתי.
|