הלכו לעולמם - והטביעו את חותמם
מתוך חדשות msn

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://news.msn.co.il/s.gif]

דמויות חשובות, אהובות ובעלות מניות יסוד בחברה הישראלית הלכו מעימנו במהלך שנת 2004. איזכור נוסף, כמה מלים של פרידה וכבוד אחרון - ברשימה זו. ולא נשכח גם אחד שקצת פחות אהבנו.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://news.msn.co.il/NR/rdonlyres/2A5DC095-10AA-4A57-8ACC-333D92A4FC43/23156/Raful041123Dots5ZItem.jpg]
לוחם אמיץ, מפקד ומנהיג. רפאל איתן (דו"צ).
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://news.msn.co.il/s.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://news.msn.co.il/s.gif]

שנת 2004 הייתה שנה של אירועים רבים והתרחשויות בלתי פוסקות בישראל ובעולם. אמנם במציאות הישראלית כמעט כל שנה היא כזו, אך הפעם הייתה זו, בין השאר, שנה של פרידות, בה נפרדנו מאנשי מפתח בפוליטיקה העולמית, אישי ציבור רבים ונכסי צאן ברזל בתרבות הישראלית. MSN מציג את האנשים מהם נפרדנו לתמיד השנה.

האיש והים

ב-23 בנובמבר הגיע רפאל איתן, כמדי בוקר בשלוש השנים האחרונות לחייו, לנמל אשדוד, מתוקף תפקידו כאחראי על הקמת שובר הגלים במקום.

השר והרמטכ"ל לשעבר, בן 75 במותו, יצא ממכוניתו, מעד בשל הרוחות העזות ונפל למים הסוערים. לאחר כשעה אותרה גופתו בין הגלים.

בשנים האחרונות טרם מותו, עם פרישתו מהחיים הפוליטיים ובמקביל לעבודתו על שובר הגלים, הקדיש את זמנו לנגרות, הכנת שמן זית ואף עסק בכתיבת ספר עם נכדותיו.

רפול הובא למנוחות בבית העלמין במושב תל עדשים שבעמק יזרעאל. ראש הממשלה, אריאל שרון ספד לו: "מדינת ישראל איבדה היום לוחם אמיץ, מפקד ומנהיג. אני איבדתי חבר לנשק ולדרך". הוא הותיר אחריו את אשתו השנייה, עופרה מאירסון, אשתו הראשונה מרים, 3 בנות, עשרה נכדים ואחות.

איך זה קרה? לצפייה בכתבה - ליחצו כאן

הלוחמת הגדולה נכנעה לסרטן

יהודית נאות, חברת כנסת לשעבר, ומי שהייתה השרה לאיכות הסביבה, נכנעה למחלת הסרטן בה נאבקה בשנה האחרונה לחייה, והלכה לעולמה ב-16 לדצמבר.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://news.msn.co.il/NR/rdonlyres/2A5DC095-10AA-4A57-8ACC-333D92A4FC43/23173/NEW.jpg]


נאות, בת 60 במותה, פרשה מתפקידה כשרה בעקבות מחלתה. תחילה המשיכה נאות לעבוד ללא הרף, אך שלושה חודשים טרם מותה היא נאלצה לפרוש מן הממשלה, בשל המחלה. במהלך הניתוחים הקשים הוצאו מיתרי קולה והיא תקשרה עם הסביבה באמצעות מכתבים.

נאות הובאה למנוחות בבית העלמין כפר סמיר בחיפה, והותירה אחריה את בעלה, אורי נאות ואת שלושת ילדיהם.

לכתבה ובה קווים לדמותה ועל מחלתה הקטלנית - ליחצו כאן

השגריר

שאול עמור, שגריר ישראל בבלגיה לשעבר, נפטר ב-2 באוקטובר כתוצאה ממחלה קשה.

עמור, בן 64 במותו, כיהן במשך כעשרים שנה כראש עיריית מגדל העמק, היה חבר כנסת, ושר ללא תיק בממשלת נתניהו.

הוא נטמן בבית העלמין במגדל העמק, לשם הגיעו מאות בני משפחה וחברים לחלוק לו כבוד אחרון. הוא הותיר אחריו את רעייתו, סוזן, ואת שלושת ילדיהם.

לכתבה על הפוליטיקאי הצנוע ומחלתו הקשה - ליחצו כאן

השחקן שהפך לנשיא

נשיאה ה-40 של ארצות הברית, רונלד וילסון רייגן, בן 93, חלה באלצהיימר עוד בשנת 1992. שנתיים מאוחר יותר פרסם הודעה על מחלתו לציבור. "אני הולך אל שקיעת חיי", אמר, "אך אני יודע שלאמריקה צפוי תמיד שחר קורן".


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://news.msn.co.il/NR/rdonlyres/2A5DC095-10AA-4A57-8ACC-333D92A4FC43/23176/RonaldReigen041226APNEW.jpg]


הנשיא שעל שמו נקרא נמל התעופה בוושינגטון, ומי שבתקופת כהונתו נסתיימה המלחמה הקרה, לא יכל עוד למחלה וב-5 ביוני הלך לעולמו.

מוות אינסופי

כמובן שלא ניתן לסכם את שנת 2004 מבלי לציין את מותו של יושב ראש הרשות הפלשתינית, יאסר ערפאת, שבמותו כמו בחייו, המשיך להיות חלק בלתי נפרד מהמציאות הישראלית היומיומית.

ב-11 בנובמבר 2004 לפנות בוקר נמסרה הודעה רשמית על מותו. כמעט שבועיים קודם לכן הידרדר מצבו הבריאותי, והותר לו לצאת לפריז לצורך קבלת טיפול רפואי. מרגע אשפוזו הוטל איפול על מצבו האמיתי, והציבור הערבי והישראלי ניזון משמועות בלבד. דובריו ניסו ליצור רושם לפיו מצבו יציב, בעוד התקשורת הישראלית והעולמית שידרה שוב ושוב ידיעות בדבר מותו הקרב.

סמכויותיו כראש הרשות חולקו בין אבו עלא, שקיבל לידו את השליטה בזרוע המבצעת של הרשות, ובין אבו מאזן, שהתמנה במקומו לראש הועד הפועל של אש"ף.

ערפאת נקבר ב-12 בנובמבר, כשהמון פלשתיני מתפרץ לרחבה ומונע מהכוחות המשטרה לפרוש שטיח אדום עליו יובל הארון אל חלקת הקבר. לבסוף הובל הארון בצפיפות ובתוך ההמון הגועש.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://news.msn.co.il/NR/rdonlyres/2A5DC095-10AA-4A57-8ACC-333D92A4FC43/23181/arafatNEW.jpg]


לצפיה בכתבה על מותו של ערפאת - ליחצו כאן

בשנה החולפת חווינו אבדן משמעותי בתחום התרבות והיצירה: כמה וכמה זמרים, שחקנים ומשוררים, שהיו מאבני הדרך של התרבות הישראלית, הלכו לבלי שוב. בשנת 2004 קיבל מחדש משמעות הביטוי הנושן "דור הולך ונעלם".

הקטר נדם

אריק לביא, מאושיות עולם הזמר, התיאטרון והקולנוע הישראליים, נפטר ב-29 ביוני כתוצאה ממחלת לב קשה.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://news.msn.co.il/NR/rdonlyres/2A5DC095-10AA-4A57-8ACC-333D92A4FC43/23182/ariklavi8new.jpg]


הקריירה הבימתית שלו, שהחלה עוד בשנות ה-50 ונמשכה עשרות שנים, כללה את השירים "הסלע האדום", "שיר הקטר" ו"זה קורה", "היה או לא היה", את ההצגות "גבירתי הנאווה" ו"הוא הלך בשדות" והסרטים "גבעה 24 אינה עונה", ו"מבצע יהונתן".

לביא הותיר אחריו את רעייתו, הזמרת והשחקנית שושיק שני, ושתי בנות.

על הדבש - ועל העוקץ

כלת פרס ישראל, הפזמונאית והמלחינה נעמי שמר, הלכה לעולמה כתוצאה ממחלה קשה ב-26 ביוני. שמר, שכתבה והלחינה מאות שירים שהפכו לאבני דרך בפזמונאות הישראלית, הייתה בת 74 במותה.

בין שיריה המוכרים והאהובים – "לו יהי", "ירושלים של זהב", "העיר באפור", "חורשת האקליפטוס", "פגישה לאין קץ", "אנחנו שנינו מאותו הכפר", "אהבה בת 20", "על הדבש ועל העוקץ" ועוד.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://news.msn.co.il/NR/rdonlyres/2A5DC095-10AA-4A57-8ACC-333D92A4FC43/23183/neomishemer98NEW.jpg]


שמר נטמנה בבית העלמין של קבוצת כנרת, שם נולדה. על פי בקשתה, שר המוזיקאי דודו אלהרר על קברה ארבעה שירים, אמנים רבים וציבור רב של מנחמים עמדו שעות ליד חלקת הקבר ושרו משיריה.

נשיא המדינה, משה קצב, ספד לה וכינה אותה "אם הזמר העברי". שמר הותירה אחריה בעל ושני ילדים – הללי ואריאל.

השירים, המשחקים, איפה הם עכשיו?

המוזיקאי עוזי חיטמן, מי שנחשב לאחד המלחינים, הכותבים והמבצעים האהובים בארץ מאז שנות השבעים, הלך לעולמו ב-17 בנובמבר, לאחר שלקה בהתקף לב והוא בן 52 בלבד.

חיטמן, שבין שיריו הרבים נמנים "עוד סיפור אחד של אהבה", "אלוהים שלי", "אדון עולם", "כאן", "עכשיו התור לאהבה" ו"לכל אחד יש", עבר טרם מותו על אלבום חדש שהיה אמור לצאת בקרוב.

הלוויתו נערכה בבית העלמין ירקון, שם באו לחלוק לו כבוד האחרון מיטב אמני ישראל.
חיטמן השאיר אחריו אישה ושלושה ילדים.

לצפיה בכתבה על חייו ומותו של עוזי חיטמן - ליחצו כאן

מחוגי השעון עצרו

אורי אדלמן, הסופר הישראלי החתום על רבי המכר "משוואה עם נעלם", ו"שעות מתות", נפטר במפתיע ב-5 באוגוסט.

אדלמן, בן 46 במותו, לקה בליבו ונמצא ללא רוח חיים בבית מלון בו שהה על מנת להשלים את כתיבתו של ספרו החדש.

מי שהחל את דרכו כאיש מחשבים ומוזיקאי, הפך עם פרסום ספרו הראשון "קונצ'רטו למרגל ולתזמורת" לאחד הסופרים המובילים בישראל.

הוא נטמן בבית העלמין של המושב גבעת חן בו התגורר בשנים האחרונות. הותיר אחריו את רעייתו השנייה מיכל, רעייתו הראשונה אורית, וילדיו אסף, עדי ואיתי.

שירים הם לפעמים געגועים

נתן יונתן, מגדולי משוררי ישראל, נפטר ב-12 במרץ בעקבות מחלה קשה.

יונתן, בן 81 במותו, פרסם עשרות קבצי שירה ושלושה שירי פרוזה. רבים משיריו הולחנו והפכו לנכסי צאן ברזל בתרבות העברית, ביניהם – "חופים", "החול יזכור", "האיש ההוא", "שירים עד כאן", "והרותם היה מלבין" ועוד.

ארונו של יונתן, חתן פרס ראש הממשלה, פרס ביאליק ופרס אלתרמן, הוצב בבית הסופר בתל אביב והוא נטמן בחלקת ההורים השכולים בבית העלמין קריית שאול.

הוא הותיר אחריו את רעייתו, נילי-כרמל-יונתן, ואת ילדיו – זיו, נטע ותום. בנו ליאור ז"ל נפל בתעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים.

תאטרון של איש אחד

אברהם דשא פשנל (פשה), מפיק ואחד ממגלי הכשרונות הגדולים בישראל, נפטר ב-28 באפריל, לאחר מאבק במחלת הסרטן.

קשה לתאר את פני התרבות הישראלית ללא פשנל, שפעילותו הותירה אחריה ציוני דרך רבים כל כך בתיאטרון, בבידור, במוזיקה, ובקולנוע המקומיים. שלישיית הגשש החיוור, "בצל ירוק" "התרנגולים", להקת "כוורת", "שוקולד מנטה מסטיק", ירדנה ארזי, מירי אלוני, ציפי שביט, ספי ריבלין, רבקה מיכאלי, כל אלה ואמנים רבים אחרים חבים לפשנל מניות רבות בקריירה המצליחה שלהם.

פשנל נטמן בקיבוץ עינת והותיר אחריו את רעייתו ניצה ואת שלושת ילדיו, שירילי, גשש ונועז.

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

אור, אתה אמרת:

ציטוט:

למנהלים שביננו; אם זה לא שייך לפורום אנא העבירו

אז.. פעם הבאה בפורום חדשות וסקופים.

זה חשוב בכל פורום, אז לך תטריד ותקפיץ הודעות אחרות, בינתיים תלמד לאיית