טוב אז ככה יוזמה קטנה שלי לעורר את הפורום הדל קצת לדברי תורה.
אני מודע לנסיונות די כושלים ושפרשת השבוע פחות מעניין מנושאים אחרים כאן בפורום.
אבל פרשת השבוע זה דוקא אחד הנושאים היותר מעניינים שיש. כל שבוע סיפור מרתק. ואם אתם לומדים גמרא אז אפשר לראות איך לומדים כל מילה להלכה.


כמובן, לא לכולם יש שיחה להעביר או זמן לכתוב בפורום מדי שבוע אז כדי שהאשכול יחזיק מעמד ויקבל עניין חשבתי שיהיה לו מבנה קבוע.
פרשת השבוע,
(הפטרה,)
וזמני השבת.
אם נצליח, כל אחד, לדאוג לאשכול כזה מדי שבוע זה כבר יוכל להיות בסיס לבאות וליותר מכך. גם אם האשכול יהיה חסר תוכן, אשכול כזה יוכל לדחוף אנשים לשאול ולבקש ענין. ואם לא השבוע אז לעתיד לבוא.


בעניין השיחה:
יש לכם שיחה על פרשת השבוע שאתם רוצים ללמד אותנו (אפילו לימודים לילדים קטנים)?
קושיה על הפרשה או מסביב לה?
שאלות חזקות שאפילו שאתם יודעים עליהם את התשובות ויוכולות ללמד אותנו איזה לקח?
סיפורים הקשורים לפרשה?
סיפורים הקשורים לשבת?
שאלות בהלכות שבת?
או אפילו סתם חידות?
כל אלו יכולים להוות פתח לדיון סוער.

כמו שאמרתי, פותח האשכול לא חייב לפתוח בשיחה, וכל אחד יכול להעלות כל נושא שבא לו.
[והיה באם השתגענו ויש יותר מדי נושאים בפרשה, אל תתביישו להמשיך לכתוב ולחרוג מגבולות הגזרה של השבוע]


היום יום א' עוד לא קראתי את פרשת השבוע ואין לי עדיין מה להגיד עליה ולכן אפתח על השבת בכלליות:

פניני הלכה - שבת \ הרב אליעזר מלמד > הכנות לשבת א'

ששת ימים ושבת
ששת ימי החול ושבת הינם קשורים זה בזה, שכשם שיש באדם גוף ונשמה, כן לשבוע יש גוף ונשמה. שבת היא הנשמה וימי החול הם הגוף. וכשם שהאדם השלם הוא אדם שנשמתו וגופו פועלים יחד בהרמוניה, כאשר הגוף מקבל השראה רוחנית מהנשמה, ונותן לנשמה יכולת לבוא לידי ביטוי. כן השבוע השלם הוא שבוע שבו הקשר בין השבת לימי החול הוא קשר הדוק. בימי החול אנו מכינים את כל צרכי השבת מבחינה גשמית, כלומר מכינים את מאכלי השבת ואת בגדי השבת, ואילו מהשבת אנו שואבים כוחות רוחניים למשך כל ששת ימי החול.

כדי להדגיש את מרכזיותה של השבת, צוותה אותנו התורה: "זכור את יום השבת לקדשו" (שמות כ, ח), ופרש הרמב"ן (שם), שכוונת המצווה היא, שלא רק בשבת נזכור את השבת על ידי הקידוש והתפילות, אלא אף בכל ימות השבוע נזכור את יום השבת לקדשו, ונתכונן לשבת הבאה, ונכין את צרכיה. וכן כשהלוויים היו אומרים בבית המקדש שיר של יום, היו אומרים: "היום יום ראשון בשבת", "שני בשבת", כלומר אין ימות החול ימים בפני עצמם, אלא הם יונקים את משמעותם וערכם מיום השבת, ולכן אומרים: "היום יום שלישי בשבת" וכדומה. אכן עובדה היא שבשפה העברית שהיא לשון הקודש, מונים את כל ימות השבוע כפי יחסם לשבת, ראשון שני וכו', מה שאין כן באנגלית, צרפתית ושפות נוספות, שלכל יום שם בפני עצמו, ללא שום זיקה לשבת.

מצד אחד אנו מתייחסים אל השבת כסיום השבוע, שבכל ימי החול אנו מתכוננים לקראת השיא שהוא שבת, ומצד שני השבת היא גם ההתחלה של השבוע הבא, ומשבת אנו שואבים כוחות רוחניים לכל משך השבוע הבא, שבעזרתם נוכל להגשים את הערכים הרוחניים שקלטנו בשבת בתוך עולם המעשה. וכך חייו של היהודי אינם רצף אחיד שהולך ונשחק, הולך ומאבד גובה, אלא להפך, התעלות מתמדת. וכדי שהכוחות המעשיים לא ישחקו, באה השבת ונותנת מנוחה וכוחות חדשים למשך כל השבוע הבא. וזהו שאמרו חז"ל במסכת שבת (י, ב): אמר הקב"ה למשה: "מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה, ואני מבקש ליתנה לישראל, לך והודיעם".

(חפשתי את דברי חז"ל שמובאים בסוף ולכתוב על זה משהו אבל זה נראה לי יותר טוב ^^
ספר מעולה - קניתי אותו לפני חודשיים...
ועוד משהו נחמד שמצאתי באותו חיפוש)
{וכן אפשר לצטט דברי תורה...}


הדלקת נרות:

• ירושלים: 19:04
• תל אביב: 19:22

מוצאי שבת:

• ירושלים: 20:23
• תל אביב: 20:26

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://fresh.clanteam.com/list.png]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://fresh.clanteam.com/?https://2010-uploaded.fresh.co.il/2010/09/21/52868411.gif,http://www.boredpanda.com/blog/wp-content/themes/mimbo2.2/images/subscribe-panda-605px.png]