20-07-2006, 01:07
|
|
מנהלת בע"ח, מטיילים ותרמילאים
|
|
חבר מתאריך: 01.01.06
הודעות: 53,831
|
|
"לא תיארנו לעצמנו שזה מתקרב"
סמל עודד מארק, לוחם בגדוד 50, שכב במשך דקות ארוכות בשטח לבנון במטרה לאבטח את הטנק שנפגע קשה. פצמ"רים שנחתו בסמוך גרמו לפציעתו. "כל הזמן רק חשבתי שאני כל-כך צמא", שחזר
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www1.idf.il/dover/site/Images_Site/tans.gif]
מאת: נעמה פרי, כתבת 'במחנה'
כשאמו של סמל עודד מארק, לוחם בגדוד 50 של הנח"ל, קיבלה ממנו טלפון ראשון אחרי האירועים הראשונים בצפון, היה למארק משפט מרגיע אחד על הלשון: "אמא, בואי לרמב"ם. קיבלתי מכה ברגל".
"חשבתי עליו כששמעתי על שני החטופים בגבול", משחזרת האם, בת-שבע מארק. "ניסיתי להתקשר כמה פעמים. בשלב מסוים מישהו ענה לי במקומו ואמר שעודד עסוק. כמה שעות אחר-כך קיבלתי ממנו טלפון להגיע לבית-החולים".
כשסמל מארק היה "עסוק", הוא למעשה שכב בלבנון, טרוד באבטחת הטנק שעלה על המטען. הוא ולוחמים נוספים מהגדוד שכבו תחת מחסות מפגיעות הפצמ"רים שנחתו סביב. שני פצמ"רים שנחתו בסמוך לכוח גרמו לפציעתו באורח קל, כתוצאה מחדירה של רסיס לירך.
"היינו במוצב נורית והתחלנו לחטוף פצמ"רים ויריות", נזכר סמל מארק. "התעשתנו מהר והתחלנו להגיב באש, ולאחר מכן יצאנו יחד עם המ"פ ללבנון לכיוון מוצב החיזבאללה שמולנו. הטנק שיצא איתנו עלה על מטען. שכבנו מאחוריו, ראינו את הפיצוץ והיה ברור שאף אחד לא שרד. נשארנו לאבטח את מה שנשאר ממנו".
מארק מסביר שהוא והלוחמים הנוספים שכבו תחת אש במשך דקות. "היינו באמצע שום מקום, נפלו עלינו פצמ"רים, ומתישהו, כשכבר הצלחנו לעכל משהו, הגענו למסקנה מעוררת אימה: מישהו מנסה להרוג אותנו". בשלב מסוים אזלו להם המים. "היינו עייפים אחרי לילה של שמירות", הוא אומר. "זה לא כמו שחושבים, שבמצב אמת אתה מרוכז רק בקרב. בלבנון כל הזמן רק חשבתי שאני כל-כך צמא".
סמל מארק מסביר שלמרות התידרוכים היום-יומיים וחרף תחושת המתיחות, דבר לא הכין אותם לבאות. "לא תיארנו לעצמנו שזה מתקרב", הוא מספר. "לא חשבנו שהמתיחות תתפרץ ותתלקח דווקא בצפון. אפילו אחרי שנכנסו ללבנון לא חשבתי שמישהו ייפצע. חשבנו שיהיה בסדר.
"כל עוד היינו במוצב יכולתי להגיד לחייל מותש נפשית ללכת אחורה, לשתות מים", הוא ממשיך. "אבל בזמן אמת, זה לא נגמר. הכל פרוץ, אתה לבד תחת האש. מה שרציתי זה רק שמישהו יגיד שזה נגמר. שאנחנו מפסיקים ושהם מפסיקים, ושדי, יוצאים החוצה".
_____________________________________
|