"לא עוזבים - עד חילוץ החברים"
מפקד "אגוז" מספר, לראשונה, על הקרב הקשה במרון א-ראס, שגבה את חייהם של חמישה לוחמים
אמיר בוחבוט
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://news.fresh.co.il/icons/maariv.gif]
23/7/2006


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
עדות מלב זירת הלחימה: מפקד יחידת "אגוז", סגן-אלוף מרדכי כהנא, שלוחמיו היו מעורבים בקרב הקשה בגזרת מרון א-ראס, מספר לראשונה על התופת שגבתה את חייהם של חמישה מלוחמיו. בשיחה עם nrg מעריב הוא אומר: "הודעתי לאלוף פיקוד הצפון שאנחנו לא יוצאים מהשטח עד שלא נמצא את יונתן ונשיב אותו לישראל". זהו סיפורם של לוחמים, שגילו אומץ לב נדיר וחברות נפש תחת אש תופת.

"הוקפצנו אל הכפר במהירות, בעקבות מצוקה של כוח מיחידה אחרת", הוא מתאר את ראשיתו של האירוע הקשה. "בתוך זמן קצר הגענו לשטח, פרצנו פנימה, וברגע שזיהינו רכב של מחבלי החיזבאללה נמלט מהמקום - פתחנו לעברו באש והשמדנו אותו. במקום התנהלו חילופי אש כבדים, שכללו פצצות מרגמה, ירי נשק קל, טילים וצלפים".
לאחר כשעה של לחימה אינטנסיבית, נשמעו במרחב אביבים ובאזור מרון א-ראס קולות פיצוצים עזים. היה זה קולם המחריד של טילי ה"סאגר" - אותם ירו מחבלי החיזבאללה לעבר לוחמי היחידה. אחד הטילים פגע בלוחמים, ושניים מהם נהרגו במקום.
אחד ההרוגים הוצא מהזירה באמצעות אלונקה. הלוחמים, בחירוף נפש, שבו לאחור למרות ירי הצלפים ונפח האש האדיר, כדי לחלץ את הנפגעים הנוספים. במהלך הטיפול בפצועים ופעולות החילוץ, נורה שוב טיל "סאגר", שהרג שלושה לוחמים נוספים. במקום התפתחו חילופי אש כבדים שהסבו, בסיכום הקרב, חמישה הרוגים.
ארבעה חיילים פונו לשטח ישראל תחת אש כבדה של החיזבאללה, בעוד שלוחם אחד, שנקבר תחת ההריסות הוכרז כנעדר. מיום חמישי בשעות הלילה ועד יום שבת בחמש לפנות בוקר נמשך מבצע חילוץ לאיתורו והוצאתו של יונתן וולסיוק, בן 21.

הלוחמים פעלו באופן מעורר גאווה"

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

"ארבע לוחמים פונו מהשטח, למרות הירי המאסיבי", מספר סגן-אלוף כהנא. "מעוצמת
פיצוץ הטיל היה קשה מאוד לאתר את בנג'י והקשר שלו. הלילה כבר ירד ובנג'י נמצא, אבל הקשר שלו היה חסר". בשלב זה, החלו האירועים להסתבך.
"החיזבאללה הבינו שאנחנו מתעקשים להישאר בשטח, והחלו לשגר פצצות תאורה. התקדמנו בתוך השטח, וסרקנו את האזור בזחילה. לא ידענו היכן ממוקם הקשר של בנג'י. החיזבאללה המשיך להקשות עלינו, והרים פצצות תאורה כדי לאתר את מיקומינו. נשארנו בעמדות והודעתי לאלוף פיקוד צפון שאנחנו נשארים בשטח, עד שאני מחזיר את יונתן, הקשר של בנג'י, לישראל".
"למחרת בלילה", הוא ממשיך, "המשכנו בזחילה לכיוון מבנה, וזיהינו את יונתן מתחת להריסותיו. הוצאנו אותו בידיים, הרמנו אותו, והדרך החוצה הייתה קשה. היא התקיימה תחת איום מסיבי של החיזבאללה, שנמשך עד יום שבת לפנות בוקר - אז יצאנו החוצה".
סא"ל כהנא מספר בכאב כי "מדובר במפקדים שנפלו בקרב לאחר שהלכו בראש הכוח, על מנת לבצע משימת S.O.S - סיוע לכוחות אחרים. מדובר בלוחמים שפעלו באופן מעורר כבוד וגאווה. למרות הירי המסיבי והאיומים הכבדים, לא הסכמנו לרגע להתפנות מהשטח, עד שאחרון הלוחמים יגיע לישראל".
לדבריו, "עזבנו את לבנון לפני 6 שנים, וניתקנו מגע ישיר עם החיזבאללה. הם התאמנו ותרגלו את הלחימה. מדובר במחבלים מיומנים, שהשתמשו נגדנו בטילי סאגר, בתותחים ללא רתע, במרגמות, בירי צלפים ונשק קל".
עם היציאה אל מחוץ לכפר, אליו עוד ישובו לוחמי "אגוז", נותרו בשטח הלבנוני למעלה מ-10 גופות של מחבלי החיזבאללה, שנהרגו במהלך ההיתקלות. ביחידה מדגישים, על כל פנים, כי הם עוד לא אמרו את המילה האחרונה בעימות מול הארגון.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי מוקי בעין לדבריו, "עזבנו את לבנון לפני 6 שנים, וניתקנו מגע ישיר עם החיזבאללה. הם התאמנו ותרגלו את הלחימה. מדובר במחבלים מיומנים, שהשתמשו נגדנו בטילי סאגר, בתותחים ללא רתע, במרגמות, בירי צלפים ונשק קל".

למה הכוונה ב" תותחים ללא רתע"? האם אלו התול"רים?

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.

החיזבאללה עושים בהם שימוש רב בארועי הירי עם כוחות צה"ל. התותחים מורכבים בדרך כלל על ג'יפים וטנדרים.

לעולם אשא דגלך בגאווה

למישהו יש מושג באיזה תול"רים מדובר? אילו תול"רים מעורבים בלחימה?

בחדשות זה נשמע כל כך קר ומרוחק...


יהי זכרם ברוך

תשמעו זה פשוט מרתיח, אובדן החיים בגלל זלזול באויב ובנהלים מינימליים... וזה אחרי שיחידה אחרת חטפה באותו מקום באותה צורה

"הוקפצנו אל הכפר במהירות, בעקבות מצוקה של כוח מיחידה אחרת",
במילים אחרות - לא התכוננו כלל לאירוע מסוג זה בזירה הנ"ל, לא עברו תדרוך מודיעין, לא הכירו את השטח, אמרו להם "תעלו על היסעור, שתגיעו יהיה בסדר"... חווה סינית מישהו??? מהיום אל תקראו לכפר הזה מרון א-ראס אלא "הגינה התאילנדית"

"בתוך זמן קצר הגענו לשטח, פרצנו פנימה"
"פרצנו" למה להכנס חזיתית, במיוחד אחרי שדפקו שם יחידה לא פחות איכותית יום לפני? אנחנו קצרים בזמן? למה לא להיות קצת קצת קצת יותר מקוריים וחכמים, לאגף דרך עייתרון ולהגיע אל הכפר מצפון, מעורפו, תוך הצבת חסימה על כביש עייתרון-בינת ג'בל?? אולי אפילו להגיע עם מסוקים בלילה, עם איזה פעולת הסחה מינימלית לכיוון עייתרון או יארון ואפילו איזה רתק מינימלי כלפי מרון א-ראס חזיתית מכיוון אביבים סתם ככה בלשביל הפאן?? למה תמיד הגישה של ראש בקיר??

"וברגע שזיהינו רכב של מחבלי החיזבאללה נמלט מהמקום - פתחנו לעברו באש והשמדנו אותו. "
וזה במקום פשוט לציין את המטרה ל 5-6 המסק"רים שבאוויר, שחיסול כלים זה תפקידם? ואולי הירי הספק מיותר הזה בכלל חשף את המיקום הכוח לאש הנגד הקטלנית מבינת ג'בל? אבל מי אמר שהם בכלל יודעים איך ליצור קשר עם המסק"רים האלו או להפעיל אותם לצורך העניין?

במקום התנהלו חילופי אש כבדים, שכללו פצצות מרגמה, ירי נשק קל, טילים וצלפים".
תזכירו לי בהזדמנות חגיגית זו עוד פעם למה ח"א לא ריצף את הרכס הזה בנפלאם, זרחן או דלק אוויר לפני כניסת כוחות קרקעיים? כדי לא לפגוע בזקן בן ה-80 עם החמור שלו? הרי גם אם לא היו פוגעים במדויק, האפקט הפסיכולוגי הנוראי של כלי הנשק הזה מספיק כדי לערער את הבטחון ויכולת הלחימה של המגינים הנועזים ביותר.

"לאחר כשעה של לחימה אינטנסיבית, נשמעו במרחב אביבים ובאזור מרון א-ראס קולות פיצוצים עזים. היה זה קולם המחריד של טילי ה"סאגר" - אותם ירו מחבלי החיזבאללה לעבר לוחמי היחידה. אחד הטילים פגע בלוחמים, ושניים מהם נהרגו במקום."
איפה בכלל להתחיל...
א. מדוע תפסו בית דווקא בקצה הצפוני-מערבי של הכפר, שנשלט לחלוטין בתצפית ובאש מבינת ג'בל (כמו גם הכפרים עייתרון ויארון הסמוכים)? מ"פ באגוז לא אמור לזהות איומים כאלו ולהערך כלפיהם? התשובה היא "כן" אם הוא מקבל תדרוך מתאים על האיומים בסביבתו לפני תחילת הפעולה מפי גורם הבקיא באזור, ו "לא" אם אין לו מושג לאן הוא נכנס.... חווה הסינית מישהו??
ב. למה לא הפעילו מלכתחילה רתק או מיסוך ארטילריים לכיוון בינת ג'בל?
ג. מדוע לא הוצבו תצפיתנים בחלונות הבניין או במקומות סמוכים, שהיו יכולים בקלות להתריע על טילים מכיוון עייתרון או בינת ג'בל? כנ"ל לגבי מוד"ש משטחנו?

"אחד ההרוגים הוצא מהזירה באמצעות אלונקה. הלוחמים, בחירוף נפש, שבו לאחור למרות ירי הצלפים ונפח האש האדיר, כדי לחלץ את הנפגעים הנוספים. במהלך הטיפול בפצועים ופעולות החילוץ, נורה שוב טיל "סאגר", שהרג שלושה לוחמים נוספים."
תסבירו לי איך טילים איטיים וקלים לזיהוי כמו סאגר, שלוקח להם כמה שניות טובות לחלוף את הק"מ וחצי שבין בינת ג'בל למרון א-ראס, פוגעים בשתי קבוצות לוחמים נפרדות במהלך שעה נתונה? מילא הקבוצה הראשונה אבל מדוע גם הקבוצה השניה סטטית לחלוטין בשטח נצפה? ניחוש "פראי" שלי - בגלל שמה שהם יודעים זה שבעימו"ג זה לבנות / אלמנות קש תופסים בתים וזהו בערך... לא מבינים שמה שטוב בשכם ובג'נין מול ילדים הוא גזר דין מוות מול אויב מיומן... יופי אז הם תקועים במבנה שנשלט לחלוטין בתצפית ובאש. אלא מה, המ"פ שלהם נהרג ולכן יתר הכוח הוא CLUELESS ולא מתפקד מעבר למגננה מינימלית, כנראה גם לא מבינים בכלל מאיפה יורים עליהם, לא מפעילים מיסוך כלשהו כלפי בינת ג'בל או מנסים לשנות עמדות מזרחה, במקום זה מתקבצים יחדיו וחוטפים עוד טיל/תול"רים WHATEVER.

הלוחמים פעלו באופן מעורר גאווה ארבע לוחמים פונו מהשטח, למרות הירי המאסיבי", מספר סגן-אלוף כהנא. "מעוצמת פיצוץ הטיל היה קשה מאוד לאתר את בנג'י והקשר שלו. הלילה כבר ירד ובנג'י נמצא, אבל הקשר שלו היה חסר". בשלב זה, החלו האירועים להסתבך. "החיזבאללה הבינו שאנחנו מתעקשים להישאר בשטח, והחלו לשגר פצצות תאורה.
ולא הצליחו לאכן ולשתק את המרגמות האלו שיורות תאורה לילה שלם שני ק"מ מהגבול בגלל ש...? שימו לב שמי שהרים תאורה זה חיזבאללה... אנחנו מנסים לחלץ הרוגים פצועים ונעדרים אבל חיזבאללה מרים תאורה... מזל באמת

"התקדמנו בתוך השטח, וסרקנו את האזור בזחילה. לא ידענו היכן ממוקם הקשר של בנג'י. "
לא ידענו? הרי כוח המ"פ לא נהרג כולו או התאייד - הוא התמקם במבנה, דיווח מיקום... האם אף אחד מאלו ששרדו את פגיעת הסאגר הראשון לא ידע להסביר היכן נמצא המבנה הזה? אין מזל"ט / מוד"ש על הגבול שמלווה את הכוח, מאתר כוחות ואויב ואולי ככה במקרה מזהה גם את מקום הפגיעה באור יום? טיל כמו סאגר לא מאייד בית, מקסימום ממוטט איזה קיר או שניים.

אתם קולטים מה קורה פה? 5 ימים תמימים לוקח לאוגדה צה"לית לכבוש כפר ערבי אחד מסכן 500 מטרים מגבול ישראל וזאת בעזרת כוחות החיר"ם המובחרים ביותר שלנו... בסיום הקרב מתגלות (ככל הנראה...) 10 גופות של חזבלונים... בואו נהיה אקסטרא לארג'ים עם צה"ל נגיד שעוד 10 ברחו ועוד 10 נהרגו רק לא מצאו אותם עדיין... במילים אחרות מחלקה אחת של חיזבאללה הודפת שני גדודי חיר"ם מהמובחרים ביותר בצה"ל במשך כמעט שבוע, גורמת להם אבדות (7 הרוגים, לפחות 20 פצועים), שליש מכוח האויב נסוג אל עבר בינת ג'בל... וזאת למרות סיוע מסיבי של שריון, הנדסה, תותחנים ואוויר .... מדרום לליטני יש 30 כפרים כאלו, 3 עיירות בגודל של שלומי-מעלות-כרמיאל, פלוס עיר בגודל של טבריה (לא כולל מחנות פליטים)...

בניתוח אירוע ע"פ הפרטים הדלים והמעוותים המוצגים כאן.
לדוגמא,בתמונות של תפיסת האמל"ח רואים משגר טופאן/עורב ולא סאגר וסביר להניח שזה מה שנורה על הלוחמים.
בלחימה הופעלו חלק מהאמצעים שאותם "דרשת" לריכוך והדבר אפילו נראה בבירור בסרטונים שהופצו בחדשות/אינטרנט.

מה הרעיון בהעברת ביקורת (ואינני פוסל העלאת ביקורת ותחקור, חו"ח) ע"ב נתונים חסרים ואי ידיעה של מה שקרה שם?

המרחק בין תחקיר פורה ומועיל לביקורת מתלהמת וחסרת בסיס מתקצר מאד באין נתונים ועדויות רשמיות.

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

ידידי אם אתה מכיר את צה"ל אתה יודע הרי שהתחקור המינימליסטי והשטחי שניסיתי לבצע כאן הוא עדיין לצערנו הרבה יותר מעמיק מכל תחקור צה"לי עתידי שיתבצע "אחרי המלחמה" כדי "לא לפגוע בכבוד המתים"... זאת בדיוק הבעיה, עד שמתחקרים ברצינות (אם בכלל) כבר חצי מהחיילים השתחררו / קצינים מחליפים תפקיד/את אף אחד זה לא ממש מעניין כי מבצע "דמעות הפרעוש 28" בג'נין עומד להתחיל... מקחצ"ר / המג"ד הבא כבר יהפוך בינתיים את מרון א-ראס לאיזה מור"ק עבור הטירונים של אגוז וחוזר חלילה... במקום להסביר איפה השגיאות ומה צריך לעשות אחרת יהפכו את זה לאיזה מיתוס אומלל שישוכפל מדור לדור... זאת בדיוק הבעיה שלנו, במקום לשכפל את תל-עזזיאת אנחנו משכפלים את תל-פאחר... במקום לנצל את כל היתרונות הצבאיים הרבים העומדים לרשותנו בתחומי התמרון, המיגון, כוח אש, אמצעים נילווים, תצפית, לילה וכו', אנחנו פועלים שוב ושוב בצורה הכי טריוויאלית והכי צפויה ומקבלים בראש... עזוב גם אתה יודע את זה.

מה לעשות ... אני נאלץ להסכים עם החזק מס' 11.

1. להזכיר לכולנו יחידת אגוז הוקמה כיחידה מיוחדת שתתמחה בלחימה בלבנון ובשטח סבוך. אז מה קרה, איבדנו את הכשירות ? בגלל האינטיפדה הצנחנים לא צונחים ? גולני לא מתאמנים עם אכזריות ? יחידת אגוז צריכה להיות מאומנת בדיוק ליעוד שלה, אחרת תכניסו מישהו אחר.

2. "מרון א-ראס בידינו" .... כבשנו את ההר. מי בכלל שמע על המקום הזה, כפר מצוקמק בראש שלוחה, תסתכלו היום בתמונות הטלוויזיה איך נראה המקום היום, נצפה על ידינו מכל הכיוונים כיוון שאף עץ לא עומד שם, איפה היה ח"א המפואר שלנו ?

3. ושוב, והיכן החיילות הבסיסית - בתחקיר נאמר במפורש שהבעיות היו בסדר גודל של רווחים לא תקינים בין הלוחמים, הפעלה לא נכונה של כוחות סיוע, בקיצור אם כך נלחמת "יחידת עילית" אז תעזבו אותי באמא'שלכם.

נכון שהלחימה נמשכת, אולם התחקיר המבצעי והפקת הלקחים צריכה להיות מיידית, צנחנים וגולני נמצאים עדיין בשטח והגיע הזמן שמישהו יבין שצריך להחליף דיסקט ולהילחם כמו שנלחמים בלבנון ולא בקסבה.


ואגב, בהתאם למיטב מסורת היחידות המפוארות והשופוני .... הסא"ל הנכבד שכח לציין שלא מצאו את הלוחם הנעדר כיוון שהחברים לא ידעו איפה הם איבדו אותו, והוא נקבר מתחת לקיר שנפל עליו בגלל אותו ירי פצמ"רים, ורק בזכות עבודת יחידת אית"ן בשטח הם סרקו לבסוף במקום הנכון והביאו את ההרוג לקבר ישראל.

! This is Sparta

זכותם של אנשים להביא פה ביקורת על היערכות הצבא , נכון שכרגע זה לא הזמן להתעסק עם זה ונכון שיכול להיות שחסרים פרטים , אבל מה שכן זה מריח לא טוב ולכן יצטרכו לחקור את זה .

למה אתה מגן כל כך על הצבא ??

אין לי מילה אחרת. על סמך דברים לתקשורת אתה עורך פה "ניתוח", ועוד ברצינות גמורה, למרות שלא ממש נראה שיש לך מושג. אפילו מהמילים "פרצנו פנימה" אתה מסיק כל מיני מסקנות חסרות קשר למציאות. ניכר שאתה לא מכיר את הנתונים המדוייקים, מה ואיך הם עשו בפועל, (שלא לדבר על ההנחות המופרכות שלך, כאילו הוקפצו למסוק בלי נוהל קרב) ואתה מנחש את זה על סמך ראיון לרדיו. אין לי מילה אחרת מלבד זו שבכותרת. כל מי שמכיר את כהנא יודע להעריך את ה"תחקיר" שלך כגיבוב שבינו לבין המציאות בפועל אין יותר מדי.


(הודעה זו אינה מתייחסת לדבריך על המערכה הכללית, על חיל האויר ועל המודיעין, אלא על פעולתה של יחידת אגוז. פשוט קשה לי להבין איך בן אדם רציני חושב שבאמת ניתן לדעת מה בדיוק היה על סמך המילים הכלליות של הראיון הזה)

אתה יותר ממוזמן להציג כאן פרשנות משלך לאירועים כפי שאתה רואה אותם.
נ.ב. לא היה נוהל קרב מסודר, גרוע מזה המג"ד לא הכיר את האיומים בגזרתו, גם לא את סד"כ האויב וגם לא את הנשק התומך שבידיו, לדעתי גם לא את אותות הקריאה, אפילו לא התייעץ עם מג"ד מגלן שלחם באותה גזרה לפניו (שונרי את מרדכי אפילו השמות זהים... חווה הסינית מישהו??)

אני לא בדיוק חושב שאפשר או רצוי להעלות פרשנויות כשאין נתונים מספיקים, (ובוודאי לא כשהנתונים הם ראיון ברדיו). רק לגבי נוהל הקרב - ובכן, היה. גם אם זה היה מה שקרוי "נוהל קרב חפוז"; המציאות כמובן מכתיבה אילוצים שלא תמיד מאפשרים להתאמן שבוע או יומיים על משימה מסויימת. לגבי שת"פ מסוקים, קשה לי מאד להאמין שהסיבה לאי השימוש בהם היתה חוסר ידיעה או כיו"ב.

בנושא של ארוך מול מקוצר, צורך בקליעה מדויקת וכ"ה? זוכרים את מה שחלקכם אמרו אז: "מקוצר זה הכי טוב, כי הוא יותר מתים ללש"ב", ובכלל רוח כללי של "מה שיש הוא זה שיהיה תמיד"? לצערי הרב, זה הגישה שהרגה חיילים במארון א-ראס לא פחות מכדורים וטילים של חיזבאללה. זה והרגל לפעול ביחידות חי"ר קטנות (גם אם בחי"ר מובחר), תוך הזנחה מסוימת של הפעלת מאסות ושיתוף פעולה בין-זרעי. נכון שאנחנו לא יודעים הרבה ולא נדע בקרוב, אבל אחד הדברים שכבר ברורים הוא שצה"ל יותר מדי התרגל לרדוף אחרי חוליות פאתח וחמאס בסמטעות הערים ביש"ע. אין לי ספק שהוא יחזור לעצמו די במהירות, אבל הזמן הזה כבר עלה לנו בדם.

לפי מה שנראה בטלויזיה,כל הצבא הסדיר+כל היכולות המדהימות שלנו(חי"ר,אויר,שיריון,הנדסה וכו') התרכזו בכניסה לאביבים,בשביל הכפרונצ'יק הזה.

מה שניסו לעשות,זה להפוך את הלחימה של החיזבאללה ל"גבעת התחמושת" שלהם,לקרב הגבורה שייזכרו אותו לדורות,ולשם ייקחו את הטירונים שלהם.

גם אני לא מבין,למה פשוט לא לשרוף את כל הסבך שמסביב לכפר הזה?!

אני בטוח שגם הזקן עם החמור יתחפף משם,

ואח"כ,
כל החיזבלונים שבבונקרים ייצאו בדיוק כמו שהגו'קים אצלי בגינה יוצאים כשאני מרים את המכסה של הביוב אחרי שאני מרסס.

אני פשוט לא מבין למה הולכים להקריב את כל החיילים על הלחימה הטיפשית בסבך.

לראות את אלוף פצ"ן עומד בתדריך עיתונאים,קורן מגאווה וטוען שמארון א-ראס בידנו?!
נו,באמת......

אני מקווה שיופקו הלקחים לקראת הלחימה היותר מאסיבית בכפרים הצפוניים יותר בדרום לבנון,

(.....ואני מקווה שזה יקרה עד שאני אגיע להצטרף לכוחות הלוחמים...)

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

ולאלו שלא יודעים, סא"ל מרדכי כהנא, בנו של ר' נחמן כהנא בעל ה"מי מנוחות" על פירושי התוספות יבדל"א, ואחיינו של הרב מאיר כהנא ז"ל.

זכיתי ואני מתפלל מדי פעם בביהכ"נ של הרב נחמן. ויצא לי לשוחח רבות איתו ועם בנו.
למען האמת, שוחחתי איתו שישי האחרון על מרדכי והוא סיפר לי מקצת הדברים שנאמרו כאן....

מספיק עם התגובות של "למה לא להעלות את כל האזור באש" או להטיל נפל"ם על כל דרום לבנון. למה?! כי זה לא מוסרי, וזה אסור. צריך לזכור שיש שם עדיין מסגרת חיים אזרחית. בין אם זה אזרחים שלא עלה בידם לברוח (חיזבאללה מנסים למנוע בריחה כזו, כי זה משרת את האינטרסים שלהם) ובית אם מדובר בבתים ורכוש. החוק הבינלאומי אוסר שימוש בנפל"ם כנגד אוכלוסיה אזרחית.
מעבר לזה שזה פתרון לא ריאלי, יקר, ובזבזני.

אינך צודק לחלוטין. שימוש בפצצות אסור באזורים מאוכלסים כנגד אזרחים או כוחות צבאיים. למיטב ידיעתי לא קיים איסור על שימוש בפצצות תבערה באזורים מרוחקים מאוכלוסיה (מה ההגדרה של "מרוחקים" זאת כבר שאלה אחרת). פצצות תבערה יעילות מאד לחישוף שטח וישנם לא מעט שטחים בדרום לבנון שאינם מאוכלסים (מטעים וכו') שבהם ניתן להשתמש באופן מושכל ומבוקר בחימוש תבערה (וד"א) מבלי להסתכן בגרימת נזק כבד לאוכלוסיה האזרחית ומצד שני להקל מאד על הכוחות הקרקעיים והאויריים לזהות את לוחמי החיזבללה ועמדותיו. באזורים בנויים החוק אכן אוסר כאמור על הפעלת נשק תבערה - מה גם שאינני בטוח אם זה הוא החימוש האפקטיבי ביותר במצבים כאלו.

אגב למרות שיש עדיין המכנים את הנשק נפלם (כולל בצבא האמריקני גופה) לא קיים יותר נפלם כשהוא לעצמו בצבא האמריקני (אינני יודע ואיני חושב שזה המקום לפרט לגבי צה"ל). מה שקיים עדיין הוא חימוש דוגמת ה-Mark 77 שהחליף את הנפלם - כתבתי על הנושא לא מעט כבר בשרשור ה"בונקרים בלבנון". אפשר לטעון שההבדלים מינוריים והחוק חל על שניהם (מה שנכון) ובכל זאת אין זה נפלם במידה ואנו רוצים לדייק.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

יש כאן כשל הסברתי של צה"ל. תמונות משדה הקרב שיכללו אמל"ח שנתפס או הושמד, מחבלים הרוגים (לא בצורה גרפית, מכוסים או מטושטשים) בונקרים מושמדים וכו'. יעלו משמעותית את המורל הלאומי ולהראות הצלחות מבצעיות פיסית ולא רק בהודעות לקוניות של דו"צ.

ואני לא מדבר על תמונות תפיסת האמלח של גדוד חרב. אני מדבר על היקפים גדולים יותר.

"למדנו מההיסטוריה, אדוני הנשיא, כי המלחמה היא נמנעת. השלום הוא בלתי נמנע".

מנחם בגין, נוב' 1977.

ביג קהונה, אני לא מבין על מה אתה מתלהם ונושא את לפיד הצדקנות.

מדובר על אזור שמתנהלת בו לחימה כבר שבוע, על קרב שהתרחש בהמשך לימי לחימה שבהם נלחמה שם יחידה אחרת - כל אזרח שעוד היה בכפר הזה כבר ברח מזמן, המקום ספג עד היום ארטילריה והפצצות בכמות שהיתה משטחת את דרזדן פעם שניה.

בשורה התחתונה - לא התבצעה פעולת ריכוך וחישוף מתאימה לפני, וגם לא אחרי הקרב הראשון, אלא רק אחרי הקרב של יחידת אגוז, תסתכל איך נראה המקום היום.

ובהמשך לנושא : מדברים עכשיו על כניסה לתוך בינת-ג'בל ... למה ?? שכחו את הקרב המיותר על העיר סואץ ביוה"כ ? אם ידענו ליישר את רובע דחייה שממנו לא נורה עלינו כדור, אז מתחילים להתייפייף עם בינת-ג'בל שעוד בזמני ירו עלינו משם ?

! This is Sparta

לנסות להיות יפה נפש,במלחמה כמו במלחמה אין חוקים.

אני בעד להשתמש בפצצות דלק כי אחרי הכל אלו שטחים פתוחים,וכמו שאמרו כאן הזקן בן ה80 עם החמור כבר יברח די מהר.

החיים של אזרח לבנוני אחד לא שווים את החיים של חצי פלוגה בתחטוף איזה סאגר או כלימגור שיעיף להם את הצורה וחלק מהם יהיו נכים ואחרים יהרסו למשפחות את החיים.

צה"ל צבא הומני וימשיך להיות הומני,אך לעניות דעתי הוא צריך להפסיק להיות כ"כ דואג לאוכלוסייה אזרחית (שמחביאה בתוכה ארגונים עויינים) ע"ח חיי החיילים שלו.

"בגבורה ובענוווה"

אגוז בהחלט איבדה חלק מכשירותה ואף הלוחמים מודים בכך. היא הופתעה במארב בכפר וזה רק טבעי שכוח מופתע יתפקד גרוע. אגב היה גם מקום להרים גבה עם פלגה של אגוז עם משהו כמו צוות פצוע והרוג לא הייתה מצליחה עם בערך 7 מסק"רים תותחים וטנקים להרוג רק אבל רק 10 ממחבלי האויב. כמו כן יש כמיטב המסורת של היחידות המובחרות מקום להזכיר את יחידת אית"ן וכוחות שריון והצנחנים שבסוף גם כבשו את היעד ולשאול אייך זה שמחלקה אחת של אנשים שהאימון שלהם לא מוגדר חי"ר כי הם לא צבא מסודר בלמה שתי יחידות מובחרות מאוד (הטופ הצה"לי בלחימת חי"ר יעודי -אגוז ומגלן) עד שבאו הכוחות של הצבא היותר סטנדרטי אלו שבלי כל הטכנולוגיה והסיוע האווירי הצמוד קרי צוות קרב חטיבתי של צנחנים ושריון נכנע הכפר. מה צה"ל אמור לכבוש את מרון א ראס תוך שעתיים כביכול אבל בטח לא בארבעה ימים.

לא חוזרים עד שמבצעים

הסיפור הצבאי נשמע דיי פשוט. כח נתקע חזק, מגיע כח חילוץ, נכנס כמו גדוד פרשים גאה ומצפה שהאויב יתקפל כי הפרשים באים, האויב מצפה בדיוק לזה, תוקע גם את החילוץ, ומכאן והלאה יש הרבה גבורה של לוחמים כדי לשרוד לחלץ ולהחלץ.
ובסוף מחלקים לכולם מדליות כיד לטייח יפה ומשבצים את הפאשלונרים במטכ"ל ובממשלה.

בנוגע לסאגרים, מקילומטר וחצי הם עפים דיי מהר. אם אלה טילים מתקדמים יותר, אין סיכוי לראות אותם. השאלה- לאן האויב ירה את הטילים? למטרת לוחמים מקובצת? לבית בו הסתתרו?
אם זה בית (מה שמשתמע מזה שהגופה נמצאה תחת קיר), אז זה סימפטום שטחים קלאסי. בית שולט אינו רק מחסה, הוא גם מלכודת מוות.

בשטחים צה"ל הוא הצייד והאויב הוא ניצוד. בלבנון שני הצדדים מחזיקים בשני התפקידים.
זה הסוויץ' שכולם מדברים עליו. זה ההבדל בין השליטה המוחלטת שלנו צבאית בשטחים (עזבו תקפצונים, סליחה, קסאמים) ובין הלחימה האמיתית שמתנהלת בלבנון.

שש שנים החיזבאללה למד, סייר והכין תוכניות למקרה שצה"ל יכנס ללבנון.
שש שנים הם ישבו על המפות, הצירים, השטח ותכננו איך ליצור אמבטיות הרג כאלה.
הם ככל הנראה עשו עבודת הכנה לא רעה.

השינוי החשיבתי אינו רק בכך ששני הצדדים הם ציידים וניצודים. צריך לקלוט כמה דברים:

1. החיזבאללה אינו בורח כשאנחנו מסתערים אלא משיב אש ובד"כ הוא כבר תיכנן שכך נפעל והכין מטענים או עמדות שולטות על ציר ההסתערות.
2. תקיפה יכולה לבוא מכל כיוון ומכל טווח. זו הגדולה של החיזבאללה. עבודה גם בטווח הקרוב מאד וגם מנגד בו זמנית.
3. חיזבאללה לא יוצאים לתקיפה ללא חיפוי בתצפית ובאש. גם אם חיסלת מחבל שניסה לירות עליך נק"ל או RPG יש עוד מחבל שצופה בכך ועוד שניים: אחד שיפצמר אותך ואחד שירה עליך טילים.

מה שמוכיח את הטענה שחוזרת פה בפורום שוב ושוב זו העובדה שיחידות מעולות נטחנות ולעומתם גדוד חרב, גדוד חי"ר קל (299, הגדוד הדרוזי) מביא תוצאות מדהימות. ראוי לציין שגדוד חרב נמצא בגיזרה כבר חודשים (אם לא שנים) ועבודה כנגד החיזבאללה זה מה שהם יודעים לעשות (הגדוד שייך לחטיבה מערבית).

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

הפרק השלישי בסדרת המאמרים על הקרבות של מלחמת לבנון II פורסם אתמול בהארץ.

הפעולה הקרקעית החלה לאחר שצה"ל כבש כפר מבלי שהתכוון לכך
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

מאת עמירם ברקת ועמוס הראל
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
הקרב במארון א-ראס

בצהרי יום חמישי, 20 ביולי, היום השביעי למבצע "שינוי כיוון", החלו חיילי יחידת "אגוז" בטיפוס מפרך לראש ההר. היעד: הכפר מארון א-ראס, שממוקם בראש ההר. עמוסי ציוד פילסו הלוחמים את דרכם בתוך הסבך. יום קודם לכן, כמה מאות מטרים ממזרח לשם, נהרגו שני חיילי יחידת "מגלן" בהיתקלות עם לוחמי חיזבאללה. בעקבות אותה היתקלות נשלחו בלילה שבין יום רביעי לחמישי חיילי סיירת הצנחנים לתפוס עמדות שולטות באזור מארון א-ראס. אולם בבוקר הצנחנים שידרו אותות מצוקה. בהחלטה גורלית, נמהרת, הוטלה אגוז למערכה.

"כבשנו את מארון א-ראס מבלי שהתכוונו לכך", הודה בשבוע שעבר בכיר במטכ"ל, "זה קרה מוקדם מדי. לא היינו צריכים להגיע לשם". בעגה הצבאית נחשב הקרב לאירוע "צורב תודעה" שהמחיש לצה"ל עד כמה הלחימה בלבנון קשה יותר מהלחימה שאליה הורגל בשטחים. אבל לקרב השלכות שחורגות מכך. אם היה אירוע בודד, שבגללו נהפך מבצע "שינוי כיוון" למלחמת לבנון השנייה, היה זה הקרב במארון א-ראס.

ערב הקרב, הנוכחות הקרקעית של צה"ל בדרום לבנון הסתכמה בפעילות של צוותים קטנים מיחידות מובחרות בעומק של כמה מאות מטרים בשטח לבנון. לפי הוראות המטכ"ל, בשבועיים הראשונים ללחימה היה על כוחות צה"ל להימנע מלהיכנס לרצועת כפרים בעומק קילומטרים ספורים שכונתה "הקליפה". אבל שרשרת הסתבכויות, ששיאה בקרב במארון א-ראס, הציבה את המטכ"ל בפני מציאות חדשה. יממה לאחר תום הקרב הזה כבר נמצאו שלוש חטיבות של צה"ל עמוק בתוך שטח דרום לבנון.

במטכ"ל נדהמו

ההסתבכות החלה בקטן. צוות של מגלן נשלח ביום רביעי, 19 ביולי, למשימת תצפית כמה מאות מטרים בתוך שטח לבנון, בסבך שלמרגלות מארון א-ראס. 12 חיילי מגלן ציפו להיתקל לכל היותר בשניים-שלושה לוחמי חיזבאללה. הם לא העלו על דעתם שממש ליד התצפית שלהם ממוקמת מערכת בונקרים ומנהרות של חיזבאללה, שמכונה "שמורת טבע". בסביבות 11:00 זיהו חיילי מגלן פעילות חשודה. לאחר שקיבלו אישור לכך, הם פתחו באש ואז התברר להם שהם מוקפים עמדות חיזבאללה. בתוך זמן קצר ספג הכוח הקטן תשעה פצועים ושני הרוגים: סמל-ראשון יונתן הדסי וסמל-ראשון יותם גלבוע.

במטכ"ל נדהמו לשמוע על הקרב של מגלן. לדברי קצין בכיר, "איש מאתנו לא התכוון לסרוק 'שמורת טבע' בשלב הזה. אישרנו להכניס כוח כדי למנוע ירי מרגמות על אביבים ולא כדי להיכנס לשמורת טבע. ההנחיה הגיעה לאוגדה אבל לא לכוח של מגלן".

בעקבות טבילת האש הכואבת של מגלן הוחלט להכניס כוח מאסיווי יותר לגזרה, כדי שישתלט על הנקודה הגבוהה ביותר באזור ויוכל לחפות משם ביעילות על פעילות צה"ל לאורך הגדר. בלילה שבין יום רביעי ליום חמישי נכנסו צוותים של סיירת צנחנים לאזור הצפוני של מארון א-ראס, הר בגובה 917 מטרים מעל פני הים.

למחרת בבוקר הוזעק מפקד יחידת אגוז, סגן-אלוף מרדכי כהנא, אל מפקד הגזרה אלוף-משנה חן לבני. "הכוח (של הצנחנים, ע"ב וע") מסובך וחייבים לעזור לו", אמר לבני לכהנא, "תיכנס לשם ותכריע את הקרב".

מפקד היחידה התנגד

אגוז, ששייכת לחטיבת "גולני", הוקמה ב-1995 לצורך הלחימה בלבנון. גם לאחר נסיגת צה"ל מלבנון, המשיכו חיילי היחידה להתאמן לקראת לחימה בשטח הלבנוני. אולם בפועל, היחידה עסקה בפעילות בשטחים וחייליה הסדירים מעולם לא נתקלו בלוחמי חיזבאללה.

ביום הראשון למבצע "שינוי כיוון" ביצעו חיילי אגוז פעילות מבצעית בכפר רג'ר. מאז הם היו בהמתנה. מבצע מורכב, שתוכנן להיערך ב-19 ביולי, בוטל ברגע האחרון, מפני שתרשימיו נקלטו במצלמות צוות טלוויזיה ישראלי שביקר בבסיס האם של היחידה.

למרות צימאונו הגדול לפעילות מבצעית, התנגד כהנא בתוקף להכנסת חייליו באור יום למארון א-ראס. בראיון ל"ידיעות אחרונות" טען, שניסה פעמיים לשכנע את לבני לדחות ללילה את הכניסה, ללא הצלחה. לדבריו אמר לו לבני, "אל תמרח את זה. בלילה כבר לא תהיה רלוונטי". בדיעבד התברר, שמצב הצנחנים לא היה נורא. הם יצאו ממארון א-ראס ללא נפגעים וטענו שהרגו 13 לוחמי חיזבאללה.

באגוז לא ידעו כמעט דבר על מה שמחכה להם בכפר. קצין ביחידה סיפר, ש"אמרו לנו שהצנחנים במצב קטסטרופלי, שהכפר נטוש מתושבים ויש בו חיזבאללה. ידענו שיש לחיזבאללה טילים נגד טנקים (נ"ט) אבל לא חשבנו שיש להיערך לכך. מה כבר אפשר לעשות כשיורים עליך טיל?"

טילי נ"ט פגעו

סמוך ל-15:00, לאחר טיפוס קשה, איגפו ראשוני חיילי אגוז את הכפר וניתקו את הדרך בינו לעיירה בינת ג'בייל. חיילי הפלוגה המובילה, פלוגה ג', בפיקודו של רב-סרן בנג'מין הילמן, הבחינו ברכב ובו משגר רקטות בתוך הכפר, והשמידו אותו. מיד אחר כך נורו לעבר הכוח שני טילי "סאגר" מכיוון בינת ג'בייל. הטיל הראשון ריסק חומת אבן שהגנה על החיילים. הטיל השני פגע בהם ישירות והרג את הילמן, את קלע החוד, סמל-ראשון רפנאל מוסקל ואת הקשר, סמל-ראשון לירן סעדיה.

חיילי פלוגה א' הוזעקו לסייע בחילוץ הפצועים וההרוגים. החילוץ התנהל תחת ירי שהגיע מכמה מוקדים. אחד המחלצים, סמל-ראשון יונתן ולסיוק, נהרג מפגיעה ישירה של "סאגר", אך חבריו לא הבחינו בגופתו, כיוון שהיא נקברה תחת קיר אבן שהתמוטט.

במקביל החלה פלוגה ב' להשתלט על בתים בכפר. לפי פקודה מגבוה, ההשתלטות נעשתה בשקט וללא ירי מקדים לתוך הבתים, מתוך הנחה שכך מקטינים את סכנת ההיחשפות לטילי הנ"ט. בכניסה לאחד הבתים הבחין קלע החוד, סמל-ראשון נדב באלוה, בתנועה חשודה. הוא צעק בערבית "עמוד!" וירה לתוך הבית. צרור ארוך נורה מתוך הבית ופגע בו. באלוה מת תוך זמן קצר. מאוחר יותר, לאחר שהחיילים פוצצו את הבית, התברר כי הוא שימש תצפיתנים של חיזבאללה שכיוונו את הטילים שפגעו בהילמן ובחייליו.

עד לשעות הערב הצליחו חיילי אגוז לפנות את חמשת הפצועים ואת גופות ארבעה מההרוגים לאחד הבתים שנכבשו בכפר. לחיי הפצועים לא נשקפה סכנה, אבל בגלל עיכובים בהפעלת טנקי החילוץ והאמבולנסים, הם הובאו לישראל רק ב-04:00 לפנות בוקר. בינתיים התברר לחיילים, שוולסיוק נעדר. מפקד היחידה, כהנא, הורה להם להישאר בכפר עד שתימצא הגופה. לבסוף אותרה הגופה והובאה לישראל בלילה שבין יום שישי לשבת.

בליל שישי נכנסו למארון א-ראס כוחות גדולים של חטיבת הצנחנים. למחרת, כשהתברר שהירי מבינת ג'בייל אינו נפסק, הוחלט להמשיך הלאה, אל העיירה.

לחיילי אגוז לא היה הרבה זמן להתאושש מהיום הקשה ביותר בתולדות היחידה. יומיים אחרי הקרב במארון א-ראס הם הצטרפו לחיילי גולני בקרבות בבינת ג'בייל. "אחרי מארון א-ראס היתה התגייסות מדהימה", מספר קצין באגוז, "חיילים וקצינים עזבו קורסים והתייצבו. חיילי מילואים הופיעו וביקשו להצטרף לצוותים".

אבל לאורך כל הלחימה נותרה באגוז התחושה שהיחידה הכי "לבנונית" בצה"ל אינה זוכה להערכה לה היא ראויה. "הצבא השתמש בנו כדי להחזיק שטחים, בדומה למשימות שקיבלו גדודי החי"ר 'הרגילים'", אמר הקצין, "חבל שלא קיבלנו הזדמנות להוכיח את היכולות המיוחדות שלנו".

קרבות לבנון , מארון א-ראס

"הארץ" סוקר בסדרת כתבות את הקרבות המרכזיים של מלחמת לבנון השנייה. כתבה שלישית בסדרה

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Fox450 ביום הראשון למבצע "שינוי כיוון" ביצעו חיילי אגוז פעילות מבצעית בכפר רג'ר. מאז הם היו בהמתנה. מבצע מורכב, שתוכנן להיערך ב-19 ביולי, בוטל ברגע האחרון, מפני שתרשימיו נקלטו במצלמות צוות טלוויזיה ישראלי שביקר בבסיס האם של היחידה.

ההדגשה שלי ...
צוותי טלוויזיה לא מלווים בנציגי יחידת דובר צה"ל ?
כמו כן , אני מניח שתרשימי הביצוע היו ממוקמים באזור ממודר- מתוקף היותם בעלי סיווג סודי ביותר, למה צוות טלויזיה צריך להכנס לשם ? כשל של בטחון שדה?
מפקד היחידה מודע לעובדה שיש לו תכנון לביצוע, למה הוא לא הגביל את צוות הטלויזיה לאזורים מסויימים ?

מאוד תמוה...

שהם באמת היו אמורים לצאת לאיזה מבצע ועצרו אותו ברגע האחרון(אני חושב שרוני דניאל היה מעורב בעסק, לא בטוח).

מאוחר יותר חיל ההנדסה נכנס גם הוא למרון א-ראס והתחיל לגלח אותה. למה את זה לא מספרים?

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

לא מספרים הרבה דברים של חיל ההנדסה עשה במרון אראס.

על חילוץ הפצועים של הצנחנים על ידי פלוגה א של 601. על הצירים שנפתחו בשביל הטנקים.
חילוץ לוחמים של אגוז ועוד.

ולי יצא לפגוש הרבה "אגוזניקים" במארון אראס שהעריכו את העבודה של הנדסה וצמ"ה יותר מאשר את ה"עבודה" של צנחנים.


אני גם לא מבין למה בכלל מדברים על אירועים שקרו לפני חודש ויותר?...

"רק מי שהריח את המוות יכול באמת להעריך את חיים,,

"שאלוהים ירחם על אויבי,כי אני לא ארחם עליהם,,-גנרל ג'ורג' סמית' פטון

מצטער שאני מגיב באיחור אבל הציניות הזו שבה אתה מתבטא בנוגע ל"עבודה" של הצנחנים לא נשמעת טוב בייחוד מכיוון שהפלס"ר חיסל שם 26 מחבלי חיזבאללה באחד הקרבות הקשים שהיו במלחמה הזו.
הכוח היה לכוד בתוך מערך של יחידה גדולה של החיזבאללה ובזכות תושייה רבה(וגם מזל) הפך את הקערה על פיה בקרב ויצא מנצח.
בנוגע לכניסה של אגוז באור יום אני לא בטוח שזה היה נכון אבל בכל מקרה במלחמה אתה לא יכול לצמצם את הפעילות שלך רק ללילה וזה לקח שכלל צה"ל צריך ללמוד...

נמצאה והוחזרה לישראל גופתו של הלוחם יהונתן וולסיוק במהלך הלחימה בלבנון יצא יהונתן לפנות פצוע, נעלם והוכרז כנעדר. החשש היה שנחטף בידי החיזבאללה. לאחר ניסיונות ממושכים, היחידה לאיתור נעדרים הצליחה לאתר את גופתו של הלוחם ולהשיבה הביתה
ניר דבורי המהדורה המרכזית 20:00 | 12.04.07

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.keshet-tv.com/SharedImages/KeshetTV/Media/VideoImages/Media_15270b.jpg]

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

קראתי השבת כתבה על זה בשבועון "מעייני הישועה", כתוב שהכח עצמו סירב לחזור לארץ לפני שמוצאים אותו, ולא מוזכרת כאן היחידה לאיתור נעדרים...

http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1188730

עשור עבר מאז החלה מלחמת לבנון השנייה, כשבמהלך המלחמה התנהל הקרב בכפר מארון א-ראס בו נהרגו חמישה מלוחמי יחידת "אגוז". כמה מלוחמי היחידה חזרו אל המקום שבו החלה מבחינתם המלחמה, מושב אביבים, ומשחזרים לראשונה את הקרב הקשה מנקודת מבטם

אגב, ע"פ הסרטון, חיילי אגוז לא הרגו אף מחבל בקרב הזה-בניגוד להודעות מפורשות של דוב"צ. אני מקווה שזה לא אומר שאנחנו מתחילים ללכת בדרכו של הצבא האמריקאי שעל כל היתקלות בעיראק/אפגניסטן מדווח על 100 מחבלים הרוגים. בצירוף עם כל מיני דברים שקרו עם דוב"צ בצוק איתן, מתקבלת הרגשה רעה מאוד.

ראיון בגלי צה"ל עם יוני אסרף מקבל עיטור העוז מפלסר צנחנים בקרב מארון א-ראס במלחמת לבנון השניה בתוכנית של ניב רסקין ב 15 ביוני 2016



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

לולא לקיחת מכשיר הקשר האם מה שהתרחש שם הוא "תקין"?
גם שמעתי את המור"ק הזה בהרצאה של מפקד הכח בצבא.

כח שמתחבא בשרותים במשך כמה שעות.
לוחמים שלא בחותרים למגע.
לא עושים את הדבר הבסיסי של חי"ר של כח מחפה וכח מאגף.

הם נתקלים תופסים מחסות ומחכים למסוקים שיעשו את העבודה.

בדיוק כמו פה:


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

בשני המקרים ה מתואר כקרב גבורה.
מה דעתכם?

אתה יוצא מנקודת הנחה שאילולי ואופן הלחימה "הראוי" היה מתבצע- התוצאה היתה זהה.
בוא נסתכל על הדברים על פי מבחן התוצאה- לא יודע מה איתך, אבל אני מרוצה בסה"כ.


ואני לא חושב שזה הוגן. כולנו בני אדם, ובמצבי קיצון חמורים אין לך יכולת לצפות שהדברים יתופעלו לפי הספר. אם אתה מחפש תקלות, אני מבטיח לך שתמצא אותן. היום, בעולם המדיה- כבר אין מיתוסים ואגדות קרב כמו שנהגו להתפתח בעבר, משום שרובם נופחו מעל כל פרופורציה (יש יוצאים מן הכלל).



ועדיין, מבחינתי מדובר בגיבורים, לא פחות.

יש למלא את חובתך ולעשות את המצופה ממך ויש לעשות מעשה גבורה.
אני חושב שהם נופלים במקרה ה-1.

לקיחת הקשר כן היה מעשה מיוחד שדרש הגדלת ראש והבנה של המצב.
אבל שאר הקרב ממש לא.