מורעל עלינו
משה שטרן מקור ראשון

הוא היה כבר על סף מוות, שוכב גוסס בבית החולים בעמאן, סביבו טבעת הדוקה של מקורבים ושומרי ראש. ואז, כשכבר אפסו סיכויו, הם הגיעו משום מקום. סוכני המוסד הישראלי, שאך שעות אחדות קודם לכן טפטפו חבריהם רעל קטלני לאוזנו של האיש, עשו עכשיו במו ידיהם את הבלתי ייאמן וסיפקו לרופאיו את הנסיוב הנגדי, את הסיכוי היחיד שלו לחיות.
כך הציל המוסד במו ידי אנשיו את חייו של ראש הלשכה המדינית של החמאס ומנהיגה האמיתי של התנועה, חאלד משעל; האיש השולט היום ביד רמה בארגון, לרבות הזרוע הצבאית שלו; ומי שעומד גם מאחורי הפעולה הקטלנית בכרם שלום, שאנשיו מחזיקים בגלעד שליט. לא קשה לנחש עד כמה היו רוצים עכשיו בישראל, יותר מתמיד, לראות אותו דרך הכוונות. "עד שהכתבה שלך תתפרסם אולי הוא כבר לא יהיה בין החיים", העריך אחד מבני שיחי. עד כדי כך הוא נחשב לבן-מוות, כאז כן היום.
מתסכלת ככל שתהיה, הצלתו של משעל הייתה פעולת אין ברירה. חשיפתם של הסוכנים ומעצרו של אחד מהם דחקו את המוסד ואת ישראל לפינה, והמלך חוסין הפגוע והכועס לא הותיר הרבה ברירות לפתרון הסבך הדיפלומטי. אלא שכשם שזו נכפתה על המוסד בידי הדרג המדיני, מתברר כי גם פעולת החיסול עצמה נכפתה על המוסד. כך לפחות מעיד מישקָה בן-דוד ששימש אז, בספטמבר 97', בתפקיד בכיר ביחידת "קיסריה", האגף המבצעי של המוסד. "ראש הממשלה נתניהו כפה עלינו צורת ביצוע שלא הכרנו, כי הוא לא רצה פיצוץ או ירי באמצע הרחוב ודרש ביצוע שקט", יאמר לימים בן-דוד לרונן ברגמן, כפי שזה מביא בספרו "והרשות נתונה". "הצענו שורה של מטרות, וחאלד משעל לא היה ההצעה הראשונה, וגם לא השנייה או השלישית שלנו. העדפנו יעדים אחרים במקומות אחרים לגמרי בעולם", סיפר עוד בן-דוד, שאף מנה בין הסיבות לכישלון הפעולה את העובדה כי ירדן הייתה זירת פעולה לא מוכרת, משום שמאז הסכם השלום עמה אסר רבין לפעול בתחומה. זהו אותו בן-דוד, אגב, שכתב שנים אחדות אחר כך את מותחן הריגול (המצוין) "דואט בבירות", שבמרכזו מאמצי המוסד לחיסולו של אחד, אבו-חָאלֶד. "כל קשר בין הדמויות הנזכרות בספר ושמותיהן לבין דמויות של אנשים חיים או מתים – מקרי בהחלט", הוא מציין שם. נו, שיהיה.

* * *

בזכות הכריזמה, הודות לניסיון החיסול
מאז 'הורידה' ישראל את אחמד יאסין במרס 2004, הפך חאלד משעל לאדם הבכיר ביותר בחמאס, למנהלה הכל-יכול של התנועה, בחסות הסורים ובדחיפת האיראנים. למרות שהוא יושב כעת בדמשק, משעל הוא בכלל "ישראלי" במקור. הוא נולד ב- 1956 בכפר סילוואד שמצפון לרמאללה, אבל ב- 67' עבר לכווית והתגורר בה עד 1990, אז היגר לירדן.
לתחנתו הבאה והנוכחית, דמשק, הגיע ב- 99', אחרי שהמלך עבדאללה גירש אותו מירדן. "ירדן ערכה אז קמפיין גדול נגד החמאס, כי הוא פעל באופן שסיכן את הסדר השלום איתנו" מסביר אריה גוס, לשעבר הכתב לענייני ערבים של רשת ב' וחוקר המזרח-התיכון. "הירדנים הוטרדו גם מהקשרים ההדוקים מדי שהחמאס טיפח עם "האחים המוסלמים" ממצרים. גם בימים האלה, אגב, מתנהל נגדם מסע דומה." בין בכירי החמאס בלטו לצד משעל גם מוסא אבו-מרזוק, היום סגנו, ומוחמד נזאל ששימש כדוברם.
הוריו של משעל נותרו להתגורר בירדן, אך אשתו ושבעת ילדיו, שלש בנות וארבעה בנים, מתגוררים איתו בדמשק. ב - 1996 הוא מונה לראש הזרוע המדינית, או בשמה הנוכחי והמכובס לא פחות - "הלשכה המדינית" של החמאס. לאחרונה אמר בראיון לעיתון "אל קודס אל ערבי" כי אם יעלה יפה הדיאלוג אש"ף-חמאס, הוא רואה את עצמו מועמד לשבת על כסא יו"ר הוועדה הפועל של אש"ף, תפקיד אותו מילא אבו מאזן כשערפאת היה יו"ר הרשות, ובכך להשפיע על ההנהגה הכלל פלסטינית.
כולם מסכימים שמשעל הגיע למעמדו כמנהיג על גופתו של יאסין, אז העביר את מרכז הכובד של החמאס מעזה אל מחוצה לה. "הוא הצליח לבסס באופן חד משמעי את הנהגת החמאס מחוץ לשטחים. גם קודם הייתה הנהגה קולקטיבית שחלקה בסוריה ובירדן, אבל הוא הביא איתו את אישיותו הכריזמטית ואת מעמדו ששודרג בעקבות ניסיון החיסול של המוסד, שכן עד אז הוא היה מוכר לגורמי הביטחון, אבל לציבור הרחב השם שלו לא אמר הרבה" אומראל"מ במיל' יוני פיגל, חוקר בכיר במכון לחקר הטרור במרכז הבינתחומי בהרצליה, ומי שהיה בעבר מושל רמאללה וג'נין.
"הוא מיצב את עצמו בהנהגת החמאס בזכות מיומנות רבה של חיה פוליטית, וגם הודות ליכולת שלו ליצור אינטראקציה שוטפת עם גורמים נוספים מחוץ לרשות כמו בשאר אסד, המנהיג הצעיר והטיפש; עם החיזבאללה ובעיקר עם חסן נסראללה, וגם עם השלטון באיראן. כל אלו הציבו אותו כדמות שהיא כבר לא רק מקומית אלא אזורית, וזו כבר ליגה אחרת."
"אחרי חיסול יאסין ורנטיסי התחיל איזשהו מאבק משמעותי בינו, כמיצג את הנהגת החוץ, לבין הנהגת הפנים" ממשיך פיגל. "עד אז היה ברור מי המנהיג ומאותו שלב נפתחה שאלת היורש. הוא החל לפעול כמנהיג חלופי, ולמיטב הבנתי בוואקום שנוצר הוא חיפש כיצד למנף את החמאס כארגון רב-זרועות, ולא רק כהנהגה מדינית."
מה בעצם מסתתר מאחורי המונח הסטרילי "הלשכה המדינית"?
"המשרד הזה הוא מרכז החמאס מחוץ לשטחים. הם מנהלים את המדיניות של החמאס לכל דבר ועניין, את כל הקשר שלו מול הגורמים החיצוניים – איראן, סוריה, וכמובן מול עזה והגדה. זה משרד מרכזי של ארגון טרור. לנסוע מדמשק לאיראן זה אולי בראייתם פעילות פוליטית-מדינית, אבל אנחנו וארה"ב רואים בזה בניית תשתית לטרור."
"ההחלטה בחמאס להתמודד בבחירות נבעה מתוך הבנה, שהתנועה הצליחה לתפוס יותר ויותר מאחזים בזירה הפלסטינית", מסביר פיגל. "משעל היה מעורב בהחלטה האסטרטגית ללכת לבחירות מטעמים מובנים של השתלטות על מוקדי הכוח, שהשתלבה היטב עם המגמה שהוא מוביל. העובדה שהוא נמצא בדמשק מאפשרת לו לנקוט קו מיליטנטי בהרבה. שתי הקבוצות שלהם, ה'חוץ' וה'פנים', יונקות מאותן אידיאולוגיות ורואות אותן מטרות; אבל בעוד שהנהגת הפנים צריכה להתגמש לעתים, שהרי יש להם אוכלוסיה לטפל בה והיא פועלת גם מול דעת הקהל הבינלאומית, הרי משעל בראשות הנהגת החוץ משוחרר מכל זה."
וישנוכאן גם, איך לא, ההיבט הדתי. "משעל הוא חבר במועצת ה"שׁוּרָה", שהיא ההנהגה הדתית העליונה של החמאס, הנהגה מהסוג שכמוה יש לכל ארגון איסלאמי דומה", מתאר אריה גוס. "מעניין לשים לב לקשר המתהדק שלו עם סוריה ועם איראן, משום שכל עוד יאסין היה בחיים, הוא הקפיד על עצמאות מוחלטת, שכן ככלות הכל האיראנים הם שיעים והחמאס הם סונים; אבל משעל התקרב לסוריה ולאיראן, ואכן ניכרת בתקופתו חדירה איראנית באמצעות החיזבאללה לרצועת עזה. ראשיתו של הקשר החמאסי-איראני בגירוש הגדול של ארבע מאות אנשי החמאס ללבנון, שם נוצא הקשר שלהם עם "משמרות המהפכה" האיראניות."


"להכין ילדים לפעולות התאבדות"
מיהו "מורו ורבו" של משעל?במידה רבה היה זה כמובן יאסין, אך יש גם מי שמצביעים על יאסר ערפאת כמי שהעניק את ההשראה לפעילותו. כך או כך, חרף זיקתו ההיסטורית לשניים, האיש אינו מותיר הרבה מקום בפעילותו לשיקולי נוסטלגיה: לא הפת"ח עם אבו-מאזן, ואפילו לא החמאס ואיסמעיל הניה ממש מעניינים אותו כיום. לא מעט קווי דמיון משותפים ניתן למצוא בין משעל לערפאת, שניים שהשטח לדרגיו השונים סר אך ורק למרותם. אנשיו בעזה פועלים על פי הוראותיו, ללא התחשבות במצבם הפוליטי או באינטרסים של המנהיגים המקומיים.
משעל אינו מרבה בהופעות פומביות, אך מספק מפעם לפעם התבטאויות חריפות דיין, מהן ניתן ללמוד בבירור על כוונותיו מרחיקות הלכת. כך, ביוני 2002 הציע בראיון לתחנת "אל ג'זירה" לאמן ילדים לפעולות התאבדות. "אני סבור כי הרוב הגדול ברחוב הפלסטיני והערבי מבין כי המתאבדים, ה"איסתשהדאין", הם שמציעים את עצמם והם שמציגים את יכולותיהם בפני הזרועות הצבאיות של הארגונים השונים המנהלים את המאבק..צריך להעבירם הכשרה אידיאולוגית, דתית ונפשית, לעבור אימונים צבאיים כדי שהשתתפותם תהיה מועילה, נושאת פירות ומשפיעה על האויב הציוני."
לאחר הפיגוע בנתניה בדצמבר שעבר, קרא "לאחינו ברשות הפלסטינית - אין עוד מקום להפסקת אש, אנשינו מתכוננים לסיבוב נוסף של עימות..אנו עומדים בפני קיפאון מדיני, שרון לא ייתן לנו כלום בהתנדבות". חודש אחר כך, בעקבות ניצחון החמאס בבחירות, כינס מסיבת עיתונאים בדמשק, בה אמר כי החמאס יפעל "לאחד את נשק ההתנגדות עם נשק הרשות במסגרת צבא עממי שיגן על זכויות העם הפלסטיני", ואף הבטיח כי החמאס ידאג לטפל בבעיות העם הפלסטיני ויעביר לעולם את המסר של שמירת ההתנגדות. את הפירוש המעשי נתן, בין היתר, בפעולה שביצעו אנשיו חצי שנה אחר כך במוצב בכרם שלום.

הכישלון הוא יתום
עקבות פיגועי ההתאבדות של החמאס בירושלים ב -97', בשוק מחנה יהודה ובמדרחוב בבירה, הובילו ל'לשכה המדינית' של התנועה, שהזרוע הצבאית שלה פעלה עמה בתיאום מלא ובהנחייתה. ראש הממשלה, נתניהו, דרש פעולת נקם תקיפה ומהירה. המידע שהיה בידי שירותי הביטחון אמנם לא קשר את משעל ישירות לפיגועים, אבל היה ברור כי ההכוונה והתזמון היו שלו.
על פי פרסומים שונים, התכנית לחיסולו של משעל הייתה באמצעות הרעלתו. התרגולת, שבוצעה בין היתר ברחובות תל אביב, כללה התזת פחית קולה ב'טעות' על עובר אורח, ובעת שאחד הסוכנים מתנצל ומנסה לנקות את בגדיו של הקורבן, הוא רכן מעל אזנו וטפטף לתוכה טיפות מים, שדימו את הרעל הקטלני.
אבל בזמן אמת, כידוע, משהו השתבש. משעל אכן נרטב, וסוכן המוסד הספיק לרכון לעברו ולהזליף את הרעל לתוך אוזנו. אלא ששומר ראשו, שהבין שמשהו אינו כשורה, רדף אחרי הסוכנים ובעזרת המשטרה תפס את אחד מהם. בינתיים הידרדר מצבו של משעל, והמלך חוסין איים כי אם ימות ישפוט את הישראלי על רציחתו. הסבך הדיפלומטי חייב פעולה מהירה וקיצונית. בהוראת ראש המוסד, דני יתום, הגיע אל מיטתו של משעל אחד הסוכנים בלוית רופאה מישראל וראש סוכנות הביון של ירדן, וכאמור הצילו את חייו בעזרת הזרקת הנסיוב הנגדי שהיה ברשותם.
כדי לרצות את חוסין שחררה ישראל עוד שבעים אסירים ובעיקר את אחמד יאסין, ששב להנהיג מעזה את החמאס. אבל הנסיקה המקבילה בפופולריות של משעל כבר הייתה לעובדה מוגמרת. יתום, שהפרשה הביאה בסופו של דבר לסיום תפקידו, העדיף שלא להרחיב את הדיבור על משעל, הגם שהוא מביע את בטחונו בכך ש"אנחנו עוד נגיע אליו".
"פעולת החיסול ההיא מנתבת מאז את חייו של משעל באופן כזה, שמקשה עלינו מאד להשיג אותו" מעריך אחיו אהוד יתום, לשעבר בכיר בשב"כ. "למרות ההצהרות שלו מדי פעם על שיבה לפלסטין, הוא לא יחזור לאזור הזה אלא אם כן הוא מתאבד. זה דומה למה שקרה הרבה זמן עם מוחמד דף. זה לא שאנחנו לא רוצים להגיע אליו, אבל הוא מסתובב במעגלים כל כך הדוקים שזה לא בלתי אפשרי אבל קשה מאד".
השהות הממושכת בדמשק לא מקשה עליו להתחבר לאנשיו בשטח?
"הוא מסוג האנשים בעלי הכריזמה שאינו חייב להיות במקום כדי להנהיג את אנשיו, וכבר ראינו לא מעט מנהיגים ומהפכנים שניהלו הכל בשלט רחוק. ההזדמנות הגדולה ניתנה לו אחרי 'הסתלקותם' של יאסין ורנטיסי, שהותירו את הזירה למנהיגים ליגה ז' כמו מחמוד א-זהר והנייה, ואת הוואקום הזה הוא מילא היטב, מבחינתם ומבחינתו." גם גוס סבור כי משעל התקדם, או ליתר דיוק קידם את עצמו, בדרך האלימינציה, בהעדר חלופות; הזדמנות קידום כזו, הוא מזכיר, נקרתה בדרכו למשל כשמוסא אבו- מרזוק נעצר בארה"ב, והוא טיפס לראש הפירמידה.

החטיפה מעמתת בין הנייה למשעל
התפנית שהתחוללה עם הצלחת החמאס בבחירות יצרה באופן סמוי ציר התנגשות אפשרי בין הנייה למשעל, המתבטא בחטיפת החייל שליט. פיגל: "נוצר פה מצב שהנייה זכה בקופה, דהיינו בשלטון, אבל מכיוון שהם מוגדרים כארגון טרור הניצחון שלהם התקבל בעולם בקרירות ובמבוכה. משעל ידע מיד לרתום את הניצחון להפקת רווחים מדיניים עבור חמאס ועבורו. הוא החל במסעות דילוגים בעולם, הוא יצר דעת קהל והפך עצמו לדובר המרכזי של הארגון- למשל נסע לטורקיה ולאיראן, ולמעשה פעל בצורה נחרצת לבסס את עצמו כמנהיג."
והצליח במשימה?
"לדעתי הוא הצליח. זו לפחות המגמה המסתמנת ממה שהוא משדר."
לפני כחודש הגיעה הפעולה הקשה, המתוכננת היטב: תקיפת המוצב בכרם שלום בגבול הרצועה באמצעות מנהרה, שהובילה לתוצאות הקשות של הריגת שני חיילים וחטיפתו של החיל גלעד שליט. האירוע הזה, סבור פיגל, ממחיש את האתגר שמשעל הניח לפתחו של הנייה. "הוא יזם מהלך בעל משמעות אסטרטגית מול חמאס-פנים, בעוד שהנייה לא היה בתמונה – אני מאמין שהוא לא ידע. אגב, אם נכון מה שאומרים, שמחמוד א-זהאר דווקא כן היה בתמונה, הרי בכלל יש מתברר שלהנייה יש נחש בתוך הבית, המשתף פעולה עם יריבו המר מבחוץ."
"המצב הזה מאתגר את ישראל והקהילה הבינלאומית, והוא בלתי נסבל מבחינתו של הנייה. ברור שחמאס-חוץ מנהל את העניין, ולכן להנייה אולי לא תהיה ברירה אלא להצטרף לעגלה הנוסעת. לאחר החטיפה הוא יכול היה להתפטר או לחילופין לצאת באופן גלוי נגד ההנהגה של משעל, אבל לא עושה לא את זה ולא את זה. הוא מבין שעליו להצטרף אל הצד החזק, וזו בדיוק ההצלחה של משעל, להוביל את הקו של החמאס כראות עיניו."
מה הזיקה של "ועדות ההתנגדות", שביצעו את הפעולה, לחמאס?
"ועדות ההתנגדות הן למעשה קבלן ביצוע של החמאס. זה אינו גוף אורגני הנמצא ת"פ מלא של החמאס, כמו עז א-דין אל-קסאם - שם יש ביניהם אחדות פעולה וכפיפות מובהקת. ועדות ההתנגדות זו חבורה שהיא כנופיה מיומנת היטב, גם בפעילות פלילית וסתם באלימות לשמה. הם הכפיפו את שירותיהם בעד תמורה הולמת לדרישות שלו."
"ה'וועדות' הללו פעלו בעבר גם עבור הפת"ח ואנשיהן יושבים באזור רפיח. בין היתר הם הפעילו חלק מהמנהרות על ציר פילדלפי, פעילויות שמהן הרוויחו הרבה כסף. עם הזמן הם התקרבו לכיוון חמאס, וזה ניצל אותם כאשר לא רצה לבצע פעילות בשמו, למשל בעת ה"הודנה"; כך הם ביצעו פיגועים אבל החמאס לא לקח אחריות, למרות שהיה האחראי הישיר והבלעדי."
לאן להערכתך הולך עכשיו העימות בין הפלגים, בעזה ובדמשק?
"בטווח הבינוני ואולי הארוך זה יכול להוביל לקרע בין משעל להניה, קרע שיכול להיגרר אפילו לחילופי מהלומות. הנייה יכול לנקוט פעולות אלימות כלפיהם- לא משהו שזר להתנהלות אצלם - וכך ניווכח במערכה אלימה, פנימית, בתוך חמאס.
יכולה להיות קונסטלציה שבה משעל יכתיב קו יותר מיליטנטי, ואילו הנייה יבחר אחרת, לאור העובדה שהוא נבחר על בסיס מצוקת האוכלוסייה ושזה בסיס הלגיטימציה שלו - אלטרנטיבה למושחתים האחרים. לכן, אם הוא ירצה לדחוק את החמאס לפינה יתכן שזה יוביל לקרע אול לפילוג, ודברים מסוג זה הרי כבר קרו ברשות. אבל הכל בימים האלה כל כך נזיל, שבאמת קשה לדעת בכל רגע לאן תנשב הרוח."

moshte1@walla.co.il

23/7/2006

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il