בתנאי פתיחה אידיאליים למערכה כוללת, מול מיליצייה קטנה, נמנע צה"ל מלהפעיל את עוצמתו ולעשות את העבודה

אהוד אליצור, מג"ד לשעבר

בשנת 1967 נלחם צה"ל מול שלושה צבאות סדירים בשלוש חזיתות שונות וכבש שטחים גדולים פי כמה משטח מדינת ישראל - כל זאת תוך שישה ימים. לא ראינו את יצחק רבין מבקש מהממשלה ארכה של שבועות על מנת להשלים את המשימות שהוטלו עליו. לא שמענו הסברים ותירוצים על הצורך בזמן וסבלנות כדי לעקור את הצבא הסורי מן הבונקרים ברמת הגולן. דומה כי מאז צה"ל רק נסוג לאחור.

הנה חלפו כמעט ארבעים שנה. הצבא גדול יותר, חזק יותר ובעל הנשק החדיש והמשוכלל ביותר במזרח התיכון. האויב הניצב מולו מונה רק כמה אלפי לוחמי מיליציה, אין איום מיידי בחזית אחרת, יש קונצנזוס מבית, תמיכה בינלאומית וגיבוי מלא מצד ארצות-הברית - תנאי פתיחה אידיאליים למערכה צבאית. אך דומה כי המטכ"ל והדרג הפוליטי הממונה עליו שכחו את העיקרון הבסיסי, לפיו במלחמה יש להשיג הכרעה נחרצת כמה שיותר מהר.

עיקרון הפעלת הכוח בצורה נכונה מחייב שימוש בכוח מירבי וריכוז מאמצים בנקודות בהן מתבצעת הלחימה. במקום זאת ראינו במערכה זו כיצד מטפטפים כוחות קטנים של יחידות מובחרות לקרבות לוחמה זעירה, בהם אין לצה"ל יתרון יחסי מול אויב מחופר, המכיר היטב את השטח. ראינו מה קרה ליחידת מגל"ן בקרב במרון א-ראס. בלתי נתפס כיצד חזרו על אותה שיטה כושלת למחרת היום עם כוח של יחידת אגוז. מצעד האיוולת ממש. וגם כאשר סוף-סוף הכניסו כוחות חטיבתיים, עשו זאת רק במאמץ לחימה אחד לכיוון בינת ג'ביל, במקום להכניס כמה אוגדות בו-זמנית בכמה מאמצים מקבילים לכל רוחב הגזרה. מעט מדי, לאט מדי ומאוחר מדי. את התוצאות רואים כעת.

ממה חוששים הרמטכ"ל ושר הביטחון? פן יגידו שצה"ל נכנס שוב ללבנון? היכן הנחישות והרצון לנצח? אם כבר מלחמה - אז כמו במלחמה. כאשר העורף מופגז במאה קטיושות ליום, אין מדובר עוד ב"לוחמה בעצימות נמוכה", כפי שהורגלנו בשטחים. צריך להפעיל את כל עוצמתו של צה"ל, בבת אחת, ולהשיג הכרעה ניצחת, תוך ימים - ולא שבועות. שאם לא כן, ייראה הדבר בעיני העולם כולו כניצחון של חיזבאללה. ואם יטענו כי הטקטיקה שהשתמשו בה עד כה נבעה מתוך רצון לצמצם את כמות הנפגעים בקרב כוחותינו - הרי שדווקא הפעלת כוחות קטנים מדי ולאורך זמן רב מדי מגדילה את מניין הנפגעים.

אולמרט, פרץ וחלוץ דיברו על הצורך בחידוש ההרתעה. לשם השגת היעד הזה אין מנוס מהחרבתם עד היסוד של כמה כפרים שיעיים בקו המגע עם ישראל, כמו מרון א-ראס. מעשה כזה יובן היטב במזרח התיכון בו אנו חיים, ויהווה לקח אפקטיבי כי כפר שהופך לבסיס לחימה נגד ישראל - ייהרס. כך היה גם במלחמת ששת הימים. משה דיין ידע זאת היטב - ראו מקרה נבי סמואל והכפרים באזור לטרון.

השגת ניצחון ברור וחד-משמעי על חיזבאללה במערכה הנוכחית הינה בעלת חשיבות עליונה לגבי עתידה של מדינת ישראל. לתוצאות המערכה תהיה השפעה ארוכת טווח על המאבק המתמשך בין הכוחות המתונים והשפויים במזרח התיכון לבין כוחות האיסלאם הקיצוני. אסור להירתע מפני הפעלת כוח רב יותר נגד חיזבאללה ובאופן נחרץ ויעיל יותר.

סגן-אלוף (מיל') אהוד אליצור, לשעבר מפקד גדוד טנקים


http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3281825,00.html

היא שהוא מניח שיותר קל להביס צבאות סדירים מאשר אירגון גרילה קטן שבעצם בדיוק ההפך הוא הנכון.

Alas, poor Yorick! I knew him, Horatio: a fellow of infinite jest, of most excellent fancy

אולי בפורום פוליטיקה ואקטואליה

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il