26-07-2006, 22:22
|
|
|
|
חבר מתאריך: 23.01.06
הודעות: 1,234
|
|
|
ארזים- מפגש ראשון.
הימים העצובים האלה מזכירים ימים אחרים.
הירוק הלבנוני היפה המתעתע הזה, הנופים ההרריים והילדים האלה שם, האחים שלנו הקטנים, שהם גברים שבגברים, מוכרים לנו מזמנים אחרים.
איש איש וזיכרונותיו, איש איש ומתיו, איש איש וחייו, ותקוותו.
כולנו חיים, כולנו נושאים עמנו זכרונות.
כולנו מכירים את כאב האלונקה בשקע הכתף.
חלקנו מכירים כמה כבד לשאת את מתינו, את חיינו, ואת לבנון על הנשמה.
להיות לוחם זה קודם כל לקחת אחריות, להתמודד. עם הכאב שלך, עם הפחדים שלך, עם השדים שלך. זה לא הופך אותנו לפחות פייטרים. זו אינה חולשה.
זה אומץ לב מהמעלה הראשונה, שבגיל עשרים ואחת קשה מאוד לתפוש כאומץ.
ברשותו של יוסיפון, לקחתי על עצמי את מלאכת הארגון. המטרה הראשונית היא להיפגש, להכיר, וקצת לדבר. לראות שיש עוד כמה אנשים כמונו שחצי דקה של מבזק יכולה לזרוק אותם חמש ועשר שנים אחורה.
אני גר בצפון, ולא יודע מה המיקומים של כולם. אז חשבתי שמפגש ראשון בפארק הירקון בתל אביב יכול להיות רעיון לא רע. נפרוש מחצלת, נכין קפה, נשב במעגל ונשוחח.
נראה לי שבמפגש הראשון נכיר בקווים כלליים, אף אחד לא חייב לספר או לדבר, לא תהיה תחרות "הילד הכי מסכן בגן", וגם לא "הלוחם מספר אחד".
רק ננסה להתחלק קצת באלונקות האלה, האישיות והמשותפות. מי שירצה יספר וידבר, מי שירצה ישתוק ויחשוב, מי שירצה להישען ישען. זו לא בושה. ולא חייבים כלום.
סתם כהצעה הייתי חושב על שישי בבוקר, אבל אפשר גם כל יום אחר אחה"צ או בערב. אני גמיש מאוד. אם תוכלו לשלוח לי מייל עם המועדים שנוחים לכם, איפה אתם גרים וכו'- אז נוכל לקבוע מועד ולנסות לתאם הסעות.
הימים האלה אינטנסיביים רגשית. זה הזמן לרתום את העוצמה הרגשית הכואבת הזאת למשהו חיובי.
שיהיה לנו בהצלחה,
יוס
נ.ב.
הצעד הראשון הוא הכי קשה תמיד. אבל פה הוא מאוד פשוט וקל. פשוט לשלוח:
איך קוראים לי
איפה אני גר
מתי נוח לי
איפה נוח לי
יש לי ב.מ.ו. פתוחה עם _ מקומות פנויים לאסוף מאזור _ . כן\לא.
arzeylevanon@gmail.com
נערך לאחרונה ע"י freedom_fighter בתאריך 26-07-2006 בשעה 22:45.
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
