27-07-2006, 00:04
|
|
|
|
חבר מתאריך: 23.01.06
הודעות: 1,234
|
|
|
הרהור על תו"ל.
יש לי תחושה (קצת מבוססת) שיש נטיה להמציא ולאלתר כל הזמן תו"ל, במקום ללכת בעקבות הניסיון המבצעי העשיר של צה"ל.
זה נורא סקסי והייטקי לדבר על ולהכניס "כוחות קטנים, גמישים, שצדים מחבלים".
מבחינה רטורית זה נותן מענה מצויין לטראומה הלבנונית של 82, עם טורי שיריון אינסופיים שתקועים בפקקים. נוח מאוד לשווק את זה לדרג הפוליטי.
אבל מבחינת לחימה, בשטח המוכר היטב לאויב, זה מתכון בטוח להסתבכות.
אני יכול לדבר רק ברמה הטנקאית. מחלקת טנקים בשטח רווי נ"ט היא מטרה קלה. תוקעים אחד, וכל מי שבא לחלץ או נחשף- תוקעים גם אותו. אבל פלוגת טנקים היא בעלת עוצמת אש הרבה יותר גדולה, ומסוגלת לתת מענה סביר על ידי חיפויים הדדיים, תוך איתור של אויב, ועבודה מסודרת עם כוחות אחרים, ומעטפת. טנק בודד, או שניים, או שלושה- מוטל עליהם עומס גדול מדי- גם לסייע לחי"ר, גם לתצפת 360 נגד נ"ט, גם לנוע בשטח ולא על צירים (קשה מאוד בלבנון).
פלוגה לעומת זאת יכולה להקצות מחלקה לטובת תצפית וחיפוי לנ"ט, מחלקה לטובת עבודה עם חי"ר בטווח קרוב, ומחלקה לטובת חיפוי וסיוע לחי"ר בטווח בינוני\רחוק.
אני חושב שמרוב שלא רוצים שיהיו לאויב "הרבה מטרות", אז מכניסים כוחות קטנים מדי, ואז ברור לאויב לאן לירות ואת מי להשמיד, ומסתבכים בחילוצים קשים ומורכבים תחת אש.
לצה"ל יש יתרון מספרי + יתרון בעוצמת האש, ואני חושש שאינו מביא אותו לידי ביטוי.
מה דעתכם? |
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
