"לא רוצים שחייל גרמני יכוון נשק לחייל יהודי"

פרישת כוח רב-לאומי בדרום לבנון היא עדיין סוגיה תיאורטית אולם בגרמניה כבר מעורר הנושא דיון ציבורי נוקב: האם ראוי בכלל לשקול שיגור חיילים גרמנים לאזור בו אפשר שימצאו עצמם מכוונים נשק לעבר חייל ישראלי?
ynet


מקור

האפשרות שחיילים גרמנים יוצבו במסגרת כוח רב-לאומי בגבול הצפון מעוררת דילמות לא פשוטות בגרמניה שניכרות היטב בכלי התקשורת ובשיח הציבורי.

BBC דיווח שבימים האחרונים הרבו עיתוני גרמניה לעסוק בסוגיה, התיאורטית בינתיים, והעלו טיעונים בעד ונגד. "ההיסטוריה היא חלק מהעבר אבל ההיסטוריה של השואה היא חלק מההווה הגרמני", כתב העיתון "פרנקפורטר רונדשאו". אסור לאף חייל גרמני, אפילו לא תיאורטית, "להיות במצב שהוא יכול לכוון את נשקו לעבר ישראלי", נכתב שם.

• חדר מלחמה: דיווח מיוחד ב-ynet מכל החזיתות

סקר בסוף השבוע שעבר בשבועון "דר שפיגל" העלה ש-53 אחוז מהנשאלים מתנגדים למהלך שכזה. "באזור הזה הגרמנים רצויים כדיפלומטים או מתווכים, אבל לא כחיילים", אמר לשבועון איש מפלגת הירוקים ירזי מונטג.

העיתון "זודויטשה צייטונג" כתב שהעובדה שהפוליטיקאים מעיזים בכלל לדון באפשרות הזו היא "מדהימה". העיתון האוסטרי "דר סטנדרד" כתב שזה "בלתי אפשרי" שנכדיהם של מי שיזמו את השואה ימצאו את עצמם יורים על נכדיהם של הניצולים.

חוקת גרמניה אחרי המלחמה אסרה עליה לשגר חיילים אל מעבר לגבולותיה אולם לפני כ-12 שנה שונתה החוקה כדי לאפשר לגרמניה לשגר חיילים למשימות שמירה שלום ברחבי העולם. מאז ביצעו חיילים גרמנים משימות בבלקנים, באתיופיה, בסודן, בקונגו ובאפגניסטן. ואולם האפשרות של שיגור חיילים חמושים לגבולה הצפוני של ישראל מעורר הדים מן העבר ומסבך את המצב.



שר החוץ: ההיסטוריה מחייבת

כשהחלו הדיונים סביב התפרשות הכוח הרב-לאומי כפיתרון ביניים, עד להתבססות צבא לבנון באזור, נשמע שר ההגנה הגרמני, פרנץ יוזף יונג, נחוש לשלב את גרמניה במאמץ הבינלאומי. ביום שני השבוע הוא אמר ש"אסור לגרמניה לסרב למשימת שמירת שלום שכזו" אם תתבקש לעשות כן ואם התנאים הנדרשים ימולאו. מאוחר יותר הוא לא הסכים לחזור על הדברים ונשמע מסוייג מעט יותר כשאמר שהנושא אינו על הפרק לפי שעה. הוא ציין שהתנאים לשילובה של גרמניה הם הפסקת אש, החזרת החטופים הישראלים והסכמה של שני הצדדים לנוכחות גרמנית - תנאי סף גבוהים למדי.

לעומתו, שר החוץ הגרמני, פרנק וולטר שטיינמאייר, סבור שההיסטוריה דווקא מטילה על גרמניה את האחריות שלא להפנות את גבה ולהתערב במצב. "אני סבור שזה ראוי, בהתחשב בהיסטוריה המשותפת של ישראל וגרמניה", הוא אמר לתחנת הטלוויזיה ZDF.

מפלגתו, "הסוציאל-דמוקרטים", כמו גם מפלגתה של הקנצלרית אנגלה מרקל, "האיחוד הנוצרי-דמוקרטי", חצויות בסוגיה. שלוש מפלגות האופוזיציה בגרמניה - הירוקים, הליברלים והשמאלנים הקיצונים - מתנגדים למהלך.

אלמר ברוק, מנהיג הנוצרים-דמוקרטים בפרלמנט האירופי, מתנגד למהלך. הוא סבור שלא ניתן להעמיד את החיילים הגרמנים במצב בו הם יאולצו להפנות את נשקם לעבר ישראלי.

עורך מדור המאמרים בעיתון "דר טגשפיגל", מלטה למינג, טוען שתסריט שכזה יפר את הלקח העיקרי שלמדה גרמניה במאה שעברה - "לעולם לא עוד". עם זאת הוא טוען, שיש לאפשר לגרמניה לקחת חלק בכוח רב-לאומי אולם להקפיד שהצוותים הגרמנים יפקחו על הגבול שבין לבנון וסוריה.

יורג הימלרייך, ממכון מאשל, סבור שהתסריט עליו מדברים כולם הוא לא מציאותי, ושסביר יותר להניח שהחיילים הגרמנים יתעמתו עם אנשי חיזבאללה ולא עם חיילים ישראלים.

העיתונאי למינג סבור שאולי בעוד 10 או 15 שנה יוכלו חיילים גרמנים לקחת על עצמם משימה שכזו. שטפן קרמר, מזכ"ל המועצה העליונה של יהודי גרמניה, סבור שלעולם לא יגיע הזמן בו יוכלו חיילים גרמנים להתקרב לגבולה של ישראל. "גם לא הנינים ובני הנינים... אינני יכול לדמיין זאת. לכל מקום אחר בעולם כן, אבל לא כאשר ישנה האפשרות של עימות בין חייל גרמני לחייל יהודי".

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

חמושים דרך הגדר שמקיפה את ישראל.

אוסטרים כבר יש הרבה ברמה והם דווקא מביאים פרנסה טובה ליצרני הבירה.

.