אשמח אם תגדישו כמה דקות כדי לקרוא את מה שכתבתי.
מי שאין לו כוח [ואני יודעת שזה ארוך] שיקרא את הפסקה האחרונה, גם זה יספיק.
תודה.

23-07-06

חשבתי על זה המון. פשות שעות על גבי שעות. חשבתי מה לכתוב. מה לעצמי ומה לעולם.
היה מעניין האמת, למדתי המון על עצמי!
חשבתי מה השתנה בי במשך השנה האחרונה.
הבנתי שהמון ופשוט לא ידעתי איפה להתחיל [לקטנוניים בינינו- כמובן שמתחילת הדף].
פשוט אתחיל מעצמי, במשך השנה הבנתי שאני הכי חשובה!
בשנה אחת התבגרתי כל כך, הבנתי שאני יפה והשלמתי עם הדברים שלא אהבתי בי, עכשיו הם בין הדברים שאני הכי אוהבת בעצמי.. למדתי להנות מהחיים, מהחברה בה אני נמצאת ולצחוק על הדברים הקטנים והגדולים כאחד! למדתי בשנה הארוכה הזו שעברה כל כך מהר, שאני חכמה [באמת] שאני יודעת לכתוב כמו שאף אחד מהסובבים אותי לא יודע, למעשה כתבתי מלמעלה ל-50 שירים שאני אוהבת כל אחד ואחד. למדתי להשליםם עם המגרעות שלי ולהבליט את המעט שטוב בי.
למדתי להצחיק את אבא שלי מכל הלב, מטרה שהצבתי לעצמי לפני שנים...
וגם למדתי להצחיק את הסובבים אותי [פעם חשבתי שאני מצחיקה, היום אני יודעת את זה].
למדתי מה זאת אהבה ולמדתי מתי היא נגמרת.
הצבתי לעצמי גבול ולא עברתי אותו. גיליתי שהאדם שאני אוהבת בכל ליבי, לא נמצא מתחת לאף, אך הוא נמצא בסביבה. מצאתי את האומץ להתחיל עם מי שמוצא חןן בעיני ובאותו הזמן להפסיק את הקשרים עם האנשים שעושים לי רע.

למדתי שחברות אמיתית אינה מסתיימת אחרי חמישה חודשים אלא נשארת תמיד.ואת החברות ההיא [של החמישה חודשים] אפשר למצוא בכל מקום, אך את החברות האמיתית-לא.
למדתי להקשיב לאחרים וכשצריך גם לתת עצה. למדתי לקחת עצות של אחרים [כמובן רק את אלו שמצאו חן בעיני...] למדתי להשלים עם מה שיש ואפילו לאהוב את זה. למדתי לישון עד מאוחר, אך לתכנן את הזמן שלי- לא תמיד זה עזר .

למדתי לאהוב מכל הלב, למדתי איך לאפשר אהבה מאחרים, מצאתי לעצמי סגנון יחודי.
גיליתי שכאשר אני מסתכלת על אחרים אני יכולה לגלות עליהם כל כך הרבה!
הקשבתי לאנשים וגיליתי שאני שומעת את אותם סיפורים יותר מפעם אחת. אך נתתי להם את שורת המחץ. וכמובן שצחקתי. מכל הלב.
התחלתי להשקיע בעצמי עוד חצי שעה בבוקר ולקום ב-6.
אה כן! גיליתי שאני אדם בוקר, וללא שעות שינה אני יכולה לתפקד מצויין! [אך רק ליום אחד]...
גיליתי שאני מנהיגה מלידהושאני יכולה לגלות הכל על כל מי שאני רוצה ומתתי שאני רוצה.
התחלתי להשתמש [בחוכמה] בנשק הסודי שלי שנקרא- להיות אישה. [עכשיו הוא כבר לא סודי].

למדתי מה אני רוצה ממני.
למדתי מה אחרים רוצים ממני.
למדתי מה נאי יכולה לספק לסביבה בלי לפגוע באף אחד.
במיוחד לא בעצמי.

למדתי שעד כמה שהמשפחה שלי משוגעת ואני לא רוצה להיות איתם לפעמים, הם אוהבים אותי ולא רוצים לפגוע. למדתי מתי לסלוח לאחרים ומתי לא. בשנה אחת הבנתי שזכותי לא לסלוח למי שפגע בי ואני לא צריכה לקבל יסורי מצפון על כך שלא סלחתי.
מצאתי את אהבתי החדשה. ארץ ישראל [בנוסף לאהבתי האנושית].
הבנתי שיש לי המון אפשרויות בחיים, לעומת אנשים אחרים, וחיפשתי את הזמן לעזור להם, אין לי זמן כרגע, אך יש לי עוד מלא זמן לעזור.

הבנתי שהחברים שלי באמת אוהבים אותי ומוכנים לעשות הכל בישבילי וכך גם אני להם. הבנתי אני אני לא צריכה לתת תירוצים לכולם אך יש אנשים שכן חשוב לתת להם את ההסברים. למדתי לסנן שיחות טלפון של אנשים שעוצרים אותי בחיים, ולמדתי לענות [לטל'] בחיוך לאנשים שעוזרים לי להתקדם. אה.. והתחלתי לענות לטלפון בבית בדרכיםמשונות שיגרמו למתקשר לצחוק בקול גדולואולי אפילו לחשוב בטעה במס' הטלפון.
גיליתי גם שאם אומרים בסוף השיחה יום נעים/ רגוע/ קסום אנשים מחייכים וכך יכול להראות גם היום שלהם.

גיליתי שאני מסוגלת להצחיק אנשים בוכים או סתם כדי שתצליח תמונ ה יפה ומחוייכת...
הפנמתי שכשאנשים סביבי עצובים כך גם אני וכשאני עצובה- כך גם הם. אז ניסיתי להיות שמחה כמה שיכולתי.
הפסקתי לחשוב"מה הוא חושב עלי" או "מה היא תגיד כשתראה [וכו'] והתחלתי לחשוב איך אני נראת בעיני עצמי.

התחלתי לפנק את האנשים סביבי.
התחלתי לפנק את עצמי.
הפסקתי לדאוג כל כך על דברים חומריים.
המשכתי להיות שלומיאלית ולצחוק מזה.
למדתי מילים חדשות ואפילו המצאתי כמה.
למרות שלא קראתי הרבה ספרים אני יודעת שיש לי עוד מה להשלים בשנה הבאה.

למרות שמאוד התפתחתי השנה אני יודעת שיש את שנה הבאה ואת זו אחריה [ב"ה]...
אני לא יודעת מה איתכם אבל כרגע זו הייתה השנה הכי משמעותית לי בחיים ולא בגלל השינוי העצום שחל בי ובסביבה. אלא גם בגלל שאני גרמתי לחלק מן הדברים להשתנות. לטוב ולרע. ואני יודעת שיש גם רע.
אשמח שכל אחד יקח את הזמן שלו ואחרי שקרא את מה שכתבתי ינסה לחשוב מה השתנה בו מיולי שעבר. לא בשבילי אלא בשבילכם. שכל אחד [כמובן אם ירצה] יכתוב לפחות 10 דברים שהשתנו בו .
אני לא מבקשת שתשנו את מה שכתבתי. אני שלמה עם כל מילה. זה היה בשבילי, פורקן עצמי שכזה. אך אני מבקשת שכל אחד באמת יחשוב וישתף אם ירצה ולא ישתף אם לא ירצה. אפשר גם בכמה משפטים ולא יותר. תחשבו על זה הרבה גם אם לא תכתבו באשכול.. מקווה שזה יעזור לכם להתקדם....
בהצלחה

--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

נכתב ב- 2 בלילה.. בבקשה לא להתייחס לשגיאות כתיב אם יש... אך אשמח אם יש משפט או שניים לא ברורים להסביר!

זו הדרך האמיתי לאושר ושלווה בחיים...עברתי בדיוק את אותם הדברים...
כי מי שחשוב פה זה לא אחרים...זו את.

אני נמנע מלרשום פה מה עברתי בדיוק. כתבתי את זה במקום אחר.

עוד מישהו?


אתה לא חייב לפרט.. רק לכתוב... האמת, אני אשמח לשמוע שמישהו חשב באמת, ואפילו אם לא ירצה לשתף...


שוב תודה

לגבי, אני לא אפרט..... זה באמת בשבילי לא המקום..... וגם די עברה עלי כבר תקופה שכזו....אז אני ארגיש שאני שוחק את אותם הגילויים, גם בגלל שאני סתם משתף, דברים אינטימיים, וגם כי אני ארגיש שברגע שאני אתפאר בהם לעיני כל, לא הרווחתי כלום, רק פיספסתי את ההזדמנות.

אמרו לי שאני ממש עצלן ושאני לא יכול להכחיש את זה.
אז שתדעו שאני יכול גם יכול להכחיש את זה........
........אבל אין לי כח..............................

שלום !

אני נענית לאתגר.
לא יודעת אם אתחבר לשנה שלמה ... כי יש ימבה פרטים ... ובטוח שלא אכסה את כולם. אני אלך עם האינטואיציה ... עכשיו כבר 2:30 ... אז ....

גיליתי שיש בי עצלנות, שנובעת מפחד, פחד להיכנס למקומות שלא נוח לי. להתמודד עם מצבים חדשים. הייתי אומרת, שאני צריכה לתקן את זה בי - ויותר להכניס את עצמי למצבים לא נוחים, לפני שהיקום יעשה את זה.
גיליתי אהבה ללא גבולות. שכל פעם, מכה בי בעוצמתה. אני רואה את זוג העינים וליבי נמס. העינים, שישר גורמות לי לדעת - שהגענו לעולם הזה - בשביל להיות שמחים. וכל הבעיות הקטנות שלנו, הם גרגרים מיותרים.
הבנתי, שעליי להיות יותר סובלנית עם תהליכים, ויותר לתת לאור להחליט. לשים את הדיעה שלי בצד, לתת לה מנוחה, והאור יוביל אותי לבחירה, לסיטואציה הנכונה.
גיליתי, שרק אסאניה מכירה את אסאניה.
הבנתי, שאת הזוגיות שלי אני צריכה להחיות כל יום מחדש. ולהביע את האהבה שלי לגבר שאיתי בצורות ובגוונים יפים ומיוחדים.
אני יודעת, היום, יותר מתמיד, שהאור שגיליתי העניק לי תמיד שפע. רק לפעמים, כמו סתומה, אני מכבה אותו, והוא מנסה להיכנס וזה כואב.
גיליתי שהמשפחה שלי, אומנם אוהבת, אבל לא תמיד זה אמיתי, לפעמים יש הרבה משחק, ואת האמת מכסים ושותקים.
ראיתי, שתארים אקדמאים, והשכלה גבוהה לא מביאה לאהבה ואושר.
אני מתבוננת מידי יום על אחיותיי, ויודעת מה אני לא רוצה בחיי.
גיליתי, שאני לא אחת שעומדת מהצד, ושותקת, כשרואה דברים לא טובים ! בעצם - גיליתי שאיכפת לי ואני עושה עם זה משהו. לא רק מדברת ...
גיליתי שאני לא תמיד צודקת, במיוחד בשיחות עם בן זוגי.
עברתי חוויה עוצמתית, של לידה, ומהמעמקים הופיע בתוכי כוח שלא הכרתי בי.
למדתי הרבה דברים, השנה ... ובכלל ... ועדיין אין לי תשובה - מה הייעוד שלי ? מה תהיה העבודה שבה אתפתח ?
והדבר שמוביל אותי - תמיד - זה אהבה. ורק כשאני באנרגיה הזו - מבפנים - באמת - אני מרגישה את האור.

תודה לך - על האשכול - יישר כוח על הגילויים - על הפתיחות. תמיד מרומם את הלב לקרוא.
והרגשתי - שאת גילית נתינה - וקבלה.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

ציטוט: "גיליתי, שאני לא אחת שעומדת מהצד, ושותקת, כשרואה דברים לא טובים ! בעצם - גיליתי שאיכפת לי ואני עושה עם זה משהו. לא רק מדברת ...
גיליתי שאני לא תמיד צודקת, במיוחד בשיחות עם בן זוגי"

אני אישית מאוד מעריך הודאה בטעויות..... במיוחד אחרי אחת שהייתי בטוח שאני צודק בה..... אחת כזו שאני משולהב להראות לכולם עד כמה שאני צודק והם טועים.....עד שאפילו אם אני מבין שטעיתי, קשה כל כך לסגת ולהודות שבעצם כל האנרגיה הושקעה במשהוא שגוי!

ציטטתי את שני המשפטים כי הרגשתי שיש קשר ביניהם. שלפעמים את חושבת שאת עושה משו טוב והכון אבל לבסוף את מגלה שלא תמיד את צודקת. שהיה לך דעות מוקדמות על משו או מישו, שהיו לך אמונות שגויות וקישרת את זה למקרים לא קשורים.....
תקני אות אם טעיתי....אני מוכן להודות אם כן.....

אמרו לי שאני ממש עצלן ושאני לא יכול להכחיש את זה.
אז שתדעו שאני יכול גם יכול להכחיש את זה........
........אבל אין לי כח..............................

גיליתי שאני לא עומדת מהצד - זה לגבי חוויה או התערבות שעשיתי.... התלבטתי רבות לגביה, אך הרגיש לי מבפנים שאני חייבת. ולגבי ה"אני צודקת" מול בן זוגי - זה מלווה אותי ביום יום שלנו. היום יותר מבעבר, אני הרבה יותר שמה לב למילים, לאנרגיה שאני משדרת, מה אני מרגישה ונותנת לזה ביטוי - אבל בהקשר של הגילוי הזה - אני הרבה יותר במצב של הקשבה. האזנה. גם אם הוא לא מדבר, או יוזם שיחה, אני מנסה בחוש השישי להאזין להתנהלות שלו - ולראות איפה, ולמה. כי, מהתנסות שלי, גברים לא כל - כך מבטאים את הרגש. אז כאן, אני יוזמת על סמך התחושות, ולכן - אני מוכנה לקבל ממנו, ביקורת, הערות או כל דבר. העיקר לנהל תקשורת.

פירוט רחב יותר לגבי הגילויים הספיצפיים שאליהם התייחסת.

לילה טוב.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אז אני אוסיף שאלה לכולם בעצם...
מתוך כל הגילויים שלכם.... כמה מהם הפתיעות אפילו את עצמכם?

אמרו לי שאני ממש עצלן ושאני לא יכול להכחיש את זה.
אז שתדעו שאני יכול גם יכול להכחיש את זה........
........אבל אין לי כח..............................

מבחינתי ההפתעה - זה בהרגשה. שהגעתי להרגשת הדברים, בלב, ברגש ולא בשכל.
יש הבדל בין החוויה ובין הידיעה של הדברים.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

מה הפתיע את עצמי?

אני חושבת שיכולתי להתמודד עם כל זה... שיכולתי להתמודד עם השינויים שחלו בי ואפילו להנות מהם... חוצמזה שהשנה נחשפתי לדברים קשים ואני לא ספגתי אותם בדרך כזו שהתחלתי לעשות כמו הסובבים אותי וידעתי את הגבול שלי ולא עברתי אותו [כמו שאמרתי]....

מריאל נעלמה?!?!?
אני עוד מחכה לתשובה שלה!!!
וגם של כל השאר!!!

אני פשוט לא מספיקה להכנס לפורום כי הייתי כל כך עסוקה, ומתי שאני יכולה - אני נכנסת. אני מאוד אוהבת את הפורום הזה.

gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...

עד כמה נמוך אני מוכנה לרדת, לוותר על עצמי ולמכור את עצמי. בגלל אהבה. וזה לא דבר נחמד בכלל מבחינתי.
מצד שני התקווה בזה: עכשיו אני יודעת שאם אני באמת אוהבת - אני אעשה "הכל". ואולי: הכל ?

gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...

אין לי כח לחפש סמיילי ממש גדול, אז תסתפקי בזה?

קודם כל, מאד מזכיר לי את הכתיבה הספונטנית שלי, וזה כבר טוב (לי)
השימוש החוזר בהערות שוליים (בסוגריים) גם כן מזכיר לי את הכתיבה שלי (או של מי שהקדים את שנינו)
מצאתי המון תוכן בתוכן, וזה לא דבר של מה בכך, לעיתים קרובות התוכן ריק מתוכן, או שהמחבר לא הצליח ליצוק את התוכן כפי שהוא רצה בתחילה, את הצלחת להכניס תוכן מלא, סיפור חיים, ולהפוך את הקטע לקטע יומן שניתן להזדהות איתו, כזה שחולק הרבה ומאידך גם מעשיר ומעלה תהיות.

אז פרט לחיוך, אני גם אודה לך - תודה

מנהל איור ותלת-מימד
My DeviantArt
פרוייקט הגמר שלי - Dark Gold

אז ככה....

אסתפק בסמיילי!! תודה...
אני שמחה שאתה מוצא בכתיבה שלי מטע "ממך" זה אומר משהו... טוב אני מקווה... [ואתה הקדמת אותי ב... אני חושבת שבהרבה זמן... ] אולי שלא משנה באיזה גיל אפשר להתחבר אליה... וזה טוב!

אז שוב תודה על התגובה מחממת הלב....

אשמח לשמוע, אולי, מה השתנה בך השנה? לא משהוא שיסגיר שומדבר....

אז... המשך יום נעים ורגוע שבת שלום!

אה כן... ובבקשה!

מה השתנה בי השנה...

אהבתי
כאבתי
הגברתי
כך חשבתי
התבדיתי

למדתי, התבגרתי, התחשלתי

סיימתי שנה ראשונה בלימודים. בסיום קיבלתי חדשות לא ממש טובות (לטענתם אני לא מתאים למסגרת שאליה אני רוצה להשתייך ולהמשיך בה. אבל הם חושבים שאני בהחלט מתאים לאחרת - נחמד מצידם)
סיימתי את שנת הלימודים, די בשמחה, התכוונתי לנוח בבית, אולי ללמוד למבחן האחרון, אבל אז החלה המלחמה הזו.
דחו לי את מועד המבחן (אני חיפאי, קצת קשה להגיע למרכז |אני לומד בר"ג| ובכלל, איך אפשר ללמוד עם כל האזעקות והבומים).
אחרי כמה ימי אזעקות והשכמות עם פיצוצים אדירים (נפילות בשכונה קרובה) אספתי את מטלטלי ונסעתי למרכז, בטרמפ עם חבר.
אותו יום נלכד מחבל בהוד השרון. שהיתי אצל חברים, ביום שישי אחד חבר בא לבקר מחיפה, לכיוון אילת, נסענו ברכב שלו לטיילת בת"א, החנינו את הרכב.
בטיילת ראינו שב"כניקים רצים עם אקדחים שלופים ומדברים בקשר.
התברר שהייתה התרעה על מחבל מתאבד בטיילת.
נטשנו את הטיילת במונית והותרנו שם את הרכב.
חבר משותף מתקופת הצבא אסף אותנו בדרך והלכנו אליו לשתות קצת.
חזרנו לרכב.
הוא החזיר אותי לחברים ששהיתי אצלם ונסע לאילת.
במוצ"ש חזרתי הביתה.
שעתיים אח"כ התקשרו אליי וקיבלתי צו גיוס חירום.
ביום ראשון כבר הייתי בדרך לאימון לפני תעסוקה בצאלים.
למזלי הרב שלחו אותנו לדרום.
פגשתי את אותו חבר באילת.
כמה ימים אח"כ הוא התנדב למילואים וחזר צפונה.
יצאתי לחופשה מהמילואים המאד לא כיפים (למרות שיש שם אחלה חברה).
קיבלתי מכתב מתסכל מהמכללה.
אני מתבטל עד החזרה למילואים.
כל זה רק משלושת השבועות האחרונים.
נהדר, האין זה?

אז מה השתנה בשנה האחרונה? למדתי שהחיים דינמים ומשתנים כל הזמן, ועובדה של רגע אחד יכולה להיות בדיה של משנהו.
אמת של רגע נתון יכולה להשתנות לכדי שקר.
אהבות הופכות לאכזבות ואח"כ לכאב, וכשהן שוככות הן עלולות לצוץ שוב.
למדתי שאנשים אהובים ומוערכים אולי נשארים כאלה, אבל גם הם עלולים לאכזב ולהכאיב, גם אם יסולח להם.
למדתי שהחיים נושמים.
למדתי שהחיים עוברים.
למדתי שצריך (או כדאי ומומלץ) להנות מהם.

נדמה לי שהכל בסדר

מנהל איור ותלת-מימד
My DeviantArt
פרוייקט הגמר שלי - Dark Gold

gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...

תודה לך על האשכול הזה. הוא מאוד אישי. מאוד חושפני. אני מאוד שמחה בשבילך על כל מה שלמדת ונתקדמת. זה נפלא וזה באמת מאוד בוגר, במיוחד רוחנית. את עשית מה שמבקשים מאיתנו כל הזמן בספרים (וגם מורים רוחניים) לעשות. מה שאת עשית - הלוואי עלי.
בכל זאת אספר מה השתנה בי מיולי שעבר:

אני לא חיה בפחד. שנה שעברה הייתי מלאת פחד, ובצדק. החלטתי להתעלם ממנו, כדי שהחיים שלי יוכלו להתקדם הלאה ואוכל להבריא את עצמי.
המצב הרפואי שלי הרבה יותר טוב מאשר שנה שעברה ולי זה מאוד חשוב. אבל זה עדיין לא נגמר ואני מאמינה שמתי שהוא זה ייגמר. האמונה מאוד חשובה.
אני הרבה יותר מאמינה בעצמי.
אני הרבה יותר שמחה. אני נותנת לשמחה הרבה יותר מקום בחיי.
אני הרבה יותר יוצרת ועוסקת ביצירה.
אני מתלהבת כמו ילד קטן מכל מיני דברים פשוטים ועושה הכל כדי שהתכונה הזו רק תעמיק ותתפתח.
למדתי שרוב הזמן אני חושבת שלילי. הבנתי שזה מזיק לי, אבל אני עדיין לא מבינה את זה לעומק. בכל מקרה, אחרי ההבנה החלקית הזו אני עושה מאמצים לשנות את המחשבות שלי, לשנות שלילי לחיובי.
אני משתדלת להשתמש בחסרונות שלי כיתרונות.
אני משתדלת להיות הרבה יותר רגועה ולהתחבר לשמחה ולהתרחק מאנשים שליליים וממצבים שליליים.
היקום הביא לי בחודשים האחרונים סוף סוף מידע וכלים שאני כן יכולה להשתמש בהם כדי לרפא את עצמי ואת חיי. תמיד היו לי כלים אבל אף פעם לא הצלחתי להשתמש בהם.
קיבלתי קידום. כן, זה חשוב מאוד. כי לא האמנתי בכלל שאקבל אותו. הבוס רצה שאקבל את הקידום הזה ממש בנשה הראשונה שהגעתי, אבל כנראה ששמו לי רגליים והוא ירד מזה. עם השנים "אבדה תקוותי" שאקבל את הקידום הזה, במיוחד שלפני שנתיים מישהי אחרת קיבלה אותו, אבל עזבה במפתיע בדיוק שבועיים אחרי שקיבלה אותו. פתאום, השנה, לפני פסח הבוס מודיע לי שהוא רוצה לתת לי אותו כפי שהוא התכוון מלכתחילה - לפני כמה שנים, כשרק הגעתי. תאמינו לי שלא האמנתי שזה יקרה. הקידום הזה מכניס אותי למצב מודעות ומצב פיסי חדש. אני כבר לא יכולה לנוח כמו קודם, שעות שינה מועטות, אבל הסיפוק בעבודה גדול.
אני יותר מארגנת את הזמן שלי נכון. למדתי שאירגון נכון של זמן, במקרה שלי, לא כולל רק זמן, אלא זה מערך שלם שכולל המון דברים שאינם קשורים לזמן, שצריך להתחשב בו.
אני מנסה ללמוד יותר לזרום, פחות להיות חסומה, אבל זה מאוד מאוד קשה לי. אני לא בחורה זורמת וגם לא ספונטנית.
אני לומדת יותר להנות. כל החיים חשבתי שלהנות זה דבר רע, בזבוז זמן, ותמיד חייבים לעשות את הדבר הנכון, וכך הרגתי את עצמי לאט לאט. היום אני לומדת לבנות את עצמי תוך כדי הנאה.
היום אני יותר פותחת את עצמי בפני חברות.
אחד הדברים הכי משמעותיים שקרו לי השנה היה הפורומים. בשמחה תורה של שנה שעברה מרוב ייאוש נכנסתי לפורום מסויים ורשמתי את רגשותי. לא האמנתי כמה אהבה קיבלתי אלי בחזרה. המשכתי להיות שם. קיבלתי יותר ביטחון עצמי, כי אמרתי את האמת שלי. למדתי לאט לאט שלכל אחד יש את הדיעה שלו, ואני לא צריכה להיפגע אם למישהו יש דיעה שסותרת את שלי או שהוא חושב ששלי אינה נכונה. יש דיעות ויש דיעות. הפורום ההוא נתן לי פרספקטיבה יותר נכונה ואיזון. ואח"כ השמכתי לנדוד לפורומים אחרים.
למדתי שאנשים אוהבים אותי ואוהבים לקרוא מה שאני כותבת ואוהבים את נוכחותי. אני פשוט התרכזתי קודם רק באנשים שלא אוהבים אותי, ולא שמתי לב לאלה שכן.
למדתי השנה שלא משנה איזה גבול אציב לעצמי - האהבה ו/או הפחד תמיד יוכלו לשבור אותו בקלות. לטוב ולרע. תמיד האמנתי בזה - שתמיד אפשר לגרום לך לשבור או לפרוץ את הגבולות של עצמך, שהדבר תלוי באנשים הנכונים או במצבים המתאימים. אף פעם לא הייתי שאננה שאני חזקה ולי זה לא יקרה. אבל הייתי המומה כשזה קרה לי=לעצמי מול העיניים.
אני הרבה יותר מאושרת מאשר יולי שנה שעברה. זה בטוח.
למדתי שאני ניתנת להשפעה בכזו קלות שזה לא ייאמן. אני כמו עלה שכל רוח יכולה להעיף אותו. אבל גם למדתי שלמרות זאת אני יכולה לבחור את הרוח שנושאת אותי, ולבחור את היעד אליו אני רוצה להיות נישאת. למדתי גם שאני מכירה את עצמי הרבה יותר טוב ממה שחשבתי. דווקא בגלל שאני מושפעת כל כך בקלות. זה בגלל התכונה הזו של לשים לב לפרטים קטנים ושינויים - דבר שמובנה במערכת.
בזמן האחרון קורה לי דבר מדהים שמעולם לא קרה לי קודם: אני כל הזמן רוצה להתחבר ליקום, להרגיש ולחוות את כל היופי, אבל רק השנה זה קורה לי לשברירי שנייה כל כך קטנים, שפתאום אני רואה יופי כל כך אדיק בפרחים, בעצים, בצבעים, בבניינים ... כשאני שמה לב לזה, זה כבר עבר, אבל אני רוצה עוד רגע קט, אני מנסה לשחזר את אותו רגע ללא הצלחה... הטוב הוא שהיה קיים כזה רגע. על רגעים כאלה אני מודה.

gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...

שלום לך יקירה !

תודה על המילים שכתבת.
זה נראה שאת עוברת תהליכים רציניים עם עצמך. לגלות את הפאן החיובי, ולנטרל את הצד הכאותי, הצד שמעכב אותנו למימוש, להצלחה. מה שכתבת, על העבודה וכל מה שחווית, התחבר לי, כשעסוקים בטוב, דברים מסתדרים, איך ? אל תשאל, פשוט הם קורים. וזה מדהים אותי כל פעם מחדש.
וזה יפה לראות שאת חווה את זה. אין לי ספק, כשהתחלת במסע הכל כך מורכב הזה בתוכך, התחילו דברים חיוביים, מוארים לקרות.

אני מרגישה, שהנוכחות שלך בפורום תורמת פאן מיוחד.
ולכל חבר כאן, יש את הנגיעה האישית שלו, המשהו שרק הוא יכול לתת בפורום (ובכלל בחיים).
אנחנו שונים ... כל אחד זה עולם ... אך בסופו של דבר כלונו אחד.
והמילים שלך, התחברו אליי מאוד.
שיהיה לך המשך מוצלח, ומאחלת לך לגלות עוד הרבה פלוסים בחיים.

באהבה,

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...

אני מכיר טוב את העניין הזה.
לפעמים אני רואה משו שסתם ככה הוא נראה סתמי ופתאום הוא נראה כל כך יפה בעיני שאני לא מבין איך עד עכשיו לא שמתי לב אליו.
דבר שעוזר לראות את היופי ליותר משבריר של שנייה (לי לפחות) זה לדמיין כאילו זה ציור.
כאילו את רואה ציור על הקיר שמצוייר בו הדבר שאת רואה.
לפעמים זה משנה את הכל לגמרי.

אני מאחל לך שלא רק הנופים בחייך יהיו יםים אלא גם החיים שלך בנוף יהיו כאלו.

אמרו לי שאני ממש עצלן ושאני לא יכול להכחיש את זה.
אז שתדעו שאני יכול גם יכול להכחיש את זה........
........אבל אין לי כח..............................

בקבלה יש מושג כזה "כוח התנגדות". אני לא יודעת להסביר אותו, אני לא ממש מבינה מה זה. אבל אני בטוהח שאסאניה יודעת ותוכל להסביר. בכל מקרה, ביום כיפורים הזה גיליתי על מה בדיוק אני צריכה להפעיל אותו. האמת, אני לא רוצה להגיד על מה כי אני קצת מתביישת, אבל אני מודה לאלהים על שנתן לי את ההבנה על מה בדיוק אני צריכה לעבוד בעצמי. הוא נתן לי את אחד המקורות לבעיותי. מצחיק, אבל אני מרגישה שלפני כמה חודשים קיבלתי את התשובה כשעוד לא היתה לי השאלה. לפני כמה חודשים קיבלתי את הכלים שאיתם אני צרכיה לעבוד כדי לשנות את עצמי. היום קיבלתי את המקור עליו צריך לעבוד הכי חזק. אז אלהים, תודה!

gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...

שלום לך אני חדשה כאן
אך קראתי את דברייך עד הסוף
ואהבתי יצירה יפה
המתארת את ההתבוננות שלך
כלפי עצמך וכלפי החיים
בכלל
עינת

אין ספק שהשנה שחלפה היתה משמעותית עבורך.
ממה שכתבת,ניכר כי את בן-אדם שחושב,ומהרהר.
בן-אדם שלא מקבל דברים כמובן מאליו,כי כך הם צריכים להיות.אלא מוכן לאזור את האומץ הדרוש בשביל לשנות ולהשתנות,וללמוד מהדברים ה"קטנים-גדולים" שבחיים על עצמו וסביבתו.

פשוט מקסים!

הכוח להתמודד עם הדברים אפילו שנראים במצבים הגרועים ביותר למדתי לשלוט ברגשותי ולהתרחק בשעת הצורך...להתמודד עם כל רגש בהתאם להבין שיש הצורך להרחיק דברים ודברים אחרים לקרב..הרבה דברים חזקו לי וכישלו אותי בזמן האחרון וכמה דברים נוספים שלא אוסיף כאן

נ.ב זה לא מתאים יותר לפורום "מה שבלב"??

האשכול מאפשר להתבטא בעניין .....
ובכלל - הפורום נותן הזדמנות שווה לכתוב דברים מהלב.

גלית דברים חשובים.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

מרשים מאוד היכולת להיפתח ככה, אני גם רואה שאחרים קיבלו השראה מהאומץ הזה ונפתחו גם הם.
כנראה שאת באמת מנהיגה.

ובפן האישי אני למדתי שכשלונות תמיד יהיו חלק מהחיים. ואולי כישלון הוא חוויה לא נעימה, אבל הוא בהחלט לא חוויה מיותרת. למדתי מהכשלונות שלי הרבה יורת מההצלחות והטריק הוא לדעת לאמץ את הלקח ולא לברוח מהכישלון.

"דיסוננס"

אשכולות שמחזיקים שנתיים זה דבר נדיר.. כדי לכבד את האשכול שכבר מכובד מלחתכילה, אני גם אשתף אתכם (במה שקרה לי השנה, לא כשפתחתם את האשכול!).

התמכרתי לפאנק, התחלתי לשמוע מוזיקה שמעניינת אותי.
גיליתי שבני אדם שליליים לא מעניינים אותי.
פתחתי את העיניים, וראיתי שלהיות כמו כולם זו לא מחמאה, וזה מוביל לסיבה שאני רוצה להיות יוצא דופן, שונה מכולם.
למדתי איך אנשים מגיבים לאלימות, איך הם מחזירים אותה, ואיך להשתמש בזה לטובתי.
ראיתי שאפשר לשלוט באנשים בעזרת העיניים בלבד.
גיליתי שהכלי נגינה שאני מתחבר אליו הכי הרבה זה בס.
הבנתי שאני לא יודע לתכנת.
התמכרתי לפורומים..
התמכרתי למטאל.
גיליתי שאני לא יכול בלי שני הדברים למעלה.
הבנתי שלהשתטות יכול להיות מצחיק לפעמים..
הבנתי שחוקים יכולים להזיק, ולכן יש לאכוף אותם בהתאם למקרה.
הבנתי שהאור בקצה המנהרה יכול להיות הרכבת שעוד שניה תדרוס אותך. אולי אני הנהג של הרכבת וזה רצח מתוכנן, תלוי מי אתה..
התחלתי לקרוא את האותיות הקטנות בפרסומות.
למדתי שאין הרבה אנשים שיכולים להתווכח איתי.

ועדיין לא הבנתי למה שום דבר לא מצליח אם הוא קשור בי איכשהו..

זה היה בקצרה, תורכם להגיב.

-עריכה-

אני הבן היחיד פה?! לאאאאאאאאאאא!!!...

אהבתי מה שכתבת ואיך שכתבת.
יש הרבה דברים ממה שאתה אומר שגם אני למדתי, כמו למשל:
שלהיות כמו כולם זו לא מחמאה,
שאפשר לתמרן אנשים או לפגוע בהם בעזרת דברים כל כך פשוטים
שהאור בקצה המנהרה יכול להיות הרכבת שעוד שניה תדרוס אותך.

אתה נשמע לי אדם שהולך עם הדברים ממש ממש עד הסוף. מתמסר, לא מתמכר.

gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...

שלום לך,

גם אני ... אהבתי את הפשטות בדברים שכתבת.

התחברתי ל -
גליתי שאני לא יודעת לתכנת ... אז הפסקתי לימודים שמשכתי, ופשוט ויתרתי על זה.
גם גיליתי שאפשר לשלוט באנשים בעזרת העינים ... והבנתי למה. איזה מחשבות עוברות לי באמת כשזה קורה, ונבהלתי מעצמי.
להשטות זה מצחיק, וזו עושה טוב, ואני מאחלת לעצמי יותר להשתמש ביכולת הזאת, זה עושה טוב.
"הבנתי שחוקים יכולים להזיק, ולכן יש לאכוף אותם בהתאם למקרה" - חוקים זה מסגרת, שמקבעת את המחשבה ולא נותנת מעוף - הלוואי שבשנה הבאה אני אגלה יותר חוקים כאלה בי.

מאחלת לך שנה יותר טובה מזו שחווית !

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

למדתי שזה לא נורא לקום בארבע בבוקר, להיות מול המחשב, ולקרוא מה את למדת... זה גרם לי להיזכר בדברים הקטנים של השנה האחרונה שאני למדתי.
למדתי שאין דבר כזה אם אין דבר כזה... הכל יש!!! עם טיפה דמיון!!!
למדתי שעדיף להקשיב למפקד ולצאת הבייתה מאשר להשאר בבסיס בגלל שלא זרקת זבל...
למדתי שהחיים יפים אחרי הכל. וזה לא משנה מה קרה... הכל לטובה (אבל הכל...)
למדתי שמותר לבכות על משהו שעצוב וגם על משהו ששמח.
למדתי שאין הרבה זמן לחיות וצריך לנצל כל שניה כדי ללמוד וללמד את הדור הבא. אותי בעצם...
למדתי שגם אני כבר לא אהיה צעיר בקרוב. אבל עדיין יהיה לי את הזמן לטוס למזרח הרחוק אחרי הצבא לפחות לשנתיים.
למדתי שהצבא לא תמיד צודק.
למדתי שזה לא חשוב אם אני חייל קרבי או ג'ובניק בקריה - כולנו בני אדם, איש איש בדרכו שלו.
למדתי שיש לי עוד הרבה ללמוד מאחרים כמו שגם לאחרים יש ללמוד - לווא דווקא ממני.
למדתי המון דברים בשנה האחרונה. אני רוצה להודות לך שהזכרת לי זאת

תודה רבה ותשמרי על החיוך

קודם כל ברוך הבא לפורום!

לכל אחד יש מה ללמוד מכל אחד ומכל דבר - גם ממך.
זה נשמע כאילו הגעת למין שלמות מסויימת ושלווה עם עצמך.

gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...

השנה השגתי כל-כך הרבה דברים, אבל יש רק כמה דברים שארצה לספר עליהם:

1) החוויה של עזיבת בית-הספר היסודי ומעבר לחטיבת-ביניים בבית ספר אחר, להכיר חברים חדשים וללמוד מקצועות חדשים.

2) ההצטרפות לאתר הפורומים "פרש" כִּכְלָל, ולפורום "כתיבה וספרות" כפרט (תקנו אותי עם המפשט לא היה תקין ע"פ העברית...). אני מאוד אוהב לכתוב, לקרוא ולעזור לאחרים. הפורום הזה באמת תרם לי את הרגשה, וזה למה אני נכנס לפה כל יום.

3) תחילת הלמידה לבר-המצווה. אמנם בר-המצווה תהיה בעוד כחודשיים, אבל גם ההתחלה ללמוד היא משהו טקסי כזה...

4) התחלת ההשקעה בלימודים. כל חיי בבית-הספר היסודי תמיד זלזלתי בלימודים וקיבלתי תעודות טובות רק כי שיקרתי למורות כל הזמן. השנה זה השתנה. היחס שלי כלפי הלימודים השתנה, ואני מאוד מרוצה מזה.

שמחתי לשתף,
puzpuz.

עולמנו הוא מראה. אנחנו מראים מה שאנחנו רואים. אם אנחנו אוהבים, אנחנו נראה אהבה. אם אנחנו שונאים, אנחנו נראה שנאה. אם אנחנו עושים פעולות חיוביות, אנחנו נזהה ונכיר רק חיוביות אצל האחרים.

לפני כמה שנים, התחלתי לעבוד על עצמי.
נמאס לי מימה שהייתי. עצובה, סגורה, לא יודעת באמת להיות משוחררת עם מה שמרגישה, מלנכולית, פאסימית. כן - הייתי זה ועוד יותר. בלילות כשהייתי הולכת לישון, התפללתי לשינוי. שמשהו יקרה וארגיש ורוד בלב. כלום, פשוט כלום לא קרה. יותר ויותר צללתי לתהומות. ובחוץ, הכל הסתדר בהתאם לתחושתי. דברים לא ממש הסתדרו לי. אהבה, בן זוג, היה רחוק ממני. אף גבר לא התייחס אליי, בכלל לא הסתכלו עליי. הייתי לבד. קצת חברות. לא יותר. חיי נהיו אפורים וכהים יותר ויותר.
יום אחד, דילמה סיפרה לי על מישהי. מישהי שהתחילה ללמוד את מיסתורי החיים.
הסתקרנתי. למה הכוונה ? שאלתי אותה. דילמה אמרה לי, בואי ננסה. מה איכפת לך.
מי לומד ? שאלתי. כמה אנשים בקבוצה כזו ?
מי הם ? התעקשתי בחשדנות הזו.
מה אכפת לך, עודדה אותי דילמה. את באה איתי. תנסי. תחווי. לא מתאים. לא צריך.
הלכתי.
פחדתי בטירוף.
אנשים חדשים.
איך יהיה ?
מה לומדים ?
התחלתי.
גיליתי אור.
ומה זה אור ?
אור - זה פתאום להפעיל מתג פנימי. שפותח עולם חדש. לראות אחרת את החיים.
אספתי את עצמי. והתחלתי לראות מה - "חרא" בי. ולמה. ואיך זה מתבטא.
במקביל, התחילו לקרות לי ניסים.
להקפיד על המחשבות. אני. כן אני, שולטת בהם. זה לא סתם וירוס שמסתובב לו. יש כאן מערכת הגנה, אנטי וירוס מתוחכם, שעוצר מחשבות לא חיוביות.
ושואל - "סליחה מחשבה, למה באת לי עכשיו ? את באת לתרום לי משהו לחיים ? "
ולאט לאט, התחלתי להיות מבפנים נעימה, והמראה שלי - הפרצוף שלי, התחיל להשתנות.
להגיד שסיימתי, חס ושלום, עוד ועוד וירוסים מתגלים, עוד ועוד התמודדויות נחשפות.
עכשיו, ממש עכשיו, אני במצוד אחר מחשבות שהגורם שלהן הוא קמצנות.
החלטתי, שנה הבאה, שמגיעה, לא אתן, למחשבות כאלה, לברוא את מצבי, אני מחוברת לקרן השפע, והאור, תמיד יעמוד לצידי.

חתימה משובחת לכולם. שהאור ייגן עליכם בכל אשר תהיו.
באהבה - אסאניה.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

גמר חתימה טובה גם לך, ושאלהים יגן עלייך ורק יגביר את אהבתך ושמחתך.

gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...