אני צריך להגיש עבודה בנושא.. ואני לא מוצא בשום מקום..
מה שידוע לי שהוא המציא את "עקומת הזכרון"..

ככה כותבים את השם שלו באנגלית:
hermann ebbinghaus

תודה רבה רבה רבה למי שמוצא את הערך הזה (עדיף בעברית)..

סומך עליכם..

אבינגהאוס: http://www.dushkin.com/connectext/psy/ch07/bio7b.mhtml



זה המחקר שלו לגבי הזכרון: (הדגמה בשאלות).

אבי המחקר האקספרימנטלי בנושא הזיכרון היה אבינגהאוס, שפרסם ב-1885 ספר שדן בזיכרון (Ebbinghaus H./ Memory). אבינגהאוס ראה זיכרון כמערכת אחסון מידע, והשאלות בהן דן היו מהי הקיבולת של מערכת זו, כמה זמן נדרש על מנת לאחסן מידע במערכת ובאיזו מהירות אובד מידע זה.
הדרך בה השתמש אבינגהאוס על מנת לבדוק שאלות אלו היא באמצעות ניסויים שערך על עצמו ובהם למד בע"פ רשימות של מילות תפל ע"י שינון. כעבור זמן מסוים בדק כמה זמן נדרש לו על מנת ללמוד רשימות אלו בע"פ מחדש (ככל שנדרש פחות זמן לימוד בפעם השנייה – סימן שזכר יותר).

הרעיון שעמד ביסוד השימוש ברשימות של הברות תפל (ולא במילים רגילות) הוא ששיטה זו תאפשר חקר הזיכרון בתנאים מבוקרים היטב, ללא השפעות של אסוציאציות קודמות שהמילים מעוררות, זיכרונות אישיים וכיוצב'. אבינגהאוס סבר שבאמצעות שיטה זו ניתן לנטרל "רעש" שישפיע על תוצאות המדידה.



הממצאים של אבינגהאוס:

• <LI class=MsoNormal dir=rtl style="mso-list: l24 level1 lfo30; tab-stops: list 36.0pt">ככל ששנן רשימה יותר פעמים בפעם הראשונה – נדרש זמן ללמידה מחודשת.
• קצב שיכחה – ככל שעובר יותר זמן שוכחים יותר, אך לא בקצב קבוע – קצב השיכחה גבוה בשעות הראשונות שחולפות, ולאחר מכן קצב איטי יותר של שיכחה.

הפעלה מס 1:

מצורפות 4 רשימות. להקריא כל רשימה בקצב אחיד, ולאחר כל רשימה לבקש שירשמו על דף את המילים שזוכרים. בסוף – להקריא מחדש כל רשימה ולבקש שיבדקו וירשמו לעצמם כמה מילים זכרו מכל רשימה.

רשימה 4

רשימה 3

רשימה 2

רשימה 1

א. אדמת א. שמש א. אדם א. גרן

ב. בהרת ב. גל ב. אם ב. מצש

ג. גרדת ג. קרם שיזוף ג. בת ג. זחפ

ד. דלקת ד. קצף ד. שיש ד. צתק

ה. חזרת ה. כדור ה. קבר ה. ולח

ו. טרשת ו. דלי ו. חווה ו. ארש

ז. ספחת ז. כף ז. קמץ ז. פזג

ח. צהבת ח. ארמון ח. מנעול ח. קנם

ט. קדחת ט. צדף ט. פתח ט. חסט

י. שעלת . שמיים . מפתח . דוז




לבדוק מאיזו רשימה זכרו הכי הרבה מילים.



ניתן לראות כי יש גורמים שונים המשפיעים על הזיכרון, כאשר לא מדובר ברשימות של מילות תפל כדוגמאת אלה שהשתמש בהן אבינגהאוס.

רשימה 1 - היא דוגמא לרשימה של מילות תפל, אין כאן שום עזרי זכירה מיוחדים, סביר להניח שמרשימה זו ייזכרו הכי פחות מילים.

בזכירה של הרשימות האחרות היה ניתן להשתמש בנמוטכניקות – עזרים מיוחדים לשיפור הזיכרון (ניתן לשאול האם זיהו בעצמם באילו עזרים לשיפור הזיכרון היה ניתן להשתמש):

רשימה 2 – צמדים של מילים שביניהן אסוציאציה מסוימת (האם זכרו יותר צמדים בהם המילים הופיעו אחת אחרי השניה – כמו "אם-בת" לעומת "אדם-חווה"?)

רשימה 3 – קשר כללי של משמעות – מילים הקשורות לחוף יםץ הקשר הסמנטי עוזר לזכור, אך יכול להוביל לכך שיהיו הרבה המצאות (למשל: "ים" "חול" אשר אינן ברשימה).

רשימה 4 – משקל משותף, כמו"כ מילים המסודרות עפ"י הא"ב. רשימה זו מורכבת משמות של מחלות: המידה בה זה עוזר לזיכרון תלויה בידע על מחלות אלו – אם לא מכירים את המחלות, העובדה שמדובר בשמות מחלות לא תעזור לזכירה ואף עשויה לבלבל (המצאות של שמות מחלות).



באופן כללי, טכניקות לשיפור זיכרון בנויות על רעיון של יצירת קשרים מסוימים בין הפריטים שיש לזכור (כפי שמצוין בספר – ככל שיש יותר קשרים בין הפריטים, יותר קל לשלוף את החומר – ישנם יותר "מסלולי שליפה").

שיטות נוספות לשיפור זיכרון הן לדוגמא שימוש בדימויים מנטליים לקישור בין מילים, אירגון החומר בסדר מסוים (לדוגמא עפ"י – גודל, חלוקה לקטגוריות, חלוקה עפ"י צבע וכיוצב')., יצירת ראשי תיבות בדרך שתיצור מילה/משפט בעל משמעות (למשל – שלבי חלוקת התא: פרופאזה, מטאפאזה, אנאפאזה וטלפאזה, ע"י המשפט פרופסור מת אנא טלפן).

ניתן לחשוב על גורמים נוספים המשפיעים על הזיכרון ולהיעזר בהם – לדוגמא – יצירת דימויים בעלי מטען רגשי (חומר בעל מטען רגשי יכול להיזכר טוב יותר, מצד שני חומר בעל מטען רגשי שלילי יכול להיזכר פחות טוב (ראו בספר – השפעת גורמים רגשיים על הזיכרון).

הטכניקות הללו יכולות להגדיל את היקף הזיכרון בצורה משמעותית לעומת שינון בלבד. קיימים דיווחים שונים על נמוטכניקות – אנשים שהצליחו לפתח זיכרון מדהים תוך שימוש בטכניקות שונות. אחת התופעות המדהימות המתוארות בהקשר זה היא סינסתזיה – קישור, מיזוג בין חושים שונים (למשל, אנשים שיש להם אסוציאציה חזקה בין מספרים או אותיות לצבעים).

אחד הדיווחים על נמוטכניקות – מתאר מקרה של אדם בעל יכולת זו של סינסתזיה שהצליח לזכור למשל – צלילים הברות וקולות (בעיקר חומר חסר משמעות) בעזרת דימויים ויזואליים (ואף תחושות טעם) שהתקשרו אצלו מיידית לצלילים אלו.



הפעלה מס' 2:

כעת יש לבקש שירשמו מה זוכרים מהסיפור של מלחמת הרוחות. לבקש ממספר סטודנטים דוגמאות – שיקראו במדויק.

בסיפור הזה השתמש פסיכולוג בשם בארטלט שחקר זיכרון.

(Bartlett F.C/ Remembering, A study in experimental and social psychology)

בניגוד לאבינגהאוס, בארטלט עסק בזיכרון של חומר בעל משמעות. הרעיון היה שבחיי היום-יום אנו נדרשים לזכור חומר בעל משמעות ואנו מחפשים משמעות בדברים בהם אנו נתקלים ומקשרים אותם לדברים אחרים. מחקר של זיכרון רשימות של מילות תפל אינו יכול ללמוד אותנו על תפקודו של הזיכרון האנושי בחיי היום-יום. בעצם השאלה היא אם מחקר המתמקד במילות תפל מלמד אותנו על הזיכרון כמו-שהוא, רק באופן "נקי מרעש", או שהנסיון לנטרל אפקטים של משמעות, קונטקסט וכו', מביא לכך שנתעלם מדברים שהם מהותיים לזיכרון האנושי.

בעצם זוהי דילמה כללית העולה במחקר בפסיכולוגיה: האם הנסיון לבודד תופעות בניסויי מעבדה יכול ללמד אותנו על תופעות פסיכולוגיות כפי שהן באות לידי ביטוי בקונטקסט טבעי. מצד אחד גישה זו מספקת לנו דרך למדידה מדויקת של התופעות (לדוגמא, קשה למדוד במדויק שינויים בין הסיפור המקורי של בארטלט למה שזוכרים, קשה להשוות בין אנשים שונים), ומצד שני, אנו עלולים להזניח אלמנטים שמהותיים לתופעה הנחקרת.

עפ"י בארטלט, תהליך הלימוד והזכירה אינו תהליך פאסיבי (רישום במערכת האיחסון), אלא תהליך אקטיבי, קונסטרוקטיבי, - אנו משתמשים בסכימות קיימות ומקשרים חומר חדש לישן.



בארטלט תיאר תהליכים אופייניים המתרחשים בתהליך הזכירה:

· השמטת פריטים – בעיקר פרטים שאינם תואמים את הציפיות הקודמות (לדוגמא בסיפור – נבדקים מערביים משמיטים פעמים רבות את האלמנט העל-טבעי). השמטת שמות ושמות מקומות שאינם מוכרים (לדוגמא, כאן שמות המקומות היו מושמטים פחות – אם היה מדובר בשמות מוכרים כמו חיפה וירושלים).

· רציונליזציה – הוספת מידע המיועד להסביר פרטים לא ברורים.

· שינוי דגש – הבלטת היבט מסוים יותר מכפי שהוא מובלט בסיפור המקורי (לדוגמא, הבלטת המוות, או הבלטת האלמנט העל-טבעי בסיפור – השפעה זו מנוגדת לסעיף 1).

· שינוי סדר – הכנסת סדר הגיוני במאורעות.

· שינו פרטים – החלפת מילים, תיאורים (לדוגמא, בסיפור – האם זכרו ש"יצא לו משהו שחור מהפה – או שהקיא?).

תודה רבה רבה רבה...
אין עליך..