שהאיגואנה שלי ברחה לפני כשבועיים וחצי,
וגם הזכרתי את האימרה שלמרות שהיא יושבת כרגע על העץ הגבוה וצוחקת עלי,
צוחק מי שצוחק אחרון.
אז כנראה ראיתי את הנולד.
היום בדיוק כשבאתי מהכלבו, בדרכי הביתה נעצרתי לפטפט בכניסה לגינה,
והנה אזעקה מחרישת אוזניים.
דהרתי הביתה , פתחתי את הדלת (אפילו היה נעול)
קראתי לכלבה ושנינו המשכנו לדהור למקלט
ואפילו הספקנו להגיע לפני הבומים.
השג לא מבוטל, וכנראה הם באמת יצליחו להביא אותי לכושר של ספרינטר.
בכל מקרה אחרי התרגיל המעייף הזה לא בא לי ללכת לעבודה מיד,
והחלטתי שאאחר קצת.איזה מזל.
כעבור כחצי שעה כשאני רואה חדשות,שמעתי צרחות של הזוג תמנה .
שלחתי את הכלבה שלי שתבדוק מה קורה,
ואם יש שם חתול שתגרש אותו.
אבל המהומה נמשכה ועכשיו גם הכלבה הצטרפה עם הנביחות שלה.
בלית ברירה קמתי, ובעודי מתקרבת ניהלתי שיחה עם הכלבה,
ושאלתי אותה מה היא רואה שם, כי אני לא ראיתי שום פולש.
שמתי לב שחצי הגוף שלה מתחת לכלוב,
וכשהתקרבתי והתכופפתי גיליתי את האיגואנה שלי מתחת לכלוב של התוכים.
בקושי הצלחתי להוציא משם את הכלבה,
וכשאני ניסיתי להכנס לשם הממזרה ברחה הצידה, ויצא מתחת לכלוב,
עלתה בצד, וכבר אותו-תו הייתה נמלטת שוב,
אבל אני לא ויתרתי ובקפיצה נחשונית זינקתי עליה
ותפסתי אותה
ברור שפתחתי בריקוד ניצחון אינדיאני פרועה
ושמתי אותה לאחר כבוד בחזרה לטרריום+אקווריום שלה .

עכשיו יש לי אפשרות להמשיך להכין לה כלוב גדול ומרווח,
עם מנורה קרמית, וגיגית גדולה לטבילה.
אני מקווה ששם היא תהיה מאושרת וגמרנו עם הבריחות.

חחחחחחחחחחח.... יפה...