שלום, אני מחפש חומר והשוואה בין סוגי תחמושת המשמשים לתאורת לילה, במיוחד מעניינת אותי התחמושת שהייתה בשימוש בשנת 1982, הן על ידי צה"ל הן על ידי המחבלים בלבנון והן על ידי הצבא הסורי בלבנון
הנקודות המעניינות אותי:
מה אמצעי הירי - מרגמה / תותח / טיל / מטול / מטוס או אחר
קוטר
משקל
משך בערה
קצב הירי של כלי שיגור בודד
גודל כיסוי השטח המואר
גובה תחילת ההנרה
כמה זמין היה הכלי היורה ולאיזה סדר גודל כוח הוא היה שייך (למשל ההבדל בין מרגמה 52 מ"מ ל81)
מה היה גודל "בטן" תאורה של כוח סורי בסדר גודל של גדוד חיר בהנחה שהיו מצויידים במרגמות 82 מ"מ
ובמיוחד מעניין אותי צבע הנור

אני אשתדל לתת לך את מירב הנתונים שבידי "מהראש" כשהשלמות בנושאים ספציפיים ניתן יהיה לעשות בהמשך.

תחמושת תאורה קיימת החל מ :
- מוקש תאורה מס' 1.
- רימון תאורה (רימון תאורה צהל"י מס' 6 קצר \ ארוך).
- רימון רובה מס' 14 תאורה (איני חושב שהוכנס לשימוש מבצעי).
- כדור מטול M 203 תאורה.
- פצצות מרגמה תאורה החל מקוטר 52 מ"מ (אשר מוחלפת ע"י ה 60 מ"מ), 81 מ"מ , 120 מ"מ ו 160 מ"מ.
- פגזי ארטילריה בקוטר 155 מ"מ (כשבתקופת של"ג היו גם 175 מ"מ אך איני יודע אם היתה תחמושת תאורה בקוטר זה).

לגבי התחמושת עצמה - גוף התאורה מרכב ממגנזיום ואלומיניום אשר בעת הבעירה יוצרים אור בהיר וחזק.
תחמושת התאורה למעט פצמ"ר 52 מ"מ, כדור ה M 203 , רימון מס' 6 ומוקש מס' 1 מופעלת תמיד באמצעות מרעומי זמן פירוטכניים \ מכאניים וכיום אף חשמליים.
אופן הפעולה לרוב יהיה כך:
כוונון משך ההשהיה הרצוי ע"פ הטווח - ירי - אבטחות שבמרעום מוסרות - תחילת מניית הזמן במרעום - תום ההשהיה - רשף מן המרעום מצית את גוף התאורה וכן מטען הדיפה קטן שבקלע - לחץ הגזים שנוצר יגרום לניתוק טבלת הבסיס של הקלע או לחליפין זנב הפצמ"ר - גוף התאורה יהדף לאחור תוך פריסת המצנח - גוף התאורה נופל לקרקע כשהוא מואט ע"י המצנח ומפיץ אור חזק מעל תא השטח הנבחר.

חשוב לציין כי האמור כאן מתייחס לתחמושת התאורה באופן כללי כשלכל פריט ופריט נתונים טכניים שונים ולעיתים גם אופן הפעולה יהיה שונה לדוגמא: פגז תאורה 155 מ"מ מכיל שני מצנחים ומיכל פנימי (קניסטר) ובו המצנח הראשי וגוף התאורה, פצמ"ר תאורה 52 מ"מ ההפלטה היא דוקא מכוון הראש וכו...
לכן אם תוכל להיות יותר ספציפי יהיה יותר קל להתמקד בתשובות !
בברכה - לבני.


אגב - לידיעת המנהלים, 17 דקות !!! 17 דקות !!!
17 דקות לקח לי עד ש"השרת הפסיק להיות עמוס" זה כבר ממש בלתי נסבל !

הפגז עצמו בצבע צהוב (כמו כל תחמושת תאורה), שוקל 42 ק"ג, ובחלקו התחתון ישנם 2 חריצים קטנים.
כשהמרעום יוזם את הפגז, נוצר לחץ על שני החריצים האלו והם גורמים לפירוק תחתית הפגז מהגוף (לתרמיל הפגז קוראים אוגיב).
מתוך הפגז יוצא קניסטר-גוף מתכתי שבתוכו גוף התאורה במשקל ק"ג בודדים, על הקניסטר ישנם 3 כנפונים שגורמים לסחרורו, מספר שניות אחר כך נפתח מצנחון קטן שמייצב את הקניסטר באוויר.
כ-5 שניות אחר כך יוצא מהקניסטר גוף התאורה, החלק המאיר בו הוא המגנזיום שנדלק מספר שניות אחר כך במגע עם חמצן. גם לגוף התאורה יש מצנח שמאט את נפילתו באויר.

גוף התאורה צונח במהירות של כ-5 מ' לשניה.
גוף התאורה מאיר כשתי דקות, בעוצמה של מיליון נרות.
רדיוס ההארה של פגז אחד נע סביב כמה מאות מטרים (נגמה לי רדיוס של 500-600 מ' אבל אל תתפסו אותי על זה).

את הפעלת הפגז יוזם מרעום, בדרך כלל מרעום זמן.
קצב הירי המקסימלי הוא כרגיל בתותחים- 4 בדקה, אבל במקרה של תאורה זה לא נחוץ, מה שעושים זה יורים שני פגזים בקצב אש מקסימלי, ואחר כך 1 בכל דקה כדי שתמיד יהיו לפחות 2 תאורות באויר

לעולם אשא דגלך בגאווה

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו403 גוף התאורה מאיר כשתי דקות, בעוצמה של מיליון נרות.

לא ממש קשור, אבל בספר של טום קלנסי, "חוב של כבוד", 2 מהדמויות משתמשות באמצעי שיוצר תאורה בעוצמה של "מיליון נרות" - מה שגורם לאפקט עיוורון. זה בכל זאת ספר, אבל ידוע שקלנסי מציאותי.

פגז שכזה לא יוצר אפקט סינוור במבט ישיר?

אם תירה באור יום תאורה לתוך מסך עשן אז יווצר אפקט של סינוור.
הכוונה היא לתאורה רסיקת קרקע (פגז תאורה שנדלק עם המגע בקרקע) שנורית לתוך מוקד העשן של פגז עשן.

הסינוור לא ארוך (כחצי דקה מקסימום).

אל תשכח שבלילה כשאתה מסכל על התאורה היא נמצאת כמה ק"מ ממך בגובה של כמה מאות מטרים לפחות- זה לא ממש קרוב אליך, אבל אם תהיה קרוב לגוף התאורה אז סביר להניח שתסתנוור.

לעולם אשא דגלך בגאווה

כלי זה מיוצר ע"י חברת מגה-ריי האמריקאית, וקיים בשני דגמים (6 ו-11 מליון נרות). הכלי מופעל על סוללה נישאת או מתאם זרם 24V לרכב. משקלו 4 ק"ג, ומשקל הסוללות 4 ו-6 ק"ג (בהתאם לדגמים הנ"ל). כלי זה משווק בארץ ע"י חברת טאר-אידיאל, ונמצא בשימוש כוחות הביטחון.
אתר החברה

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

לא תיארתי לעצמי תגובה שכזו! תודה על העשרת הידע

לאוגיב שריקה קלה שהוא מסתחרר לקרקע. למרות הוראות הבטיחות קרה בירי מבצעי שהאוגיבים נפלו קרוב מאודדדד אלינו

יש לכם כמה אי דיוקים !
א - אוגיב = מילה השאולה מצרפתית הבאה לתאר צורה אשר הולכת ומתחדדת בצורת קונוס !
המושג "אוגיב" מופיע באדריכלות ומתייחס לרוב לדלתות \ שערים \ חלונות בעלי מבנה קשתי ובתחמושת המילה "אוגיב" מתייחסת לחלקו הקדמי של הקלע \ רש"ק או למעשה לחרטומו.

בתמונה המצורפת מטה מופיע שרטוט מתוך אתר העוסק באדריכלות של כנסיות ובו מצויין לא פעם המושג "אוגיב" בהתייחס לקשתות בנויות וכו...

עידו - מי כמוך יודע של 155 מ"מ אין תרמיל כך שהוא לא יכול גם להקרא בשום שם...

ב - לגבי פגז התאורה בקוטר 155 מ"מ להלן אופן פעולתו מרגע הירי:
כונון משך ההשהיה במרעום - הכנסת הקלע + מטעני החנ"ה + תחל (לבסיס הסדן) - ירי - הקלע נהדף מהקנה תוך סחרורו באויר כתוצאה מחריצת טבעת הנחושת (הטבעת המובילה) בסלילי הקנה - לאחר ביטול האבטחות במרעום (לרוב מרעומי זמן מכאניים מדגם M 565 אך כיום יש גם חשמליים) השהית המרעום מתחילה לפעול - תום ההשהיה (הקלע נמצא בשלב זה באויר והוא מסוחרר בכ - 3000 סל"ד) - מופעלת פיקת רשף שבמרעום - רשף מהמרעום מועבר למטען הדלקה אשר נמצא בראש הקלע - מטען ההדלקה מצית שתי תעלות השהייה שבקניסטר ובמקביל לחץ הגזים שבראש הקלע גורם לקניסטר לנוע לעבר בסיס הקלע - כתוצאה מלחץ הקניסטר על בסיס הקלע ניקרעים שלושה פיני מתכת (המכונים "פיני גזירה" ונראים כמסמרות) וכתוצאה מכך נהדף החוצה הקניסטר - מצנחון שנמצא בבסיס הקניסטר גורם לעצירתו באויר ולייצובו באופן אנכי כלפי הקרקע כשבמקביל שלושה כנפונים קפיציים מאורכים שעל המעטפת של הקניסטר נפתחים כשתפקידם הוא לבלום את הסחרור של הקניסטר ע"מ שמיתרי המצנח לא יסתבכו - בשלב זה בו הקניסטר מיוצב אנכית כלפי הקרקע ע"י המצנח הראשון עדיין בוערות בתוכו שתי תעלות ההשהיה (מן הרשף שיצר המרעום) - בתום בעירת שני תעלות ההשהיה מועבר רשף אל גוף התאורה שבתוך הקניסטר וגוף התאורה ניצת - הצתת גוף התאורה בתוך החלל הסגור גורמת גם היא ללחץ גזים אשר מביא להדיפת גוף התאורה מחלקו האחורי של הקניסטר תוך ניתוק בסיסו אליו מחובר המצנח הראשון (מצנח השליפה) - בשלב זה גוף התאורה בוער באויר אך גם נפילתו מואטת וזאת היות ואליו מחובר מצנח נוסף (המצנח הראשי) כשמהירות הצניחה כמדומני היא כ 5 מטר לשנייה .

המון מלל .... אך אני אצרף מס' תמונות תוך יום יומים שיבהירו את התהליך טוב יותר.

ו..טל - רימון תאורה מס' 6 דומה מאוד בצורתו ואופן פעולתו לרימון העשן הצהלי הסטנדרטי (רימון עשן מס' 5) אלא שבתוכו נמצאת תערובת המפיצה אור חזק בעת בעירתה ולא עשן.
לרימון תאורה מס' 6 יש שני דגמים דגם ארוך (אשר תואר לעיל) ודגם קצר יותר.
הרימון (כשאר תחמושת התאורה בצה"ל צבוע בצהוב ועליו כיתוב בשחור).


ועוד פרט אחד... כפי שמוסבר באופן פעולת פגז התאורה (למי שהיה כח בכלל לקרא....) חומר \ גוף התאורה לא ניצת כתוצאה ממגע עם החמצן שבאויר אלא כתוצאה מרשף וחום.
מה שניצת כתוצאה לחשיפה לחמצן שבאויר זה זרחן לבן (כפי שמכונה בצה"ל "עשן מתפוצץ").
בברכה - לבני.

יש 3 משפחות של פגזים- מתרסקים (נפיץ לדוגמא), מתבקעים (עשן לדוגמא) ומתפוקקים (תאורה ומצרר לדוגמא).
בפגזים המתפוקקים המטען יוצא מחלקו התחתון של הפגז ומשאיר את גוף הפגז שלם לגמרי, כיניתי את זה "תרמיל" לא בגלל שזה התרמיל של הפגז אלא התכוונתי שזה כמו תרמיל- חלק מהפגז שאין בו שימוש ואין לו שום קשר לגוף התאורה/פצצות המצרר.

אוגיב- כך מכונה גוף הפגז בחיל התותחנים.

אכן כמו שכתבת המרעום הנפוץ הוא 565 אך ישנם עוד מספר מרעומים כמו 577 או 137.

פיני הגזירה- בפגז תאורה ישנם 2 פיני גזירה ולא שלושה, שלושה פיני גזירה יש בעשן מתפוקק ועשן מתפוצץ (משום שבפגזים אלה גוף הפגז מתבקע לשלושה חלקים).

לנו תמיד הסבירו שהבעירה מתרחשת עקב החשיפה של המגנזיום לחמצן.

לעולם אשא דגלך בגאווה

וכן לגבי נושא החשיפה לאויר ולגבי נושא האוגיב.... כל זה תמיד מחזיר אותי מחדש לכך שבצה"ל תמיד נוהגים להמציא או כפי שנהוג היום לומר "להנפיץ" כל מני קשקושים והמצאות ללא כל קשר לשום דבר...
בשום ספרות צבאית מקצועית ורשמית בעולם לא קיימת חלוקה שכזו !

ושלא תבין אותי לא נכון וחלילה שלא ישתמע מדברי שאני מזלזל במה שכתבת היות וזו לא כוונתי !!!!!!

מה שכן משגע אותי זה העובדה שבצה"ל מלמדים שגיאות שכאלו כבר שנים מבלי שאף אחד יבדוק וייתקן את מערכי השיעור הרלבנטיים !


לגבי האוגיב - דאגתי לצרף את השרטוט שבהודעתי הקודמת כדי להוכיח את נכונות דבריי (אגב אם תקיש "חפש" תחת המילה OGIVE בגוגל תמצא שלל רב של צילומי קשתות צריחי כנסיות וכו...)

לגבי הזרחן הלבן - כאמור חומר זה ניצת באופן "ספונטאני" בעת חשיפה לחמצן שבאויר החפשי וזו הסיבה כפי שאתה יודע שבתחמושת הזרחן תמיד יימצא "פורצן" שהוא למעשה גליל מאורך הממולא חנ"מ שתפקידו הוא לבקע את מעטפת הקלע ולפזר את חומר המילוי באויר החפשי ובכך להביא להצתתו.
גופי התאורה שבתחמושת מרכבים תמיד מתערובת של מס' חומרים כשתמיד הדומיננטיים ביניהם יהיו מגנזיום ואבקת אלומיניום אשר בעת הדלקתה יווצר אור חזק ובוהק ומכאן שלצורך כך נחוץ לנו תמיד מקור חום ולא החמצן שבאויר.

ולגבי גוף הפגז - כשמו כן הוא "גוף הפגז" או אולי "מעטפת הגוף" כשחלקו הקדמי של גוף הפגז מכונה בעצם - "אוגיב".

לגבי פיני הגזירה - קיימים מס' סוגים של "טבלאות בסיס" לפגזי 155 מ"מ חלקן עם פינים הנעוצים מהצד של המעטפת של הפגז וחלקן ישירות לבסיסו כך שאני מניח שזה די תלוי בדגם הקלע וסוגו (אגב - כשקיים שתת מדובר בכלל בהברגה עדינה ולא בפינים) .

ועוד דבר קטן - לי הסבירו שה"מפוקקים" משמעותו בכלל פגזי ארטילריה ואחרים אשר בראשם קיים פקק אטימה דוגמת הפקק\טבעת המתברגת שיש ב 155 מ"מ אותה יש להסיר בטרם הברגת המרעום.
טבעת זו משמשת לנשיאת הקלע אך גם למניעת כניסה של לחות לכלוך ופגיעות בהברגה בעת אחסנה ושינוע...

כל הפגזים מגיעים עם פקק בראשם ועליו ידית בצורת טבעת לאחיזה נוחה של הפגז, רק לפני הירי ממרעמים את הפגז.
אני התכוונתי למתפוקקים, הכוונה היא שבאוויר נפתח מעין פקק בתחתית הפגז והמטען יוצא מהחלק האחורי.
לגבי כל מה שכתבת- מה אני אגיד לך? חיל שלם גדל ומתחנך על הנתונים האלה, יש סרטים, מצגות כל מה שאתה רוצה.

לעולם אשא דגלך בגאווה

כשבמקרה של תאורה, עשן הפלטה, מצרר, מוץ, כרוזים וכו... טבלת הבסיס היא "טבלת בסיס ניתקת".

גם אם נעזוב לרגע את נושא התחמושת, אני חושב שאפילו מבחינה לשונית יהיה הרבה יותר נכון לכנות את מה שחלק העליון של גליל כ - "פקק" ואת חלקו התחתון כ - בסיס או "טבלת בסיס"...
ולגבי ההמשך..... חבל מאוד שלא משתמשים במונחים הנכונים ו"מדביקים" הגדרות לדברים אחרים !
אגב - אני מכיר היטב חלק ניכר מהמצגות הממוחשבות החדשות (חלקן אף נמצא ברשותי בעבודה...)
כשבהן המצב כבר הרבה יותר טוב.

בספר צבאי ישן (מאי 1969) מצאתי הסבר לגבי מבנה גוף הקלע וה"אוגיב" המדובר...
שים לב שלקלע קוראים שם "טיל" , נתקלתי בתופעה הזו כבר לא פעם בספרות צבאית ישנה מאוד ולדעתי מדובר בטעות תרגום שהשתרשה במשך תקופה בצה"ל...



אגב - בתחתית העמוד כתוב בקטן (לא הצלחתי למקד את המצלמה על השורה הזו) - "אוגיב" היא מילה צרפתית שמשמעותה קימרון הנגמר בחוד.
לבני.

לעולם אשא דגלך בגאווה

אני מחפש במיוחד השוואה בין הצבעים של התחמושת הצה"לית והסורית בתקופת מלחמת לבנון ב 82 בגזרה המזרחית כדי לדעת אם התאורה הייתה שלנו או סורית
תודה
צביקה

אתה מתכוון לצבע בו צבועה התחמושת עצמה או לצבע האור שהנור יוצר כשהוא פועל ???

בלילה שבין חמישי לשישי בשבוע הראשון למלחמה ב 82, לחמתי במסגרת החטיבה שלי בגזרה המזרחית למרגלות סולטאן יעקב.
אני זוכר שבלילה הוארנו בתאורה שצבעה היה שונה מהתאורה של הנמרשים 81MM שלנו ואני רוצה לדעת אם הזכרון שלי מדוייק ולהוסיף לו עוד פרטים כמו גובה ומשך בערה
כך שהכוונה שלי היא צבע האור, גובה פתיחה, שטח מואר, כלים יורים, קצב אש כדי להשוות בין כלים צהליים לכלים שבשמוש הצבא הסורי, כוח הקומנדו המיוחד שהיה מולנו כלים ששמשו את המחבלים וכלים ששמשו את צה"ל
בתודה
צביקה

ראשית - לאחר בדיקה מסתבר כי מרבית אמצעי התאורה בצה"ל ובכלל מכילים גוף תאורה המרכב מאותם החומרים שהם שהדומיננטי ביניהם הנו המגנזיום.
לפי כך ולפי מה שהוסבר לי גוון התאורה בשעת הפעולה הנו זהה !
לגבי פצמ"ר ה 81 מ"מ הסטנדרטי גובה הפתיחה ותחילת ההארה הוא כ 350 מטר, משך ההארה הנו כ 50 שניות ועצמת ההארה היא כ 600.000 נרות.
לגבי פרטים נוספים - בפרטי !

ובנושא פגזי ה 155 מ"מ תאורה להלן מס' תמונות להמחשת ההסבר והכוונה שבהודעותיי הקודמות:



בתמונה למעלה מוצג שרטוט מתוך אתר אמריקאי בו נראה חתך פגז 155 תאורה סטנדרטי (שימו לב לשם - "טבלת הבסיס" וכן ל"פיני הגזירה" שמקבעים אותה למקומה).



בתמונה למטה נראה ה"קניסטר" - אותו מיכל פנימי בו נמצא גוף התאורה והמצנח הראשי (שימו לב לכיתוב שעליו) על הקניסטר נראים אותם סנפירים אשר נועדו לבלום את סיחרורו בעת יציאתו מגוף הקלע כדי שלא יסתבכו מיתרי המצנח.





בתמונה למטה נראה גוף פגז התאורה, ה"קניסטר" ו"טבלת הבסיס" על פי הסדר בו הם מתנתקים מהקלע.





בתמונה למטה ניראות מס' דוגמאות של טבלאות בסיס ניתקות לפגזי 155 מ"מ שונים (הימנית הנה "שתת").



בתמונה למטה ניראית טבלת הבסיס ל 155 תאורה ומיקומה שבבסיס הקלע, טבלת בסיס זו מקובעת לבסיס הקלע באמצעות שלושה "ניטים"\פיני גזירה (אחד מהם ניראה בצילום).




בברכה - ד"ר לבני.

אולי המגנזיום דומה
אבל אני חושב שהיה הבדל בצבע
להשתמע בפרטי
שוב תודה
צביקה

אני מקיש על שמך ולא נפתח לי החלון שאמור להפתח עם האופצייה לשליחת הודעה פרטית !

לחץ על שמו של צביקה, ואז גלול את המסך שמאלה - התפריט נמצא שם. זה קורה כשהתמונות המצורפות גדולות מגבולות האשכול, וכל הממשק "נודד" הצידה.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל