הרבה פעמים אני מוצא את עצמי חושב על עתיד המדינה, אני מקווה שחבריי הם סטייה סטטיסטית, כי אם לא העתיד של המדינה הזו בצרות .

קצת רקע על חבריי ועלי, אנחנו באים מעולם הספורט (רובם מכיתה א-ג) וכעת אנחנו לפני עליה לכיתה יב'

רובם כבר עברו את תהליך הצו הראשון ופלא ופלא כולם הורידו פרופיל על בעיות כאלה ואחרות .

חבר אחד למשל הוריד פרופיל על נקע חוזר שיכול להיות שיפריע לו בשירותו הצבאי... אבל לשרוף קילומטראז' על הפרקט אין לו בעיות והוא עושה זאת בשמחה שש פעמים בשבוע .

אה ולפני שאני שוכח אני אכתוב פה כבר עכשיו, חלק גדול מאוד מהבעיה הוא חינוך מהבית, כשאר ההורים בעצמם אינם רוצים שילדיהם ישרתו שירות קרבי מה הפלא שלילדיהם אין טיפה של רעל ולא תראו אותם מתעמתים איתם בשום דבר שנוגע לצבא אבל בקשר למסיבה ההיא שיש ביום שישי..

לדבר איתכם דוגרי... אני חבר שלהם רק בגלל שלא הצלחתי למצוא ילדים שחושבים כמוני ומרגישים כמוני, איפה שאני גר (לא משנה כרגע) רמת המוכנות לשרת בצה"ל היא נמוכה בטירוף, בנות שיוצאות עם מיני ושותות כאילו אין מחר פתאום דתיות, בנים בריאים כשוורים פתאום סובלים ממגרנות ובעיות ברכיים .

בקיצור אני דיי עצבני כרגע רק מלכתוב את זה
אז אני אסיים פה ואוסיף הערות בהמשך הדיון..

כמה שאלות

מה רמת הרעל הזיקה והמוכנות לשרת בצה"ל בקרב חבריכם?
ומאיזה איזור אתם בארץ (אני מרכז)

אודה לכם על שיתוף פעולה

מצאת מקום טוב לרשום את זה.
כולם פה מורעלים אחד אחד עם רעל עכברים + K300 + אורניום..

אני גר בשומרון, ובאותו הקשר אני חייב לציין שבקרב בני הנוער הדתיים המוטיבציה היא עצומה, והחינוך הוא לאהבת המדינה. ואכן, רבים מנוער "הגבעות" הולכים ותופסים את מקומם של בני הקיבוצים והמדריכים בצופים בקרב היחידות המובחרות.

באופן אישי: אני לומד ביהוד עם ילדים צפונים עשירים (סביון וגני יהודה) אבל באופן אישי אני התחברתי לילדים היותר רציניים ולאלו שיותר חשוב להם עתידם הצבאי . לראיה: אנחנו 10 חבר'ה ביוום סיירות קיבלנו 5 מטכ"ל ו5 חובלים (אני מטכ"ל). כל 5 הנערים שקיבלו מטכל גם עברו ירפ"א ב' (בעצם 4 אבל אני מקווה שגם אני יעבור, ניראה מה יקרה עם האקו לב) 3 מתוכם יחתמו וויתור בגיבוש קיץ הקרוב כדי לעשות גיבוש מטכ"ל ועוד אחד כבר התקבל לקורס טייס.

אני לא ישקר לך, יש לי חברים שנגד ללכת לקרבי כי הם פוחדים או שהם מעדיפים לחזור כל היום הביתה ולזיין כוסיות.

אני באופן אישי חונכתי על עקרונות של מצויינות ואהבת המדינה (למרות שאמא שלי ועוד רבים מבני משפחתי מנגנים לי על המצפון שאני לא ילך לקרבי, ושם יקרה לי משהו המשפחה תתפרק וכו' וכו' , זה לא ממש מעודד אבל אין מה לעשות) היחיד שממש תומך בי הוא דוד שלי שהיה ביחידה מובחרת ומסווגת מאוד.

אבל שוב. תנסה לימצוא לך חברים שחושבים כמוך, כי זה כיך וזה מעודד. נגיד לפני היום סיירות כולם התקשרו אלי ואיחלו בהצלחה ואמרו שזה קטן עלי וכו',, וגם עשינו מסעות ואימונים ביחד וזה מש כיף ומאתגר.

כמובן שיהיו כאלו שלא יתגיסו ואפילו יהיו שמאלנים קיצונים שיעצבנו אותך... ואנחנו באופן אישי מרביצים להם (על הז**ן שלי חופש הביטוי, מי שאומר "צה"ל אירגון טרור" ואף שם סטירק על התיק שלו יקבל מכות!!! ). אבל תיהיה שלם עם עצמך. ותמיד תישאף למצויינות במה שאתה עושה, אל תיכנע לבינוניות, כי אז כל החיים תיהיה בינוני , עם משרה בינונית , משכורת בינונית ואישה בינונית.. תצטיין בכל אם זה בלימודים (אני באופו אישי הגעתי לממוצע בסביבות 111). תצטיין ביכולות שלך ותמיד תתן 100 אחוז ממך, כי רק כך מגיעים לגדולה...

ואגב גם בביה"ס שלי הנתונים עגומים: 40% מחמחזור שהתגייס לפני שנתיים פרש משירות ביטחון.
PRACTICE GIVES PREFECTION
בהצלחה גבר...

"ההבדל בין גאונות לטרוף נימדד אך ורק בהצלחה"

אתה שואל את השאלה הזאת בפורום עפ הכי הרבה רעל בצה"ל ....
שים לב שרוב ההודעות בפורום הזה הן בנושאים של : איך אני מעלה פרופיל, איך אני מגיע למטכ"ל/שייטת/חובלים, איך להצליח בגיבוש זה או אחר, למה לא נונתים לי קרבי וכל מיני שאלות בסגנון הזה....
פה כולם מורעלים ........
אבל בכל אני אענה לך ...
באזור שלי הרוב המוחלט מנסה להוריד פרופיל בכל מיני דרכים מוזרות (חבל לך על הזמן כמה מוזרות ..)
ומקבל פטורים מהכל ...
יש מעט מאוד מורעלים אמיתיים כמוני ......

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

השאלה שלי היא יותר כללית על איזור המגורים שלכם והאנשים שסובבים אתכם בבית הספר ובשאר המקומות איך אתם רואים אותם ואת רמת המוטיבציה שלהם

בקשר לזה שמעליך, אהבתי, כל הכבוד לכם ובהצלחה בהמשך הדרך!

באותו סיפור כמו שלך.
כל החברים שלי יהיו מה זה ג'ובניקים.. בדוק מש"קי ממטרות
יש רק אחד שאני יודע שרוצה ללכת לדובדבן
כל השאר עוד לפני צו ראשון מדברים על להיות ג'ובניק (אנחנו עולים לי"א)

בקשר למה שאמרת על ההורים, גם הסיפור הזה קיים אצלנו.. ואצלי
אבל אני?שם פס וישים פס ואלך לקרבי

מה שכן, אני לא חבר שלהם כי לא מצאתי אחרים.. פשוט עם חלק מאיתם אני מכיתה א', חלק מהגן..

אני גר באיזור אשקלון (במושבים שליד)

קרבי - קרבי..
לא קרבי - לא קרבי..

והשאר ניסו לחפש תפקידים לא קרביים

אני מראשון

זה באמת תלוי איפה אתה גר...יש איזורים כמו קיבוצים ומושבים מסויימים שיש יותר דגש על חינוך של ללכת ולתרום כמו שיותר בצבא ולהגיע ליחידות קרביות...
למשל בצפון יש הרבה מאוד קיבוצים ומושבים שיוצאים מהם הרבה לוחמים ביחידות קרביות כי הם פשוט חונכו ככה וככה הסביבה שלהם....
ולמשל בערים עירוניות מסויימות יש פחות ביקוש לקרבי כי החינוך והסביבה היא אחרת.
בד"כ זה הולך שבקיבוצים בעיקר ובמושבים הולכים יותר לקרבי והחינוך הוא כזה אבל כמובן שיש גם כאלה שהולכים להיות ג'ובניקים...ובערים זה יותר לכיוון של ג'ובניקים ופחות קרביים. הכל עניין של חינוך.
אני גר באיזור של מושבים בדרום ויש חלק גדול שהולך לקרבי מהנוער ויש גם כאלה שהולכים להיות ג'ובניקים, אבל החינוך פה הוא ברובו ללכת לצבא במטרה לתרום כמה שיותר ולהיות קרבי...
הכל תלוי באיזור ובחינוך והסביבה שאתה גר בו.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.geocities.com/simpsonsrme/el_barto.gif]

אני דתי לאומי הרוב המוחץ של הסביבה שלי תלך לקרבי

לא הבנתי את הקטע שלא מצאת חברים קרביים , מה זה מתנ"ס או חברים?! אם אתה חושה שמישהו נחמד אתה חבר שלו , אם לא אז לא

כמעט זה אף פעם לא מספיק

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/PicServer2/03072003/305601/eilat_a.jpg]

סלח לי אם אני אכליל קצת, אבל החינוך לאהבת הארץ והנחלת ערכים היא ערך עליון אצל המוסד הדתי לאומי

מה שקצת קשה להגיד על הסקטור החילוני .

וקצת לא הבנתם את מה שאמרתי, חברים שלי הם חברים שלי.. במלוא מובן המילה, את רובם אני אוהב, אבל אני פשוט לא יכול לסבול את העובדה שלא אכפת להם מעתיד המדינה וכל מה שמעניין אותם זה לצאת למסיבות לשתות ולתפוס כוסיות אני לא אומר שאני לא יוצא ושותה אם כי לעיתים נדירות, נהג חדש כבר חצי שנה) ושבנות לא מעניינות אותי, אבל עולמי לא סובב סביב עולם הבליינות ואני חושב שלעולם יש הרבה יותר מה להציע, וכאן ההבדל, השקפת העולם של חברי צרה מאוד, אין להם שאיפות, כשאני שואל אותם מה הם מתכננים לעתיד הם עונים לי שהם לא חושבים על זה בכלל ושיהיה בסדר... אבא שלי יסדר אותי, דוד שלי יסדר אותי, והבנתם תנקודה...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי adam2020 סלח לי אם אני אכליל קצת, אבל החינוך לאהבת הארץ והנחלת ערכים היא ערך עליון אצל המוסד הדתי לאומי מה שקצת קשה להגיד על הסקטור החילוני . וקצת לא הבנתם את מה שאמרתי, חברים שלי הם חברים שלי.. במלוא מובן המילה, את רובם אני אוהב, אבל אני פשוט לא יכול לסבול את העובדה שלא אכפת להם מעתיד המדינה וכל מה שמעניין אותם זה לצאת למסיבות לשתות ולתפוס כוסיות אני לא אומר שאני לא יוצא ושותה אם כי לעיתים נדירות, נהג חדש כבר חצי שנה) ושבנות לא מעניינות אותי, אבל עולמי לא סובב סביב עולם הבליינות ואני חושב שלעולם יש הרבה יותר מה להציע, וכאן ההבדל, השקפת העולם של חברי צרה מאוד, אין להם שאיפות, כשאני שואל אותם מה הם מתכננים לעתיד הם עונים לי שהם לא חושבים על זה בכלל ושיהיה בסדר... אבא שלי יסדר אותי, דוד שלי יסדר אותי, והבנתם תנקודה...

אני לא מומחה גדול בסביבה שבה אתה חי , אבל יכול להיות שאתה פשוט יותר בוגר ועם הזמן זה יעבור להם , מצד שני אולי לא
בכל מקרה גם לי יש דברים שאני לא אוהב בחברים שלי ומה שחשוב לזכור זה שאף אחד מושלם ( אפילו לא אני ואתה ) ולא ללחוץ עליהם יותר מידי
אבל אולי אנחנו כבר סוטים מנושא הפורום , אני אשמח לשמוע תגובות בהודעות פרטיות

כמעט זה אף פעם לא מספיק

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/PicServer2/03072003/305601/eilat_a.jpg]

אני לא מצפה לשלמות מאף אחד, אני כן מצפה שמשהו ישתנה, כי כבר עכשיו אנו יכולים לראות את הדור שבינינו לבין ההורים שלנו מפשל בגדול (לבנון עד כה=> כישלון!)

הבעיה הכי גדולה כרגע היא אדישות, אדישות היא לא תכונה מולדת אלא תכונה שנרכשת עם הזמן

חברי אדישים, אדישים לעתידם ולעתיד המדינה .

אני לא מבקש מהם להיות מושלמים אלא לפקוי את עיניהם ולצאת מהאדישות .

אני פוחד לחשוב איך תיראה המדינה שלנו בעוד עשור -שניים

אני כן שמח שיש אנשים שאכפת להם ועוד פעם שהפורום הזה קיים ואנשים יכולים לשתף אחרים בבעיותיהם ומחשבותיהם, אבל חבר'ה מס' המורעלים חייב לגדול .

שוב...זה הכל עניין של הסביבה שבה אתה גר והחינוך שיש בה והחינוך מהבית
בזה מסתכם הכל

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.geocities.com/simpsonsrme/el_barto.gif]

אני וחברים מהסביבה שלנו גדלנו בתור ילדים שסובלים מפיגועים כל הזמן ( אל תשכחו אנחנו מנתניה) עיר מרובת פיגועים ולרובנו בראש יש את האמרות למיניהם - שונאים ת'ערבים. ערבי טוב זה ערבי מת וכו וכו וכו....
כמה שזה קשה לחיות בעיר כמו שלנו זה רק מעודד ומרעיל וגורם לעוד מוטיבציה.
אני ת'אמת מורעל נפשית לגיוס. אני מתחיל בהכנות האינטסנסיביות שלי בעוד שנתיים. - אני עולה ל-ט' אבל אמור להיות ב-י' כי הפסדתי שנה.
אני מת להיות טייס !!! חבר שלי רוצה ללכת גם לטייס אבל הוא אמר שאם הוא לא מחזיק ת'סטיק של המטוס אז הוא יחזיק נשק בשייטת או בצנחנים/דובדבן.
עוד חבר שלי רוצה להתקדם בחיל הים בתפקיד מקצועי אבל לא ג'ובניק. משהו שיעשיר את הידע שלו כנראה חובלים או משהו טוב של חיל הים !!!
ההורים שלי למשל לא רוצים שאני אהיה בצבא משהו שהוא נוטל בסיכון - קרבי@!
אני מורעל ואני יתנגד בכל צורה שהיא ברגע הגיוס !!!

רוב החברים שלי לא רוצים לקרבי... חלק מהם פשוט עם פרופיל לא מתאים, וחלק מנסים להוריד פרופיל..
אבל כן, יש לי עדיין כמה חברים מורעלים כמוני ..

אני נגיד כל החיים בערך רציתי טיס.. אבל מתחילת הלחימה ומשהתחלתי לקרוא פה בפורום נהייתי מורעל קרבי בצורה מפחידה.. לא יודע מה קרה לי פתאום המטוסים כבר לא מעניינים אותי רק הירידה ממסוק לאש הקרב..

אה ואני מהוד השרון.

אין דבר העומד בפני כח הרצון

עמית לכושר - אין מקום אחר.

שמע אחי גם לי יש חברים שלא ממש מתלהבים מכל הקטע של צה"ל שרות המדינה וכל זה משרתים כנהגים ועובדי רסר וזה לא ממש משנה לי העייקר שהם עושים משהו בצבא .... אני בחור נוצרי לא יהודי שגר בארץ כבר 15 שנה והספקתי להתאהב בה אם כל הצרות הבעיות השחיטויות והחרא שיש בה לדעתי זאת מדינה ששוה להגן עלייה ומצידי אני גם יתגייר אם יהיה צריך במנילה שלי סימנתי צנחנים דודבן ואני מחכה בקוצר רוח לזימון הגיבוש מפני שלדעתי החרא שאנחנו הולכים לאכול בקרבי הפחד הכאב הלחץ שווה הכל .... באהבה נוצרי ישראלי גאה (בעזרת ה' צנחנן בעוד חצי שנה)

תקשיב גבר, אני והחבר'ה שלי לפני חצי שנה בערך היינו בטוחים שכולנו הולכים להיות הכי קרביים שיש...

בסופו של דבר 2 התחרטו והחליטו להיות אחד ג'ובניק והשני נהג.

אני ועוד 2 חבר'ה הולכים לקרבי בכל זאת (אחד כבר התגייס), (והשני ב"ה לשלדג), ואני ב"ה לצנחנים (שאיפה פלס"ר).

קיצור מה שרציתי להגיד לך זה שיש בארץ חבר'ה מכל הסוגים... כאלו שמורעלים קרבי ורוצים להגיע לסיירות ולשרת את המדינה על הצד הטוב ביותר, יש כאלו שילכו למה שיקבלו גם אם זה קרבי וגם אם זה לא, ויש כאלו שכל מה שבראש שלהם זה להיות ג'ובניק מפוצץ בפטורים או להשתחרר על 21

לדעתי, אין מה לדאוג כי תמיד יהיו חבר'ה שירצו ללכת לקרבי (בטח עכשיו עם המלחמה שמתרחשת שמרעילה את כל המלשבי"ם).

אני אספר לך את הסיפור שלי...אני תמיד רציתי ללכת לקרבי אפילו שיש לי אם חד הורים שמתנגדת לכך בתוקף, לפני חודשיים ככה שקיבלתי מנילה לא הייתי בטוח לגבי הרצון שלי להיות לוחם.
בסופו של דבר החלטתי לסמן קרבי בעדיפות הכי גבוהה מכיוון שזה מה שאני רוצה לעשות עם עצמי
ומה שעוד יותר חיזק אותי עם ההחלטה הזאת היא המלחמה המתרחשת בימים אלו (דבר שגם די גרם לאימי להבין את רצוני)

בקשר לשאלה על הרעל אני מקווה שקיבלת תשובה
ובקשר לאיזור המגורים קרית מוצקין (כן כן, איפה שכל הקטיושות)

שיהיה לך כל טוב, יניב

גולני מרץ 07

וואלה גבר כמו שהרבה חברה פה אמרו יש המון סוגים של אנשים בארץ
וואלה אני מכיר אנשים ממלא מקומות וזה באמת תלוי בבנאדם אני גם גר באזור המרכז וואלה יש פה אנשים שיעשו הכל כדי להיות בקרבי אני למשל הפכתי תעולם בשביל זה כי זה מדבר אלי ויש לי חברים שכמו שאתה אומר יכולים לשחק כדורגל בלי סוף אבל בשביל הצבא הם לא יכולים לזוז ומחפשים רק איך לצאת מהצבא או לעשות מינימום שירות ויש משפט שחבר שלי אמר לי הוא חייל קרבי הוא אמר לי שמע אני לא רוצה לעשות את זה אבל צריך לעשות את זה וזה משפט נכון אם אנחנו לא נעשה את זה אף אחד לא יעשה את זה בשבילנו כי יש לנו רק מדינה אחת!

תותחנים נוב 06!!!
!!~איכון כי אנחנו כאן בשבילך~!!

אני חושב שאתה לא מבין למה בעצם חלקינו כן מורעלים ואחרים לא... כשבעצם לכולם יש את פחות או יותר אותה רמת החינוך ב"ציונות" בוא נגיד.

לדעתי הכל בא מן החינוך בבית. הראי כולנו צופים/צפינו בהופ, ערוץ הילדים וחדשות ערוץ 2, וכולנו ראינוסרטי אקשן מלחמות וגם את אסקימו לימון (הופ רולז).
אם יש מישהו שהוריו פוחדים עליו ואומרים מהילדות שקרבי זה לא טוב ויש כאלה שאומרים "המדינה לא שמה עלי זין אני גם לא אשים עליה", בטח שזה דופק קצת את הראש.
גם לי אומרים שלא ללכת לקרבי כי אני סתם מסתכן, אבל מצד שני כל שנייה מקללים ת'טרוריסטים ומביעים דעות חיוביות לגבי צה"ל וישראל. וזה עשה את שלו- אני מורעל.

בקיצור תיראה תזיין להם(לחברייך) את השכל כל יום 200 פעם ביום שקרבי זה טוב ויש מצב גדול שהם יאמינו אם תעשה זאת מספיק זמן ועם מספיק ידע.

.

תשמע אין שחור ולבן

אני בן יחיד לאם חד הורית שלא גדלה בארץ ולא עשתה צבא ואנחנו גרים פה לבד בלי משפחה

ככה שלא רק שאמא שלי לא עשתה צבא אבל אני גם לא יכול להגיד שדוד שלי או בן דוד קרוב רחוק כזה או אחר שירת פה ושם

ככה שהרעל לא בא לי מהבית...
אני מניח שבגלל שאמא שלי מורת דרך אז יצא לי לטייל די הרבה בארץ עד גיל 10 ככה וככה נוצרה האהבה אז אני מניח שאת הקרדיט אפשר לתת למדריכים שהדריכו אותי בכל הטיולים

אני בעיקרון באתי מבית-ספר של רוב עולים מברית המועצות לשעבר (שבח-מופת ת"א למי שמכיר), מתוך החברים שלי, רובם לא הולכים לקרבי, לא דווקא בגלל החוסר רצון, אלא גם בגלל שהרבה מהם בנים יחידים, והרבה חבר'ה גם באים מרקע טכנולוגי (אני אישית למדתי בכיתת מחשבים). ישלי גם כמה חברים שעושים י"ג וממשיכים עם הקטע של המחשבים בצבא. אז אולי הזיקה לקרבי לא גדולה, אבל יש רצון לעשות את המיטב. שוב, הרבה אצלנו מחשביסטים ומכאן הסיבה לזה שפחות הולכים לקרבי. יש לי חבר שהתגייס לפלח"צ שבוע שעבר, ועוד 2 חברים שהתקבלו לקורס טיס, אחד מהם כבר התגייס (מי שמכיר את I.B פה מהפורום, הבחור עם העוזי השבור בגיבוש ).
אני אישית בן יחיד לאם חד הורית (ועקשנית!), בלי שום ספק רוצה לתת את המקסימום, הקרבי היחידי שאמא שלי מוכנה לחתום לי זה טייס, אז זה מה שאני מנסה להשיג עכשיו (עדיין מחכה לתוצאות אקו לב :\). במקרה וזה לא ילך (אני מקווה שכן ילך), אני אנסה להגיע למקום טוב אחר כלשהו, אם לא קרבי, אז בכל זאת משהו מובחר (לא רוצה "להתבזבז" בקרייה בתפקיד חסר תכלית ולשרוף לעצמי זמן ולצבא משאבים).
בקיצור, מהחבר'ה שלי כולם מתגייסים, רובם לא לקרבי, אבל לא מחפשים לברוח מהצבא (יש כאלה גם, אבל אני פחות מחשיב אותם "מהחבר'ה שלי").



בלי כ"כ קשר לנושא, אם אני הייתי רואה מישהו עם סטיקר "צה"ל ארגון טרור" הייתי מוריד ת'סטיקר וזורק לפח, לא מתייחס בכלל לבן-אדם (אם אפשר לקרוא לזה בן אדם). (אם הוא היה מעיז להגיב, אז כבר הוא היה מקבל את המכות שלו, אבל אני לא בן אדם אלים )

______________כל אישה אוהבת את אנשי הרמפה היורדת. ______________

מעניין לראות את היחס של כל חברה לגיוס קרבי

ד"א גם לי יש חבר שמתגייס למשהו של מחשבים במודיעין , ואני חושב שזה אחלה כל עוד זה בא ממקום של לתרום איפה שאפשר ולא כמו שהוא מספר לי שהוא ראה אנשים שבאים בשביל מה שיצא להם מזה וכמה כסף הם יטחנו בסוף השירות

כמעט זה אף פעם לא מספיק

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/PicServer2/03072003/305601/eilat_a.jpg]

לדעתי זה נותן אינדיקציה לגבי הגורמים למוטיבציה, שלדעתי באים באמת מהחינוך מהבית ומהחברה בה אתה גודל.
לדוגמה : בישוב שלי אין כמעט חיילים קרביים, בו נגיד שהכי קררבי הוא תותחן (ויש כבוד) ושאולי 5 מבוגרי הישוב ב 5 השנים האחרונות סיימו שירות צבאי מלא.
לעומת זאת , בישוב שכן לי , ישוב דתי-לאומי, הנוער בו הוא "נוער גבעות" אמיתי שמחונך לאהבת הארץ וציונות ושם 80% בקרבי ומתוך השמונים אחוז 40% במובחרות.
ובאותו ישוב מצאתי גם את הקשר בין החינוך בבית ובין במוטיבציה: קצין במטכ"ל שאחיו הצעיר בסיירת גולני. שלדגיסט שאחיו בסירת אגו"ז. וגם במשפחות חילוניות : תאומים זהים שאני מכיר אחד שייטת 13 ואחד סיירת מטכל. אחים שאחד מפקד בדובדן ואחדקצין באגו"ז והבני דודים של האחים האלו אחד בשלדג ואחד בדודבן...
כך שיש קשר מסויים.
למרות שאני שואף גבוה ואחי רוצה ליהיות מג"בניק ולהרביץ לערבים (אחרי שאמא שלי הבהירה לו שהמגב היחיד שהוא יראה זה את המגב בבית הוא החליט שהוא רוצה ליהיות "נהג בוס" כמובן שיש לי 3 שנים לחנך אותו, ואם הוא יהיה נהג בו אני ידאג שהוא יצא מצה"ל על סעיפים רפואיים... והמבין יבין
ודרך אגב אני לא צפיתי בהופ או בפרפר נחמד , אני ראיתי מגיל שנתיים קלטות של "סקרנל" שזה איזה ילד שמסביר קצת על מדע, כך קורה שילד בן שנתיים מלמד את הוריו על עוצמתו של הברק (מאה אלף ואלט אם איני טועה)

"ההבדל בין גאונות לטרוף נימדד אך ורק בהצלחה"

האמת היא שהכל בא מהבנאדם עצמו ואיך הוא מתפתח ב17 שנים לפני הצו ראשון שלו.

סתם לדוגמא אני אקח את עצמי (כי אין לי מישהו יותר טוב לספר עליו).

אבא שירת בנ"מ אכל חרא בסיני תמיד אמר לי ששם לימדו אותו מה זה שקורעים לך ת'תחת אמר לי שהיו שם מניאקים אליו והוא טחן עבודות בכל מיני ואפילו שרצו להוציא אותו לקצונה הוא לא רצה עשה פז"מ 3 שנים גמר עם זה והלך.

אמא צפתית במודיעין הייתה הרבה בגבול לבנון באיזה נגמ"ש אנא ערף.

חוץ מזה רוב המשפחה ג'ובניקים שכל עניינם בצבא היה לצאת ממנו.

אבל וואלה אפילו שתמיד אמרו לי לא להיות קרבי, תמיד דחפו אותי לכיוון של לחפש משהו לעשות בצבא שיסדר אותי בחיים ככה שאני אצא מצבא עם עבודה ודרך סלולה בחיים.

ותאכלס כן עשיתי איתור חמ"ן ועוד מעט גם מגיע המיון לשחקים\חבצלות שזה אומנם לא משהו קרבי, אבל וואלה מסדר בחיים ובאמת באמת גם תורם בצה"ל.

יחד עם זאת אני מאוד רוצה לעשות שירות קרבי (כן כמו כולם פה גם אני מורעל על יחידה אחת [שייטת 13 !!!!!!! גיבוש יום ראשון טירוף!!!] ). אפילו עם מה שההורים חושבים הם כל הזמן אומרים לי שבסוף ההחלטה היא שלי לעשות מה שאני רוצה בצה"ל והתפקיד שלהם הוא לשבת בבית ולדאוג מה קורה איתי. אבא תמיד בא ואומר שצריך ללכת ולא רק להיות מכונת כושר אלא גם בנאדם מתאים (אבא מד"ס חיל אוויר כל המילואים שלו טוחן טירוני טיס ^^). ויש הרגשה שתומכים בך ושאפילו אם לא תתקבל לאן שתרצה אתה עדיין שווה משהו.

בקשר לרעל אצל חברים וכל מיני, אני גר בגני תקווה יישוב ליד יהוד פתח תקווה קריית אונו סביון וכ'ד. החבר'ה אצלנו יש חלק שאומרים (רובם ערסים..) שהם ישר לש"ג בתל השומר ולא רוצים לעשות צבא, ורוב החברים שלי שזה לא מעט ילדים כל אחד רוצה לשרת שירות מעניין ואתגרי, לא בהכרח ביחידות מיוחדות. כן מלא כאן רוצים טיס, 669 ומלא אצלנו רוצים להיות צנחנים וחובלים, אבל יש מלא שגם רוצים לשרת בפלס"ר וביחידות כמו מיתר בתותחנים או דובדבן וכ'ד.

בכל מקום יש כאלה ויש כאלה, חשוב לא ללכת כמו כבשה בעדר אלא לשבת ולחשוב אם עצמך אם אתה רוצה ללכת לאנשהו. כי כשתתגייס לא תהיה עם כל הבצפר שלך, אתה תהיה עם אותם אנשים שרוצים לעשות שירות כמו שאתה רוצה, אז כדאי שתחשוב ותחליט דברים כמו:

אני רוצה לעשות את הפז"מ שאני חייב ולעוף משם כמו טיל?

אני רוצה לתרום את המקסימום שאני יכול לצבא ואלוהים גדול אולי אם אני נותן את כל מה שיש לי אני גם יקבל בחזרה דברים שיעזרו לי בחיים?

אני רוצה לשרת בתור לוחם? או שאולי אני מעדיף תפקיד בעורף אבל תפקיד עם השפעה רצינית על מה שקורה ולהרגיש שאני עושה משהו שמשפיע ומשנה משהו?

אני רוצה לזיין כוסיות כל היום אחרי שאני עוזב ב4 את הקרייה?


כל אחד צריך לעשות את החושבים שלו ולכל אחד יש את ההשקפה שלו, מה שחשוב זה להגיע לאן שאתה רוצה ושאם יש לך חלום מגיל 11 להיות בשייטת אתה תהיה בשייטת לא משנה מה יהיה! )))))

תאכלס זה דבר מאוד לא מועיל לא לבנאדם ולא לצה"ל שיהיה מישהו במקום שהוא ממש לא רוצה להיות בו, ולכן צריך לבוא לצבא עם ראש פתוח לגבי הרבה דברים, אבל גם צריך להיות סגור עם עצמך לגביי מה אתה רוצה לעשות בשירות שלך.

היום,כשאני מסתכל על כל החברים שמתגייסים וייתגיסו,אני רואה שכמעט כולם,הולכים לקרבי,מלבד כאלה שהולכים לעתודה באלקטרוניקה וכדומה.
אני אגיד לך למה אני הולך לקרבי-הגעתי למסקנה שאני לא צריך להתחשב במה שאחרים עושים וחושבים,אני הולך לקרבי כי אני רוצה להגן על הארץ שלי,המקום היחיד שיש לנו,היהודים(יסלחו לי כל בני המיעוטים החיים בארץ ומשרתים בצבא).
כל חבריי ניסו(חלקם הצליחו) להתקבל ליחידות המובחרות,אישית,אני הולך לשיריון בשל בעיה בברכיים(למרות שיש לי פרופיל 82).

אל תנסה לתקן את העולם,אם הם לא רוצים ללכת לקרבי,זאת בעיה שלהם.מה גם,שרק הם מפסידים,כי אני בדעה שמי שהולך לקרבי,מרויח.אתה אולי אוכל קצת חרא בשירות,אבל אתה מקבל המון בחזרה.

לך לקרבי,תצא גבר גבר ותוכיח להם,שהם רק הפסידו.

עריכה:שכחתי לציין שאני מנתניה.

"ברק מול גדרות ומול תיל,
ברק המבשר רעמים,
ברק המאיר את הליל
באור אחוות לוחמים."

אגב, אני חייב לציין משהו נוסף. למרות שתמיד ידעתי שאני אעשה צבא ולא אחפש להשתמט (לדעתי זה פשוט ביזיון האנשים שמחפשים להשתמט), את הרעל האמיתי קיבלתי רק עם הזמן והמיוני טיס. ככה שהרבה מהמוטיבציה אני חייב לצבא. אולי מישהו זוכר שלפני כמה חודשים פתחתי אשכול חדש ושאלתי אם אפשר להבריז מהצוות אוויר כי אני 100% לא רוצה את זה. ועכשיו...הדבר היחיד שאני חושב עליו זה "הלוואי והאקו לב ייצא בסדר", וגם אם חס וחלילה לא אתקבל לטיס, אני מסתכל על הדברים אחרת (גם לאור האירועים של החודש האחרון) ואני רוצה לתרום הרבה יותר.

______________כל אישה אוהבת את אנשי הרמפה היורדת. ______________

תשמע בתאכלס, הגיוני לגמרי. סביר שיהיו מקומות שהנכונות לשירות צבאי תהיה נמוכה. אבל צריך לזכור שני דברים:
1. לא כל מי שמנסה להשתמט\להוריד פרופיל מצליח, הרבה מהם מוצאים את עצמם משרתים בכל זאת.
2. יש מקומות שבהם שיעור הגיוס ושיעור הגיוס לקרבי גבוהים מאוד ולכן זה מתאזן...
אני ממכבים רעות ואני יכול להעיד שאצלנו בערך 80 אחוז מהבנים בשיכבה הולכים לקרבי (יש מלא בקורס טייס אבל ככה זה פה) ויש לנו צוות של עמית לכושר (צוות בועז!) שהוא אחת הגדולים בארץ כי פשוט כולם רוצים להיות ביחידות מובחרות בצבא אז יש המון אנשים..
אני גם יכול לומר שלדעתי שכמו שכבר ציינו פה, הנכונות לשירות קרבי אצל הדתיים (בייחוד אלא עם הכיפות הסרוגות לפי מה שאני שמתי לב) גם היא גבוהה במיוחד, אישית אני מכיר כמה חבר'ה כאלה (הרוב מגיבושים וגדנע וכו) והם תותחים אחד אחד, אנשים טובים עם המון מוטיבציה.

בקיצור, מתאזן. ובקשר לכמה דברים שהזכירו פה: אני אישית לא חושב שלכל אחד מתאים קרבי, אני לא חושב שגם צריך להכריח אנשים להיות קרביים, אבל חשוב לי שכל אדם ינסה לעשות את המקסימום בשירות הצבאי שלו קרבי\ג'ובניק.. ומשתמטים זה מגעיל אותי (חוץ ממקרים ספציפיים שאליהם אין צורך להיכנס)...
ו...
סוף טחינת מוח.

אבל קודם כל בקשר למכבים רעות, שמעתי שזה איזור שגרים בו מלא יוצאי סיירות וטייסים, ובהתאם לכך החינוך שהם נותנים לילדיהם (ולא צריך לקחת את זה כמובן מאליו) הוא לאהבת הארץ ולשאוף להכי גבוה בצבא וכן קראתי שיוצאים כל שנה מינ' שלושה לקורס טייס ועוד רבים לחובלים ולסיירות


אם רק היה לכם ים.. הייתי עובר לגור שם =)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי adam2020 אבל קודם כל בקשר למכבים רעות, שמעתי שזה איזור שגרים בו מלא יוצאי סיירות וטייסים, ובהתאם לכך החינוך שהם נותנים לילדיהם (ולא צריך לקחת את זה כמובן מאליו) הוא לאהבת הארץ ולשאוף להכי גבוה בצבא וכן קראתי שיוצאים כל שנה מינ' שלושה לקורס טייס ועוד רבים לחובלים ולסיירות אם רק היה לכם ים.. הייתי עובר לגור שם =)

הקטע עם הים באמת בעייתי אבל בשביל זה נוסעים לתל אביב/הרצליה :]
בתור אחד שגר שם אני אגיד לך את האמת
החינוך הוא באמת כמו שאמרת ולאו דווקא כי ההורים פה אנשי סיירות\טייס אלא פשוט בגלל שרובם אנשי קבע עם הרבה שנים בצבא ולא ממש משנה איפה...
אבל ההורים גם לא ממש רוצים שהבנים שלהם ילכו לקרבי (בעצם איזה הורה רוצה?), לא מתנגדים אבל גם לא רוצים במיוחד..
אני חושב שמה שמשפיע פה אפילו יותר מהחינוך זה הקטע של התחרותיות וההשפעה של הסביבה.. כולם פה מתחרים אחד בשני ומרעילים אחד את השני ככה שגם אם לא קיבלת חינוך כזה בבית רק מללכת כל יום לבית ספר אתה מקבל לפחות קצת רעל...

אני בטוח שאחוזי ההצלחה הגבוהים של ילדי מכבים-רעות ביחידות המובחרות לא באו בחינם.
אם זה מהבית ואם זה מהפעילות החברתית או אני לא יודע מה.
אמן ובמקומות אחרים יחנכו ככה למצוינות ותרומה בשירות הצבאי! ישר כוח

אצלנו לדוגמא, הפגישו אותנו רק עם נהגי משאית שהסבירו לנו כמה טוב שיש עוד מקצוע לחיים, או לוחם חילוץ של פיקוד העורף, שריונר ששונא את אופי השירות שלו ובא מתוסכל להרצות למלש"בים למה להתגייס, יש בדברים האלה משהו.

ובשורה התחתונה אין אצל רבים בסביבה מוטיבציה לשרת ביחידות קרביות, כולם בראש של למה אני? למה אני צריך לסגור 21? מי שרוצה שיילך לקרבי אני מעדיף לעבוד.

זה לא נשמע לכם קצת אגואיסטי החשיבה הזו? גם ההורים שטוחנים את השכל על לא להתגייס לקרבי (וההורים שלי בהחלט חלק מהם), זה כ"כ נוח לשבת בבית לאכול טוב לעשות מה שבא ולהרגיש בטוח על חשבון אותם חיילים שנמצאים במלחמה מתמדת על הבטחון, אבל כשזה מגיע קרוב, לילדים, אין צורך שהם ישרתו בקרבי, שאחרים ישרתו.

"אומה המבדילה בין מלומדיה ללוחמיה - סופה שאת החשיבה עבורה יבצעו פחדנים ואת הלחימה - בורים"

תחילה אני אתן את הסיפור שלי, אני באמת לא רוצה לשרת בצה"ל , וכשהגעתי לצו ראשון הרופא שאל אותי אם אני רוצה לצאת עם פרופיל 21 בגלל שעין אחת אצלי לא רואה כליל וזה גורם לכמה בעיות, משום מה אמרתי לו , לא , קיבלתי פרופיל 45 עם מליון הערות וטירונות 02 עם עוד מליון הערות.
לא בחרתי לשרת בצה"ל בגלל סוג של פטריוטוזים או בגלל שיש לי אהבה עמוקה לארץ או למדינה, מקריאה ראשונה של התגובה שלך אפשר להניח שמדובר באדם אידולוגי ואינטלגנטי, אני נגד מפעל הצבא שיש בארץ, במקום לעשות צבא מקצועי ואיכותי , עם יחידות קומנדו אמיתיות ולא כאלה שביום הראשון ללחימה מאבדת 8 חיילים , הממשלה מחליטה לגייס על אזרח מעל גיל 18 , היא מעדיפיה את חייהים של אסירים מאשר את חייהים של החיילים שלה , אנחנו מנסים להחזיר 3 חיילים אבדנו יותר 10 בנים. הממשלה לא יודעת במה להתעסק יותר , בתקציב של בתי העסקים -> שהם לא אזרחים למפות בזמן שהמדינה במיתון הם יוצאים לשבות ולבקש כסף , כאילו שראש הממשלה יושב ושואל את עצמו מה אני אעשה היום, ראשי הפיקוד שלנו מפתחים אסטגרטיות שעולת לנו בחיים רק כדי שהם יוכלו לשבת על הכיסא שלהם בכנסת ולקבל משכורת של 20 אלף שקל ... על זה תרצה שאני אגן?
או על זה שאם חד הורית עובדת בשלוש משרות ומקבלת 2400 ש"ח לחודש? כולל אבטחת הכנסה , או על שביטוח לאומי לא משלם חודשים לפנסיונרים , או נכים ואחרי כמה חודשים מכניסה סכום וגדל ואז מקצצת אותו בטענה "שסכומים כאלה אסור להחזיק" , על מה בדיוק תרצה שאגן? , על האנטישמיות הנורא שיש במדינה הזו, על זה שאני עובר ברחוב דתי וצעוקים עלי "רוסי מסריח" האם חייהים של אנשים האלה באמת חשוב? על זה שהם זורקים אבנים לעבר אנשים שלטענתם אינם יהודים והמשטרה לא עושה דבר בעניין , אתה כנראה תרצה שאגן על ההממשלה שמפקירה יותר מ500 אזרחים בבתים שאינם רואים למחייה לאחר שהיא מכרה אותם בעצמה ועוד במחיר מפוקר?
אבל כנראה כוונתך היא אחרת, צריך להגן על האוכלוסיה הערבית פה , שחייה על חשבון ישראל, לומדת בתי הספר שלנו, במכללות שלנו, מקבלת תשלומים מהמדינה ועל כסף שלנו שולחת את הילידים שלהם להתפוץ ברחוב...

אז מה בעצם הצבא פה ? והיכן אתה שואל החיילים של הפלמ"ח ? ובכן הם אינם , וכנראה גם לא יהיו כאלה, הצבא הוא כלי בעזרתו הממשלה מלבינה כספים , כן , כן עליך ועל החברים שלך שקורעים את עצמם בלבנון הממשלה מצליחה להלבין כספים , אנחנו בשנה נותנים יותר משני מליון שקל רק ליחדות הקומנדו -> התועלת היחידה שהייתה מהם, שהם איבדו 8 בנים ביום הראשון ללחימה. אז בעצם הצבא עוד כלי של הממשלה להלבין כספים , הרי במקום בו צבא מקצועי היה יכול להסתפק ש300 חיילים הממשל הישראלי מעדיף 800 חיילים , הרי כך אפשר להלבין יותר כסף.

ושלא תבינו אותי לא נכון, אני איני נגד הלחימה בלבנון, ההפך הוא הנכון , אבל אני נגד כניסה קרקעית לשם ואני בהחלט נגד משא ומתן איתם ונגד שחרור אסירים , אבל כל עוד זה מתבצע ללא כניסה קרקעית כי הייתה לנו ההזדמנות להשאיר בחיים את הבנים והממשלה בחרה שלא ! וברגע שנהרג חייל שם , וטרם עברו 24 שעות לכניסה אני מצטער להגיד לכם ... משהו פה בהחלט מסריח ואת האסירים כבר דאז היה צריך להחזיר.

צר לי באמת שאין לי מוטיבציה לשרת

אז אין לך בעיה עם המלחמה רק שאתה לא תלחם שם?

כמעט זה אף פעם לא מספיק

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/PicServer2/03072003/305601/eilat_a.jpg]

אני מסכים שאנחנו צריכים צבא מקצועי אבל אין לנו את התנאים לכך (אנשים בעיקר)
מה גם שהצבא עצמו הוא כבר יותר מצבא, זה חלק בלתי נפרד מחייו של כל אזרח ישראלי (פרט למוסלמים)


ותאמין לי שהיחידות המיוחדות שלנו הן מצוינות ובקטע של ניסיון הן מס' 1 בעולם, אך כשאתה נלחם מול פנאטים מאומנים היטב עם תקציב שמשתווה לשלך במקום שהם מכירים אותו כמו את כף ידם...

בכל מקרה, אני מתגייס בשביל המדינה, ובשביל אלה שאכפת לי מהם, כל השאר... שיהיה להם לבריאות

אני גר בגליל התחתון. אני דתי. ביישוב אצלינו כמעט אין אף אחד שלא התמיין ליחידות מובחרות כאלו ואחרות. בישיבה שאני לומד בה, יש מיעוט שרוצים ללמוד בישיבות (ואז להתגייס למקוצר) או להסדר, או שפוחדים להתגייס בגלל ההתנתקות, אבל בסך הכל פועלים לפי הכלל הזה:
מי שיכול- הולך לקרבי
מי שיכול יותר- הולך ליחידה מובחרת
אין אפס
וכמובן, אם משנים פרופיל אז רק למעלה..
שני חברים שלי התקבלו לשייטת, שניים אחרים בדרך לטייס.
אבא שלי גר בנעוריו בקיבוץ הדתי יבנה, וכל השפחה שלו שירתו ביחידות מובחרות- טייס, סיירת גולני, פלס"ר 7 (לא משהו, אבל מובחר בכל זאת)
אני נפלתי מטייס...
בע"ה חובלים בחורף

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

תראה אני בן יחיד ואני מורעל על פלס"ר צנחנים ואני ינסה להגיעה לשם.
כמובן ההורים שלי לא כל כך מרוצים מהענין כי יש לי גם שם משפחה יהודי נדיר שאין יותר בארץ (קינוס)
והם רוצים שהדור ישמר וכל השטויות האלה...
אני גם מסכים אתך בקשר לרמת הרצון של בני נוער ללכת לקרבי ובכלל לצבא(!!!), 50 אחוז לא רוצים אבל 50 אחוז האחרים הם חבר'ה טובים שאוהבים ת'ארץ ורוצים לשמור עליה (אני אחד מהם) ואגב כמו שצויין, כולם בפורום הזה (לפחות 99%) מורעלים על יחידות מובחרות, עלית וקרבי רגיל.

בהצלחה

רציתי לתקן איזושהי סטיגמה שאני רואה ביותר מדי מקומות - אדם שעוסק בצבא בתפקידים תומכי לחימה (או לחילופין, ג'ובניק), לא אומר בהכרח שהמוטיבציה שלו נמוכה, שהוא לא מעוניין לתרום למדינה, או שאהבת הארץ שנטועה בו היא פחותה משל כל אדם אחר.
דיברו כאן על הסוגייה של חינוך מהבית, והציגו את העניין כאילו שחיילים מבית של קרביים יילכו בהכרח לקרבי ולהיפך.
אבל אני יכול לתת לכם לדוגמא את אבא שלי, שאחרי שנפל ממיונים לטיס, הגיע בסופו של דבר לחיל חימוש, הפך לאחר מכן לסא"ל ומילא תפקיד מרכזי בהקמת תעשיית הטנקים הישראלית. ולא מעט יוכלו להעיד שהוא בהחלט ציוני וחדור אהבת הארץ באותה מידה כמו כל קרבי כזה או אחר. אח שלי מלכתחילה לא היה בעל פרופיל קרבי והגיע לחיל חינוך שם הוא סיים את המסלול והמשיך גם לקצונה.
אני לעומת זאת, ילד עירוני, חילוני, מבית של ג'ובניקים, הדוגמא המושלמת לסטריאוטיפ המשתמט המצויין לעיל (גם אחד מאותם הצופיפניקים שנאמר כאן כי מוחלפים ביחידות הקרביות אבל זה כבר טיפה מחוץ לסטיגמה) אולי לא הבן אדם הכי מורעל שיש כאן אבל מתכנן ללכת לקרבי, כנראה לחי"ר, בתקווה לצנחנים...פשוט כי אני מאמין שזה המקום שבו אני אוכל לתרום הכי הרבה ואוכל למצות את עצמי...
האמת שהייתי אפילו מסיק שאני עצמי חריג ויוצא מן הכלל, אם לא הייתי מכיר עוד רבים כמוני...
אני לא עיוור ואני מכיר את הסטטיסטיקות הידועות בקשר לאחוזי גיוס קרבי/לא קרבי או בכלל, אבל חשוב לי להזכיר פה לאנשים שלא להיתפס לסטיגמות והכללות שבהרבה מאוד מקרים פשוט לא נכונות...
למען האמת, רוב האנשים שאני מכיר שהולכים ליחידות המובחרות, מגיעים לשם פחות מתחושת שליחות ופטריוטיות אלא יותר מתוך חתירה למצויינות אישית...
לפי דעתי זאת לא בושה לתרום לצבא בתפקיד שהוא לא קרבי, אפילו אם אותו אדם יכול להגיע לקרבי, פשוט כי הוא חושב שזה לא תפקיד שהוא יוכל לתרום בו בצורה הכי טובה שאפשר, או אפילו אם הוא מפחד. כל תרומה היא חשובה.
עם כל זה, אין ספק שחבל לי על חוסר המוטיבציה שנראה בין בני הנוער להתגייס לצבא בכלל ולקרבי בפרט, שכן זהו התפקיד שעצם קיומו מגדיר את הצבא ולכן הוא חיוני יותר מכל תפקיד אחר.

צר לי על החפירה שיצאה, אבל לא נורא...אתם תשרדו..

אצלי האמת זה ההפך הגמור ההורים שלי מאוד מאוד מאוד מאוד לא רוצים שאני ילך לקרבי
ואני סימנתי 5 על צנחנים דודבן ... למה? כי אני עוד ילד דפוק שלא יודע כמה חרא אני הולך לאכול אבל לא יודע למה זה עושה לי את זה ואני מורעל מת גררררררררררררר ארררררררררררררררררר אני כבר מחכה בקוצר רוח לגיבוששששששש אוףף יותר מהר

ככל שאני מתקדם עם הגיל אני מבין שאנחנו-הנוער של המדינה, נמצא בתהליך ריקבון עצוב. זה מתחיל בזה שאני נפגש עם חבר'ה שמה שמעניין אותם זה הבחורה, הרכב והמשכורת. אין לי מושג מאיפה זה הגיע ואני חייב לציין שאיפה שאני גדלתי, זה ממש ממש לא ככה, אבל זה לא בדיוק פאקטור. כנראה שהתרבות המערבית המטורפת הזאת מכניסה את השטויות האלה לראש, זה מן אינדבדואליזם שמוזרק לנו בכל שעות היום ואנחנו בקושי שמים לב. אני לא נגד מערביות, אבל, אנחנו לא יכולים להתעלם מהמגרעות שלה, ויש לה רבות כאלו. לבכל אופן, כמו שאנחנו מסתכלים על הצד השלילי, ישנו גם צד חיובי, והוא - שיש גם חלק לא מבוטל שהוא לא כזה. אני אישית דתי ציוני ואצלנו הנוער מורעל מגיל אפס לקרבי, וזה לא בגלל רצון להרוג ערבים כמו שמתואר בכל מיני מניפולציות שמאלניות ז מתוך דחף ללאומיות, ולתרומה מתמדת. אבל יש גם הרבה מאוד לא כאלה, הרבה מאוד נוער קיבוצי שהאידאלים שלו הם חלק חשוב בחייו ויש גם הרבה עירוניים כאלה, רק בתור טרנד אני חושב שזה לא ככה ומאוד חבל. בכ"א אני רוצה להגיד, שבזמן האחרון אני נחשף להרבה מאוד חבר'ה אידאליסטים וחיוביים ואני חושב שאסור להכליל על ציבור דתי או יחלוני, זה חינוך, בין אם זה בא מהבית ספר ובין אם זה בא מהבית. אז אדם בהצלחה, לך עם האמת שלך ואל תוותר, ואתה לא צריך להיות מוטרד מזה כל כך, אל תעיק עליהם, להשפיע זה חיובי אבל אם תציק להם זה לא יעזור. בנאדם, שיהיה לך בהצלחה. אגב, זו הודעה ראשונה שלי בפורום הזה והוא ממש אחלה.

Aharron אתה צודק אחי במאה אחוז אני ביודק בראש שלך למרות שאני לא יהודי שלם וחיי פה 15 שנה ולא כל החיים כמוך .. ההורים שלי לא גדלו כאן ולא שירתו כאן בצבא אבל אני מאוהב במדינה הזאת לא פחות מכל דתי ציוני אחר ואני רוצה לשרת אותה ולשרת על הצד הטוב ביותר ועל זה אני כבר חושב הרבה מאוד זמן ואני מרגיש שאני מאוד רוצה לשרת תמדינה הזאת ולהגן על כל האנשים בארצינו הקטנטונת תאריך הגיוס שלי קרב ובה למרות שזה רק עוד חצי שנה אין יום שאני לא חושב עליו אני יותר מידי מורעל נראה לי אבל אניא והב את זה

בין איזור הדרום לצפון בת"א יש פערים סוציואקנומיים,בעוד שבדרום חיות משפחות קשות יום ומתקשות כלכלית,בצפון מתגוררת האליטה החברתית בעלת המשאבים הכלכליים.

כפי שאני נוכחתי לדעת המוטיבציה לשרת בקרבי בקרב אלו שמתגוררים בדרום היא נמוכה יותר ורובם שירתו שירות חלקי בצבא,או כזה שאפשר ת"ש הכי גבוה.בצפון הילדים מפונקים ולא כולם רוצים קרבי-טלפון לאבא האל"מ שגר ליד חלוץ בית ליד מסדר לו תפקיד של יומיות ושירות חרטה.

בכל איזור יש את היוצאים מן הכלל הצופיפניקים תמדי בשאיפה חזקה לקרבי,בצפון אין כ"כ הרבה אנשים שרוצים קרבי וגם בדרום הטענות בדבר המסכנות של אותו אדם משמשת כתירוץ להתחמק משירות צבאי.

אומר לך את האמת לי היו שתי חברים טובים שלא רצו להתגייס והיום אני גאה בהם,אחרי מסע של שכנועים והסברה הייתה הסכמה ללכת לקרבי,אותו חבר בלגניסט מופרע נהיה חייל שפיץ ב900,אותו חבר שלא ידע מה זה תומ"ת התגייס לתותחנים ואני במעקב שבועי איתם ואנחנו שומרים על קשר גם ברגעים קשים.
היו אנשים בשכבה שדיברתי איתם ואחרי שהם הורידו פרופיל הרגשתי כ"כ הרבה זלזול כלפיהם וזה פשוט כאב לי שהם מנצנצים על המערכת.
אני התביישתי שיש מישהו כזה בשכבה שלי,לא חסרים כאלה וזאת בעיה והיא תמשיך ותגדל עם גדילתה של התפיסה האנטי לוחמנית ואנטי צה"ל של השמאל הפוליטי בישראל(הנוער מר"צ העלוב הזה,הנוער העובד וכל שאר החרטות השמאלניות ההרסניות לביטחון המדינה).

"בגבורה ובענוווה"

תגיד, מעניין אותי אם אי פעם טרחת אפילו להציץ בעקרונות המנחים והאידיאולוגיה של מרצ או של הנוער העובד...
אם היית בודק, היית מגלה שאף אחד מהארגונים (הציוניים!) האלה לא תומך בסרבנות או בהתחמקות משירות צבאי משמעותי בכל צורה שהיא...
הם לא "אנטי צה"ל" כמו שאתה חושב ואולי תתפלא גם לדעת אבל בשני הארגונים האלה מחנכים את הנוער לצאת לשירות מלא ומשמעותי בצבא...
למען האמת, במפלגת מרצ אפילו דורשים ופועלים בכדי שחרדים (שכיום ברובם המוחלט לא משרתים בצה"ל) יחוייבו לשרת גם כן...

ההבדל הגדול הוא אכן בדעה הפוליטית שהיא שמאלנית והמחזיקים בה מאמינים שהפתרון לסכסוך הוא מדיני ולא צבאי.
אז זהו? בגלל שהם מחזיקים בדעה שונה הם נחשבים לעלובים ורקובים?
נו באמת... פעם אחרונה שבדקתי אנחנו עדיין חיים במדינה דמוקרטית ופלורליסטית.

ועוד נקודה למחשבה שנוטים להתעלם ממנה, אם אנחנו כבר בנושא, והיא
במה לעזאזל עליונים סרבני מצפון מנוער הגבעות שמסרבים להתגייס או לציית לפקודות משום שהם לא מוכנים לפנות יישובים, על סרבני מצפון שמסרבים להתגייס מסיבות של פציפיזם?
ואם הם לא, אז למה הם לא זוכים לאותה מידה של בוז וזלזול?

תשמע

תמיד יש ויש.

אני אחד בקטע של כל אחד לעצמו. כל מי שרוצה להיות ראש קטן ולצאת הביתה כל יום זכותו, ממש אין לי בעיה עם אנשים כאלה. בנוגע למשתמטים הסיפור קצת שונה, אני חושב שמי שלא עושה צבא כבר יקבל את עונשו אבל זה כבר סיפור אחר. זה בכלל לא צריך להשפיע וזה גם לא.

אצלי בבצפר העסק מחולק. נתחיל מזה ש50% מהחבר'ה מחפשים לעשות כמה שפחות צבא וכמה שיותר בית. בעיה שלהם. החצי האחר כבר הולך לקרבי, עם רעל או בלעדיו. עם החברים הטובים שלי יותר(שברגעים הרגע האלה כבר בשורות צה"ל) כבר אין מקום לטעויות- קרבי בלי שום ספק. לא חשבנו בכלל על משו אחר חוצמזה הלכנו כולנו ליום סיירות, וכולנו יצאנו עם משהו ביד כמו שצריך. מה עם ההורים? תראה לי אמא אחת שתשמח שהבן שלה יהיה לוחם, אבל תראה לי גם אמא אחת שלא תשמח כאשר הבן שלה יחזור הביתה עם סיכת לוחם.

בקיצור- מי שיכול שיילך לקרבי. יש המון ריספקט , וצוברים חוויות שלא מקבלים בשום מקום אחר בעולם.

אבל כל שנה תופעת הלא רוצה להיות קרבי מתפשטת, קל להיות מאחורי מסך ומקלדת ולכתוב שזה לא ככה וסטטיסטיקה מתיישרת, המשפט הזה נכון לגבי כדורסל, לא לגבי תופעה זו

בית הספר שלי היה מוציא לפחות טייס אחד בכל מחזור עד לפני שנים מס'

והמחזור האחרון שסיים יב' וכרגע בתהליכי גיוס.. היו אולי שניים שלושה תלמידים שבכלל הגיעו לגיבוש (ולא עברו)

במחזור שלנו יש בינתיים שייט אחד (שעבר בגיבוש הראשון) ואת חבר שלי ואותי שאנחנו בגיבוש הבא

חוץ מאיתנו יש עוד כ-15-20 חבר'ה שרוצים קרבי וזה מתוך שכבה של 300

תעשה חשבון לבד

מה אפשר לעשות?

אי אפשר להכריח אף אחד ללכת לקרבי. אני מסכים שזאת תופעה בעייתית אבל זה המצב, אל תשכח שלא הרבה אנשים רוצים כזה שירות ... אבל לצד אותם חבר'ה יהיו את החברים שלהם לשכבה שיחפו עליהם ויאכלו את החרא במקומם.

life's a bitch.

ואחרי שמתדיינים ומסיקים מסקנות, מתחילים לחשוב על פתרונות .

אתה לא יכול להיות אדיש לכל מה שקורבה סביבך ולזרוק משפטים כמו יהיה בסדר ואנחנו נאכל חרא בשבילם ואתה לא יכול להכריח ושכל אחד לעצמו .

אני לא אוכל חרא בשביל אף אחד

אני הפכתי לשונא אנשים

אני מרגיש שאני רוצה קרבי בשביל החלקת אדמה הזאת ולא בשביל האנשים שיושבים בה
וכמובן בשביל ההגשמה העצמית

ולדעתי זאת סיבה לא מספיק טובה
אבל מה לעשות שככה המצב?
לנסות ולתקן אותו!

אני מסכימה... תמיד יש ויש...
אצלי... רוב החבר'ה שלנו רוציים להיות קרביים ולהגיע ליחידות המובחרת ביותר..
אבלל אנחנו מוקפים גם בחברים שלא מעוניינים לשרת בקרבי ולחזור כל יום הבייתה..
זה מוזר, לפני הגיוס התחברתי יותר עם הבנים, כי הם מבינים אותי יותר טוב.. ככה שכל החברות שלי לא מבינות בכלל למה אני רוצה קרבי...

אבל מצד שני.. גיבוש לוחמות האחרון... מכל הארץץ... ופשוט בצוות שלנוו היינו רוב מראשון!
אני חושבת שרוב .... זה דבר נזיל ומשתנה, בהתאם למצב...

רק בקיבוציםם ומושבים תימצא את הנכונות הגבוהה ביותר לשרת בקרביי.. (רק דעה)

M.L.R.S - משפחת אש לוחמת! מחזור נוב 06!