09-08-2006, 13:26
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 24.03.04
הודעות: 4,275
|
|
ככל שאתה קרוב יותר לאובייקט אתה צריך לעשות מרחק קטן יותר כדי שזה יורגש.
למה זה? ככה.
אל הבנין התקרבת 96 מ', שזה 96% מהמרחק, לכן הוא נהיה עצום.
אם היית מתקרב לירח 96% מהמרחק הוא היה גדל באותה המידה, אבל אפילו אחוז אחד דורש חללית.
אז טכנית מה יהיה ההבדל בתוצאה בין צילום של מישהו מרחוק עם זום, לבין להתקרב פיסית?
קצת עיוות פרספקריבה (אלא אם כן אתה ממש ממש קרוב)
ובעיקר ההבדל יהיה ברקע -
בגלל שהיחס אליו השתנה בצורה זניחה יחסית למרחק אליו הוא לא ישתנה הרבה, והאובייקט יהיה ממש "גדול" ביחס אליו.
נגיד יש לי בנאדם ומאחוריו יש בניין גבוה.
אם אני אעשה זום אני בעצם "מנפח" אופטית את התמונה, והבנאדם יגדל באופן שוה יחסית לבניין.
(אני גם מגדיל את הטשטוש של מה שלא בפוקוס, מה שמתפרש כעומק שדה רדוד יותר, אבל זה סיפור אחר)
אם אני מתקרב - הבניין ישאר באותו הגודל, אבל הבנאדם יגדל מאוד ביחס אליו.
אפשר לראות דוגמה טובה בסרטים -
יש אפקט שנותן תחושת סחרחורת - כשהצלם מתקרב לאובייקט, תוך כדי זום החוצה (או להיפך)
אם זה נעשה בצורה מדוייקת מה שמקבלים זה אובייקט שנשאר באותו הגודל בפריים (כי למרות שהצלם מתקרב הוא עושה זום אאוט כל הזמן, או הפוך) אבל הרקע גדל/קטן משמעותית.
אפשר לראות את זה בין היתר במלך האריות , בסצנה שהוא בעמק וכל העדר מגיע. (זה מצוייר, אבל זה מחקה בצורה טובה את המציאות)
מקוה שההסבר מובן, אם לא - אולג כבר מכין את הגרפים והמשוואות 
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
