על רס"ן רועי קליין ז"ל.

המעט שאנו יכולים לעשות עבור מי שהקריב את חייו באופן הירואי כל כך, הוא לספר את סיפורו. לא ברור למה התקשורת הדחיקה-עד-העלימה את הסיפור הזה. אולי זוהי התנהגות לא פופולרית, אולי אינה עולה בקנה אחד עם תדמית החייל הסובל, הרגיש והחששן אותה מישהו מנסה לטפח. אולי מאחר וגיבור הסיפור, הוא, לא עלינא, מתנחל, אולי-

...אין שום הסבר ראוי להעלמת סיפור גבורה מדהים כזה - מדוע לא מספרים אותו בכל מקום בצעקה רמה, בהתפעלות רבתי, בגאווה מבצבצת, בתודה בהערצה, בדמעות. אז נספר אותו אנו, מאי מייל לאי מייל.



רב סרן רועי קליין ז"ל , סמג"ד 51 של גולני, מהישוב עלי ( כן, כן התנחלות) , היה בעל הדרגה הבכירה בין לוחמיו בבינת ג'בל.

בשעת הקרב, הבחין ברימון שהושלך לעבר אנשיו.

מאחר ולא ניתן כבר היה להתגונן ולמנוע את פגיעתו הרעה של הרימון, הוא זינק עליו כך שגופו יחסום את מרבית ההדף ואנשיו ינצלו.

קורבנו נשא את הפרי המיוחל. חייליו שניצלו סיפרו כי זעק " שמע ישראל" שעה שקפץ על הרימון.

רועי קליין, גיבור אמיתי בעידן של הערצת האנטי-גיבור, נקבר ביום הולדתו ה-31.

מספרים עליו שהיה נגן סקסופון מצטיין ואיש רוח מבריק, שסיים לימודי הנדסה בהצטיינות.

שטייל עם חברים באפריקה, שהיה לו צחוק מתגלגל, שכל מכריו מתארים אותו כאדם עדין ושלוו,

שמשאלתה של אלמנתו היא כי ילדיה יהיו דומים לאביהם.





גיבור מיתולוגי.

יהי זיכרו ברוך.

במקום להדליק נר, העבירו את סיפורו הלאה. מגיע לו הרבה יותר, אבל זה כל שנוכל לעשות.

הציטוט - הדי מדוייק הזה - הושמע בכל הערוצים (רדיו + טלביזיה) וצוטט בכל העיתונים, פשוט כי אהוד אולמרט אמר את הדברים בנאומו לאומה..
אני אמצא את הדברים ואצרף

שונרא מאי 1992-מרץ 2006.
R . I . P

(אולי מדובר בנאום אחר?...)
בכל מקרה איני קורא עיתונים, ואיני צופה בטלויזיה- באתרי האינטרנט לא ראיתי כתבה על כך(אפשר קישור?)

בכל מקרה אני שומע על הסיפור בפעם הראשונה.

שמעתי את זה בנאום של אולמרט וגם דיברו על זה אחרי הנאום, שאולי זה אישי מידי בשביל הנאום.
בכל מיקרה, גם שמעתי על זה שוב בטלויזיה באחד הערבים אחרי זה.

בכל מקרה חיפוש בגוגל העלה חרס- אין איזכור למעשה באף אחד מאתרי החדשות הגדולים, רק באתרים קטנים(ישה ניוז למניהם)- מה שאומר שיש אמת במכתב....

בנאום שלו בפורום יישובי קו העימות או ראשי הרשויות המקומיות, אני לא זוכר בדיוק.
הנאום שודר בשידור ישיר בכל ערוצי הטלויזיה.
הוא הזכיר את סיפוריהם של ההרוגים בקרבות, והסיפור הראשון היה של רס"ן קליין ז"ל. הוא הזכיר את ילדיו של רועי, את מקום מגוריו, ואת מסירות הנפש של רועי, שקפץ על הרימון על מנת להציל את חייליו.

ההקרבה של רועי ז"ל מזכירה את סיפורו של טוראי נתן אלבז ז"ל, בעל עיטור המופת.
דף יזכור לזיכרו של נתן אלבז
דך לזיכרו של נתן אלבז מתוך אתר מקבלי העיטורים "בעוז רוחם"

לעולם אשא דגלך בגאווה

*בד"כ אינני צופה בטלויזיה כלל- אך באותו הזמן במקרה אכלתי המבורגר באיזה מקום בבאר שבע והיה את הנאום בשידור ישיר- זכור לי שאמר שכל אחד מהנופלים הוא כאלו בנו, וכל מני דברים נוספים... (אולי לא ראיתי ממש מן ההתחלה...)

בכל מקרה - אין איזכור באף אחד מהאתרים הגדולים למעשה גבורה זה.

שונרא מאי 1992-מרץ 2006.
R . I . P

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3284330,00.html
"....ראש הממשלה הזכיר גם את החיילים שנהרגו במהלך הקרבות בלבנון. "אני מרבה לחשוב על בנינו הצעירים, הלוחמים אמיצי הלב, עליכם ההורים, האחים, האחיות, הילדים והחברים שלהם. אני חושב על רועי קליין, סמג"ד בגדוד 51 של חטיבת גולני. רועי שהוביל את לוחמיו קפץ על הרימון שהושלך לעברם, ספג את כל כוח הנפץ על גופו והציל את חיי לוחמיו, הוא עוד הספיק למלמל 'שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד'. הוא ביקש מהקשר שידווח על מותו. כך החזיר רועי את נשמתו לבורא. ילדיו הקטנים, גלעד ויואב, ורעייתו שרה נשארו מיותמים...."

עריכה וגם מפי הגבורה:
http://www.pmo.gov.il/PMO/Communica...chmay310706.htm

שונרא מאי 1992-מרץ 2006.
R . I . P

זה ממש עשה לי צמרמורת...

השם יקום דמו!

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

יש לנו במה להתגאות - הצבא הכי מוסרי בעולם, עם לוחמים מקצועיים ואמיצים!

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

http://www.banim.org/

יש סיפורי גבורה כי המערכת לא עושה את עבודתה. לו עשתה, לא היה צורך בהקרבה שכזו.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

או שתמיד"המערכת" לא עושה את עבודתה?
תמיד היו ויהיו סיפורי גבורה.
בלי שום קשר לעם ואיך המערכת עובדת או לא עובדת.
בא תספר לכולנו כאן מה הפתרון המערכתי לזריקת רימון כל כח?!
או במילים אחרות ההערה שלך לטעמי לא לענין וגם לא במקום
אתה מבצע ככל הנראה פעילות חשובה ברמה כזו או אחרת של מאבק "במערכת" כדי לשפר (ובצדק) את מצב הציוד כמו גם את תנאי חיילי המילואים, ברם אין צורך לכרוך בזה את הכל
כל טוב
ויום מעט רגוע יותר, אני מקווה,אם כי זה לא נראה ככה

שונרא מאי 1992-מרץ 2006.
R . I . P

לטעמך...

לטעמי, לו היו עושים את עבודתם, לא היינו שומעים כל יום על מעשי גבורה של לוחמים. לא צריך גבורה כשהעסק מתקתק.
צר לי על רועי ז"ל. מאוד. התחושה שניתן היה למנוע מקרים כאלה הינה תחושה קשה שלא מרפה.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

כי אני הייתי בהרבה עסקים מתקתקים שברובם נפתחה אלונקה.

יהיה זכר הנופלים מבורך.